1. בקשה לצו ביניים להסרת העיקולים שהטילה המשיבה על המבקשת עד להכרעה בעתירה המנהלית בה מבוקש לקבוע שהעיקולים הוטלו שלא כדין מחמת התיישנות/שיהוי ואי עשיית פעולות טרם הטלתן .

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לדחות את הבקשה.

3. ראשית, מדובר בצו עשה המשנה את המצב הקיים וזהה לסעד העיקרי המבוקש בעתירה, סעדים שיינתנו באופן חריג ובמשורה ולא זה המקרה לתיתן.

4. שנית, כפי שפורט גם בהחלטות כבוד השופט ברנר מיום 16/11/17 ו-19/11/17 בעמ"ן 13482-05-17 ועמ"ן ,49623-04-17 שדחה את בקשות המבקשת לביטול אותם עיקולים , וכמפורט בתגובת המשיבה, העיקולים שמבוקש להסיר הוטלו בגין חובות ארנונה סופיים לשנת 2008 ושנת 2009 שלגבי שומות ארנונה אלו קיים פסק דין סופי (כמו גם פסק דין סופי הדוחה את טענת אי החוקיות של סעיף החיוב בצו הארנונה ואף 2014 ,וכן סכומים שלא שולמו לשנת 2010)

זאת, לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים לתקיפת חובות אלו בדרך של השגות, עררים, הליכים מנהליים ואף בר"ע לבית המשפט העליון שנדחתה , כמפורט בתגובת המשיבה , כך שלא ניתן לטעון לכאורה ,כנטען בעתירה, שיש מחלוקת על עצם סיווג הארנונה וגובה החיובים החל משנת 2008 .

כך גם , ישנם סכומים של כשלושה מליון ₪ שיש לגביהם מחלוקת לגבי חובות ארנונה נוספים של העותרת שמעוכבים לגביה עקב המחלוקות הקיימות, להבדיל מהסכומים הסופיים שאינם שנויים במחלוקת שלגביהם הוטלו העיקולים שמבוקש להסיר בצו הביניים ובעתירה.

5. לאור האמור, ובהתחשב גם בכך שעד להכרעת בית המשפט העליון בעע"מ 5576/13 ביום 30/3/15 היו מעוכבים הליכי הגביה ,נראה כי סיכויי העתירה לגבי טענות הגביה נמוכים ביותר ובנסיבות המפורטות בהחלטה זו גם מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לחובת המבקשת.

6. לאור כל האמור הבקשה לצו הביניים נדחית.

7. המזכירות תודיע לצדדים ותקבע לדיון בעתירה .

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ח, 03 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.