המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לפיו ימנע בית המשפט מן המשיבים לעשות שימוש כלשהוא בהסכם מכר מקרקעין ובייפוי כח , עליהם חתם המבקש (ועל כך אין עוררין) ביום 25.6.09 ולפיהם מכר למשיבים חלק מחלקה 1 בגוש 20010.

בתובענה העיקרית ביקש להצהיר על בטלות המסמכים הנ"ל וכן כי תבוטל הערת אזהרה שנרשמה מכוחם.

הנימוק לבקשתו לצו מניעה הובא בה כהאי לישנא:

"ההסכם לרבות הייפוי כח נשוא חלקה זו ניתנו לצורך ביטחון תשלום סכום של 250,000

₪ בלבד וסוכם כי עו"ד מוחמד אבו בכר ישאיר את היפוי כח בלתי חוזר )הלקוי) לרבות הסכם המכר (להלן:- "ההסכם בכספת אצלו ולא לשימוש כלשהוא המדובר בחלקים בגוש 20010 חלקה 1".

עוד נאמר בבקשה כי בין הצדדים התנהלו דיונים בפני מותב אחר, בתיק אחר "בקשר להסכמים אחרים ולא בנוגע להסכם הנ"ל".

עוד נאמר כי צו מניעה זה יתייחס להסכמים שכבר נידון העניין בהם בתיק האחר "אולם ישמשו ראיה לסתירות הקיימות ואשר יש בסתירות אלה משום הוכחת טענת התובע להסכם החלקה הנ"ל, הסכם מס' 3" (כך במקור- י.א.).

בתצהירו שצורף לבקשתו הצהיר המבקש כי ידוע לו שקיים מעשה בי-דין בעניין ההסכמים האחרים שנדונו בפני מותב אחר, אך הוא מעוניין להצביע על סתירות הקיימות באותם הסכמים.

כן טען כי עורך הדין שערך את ההסכם , מוחמד אבו בכר (להלן עוה"ד), הוא שהציע שיערך ההסכם דנן וכן יפוי הכח, נוכח טענת המשיב 1 כי לפי הסכמים קודמים הוא רכש 500 מ"ר אותם לא יוכל לקבל מן המבקש בחלקה דנן והואיל שכבר שילם, יהווה הסכם דנן בטוחה לצורך החזרת סך 250,000 ₪ ששולם עבור אותם 500 מ"ר ולצורך זה בלבד. המבקש אף ביקש לזמן את עוה"ד הנ"ל לדיון בצו המניעה.

המשיבים בתגובתם הכחישו טענה זו וטענו כי ההסכם מדבר בעד עצמו.

בישיבה שנתקיימה בפניי העיד רק עוה"ד הנ"ל ונחקר נגדית (הצדדים לא נחקרו על תצהיריהם). לפי גרסתו, הופרכה גירסת המבקש לחלוטין. הוא נשאל והשיב באופן מפורש:

"ש. ההסכמים שהוגשו עכשיו נחתמו ב- 2009, האם באותו מועד, מישהו מהצדדים אמר לך שמדובר פה בהסכמים להבטחת החזר חוב?

ת. לא. אם היו אומרים, הייתי רושם את זה.

ש. יש פה טענה שההסכמים האלה נערכו לצורך הבטחת חוב, אתה יודע על זה משהו?

ת. לא.

ש. מבחינתך אם היו מתקיימים התנאים, היית רושם בטאבו ולא הייתה התנייה, עיכוב?

ת. לא הייתה התנייה, זה לא התחום שלי מקרקעין, אז פניתי למשיב 1 ואמרתי לו אני לא ממשיך בעסקאות מקרקעין, הוא ערך אצלי כמה הסכמים יחד עם חותמים אחרים ואז היו אמורים להמשיך את זה במשרד אחר של עורך דין לצורך השלמת הרישום".

עוד הובהר מתוך חקירתו, לאור שאלות ב"כ המבקש, כי כל ענין הבטחת החזר החוב למשיב, הנטען ע"י המבקש, עלה רק בשנת 2017, עת המבקש פנה לעוה"ד והעלה אפשרות זו שנדחתה ע"י עוה"ד. כך העיד עוה"ד:

"ש. האם המבקש ועו"ד עלאא ד'חלה ומר ח'אלד קפין שהוא גיסו של המבקש, הגיעו למשרד שלך לפני כחודש חודשיים לערך ואמרו לך והמבקש אמר לך שהוסכם ביניכם שהסכמים אלו ישארו בכספת שלך והם ישמשו כבטוחה לסכומי כסף שהוא חייב למשיב 1. האם זה נכון או לא נכון? ואם זה נכון מה יש לך להגיד?

