<#2#>

נוכחים:

התובעת בעצמה

ב"כ התובעת: עו"ד אורן פרג' בנימין ומתמחה – מר רן לוי

ב"כ הנתבע 1: עו"ד אלבו ועו"ד שלומית מנדל - קוריאט

ב"כ הנתבע 2: עו"ד עמרן

ב"כ הנתבע 3: עו"ד אייל קרל

ב"כ הנתבע 4: עו"ד צבי הרשקוביץ ועו"ד רדי רונן

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו מתנגדים לכל עדות מפי השמועה, עדות סברה, לכל הרחבת חזית ולעדות שבמומחיות מפי מי שאינו מומחה, כמו כן מתנגדים לאמרה בע"פ אל מול מסמך בכתב.

התובעת לאחר שהוזהרה כדין:

אני מאשרת את חתימתי על התצהיר מיום 3.9.19 ומצהיר שכל האמור בו אמת.

חקירה נגדית לב"כ הנתבע 1:

ש. מפנה אותך לסעיף 52 לתצהירך. שם יש את הפירוט של הפיצוי שאת דורשת לפי ראשי הנזק. מקריא את סעיף 52.1. את מדברת למעשה שחתמת חוזה שרכשת את הדירה בסך של 700 אלף ₪ שלטענתך הוא הוצע לך ב-610 אלף שח נכון?

ת. אני חתמתי זיכרון דברים על סך 610 אלף ₪, לא קיבלתי אותו ביד. לא היה לי הוכחה. אח"כ שקיבלתי אותו אני הסכמתי לקנות את הדירה ב-700 אלף ₪ להקטנת נזקים.

ש. אז את מאשרת שהסכמת לקנות ב-700 אלף?

ת. בשביל להקטין נזקים.

ש. אז את מאשרת שקנית ב700 אלף ₪ בנכס שרצית לקנות ב-610 אלף ₪ ויש לך נזק של 90 אלף ₪?

ת. אני עשיתי את זה בשביל להקטין נזקים.

ש. במעמד החתימה על החוזה שרכשת את הדירה מי נכח?

ת. אני, בא כוחי, עו"ד אורן בנימין, תומר ועורך דינו.

ש. האם מי מהנתבעים 1-3 היה מעורב בצורה כלשהי בעסקה שנחתמה באותו יום ב-700,000 שח?

ת. באותו יום אף אחד לא היה חוץ מתומר, עורך הדין שלוח ועורך הדין שלי.

ש. האם יש לך אינדיקציה לכך שאחד מהנתבעים 1-3, קיבלו איזה תמורה מהעסקה שנחתמה ביום שאנו מדברים עליו?

ת. אין לי שום מושג.

ש. מפנה לסעיף 52.1. האם ייתכן ולא היית קונה את הנכס הזה, האם יתכן שהיית מקטינה יותר את הנזק?

ת. הייתי רק מגדילה את הנזק אם אל הייתי קונה את הנכס. מגדילה גם לעצמי וגם לנתבעים.

ש. איך הנזק היה יותר משמעותי אם לא היית קונה?

ת. הייתי נשארת בלי דירה והייתי במשפטים. הרי אני נשארת בלי דירה וגם אולי היו תובעים אותי.

ש. כלומר לא היה נכס אחר שיכולת למצוא? האם ניסית למצוא נכס אחר?

ת. אני אישית לא, למשל תומר כן ניסה .

ש. האם את כשהבנת שאת עשויה לרכוש נכס שלטענתך הובטח לך ב-610 אלף ₪, שאת עשויה לקנותו ב-700,000 שח האם ניסית לחשוב לחפש נכס אחר, ולא לקנות נכס שלטענתך מנסים לרמות אותך?

ת. אני עובדת בבי"ח בני ציון כאחות, הנכס נמצא 5 דק הליכה מעבודתי. זה מה שחיפשתי וזה מאוד מתאים לי, זה טוב לי וזה מה שאני בעצם רציתי מהתחלה. נכס ליד מקום העבודה.

ש. זה יהיה נכון לומר שכאשר קנית את הנכס ב-700 אלף שח את יצרת נזק של 90 אלף שח לעצמך?

ת. נזק שאני נמצאת בו.

ש. מישהו הכריח אותך לקנות את הנכס ב-700 אלף שח?

ת. לא.

ש. האם זה נכון שבמעמד החתימה, הבנת היטב את כל תנאי חוזה המכר שחתמת עליו?

