בפני

כבוד הרשמת בכירה סמאח סאבר מסארווה

תובע/משיב

שמואל אזנקוט

נגד

נתבע/מבקש

מאזן דיבה

החלטה

בפניי בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן.

ביום 10.10.18 התקיים בפניי דיון במסגרתו המבקש נחקר על תצהירו התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן.

הצדדים סיכמו את טיעוניה ובתום הדיון התובע, לאחר ששמע את דברי בית המשפט ניתנה לו שהות של 14 ימים באם הוא עומד על תביעתו.

ביום 22.10.18, התובע הודיע כי הוא עומד על תביעה וביקש לדחות את בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש בתצהירו נכונות הן, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו. כך גם אין בודקים את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה ואף אין בודקים אם יש בידו ראיה בכתב להגנתו נגד הראיה בכתב של התובע, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, 403). מכאן, שטענת המבקש כי השיק נשוא התביעה נימסר כבטחון, ומשעסקת היסוד עבורה ניתן השיק לא התקיימה, כטענתו, יש בה להביא לקבלת הבקשה.

התוצאה שאני מקבלת את בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות.

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, לא יאוחר מיום 5.12.18 וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, לא יאוחר מיום 6.1.19.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.

הצדדים יגישו במקביל תצהירי עדות ראשית לא יאוחר מיום 3.3.19.

צד שלא יגיש את תצהירי עדות ראשית מטעמו עד למועד הנ"ל יראה כמי שזנח את כתב טענותיו על כל המשתמע מכך.

ישיבה מקדמית, בנוכחות בעלי הדין, נקבעה ליום 20.3.19 שעה 10:00.

התיק יובא לעיוני בתצהירי הצדדים ביום 6.3.19.

המזכירות תזמן את הצדדים.