ת. המבקש טען את הטענה הזו ואני דחיתי את הטענה הזו באותו מעמד, במעמד הישיבה עם עו"ד עלאא ומר קפין והמבקש עצמו. דחיתי את זה ואני אף הצגתי בפניו, מסמך שלך, שהמבקש הביא בעצמו עוד לפני חתימת מב/1, יחד עם התוכניות, מב/4, המסמך הזה לא אומר שום דבר מלבד שהוא אומר שהמבקש קודם אצלך שאתה מטפל לו בענייני המקרקעין כפי שהבנתי גם במעמד החתימה הזו ובוצעה העסקה נשוא מב/1, כולל לא רק שחתימה על מש"ח ועל יפוי כח ועל חוזה, גם אני מחתים שזה עסקה סופית לכל דבר, אני מחתים גם על הטפסים להערות אזהרה, לטאבו, כדי שהעסקה הזו תתממש עד הסוף.

אני מציג לבית המשפט שטר מכר שנועד להשלמת העסקה, עליו חתומים הצדדים".

הינה כי כן, גירסת המבקש הופרכה לחלוטין מפיו של העד שזומן על ידו.

יתר על כן, גם כל ההתדיינות האחרת נסתיימה לפי גירסת ב"כ המבקש, רק בשנת 2015. מדובר בהתדיינות בתיק 10634-10-13. באותו תיק תבע המשיב 1 דנן אכיפת מכר מקרקעין מהמבקש דנן ומבעלי החלקה האחרים.

עיון בכתב הגנת המבקש דנן באותו תיק מלמד, כי הוא הכחיש את כל טענות המשיב 1 לגבי זכותו הנטענת שם לקבל מקרקעין. עוד מלמד העיון בכתב ההגנה שם, אשר הוגש בשנת 2013, היינו, 4 שנים לאחר חתימת ההסכם דנן, כי ההסכם דנן לא מוזכר בו כלל, בטח לא כהסכם הבא להבטיח החזר כספי למשיב 1 דנן.

לאור האמור, סיכויי הצלחת התובענה דנן, הינם אפסיים.

האמור בכתב התביעה , שהוגש זמן מה לאחר הגשת הבקשה, הוא תמוה כשלעצמו שכן, בסעיף 6 (א) (1) לכתב התביעה נאמר כי ניתן פסק דין בפני המותב האחר בתיק הנ"ל ו:"ומשכך הם פני הדברים, כפי שיפורט להלן, אסור להיזקק לתביעת התובע בקשר לנכס נשוא ההסכם וייפוי הכח אשר מתייחס לנכס מקרקעין הידוע כגוש 20010 חלקה 1.... " .

מדובר בדיוק בהסכם נשוא התביעה דנן . אם כן, התובע עצמו מודיע בתביעתו כי אסור להיזקק לה.

לא מיותר יהיה לציין כי בגין העיסקה נשוא התביעה דנן נרשמה הערת אזהרה מספר ימים לאחר מועד החתימה על ההסכם. יתר על כן, העיסקה דווחה לשלטונות המס בסמוך לאחר חתימתה על יסוד טופס דיווח עליו חתם המבקש עצמו בנוכחות עוה"ד הנ"ל.

הוצג בפני אף שטר מכר חתום ע"י המבקש.

מכל הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי סיכויי הצלחת התובענה הם ממשיים .

על כן נדחית הבקשה למתן צו מניעה זמני.

צו המניעה הארעי שניתן במעמד צד אחד ביום 16.11.17 מבוטל בזאת.

אני דוחה את בקשת במקש לעיכוב הביטול הנ"ל, זאת נוכח המפורט בלעיל באשר לסיכויי הצלחת התובענה, המהווה גם נימו ק להיעדר סיכויי הצלחה בהליך ערעור.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות הדיון בסך כולל של 2500 ₪.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ח, 30 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.