ת. בזמן שחתמתי על החוזה של 8700 אלף שח? כן. הייתי עם עו"ד.

ש. הוסברו לך כל תנאי החוזה?

ת. כמובן.

ש. אני מפנה אותך לנספח בתצהירך – חוזה מכר, מספר 10. אני מבקש להפנות בנספח הזה לסעיף 10.2. האם זה נכון שלפי הסעיף הזה, כל הסכם ולרבות זיכרון דברים שקדם לחוזה שנחתם מבוטל בהסכמתך בחתימתך על ההסכם?

ת. כן.

ש. אז למעשה את אומרת שוויתרת על זכותך לתבוע את היתרה של 90 אלף שח?

ת. לא ויתרתי.

ש. תסבירי לנו את הסעיף הזה. על מה כן ויתרת פה?

ת. על זה שאני לא קניתי דירה ב-610 שח אלא ב700 אלף שח.

ש. רשום פה בסעיף הזה – מקריא. האם את מבינה שבחתימה על הסכם זה את למעשה אומרת שאין לך כל טענות או דרישות לפי הסכם אחר שנחתם או סוכם לפני כן?

ב"כ התובעת:

השאלה מטעה. בשלב זה העדה יוצאת מן אולם ביהמ"ש. פעם ראשונה לפני שהעדה השיבה הבלגתי, פעם שנייה אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי שעילות התביעה הן גם נזיקיות. אין נפקא מינא של התובעת באשר לטענה המשפטית הסמויה של חברי, שסעיף 10.2 להסכם המכר מה-14.8.17, מאיין את התביעה.

ב"כ הנתבע 1:

אני לא מבין את ההתנגדות. השאלה הייתה מאוד עניינית מאוד לגבי חתימה שלה, טרם לשאלה היא הסבירה בצורה ברורה שהיא מבינה את סעיפי החוזה, אין פה עניין של פרשנויות ואנו מדברים על ראש נזק ספציפי כרגע – על ה-90 שלף שח שמאוד רלוונטיים לשאלה ומאוד רלוונטיים לסעיף שנרשם בחוזה.

<#4#>

החלטה

השאלה רלוונטית, איננה מטעה והיא בידיעת העדה.

העדה תענה על השאלה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' אב תש"פ, 22/07/2020 במעמד הנוכחים.

העדה חוזרת לאולם והחקירה ממשיכה:

ת. אין מה לומר. הבנתי את הסעיף אבל אין לי מה לומר על זה.

ש. מפנה לנספח 11 לתצהירך. שם את מצרפת מסמך של שמאי מקרקעין – מורן. מקריא מהעמוד הראשון של הנספח, סעיף 1, שורה 2. האם המסמך הזה שצורף לתצהירך את מאשרת שזו שמאות שנדרשה על ידי הבנק לצורך קבלת משכנתא?

ת. כן. קיבלתי את השמאי דרך הבנק.

ש. האם את מאשרת שזה ניתן לטובת המשכנתא?

ת. כן.

ש. למעשה, צירפת את השמאות כדי להוכיח ששווי הנכס הוא 600 אלף שח?

ת. צירפתי את המסמך כי בלי המסמך הזה לא יכולתי לקנות דירה.

ש. למה צירפת לכתב התביעה?

ת. צירפתי את כל המסמכים שקשורים לדירה.

ש. מדוע לא צורפה חו"ד משפטית של מומחה בתחום?

ת. למה אני צריכה לצרף גם מומחה בתחום? לא הייתה דרישה.

ש. אני מבקש לשאולך, מתי לראשונה את מכירה את מר רז יצחק?

ת. מר רז יצחק הכרתי אותו דרך קובי מלול, הפגישה הראשונה שלנו הייתה ב-5.7. לא לא ב-5.7, שנייה בבקשה. נפגשתי איתו ב-2.7.

ש. הכרת אותו דרך קובי מלול?

ת. כן.

ש. ומה היכרותך עם קובי מלול?

ת. הייתי גרה בקרבה לחנות פרחים שהוא היה מחזיק והייתי קונה ממנו פרחים. ידעתי שיש לו חברים ש... אני כשכנה עברתי דיברתי איתו, אמרתי שאני מחפשת דירה, פתח דיבור ובאותו יום הוא מצא לי חבר שמתעסק בעניין דירות.

ש. אז קובי הוא סוג של מכר?

