1. ביום 18.2.2017 אירעה תאונת דרכים, בה היו מעורבים רכב מסוג הונדה (להלן: ההונדה) בו נהגה הנתבעת שכנגד מס' 2 (להלן: נהגת ההונדה) ורכב מסוג יונדאי (להלן: היונדאי), בו נהג ניב קוורט (להלן: נהג היונדאי). כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים להונדה וליונדאי. התובעת מס' 1, בעלת ההונדה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, שביטחה את היונדאי וזו הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת ונהגת ההונדה. כל צד הטיל את האחריות לתאונה על רעהו ומכאן התביעות ההדדיות.

גרסת התובעת והנתבעות שכנגד

2. בטופס הודעה על תאונת רכב שצורף לכתב התביעה נכתב:

"בעת שהמבוטח נסע בנסיעה ישרה מכיוון זכרון יעקב לבנימינה, לפתע רכב צד ג' שיצא מגני רמת הנדיב, נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה ופגע ברכב מבוטחי".

3. בתצהיר נהגת ההונדה מיום 6.6.2017 נכתב:

"1. אני עובדת תעשיות בית אל בע"מ, מתגוררת בבנימינה.

2. ביום שבת 18 פברואר 2017 בשעות הצהריים, בעת שנסעתי מזיכרון יעקב לבנימינה ברכב הונדה ... בסמוך לפניה מערבה לגני הנדיב, הבחנתי ברכב שצבעו תכלת/ כחול, כאשר למיטב זכרוני הרכב עמד.

3. המשכתי בנסיעה ישר לכיוון בנימינה כאמור לעיל, ולפתע נכנס הרכב הנ"ל למסלול נסיעתי ואני בלמתי כדי שלא לפגוע בו, אך זה לא עזר, ופגעתי בו בחלק השמאלי הקדמי של רכבו.

4. אציין כי נהג הרכב דלעיל, לא ציית לתמרור זכות קדימה ולכן ארעה התאונה.

5. לאחר מכן נסענו עם כלי הרכב לתחנת הדלק דור אלון שבסמוך למקום התאונה והחלפנו פרטים בנינו.

6. שאלתי את הנהג "האם לא ראית אותי" והוא ענה "בטח ראיתי אותך, אבל רצית לפנות ימינה וחזרת למסלול". השבתי לו: "לא רציתי לפנות ימינה, כי תכננתי מלכתחילה לנסוע לכיוון בנימינה...".

4. במהלך עדותה בבית המשפט העידה נהגת ההונדה כי בזמן שהיא נסעה בכביש היא ראתה מצד ימין את היונדאי בעצירה. פתאום נהג היונדאי נסע קדימה והיא בלמה, אולם לא הצליחה למנוע את התאונה. במהלך חקירתה הנגדית היא אמרה שנסעה במהירות של 50 קמ"ש. היא לא ידעה להעריך את המרחק ממנו היא הבחינה ביונדאי והבהירה כי היא ראתה אותו מתקדם כאשר כבר הייתה קרובה אליו. נהגת ההונדה ציינה כי אינה מכירה את טופס ההודעה על תאונה שצורף לכתב התביעה. בנוסף היא הדגישה כי לא היה בכוונתה לפנות ימינה סמוך למקום התאונה וכי היא לא אותתה ימינה סמוך לפני התאונה.

גרסת הנתבעת (התובעת שכנגד)

5. בטופס הודעה על תאונת רכב שצורף לכתב ההגנה נכתב:

"אני המתנתי להשתלבות למסלול היורד. בעודי ממתין רכב צד ג' החל לסטות למסלול המשלב ימינה ולפארק והאט נסיעתו, לפתע המשיך בנסיעה קדימה ואז הבחין בי ובלם את רכבו".

6. בעדותו פירט נהג היונדאי על נסיבות התאונה. לדבריו, הוא יצא מפארק רמת הנדיב ביחד עם אשתו שישבה לידו וילדו שישב מאחור, לכיוון חיפה דרך זיכרון יעקב. כאשר הגיע לצומת בו היה כביש ראשי שחצה את הכביש ממנו הגיע, הוא עצר למשך כמה שניות כשבכוונתו לפנות שמאלה ולהשתלב בנתיב הרחוק ממנו וראה את ההונדה מגיע בנתיב הקרוב אליו משמאלו. בתוך כך, הוא הבחין כי נהגת ההונדה מאיטה וסוטה ימינה כדי לבצע פניה ימינה לכיוון הפארק לכביש ממנו הוא הגיע. כיוון שהיה ברור לו שנהגת ההונדה פונה ימינה, הוא "גלש" חצי מטר קדימה כדי לראות טוב יותר את הצומת ועצר. באותה עת חזרה נהגת ההונדה לכביש הראשי ובתוך כך אירעה התאונה, כאשר הפנסים הקדמיים של שני כלי הרכב פגעו זה בזה. נהג היונדאי ציין כי לא זכור לו שנהגת ההונדה אותתה לפניה ימינה, אולם היה ברור לו שבכוונתה לפנות. הוא סימן על גבי תמונה נ/1 את מקום התרחשות התאונה וציין כי הוא לא נכנס לתוך הצומת. בחקירתו הנגדית נהג היונדאי אישר כי לפני הכניסה לצומת, בכביש שהוא הגיע ממנו, היה מוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה. הוא הבהיר כי התאונה לא התרחשה בתוך הצומת אלא בתחילתה כך שבעקבות התאונה הצומת לא נחסמה. בחקירה החוזרת הבהיר נהג היונדאי כי הכניסה לצומת הייתה כשני מטרים מהמקום בו הוא עמד ובהמשך הוא התקדם קדימה בתוך הטווח של שני המטרים מבלי להיכנס לצומת, כדי לשפר את שדה ראייתו.

