עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטות מיום 29.6.22 ומיום 31.7.22 החייבת לא הגישה לתיק את אישור הנאמן בדבר הסרת מחדליה.

חוסר שיתוף פעולה מצד החייבת כמוהו כזניחת ההליך, והתנהגות זו בשים לב לחסותה של החייבת תחת הליך זה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב.

בע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, מסכם בית המשפט העליון את ההלכה הפסוקה בעניין זה:

"הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה "חסד של המחוקק", בהתחשב בהזדמנות שמוענקת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 18 (30.4.2017)). ואולם, מדובר בשטר ששוברו בצדו במובן זה שהיד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו. כלל זה מקבל משנה תוקף במצב דברים שבו החייב הוא יוזם ההליך (ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 5 (31.5.2021)). זאת, שכן בהליך פשיטת הרגל גלומה פגיעה בנושים אשר לא יקבלו את מלוא חובם, ועל כן מוטלת על בעלי התפקידים וכן על בית המשפט אחריות רבה ועליהם לוודא שהחייב לא ינצל אפשרות חסד זו לרעה. הפגיעה בנושים נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר, ועל כך כבר נאמר כי: "אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993); ראו גם: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, [פורסם בנבו] פסקה 12 (8.7.2020)). כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (23.2.2020); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019); ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.4.2021))‏."

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין המכריז ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות. צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייבת בתוספת תשלום לקופת הפש"ר בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות הנאמן בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תסגור התיק.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"ב, 14 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.