ת. הוא סוג של בן אדם שהביא אותי לרז, כן מכר.

ש. רז הראה לך את הנכס נשוא התביעה ברחוב הס 3?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שהוא הראה לך את הכנס ביום 2.7.17?

ת. כן.

ש. ביום שרז יצחק הראה לך את הכנס מי נכח?

ת. בפגישה ראשונה –אני , יעקב ויצחק.

ש. מדוע יעקב, אותו לא מכר, או מישהו שהביא אותך לאיציק נכח בפגישה?

ת. הוא היה בן אדם שהביא אותי לשם בעצמו. קובי הביא אותי לשם עם האוטו שלו.

ש. האם קובי הביא אותך לשם כי רצה לעשות איזה מעשה טוב בשבילך, למה קובי הביא אותך לשם?

ת. כי הוא היה מעוניין להביא אותי לשם.

ש. מעוניין במה?

ת. להביא אותי ולקבל אחוזים.

ש. את אומרת שהיה סיכום ביני לבין קובי שיקבל אחוזים מהעסקה?

ת. איתי לא היה שום הסכם. הוא היה מצדי כמכר שעוזר, ביננו לא היה דבר.

ש. היום את משערת שהוא הביא אותך מאחר שהוא היה סבור שיקבל אחוזים ?

ת. היום בדיעבד, זו לא הנחתי. זו עובדה.

ש. איציק מראה לך את הנכס ביום 2.7.17 , האם כשהוא הראה לך את הנכס הוא אמר ששווי הנכס הוא 820 אלף שח?

ת. לא נכון. 610 שח.

ש. האם זה נכון שבאותו יום שהוא הראה לך את הנכס חתמתם הסכם ביניכם שבו צוין ששווי הנכס הוא 820צ אלף שח?

ת. אני חתמתי על כמה דפים אני לא זוכרת על מה.

ש. את חותמת ולא יודעת על מה? מציג לך מסמך מקור, נספח 1 לתצהירו של רז. את מאשרת שרשום 820 אלף שח?

ת. אני אישית לא רשמתי את הסכום אבל אני רואה את חתמתי, עכשיו כרגע אני רואה שזה 820.

ש. אז לפי המסמך שאת מחזיקה כרגע ביד ומסתכלת עליו, הסכם התקשרות בינך לבין הנתבע 1. לפי המסמך הזה את מחויבת לשלם לנתבע 1 עבור שירותי התיווך בגין אותו נכס נשוא תביעתנו, את שכר טרחתו. מסכימה?

ת. (מהנהנת בחיוב). אני לא זוכרת על מה חתמתי, אף פעם לא קניתי דירה, זו הייתה פעם ראשונה שלי.

ש. אני מבקש להשמיע לך קובץ קול. התמלול זה נספח 2 לתצהירו של הנתבע 1. זה מיום 12.7.17. את מאשרת שזו הקלטה שלך ?

ת. זה הקול שלי כן.

ש. את יכולה לאשר שבצד השני זה איציק?

ת. כן. זה קולו.

ש. לפני רגע אמרת שידעת שהדירה היא 610, עכשיו יש פה הקלטה שאת יודעת שהדירה מדובר על 810 אלף שח. איך את מסבירה את זה?

ת. ידוע לך שב-5.7 נחתם זיכרון דברים על 610 אלף שח ,אחרי זה קיבלתי .. בשיחה עם איציק הוא אמר ש610 זה רק בנייר, זה בשיחה עם איציק, ושצריך להוסיף 200 אלף שח. מהזמן הזה שעבר ההקלטות היו שונות. הוא הציג את ההקלטה שהייתה לטובתו. אתה לא מבין באיזה מצב הייתי. הורים שלי גרים באשקלון, אני לבד בחיפה. אין לי ניסיון ברכישת דירה, אף פעם לא התעסקתי עם עו"ד זו הייתה הפעם הראשונה שלי. אין לי שום מס כי זו דירתי הראשונה. לשאלת ביהמ"ש מה הבנתי מכל הבלבול בין הסכום שבזיכרון הדברים אל מול ההקלטה, אני משיבה כי הם כולם ניסו להציע לי אפילו עזרה מבחינת מישהו מהבנק, בשביל לקבל הלוואה ולרכוש דירה ב-10 אלף שח. זה היה התקופה שלא ידעתי מה לעשות. זיכרון דברים היה נחתם ב-5.7 , השיחה הייתה ב-12.7, כבר ידעתי שרוצים ממני עוד 200 אלף שח במזומן מעבר לזיכרון דברים. חתמתי על 610 כי זה היה בהתחלה. לשאלת ביהמ"ש שאני לא מתנגדת בשיחה, זה היה ברור מבחינתי 610 על הנייר ועוד 200 אלף שח במזומן. פניתי להוריי והם אמרו לי שאין עסקה. עסקה בצורה כזאת לא תתקיים. ההורים שלי אלו שנתנו לי כסף. אני גם חושבת שחלק .. לא הסכמתי, הייתי במה לעשות, לא ידעתי מה לעשות. לשאלת ביהמ"ש אני מסבירה כי היו הרבה הקלטות. לא כולן הוצגו כאן. אין לי את ההקלטות אבל הוא לא הציג אותן. יש הקלטות שאומרות שאין לי כסף והוריי לא נותנים לי יותר כסף ממה שכתוב בזיכרון הדברים. אמא שלי נמצאת כאן.