7. מטעם הנתבעת העידה אשתו של נהג היונדאי אשר הייתה ברכב בעת התאונה. לדבריה, נהג היונדאי נעצר בצומת T והמתין מספר דקות עד שהצומת יתפנה. היא הבחינה בנהגת ההונדה שהגיעה משמאלם וכאשר היא החלה לפנות ימינה לכיוון הפארק ממנו הם הגיעו, נהג היונדאי החל בהשתלבות איטית מאוד ואז לפתע פגעה נהגת ההונדה, שחזרה לכביש הראשי, בחלק הקדמי של היונדאי. היא שרטטה על גבי תמונה נ/1 את מיקומי היונדאי במקום שבו נעצר תחילה ובהמשך את מקום התאונה שאירעה, לדבריה, "ממש על קצה של הפניה" מבלי שהיונדאי יצא לתוך הצומת. בחקירתה הנגדית היא הבהירה שישבה ליד הנהג וראתה את ההונדה. היא אישרה שמהכיוון ממנו הם הגיעו היה מוצב תמרור מתן זכות קדימה ושנהג היונדאי נעצר לאחר התמרור, במקום שהיא סימנה, ובהמשך הוא התקדם מטרים בודדים כדי להשתלב בצומת, מבלי שהוא נכנס לכביש הראשי. לדבריה, נהגת ההונדה האטה באופן משמעותי, למהירות אפסית, והיה ברור שהיא פונה ימינה. היא לא זכרה כי הופעלו בהונדה נורות האיתות לפניה.

הכרעה בשאלת האחריות

8. תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: התקנות), שעניינה מתן זכות קדימה קובעת:

"נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר".

9. לפי כלל עדויות, לא הייתה מחלוקת כי בכיוון נסיעתו של נהג היונדאי היה מוצב תמרור המורה לו לתת זכות קדימה לנהגת ההונדה שנסעה בכביש הראשי ושאליו רצה נהג היונדאי להשתלב, כפי שאף רואים בתמונות שהוגשו. לטענת נהג היונדאי, כיוון שנהגת ההונדה החלה בפנייה ימינה, הוא החליט להתקדם לכיוון הצומת כדי לפנות בה שמאלה. לדבריו ולדברי אשתו, הם הסיקו על כוונת נהגת ההונדה לפנות ימינה מכך שהיא נסעה במהירות איטית וסטתה ימינה. אולם שניהם העידו כי אינם זוכרים שהיא אותתה ימינה ואף נהגת ההונדה שללה זאת. מעיון בתמונות (נ/1, נ/2) עולה כי לפני הצומת בכביש בו נסעה נהגת ההונדה יש נתיב נסיעה אחד המיועד לנסיעה ישר וממנו אף נעשית הפניה ימינה. אין לשלול אפשרות שנהגת ההונדה נסעה בצד ימין של הנתיב בהתאם לתקנה 35 לתקנות, במהירות איטית ואכן לא התכוונה לפנות ימינה כטענתה. למעשה, נהג היונדאי החליט לצאת לכיוון הצומת מתוך הנחה שנהגת ההונדה פונה ימינה, אולם, כפי שהסתבר - הנחתו הייתה שגויה. היה נדרש ממנו להמתין עד שנהגת ההונדה תשלים את הפנייה או תעבור את הצומת ורק לאחר מכן לצאת לצומת בעצמו ולא לפעול מתוך הנחה. נהג היונדאי ואשתו הודו שנהג היונדאי נעצר לאחר התמרור המורה על מתן זכות קדימה ובהמשך התקדם עוד מספר מטרים לכיוון הצומת ובכך למעשה הוא התרשל וגרם לתאונה בניגוד לתקנה 64, כיוון שזכות הקדימה הייתה נתונה לנהגת ההונדה.

10. נוכח האמור לעיל, כפות המאזניים נוטות לטובת גרסת נהגת ההונדה. הנני קובע כי התובעת עמדה בחובת ההוכחה בדבר אחריות של נהג היונדאי לתאונה.

הנזק

11. להוכחת הנזק צורפו לכתב התביעה חוות דעת שמאי מיום 2.3.2017 אודות נזק ישיר בסך 16,674 ₪ וחשבון עיסקה בסך 1,239 ₪ עבור שכר שמאי (הסכומים האמורים לא כוללים מע"מ).

התוצאה

12. לאור האמור לעיל, מקבל את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד.

הנני מחייב את הנתבעת (ביטוח חקלאי) לשלם לתובעת (בית אל תעשיות בע"מ) את הסכומים הבאים:

(א) 17,913 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 19.11.2017, ועד לתשלום המלא בפועל;

(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל;

(ג) שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנני מחייב את התובעת שכנגד (הנתבעת) (ביטוח חקלאי) לשלם לנתבעת שכנגד מס' 2 (חנה שירו איברלה) שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, 20 יוני 2019, בהעדר הצדדים.