ש. למעשה בתשובותייך לביהמ"ש, את מסכימה שהבעיה המרכזית הייתה מתווה העסקה? כלומר דרשו 610 ו-200 אלף שח בצד, שזה מה שהורייך אל הסכימו?

ת. הוריי היו מסכימים לעסקה של זיכרון דברים 610 שח ולא 200 אלף שח במזומן.

ש. מפנה לתמלול נוסף בתצהירו של הנתבע 1, נ/3. מפנה אותך לתמלול מתאריך 13.7.17. מפנה לעמוד 1 שורה 19. משמיע. האם את מסכימה שבשיחה שהושמעה, את מודעת ע"פ השיחה לסכום ומסכימה לסכום של 810 אלף שח בביצוע העסקה?

ת. אני לא מודה בסכום ולא מסכימה לסכום הזה. זה דיבורים שאין להם שום משמעות. זה כוח שכנוע, הוא מנסה לשכנע אותי שהדירה הזאת...

ש. אנחנו מדברים פה על 200 אלף שח.

ת. הוא מנסה לשכנע אותי. הוא נותן לי כלים לקנות את הדירה אם לא ב-610 ב-810.

ש. האם יתכן שהורייך ידעו שמדובר בנכס שדורשים עליו 810 אלף שח, במתווה של 610 אלף שח ו200 מזומן בצד. האם הורייך ידעו על העסקה הזו?

ת. הוריי ידעו את כל התהליכים שעברתי. הם ידעו שחתמתי זיכרון דברים על 610 אלף שח, הודעתי לאמא שלי שדורשים ממני עוד 200 אלף שח במזומן, היא ידעה ולא הסכימה. לשאלת ביהמ"ש האם מבחינתי התלבטתי אם ללכת לכיוון של 810 במקום 610, האם אמרת את הדברים האלה לעורך דינך במעמד החתימה אני משיבה שעורך דין שייצג אותי אז, אורן פרג' בנימין נכנס ולא היה לפני. לפני זה היה עו"ד מטעם של יצחק רז. ביום החתימה הגיע איתי עורך דיני שאני סומכת עליו, אני.. אמרתי לו שאני חותמת על 700 ובזיכרון הדברים זה על 600, לפני שחתמתי. קיבלתי התייעצות. הוא אמר לי שבשביל להקטין נזקים לעשות זאת ואני הסכמתי. הרעיון לתבוע בגין הנזקים עלה מיד שהכרתי את העו"ד. חתמתי על הסכם דירה יותר מאוחר. זה היה ב7.8, פניתי לאורן פרג' בנימין ב-1.8. ברגע שחתמתי ידעתי שאני חותמת וגם מגישה תביעה.

ש. אני מבקש להפנות לנספח 4 לתצהיר הנתבע 1 – תמלול שיחה מיום 13.7.17. עמוד 1 לתמלול, מתחיל בשורה 21. האם כשאת אומרת לאמך "תראי הגזמת", את חושבת שסכום של 810 אלף שח זה סכום הגון לעסקה?

ת. זה מה שניסו להכניס לי לראש, ב-810 אלך שח זה מחיר מכובד לדירה כזו הרוסה.

ש. אבל ידעת שזה מה שדורשים?

ת. מאיזה תאריך תמלול הזה? אני שומעת שזה מה-13.7.

ש. האם ב-13.7.17 כבר ידעת חד משמעית שנדרשת בעסקה הזו סכום של 810 אלף שח?

ת. כן.

ש. האם על אף שידעת את הסכום הזה בחרת לבצע עסקה ב-810 אלף שח?

ת. לא הסכמתי לבצע עסקה ב-810 אלף שח, אין שום הוכחה שהסכמתי. ביהמ"ש מקריא לי את שורה 26 באותו עמוד. אני מבקשת להפנות את ביהמ"ש לעמוד 4, שורה 11-13. זה היו לחצים לא נורמלים. אני הרגשתי שזה מסריח אבל את יודעת, כבר הייתי בתוך זה. לשאלת ביהמ"ש מה הרגשתי שמסריח אני משיבה כי זה שזכרון דברים נחתם ב-5.7 ולא קיבלתי אותו ביד, ידעתי שחתמתי על המסמך ודורשים ממני עוד 200 במזומן. כל התקופה הזאת מ-5.7 עד ה-12-13.7 היו כל מיני הקלטות ודיבורים – לחץ, איום, ניסיון להיות בן אדם טוב. כל מיני. ההצעה לשלם 610 בזיכרון דברים ו-200 אלף במזומן זה מסריח. הבנתי שמשהו לא בסדר. אין לי שום מסמך ביד, אין לי זיכרון דברים, שום דבר, אבל חתמתי. כבר בתקופה הזו היו איומים שאני לא עומדת בעסקה ואני צריכה לשלם 61 אלף, אח"כ זה ירד ל-20 אלף שח.

ש. האם זה נכון שבשלב מסוים היה לך ממש לחץ גם בגלל שהסתכסכת עם ההורים?

ת. הלחץ היה לא בגלל שהסתכסכתי עם ההורים, אלא הלחץ מהתיווכים והאנשים שם –הנתבעים. אני לא הסתכסכתי עם ההורים.

ש. האם כתוצאה או בעקבות עסקת הנכס שלא יצא לפועל בסופו של דבר, אלא מאוחר יותר ובתנאים אחרים נוצר סכסוך בינך לבין הורייך בעקבות מגבה העסקה?

ת. בעקבות העסקה לא נוצר סכסוך בין הוריי. אני בת יחידה ויש לנו הון ענק. כן היו נקודות שלא הבנו אחד את השני, אבל זה לא סכסוך. לא איבדתי קשר והם היו לצדי לאורך כל הדרך.

ש. משמיע הקלטה. – נספח 6 לתצהירו של הנתבע 1, תמלול מיום 26.7.17. מפנה לעמוד 3, שורה 5. – התמלול השני. נ/6. את מסכימה שמהשיחה שהשמענו עולה כי בהקשר לאמירתו של הנתבע1 -מר יצחק רז, בעניין סכסוך אפשרי עם ההורים סביב העסקה ומתווה העסקה, את מגיבה בשיחה שהסתכסכת עם ההורים?

ת. אני מגיבה לעסקה שהסתכסכתי אבל מבקשת ביום שישי שיבואו לראות את הדירה, אז על איזה סכסוך אתה מדבר?

ש. את אמרת לו שהסתכסכת עם ההורים, על מה?

ת. הייתה ביננו אי הבנה לגבי העסקה אבל זה לא סכסוך. הוריי לא הסכימו לשלם 200 אלף שח במזומן.

ש. כלומר הורייך לא הסכימו שתבצעי את העסקה בגלל שהם לא רצו שחלק מהסכום יהיה מחוץ לחוזה?

ת. לא בדיוק.

ש. זה מה שאמרת לפני רגע. לא אמרת שהם אצל מסכימים על סכום של 810 אלא על המתווה ש-200 אלף מתוכם ישולמו במזומן.

ת. הם היו מוכנים לעסקה בזיכרון דברים של 610 אלף שח ולא הסכימו בשום אופן להוסיף 2090 אלף שח במזומן. בתחילת השיחה אמרתי שאני מסכימה לשיחה אבל לא הוחלט סכום. מאיפה אתה יודע על איזה סכום סיכמנו?

ש. לפני רגע שוחחנו על שיחה שהייתה שבוע לפני. שם אישרת שאת ידעת על הסכום של 810, שידעת על המתווה אבל היית בלחץ ומבולבלת. נכון?

ת. הייתי בלחץ.

ש. את מאשרת שאמרת לפני כמה רגעים שידעת על הסכום והמתווה?

ת. אחרי פגישה עם יצחק ועורך דין, ידעתי שדורשים ממני 200 אלף שח. ידעתי. לשאלת ביהמ"ש מתי ידעתי פעם ראשונה שדורשים ממני 200 אלף שח, אני משיבה שכשהיינו אצל עו"ד. אבדוק במסמכים ואגיד תשובה מדויקת, אני לא זוכרת בדיוק באיזה תאריך הייתה פגישה. בין 5.7 ל-10.7, טווח כזה. אחרי שחתמתי זיכרון דברים בכמה ימים.

ש. ביום 26.7.17, אותה הקלטה שהשמענו לפני רגע. את יודעת על עסקה, על מתווה העסקה. את גם קצת מסתכסכת עם ההורים ועם כל זאת את מבקשת להביא את ההורים לדירה, שאת יודעת את מתווה העסקה. האם יש בכך די כדי לבוא ולומר שהסכמת לעסקה של 610 אלף שח בחוזה ו-200 אלף שח בצד?

ת. הסכמתי לעסקה של 610 שח מה שרשום בזיכרון דברים ואל לעסקה של 810 אלף שח שזה 600 בנייר ו200 במזומן. לא הסכמתי. בזמן הזה היו גם לחצים אחרים. הם דרשו ממני על הפרת העסקה גם 61 אלף שח. אז היו כל מיני דיבורים, אולי תוסיפי 200 אלף ותקני דירה במקום 61 ותישארי בלי דירה. ההקלטות האלה זה חלק קטן ממה שקרה בתקופה הזאת.

ש. כלומר היו עוד הרבה לחצים שהפעילו עלייך עוד לפני השיחה הזאת. האם זה נכון שבשיחה הזו איציק נותן לך את כל האפשרות, לאחר תיאום עם תומר בעל הנכס, ואומרים לך את יכולה לרדת מהעסקה ללא שום תשלום ושום נזק, ואת עדיין בוחרת להביא את ההורים לראות את הדירה? הכוונה לתאריך 26.7.17.

ת. רוצה להביא את ההורים בסדר? יש לי לחץ לשלם 61 אלף שח על הפרת עסקה. ביהמ"ש מבהיר לי את השאלה ואני משיבה כי למה אני צריכה להאמין לו? יש בהמשך הרבה דברים. לא האמנתי כי היה שיק אצלם, זיכרון דברים. איך אאמין לו?

ש. בתצהירך את מתארת מצב של הגשת תלונה, נגד מי הגשת תלונה?

ת. הכוונה לתלונה למשטרה? איפה זה נמצא? אני שומעת שזה נספח 7 לתצהירי.

ש. האם מהמסמך הזה ניתן להבין שהוגשה תביעה נגד הנתבעים?

ת. הוא לא מפורט אבל הגשתי תלונה נגד 4 כן.

ש. מדוע לא צירפת את תיק המשטרה?

ת. אף אחד לא ביקש ממני.

ש. האם נחקרת במשטרה?

ת. לא. מה כוונה נחקרתי? לא זימנו אותי לחקירה על תלונתי.

ש. האם ידוע לך שמי מהנתבעים נחקר?

ת. לא ידוע לי.

ש. כלומר יכול להיות שהתלונה הזו בכלל לא קשורה למה שאנו דנים כרגע?

ת. לא. זו תלונה בדיוק על הנתבעים.

ש. אי אפשר להבין זאת מהמסמך שצירפת, נצטרך להאמין למה שאת מספרת נכון?

ת. לא חייב להאמין.

ש. אין לנו דרך אחרת לדעת.

ב"כ התובעת:

מתנגד לשאלה. בשלב זה העדה יוצאת מן האולם. ההליך המשפטי הוא לא משחק מחבואים. גבירתי תצטרך לנספח 7. אז מה ההיתממות? כדי שיהיה לי עוד 2 שורות בסיכומים?

<#6#>

החלטה

השאלה רלוונטית, איננה מטעה והיא בידיעת העדה.

העדה תענה על השאלה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום א' אב תש"פ, 22/07/2020 במעמד הנוכחים.

עו"ד צבי הרשקוביץ:

אבקש להעיר לעדה שבפעם הבאה שהיא יוצאת החוצה לא תדבר עם אף אחד, גם לא עם בנה.

ב"כ התובעת:

אני מבקש מעו"ד הרשקוביץ לא לעשות פרובוקציות.

עו"ד צבי הרשקוביץ:

על מה אתה מדבר איזה פרובוקציה? מצאתי אותה מדברת עם העד ואסור לעשות כן.

העדה:

שמעתי את הערת ביהמ"ש ואני אפעל לפיה. לא ידעתי שאסור לי לדבר.

העדה חוזרת לאולם והחקירה ממשיכה:

ת. ביהמ"ש חוזר על השאלה ואני אומרת שאם הייתה בקשה להביא מסמך מפורט, הייתי עושה את זה.

ש. מפנה לסעיף 19 לתצהיר התובעת. את מתארת התמוטטות עצבים מהלחצים האלה שמפעילים עלייך כל הנתבעים לטענתך. את מתארת מצב שאת מפוחדת מאיומים של הנתבעים כלפייך. נכון?

ת. נכון.

ש. את יכולה לספר את התחושה של ההתמוטטות עצבים הקשה שאת עוברת בעקבות הלחצים האלה?

ת. אני יראה לך מסמך מביה"ח. ממש רשום מה אני חשבתי. מפנה למסמך. לח"ד של בן אדם בריא ושלם הוא 120/80, היה לי לחצי דם עד 260/200. זה פשוט.. הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ. כאב לי לב, היו לי בעיות בדופק. הוציאו אותי ממשמרת ואשפזו אותי. הייתי במיון כל הלילה.

ש. תסכימי איתי שלטענתך היית במצב נפשי מאוד בעייתי. פחדת מהנתבעים?

ת. לא מהנתבעים עצמם. היה לי כבר תלונה במשטרה.

ש. מפנה אותך לתצהירך, שורה 20. אז תסכימי איתי שפחדת מהנתבעים.

ת. יוצא שכן.

ש. תסכימי איתי שהרגשת מאוימת?

ת. כן.

ש. אז נחבר את העניין הזה. את מאוד מפוחדת, הורייך ממש לא בעניין לבצע את העסקה, בטח לא עם 200 אלף שח בצד, מאוימת על ידי הצדדים, לחץ עצום, מצד שני נותנים לך אפשרות לרדת מהעסקה ובסוף את הולכת ומבצעת עסקה שאת לא חייבת לבצע, ב-700 אלף שח וטוענת שיצרו לך נזק של 90. האם את מסכימה שיכלת לוותר על העסקה ובכך לחסוך את זמנם היקר של כל הנוכחים באולם זה?

ת. ביטול עסקה זה רק מילולית. לא ראיתי זיכרון דברים, שום שיק לפני, איך אתה, איך אני יאמין לו בדיוק שהעסקה בוטלה?

ש. כלומר את אומרת שהעדפת לעשות עסקה ב-90 אלף שח יותר ממה שלטענתך הובטח לך, על פני אפשרות של לאכוף זיכרון דברים או להתמודד עם תביעה של אי אכיפה של זיכרון דברים מצדך?

ת. העדפתי לקנות את הדירה ב-700 אלף שח בשביל להקטין נזקים ולא להיות בבימ"ש בגלל שיתבעו אותי.

ש. האם זה נכון שלמעשה אם את חשבת לפחות, שאם לא תבצעי את העסקה תצטרכי לשלם קנס כי חתמת על זיכרון דברים והתחייבת?

ת. כן אני חשבתי.

ש. אם את מוכנה לשלם 610 אלף שח לפי הזיכרון דברים שזה המסמך היחידי שמחזיקים נגדך, איפה תהיה ההפרה מצדך?

ת. אם אני קונה דירה ב-610 אלך שח לא הייתי מפרה דבר – אם.

ש. את מאוד חששת שאת תצטרכי לשלם כסף כי לא עמדת בהסכם.

ת. נכון.

ש. מה ההפרה שלך? שלא הסכמת לחתום חוזה לפי 610?

ת. ביהמ"ש מסביר לי את השאלה ואני משיבה שחששתי שאשלם 61 אלף שח ואשאר בלי דירה.

ש. ופתרונך היה לשלם 90 יותר ולתבוע?

ת. זה לא היה פתרון מידי, זה היה פתרון שנוצר אחרי כל הלחצים ומה שאמרתי. לשאלת ביהמ"ש איך הגענו ל700 אלף שח, אני משיבה כי בשיחה עם תומר, לעורך דיני והמתמחה שלו הם הגיעו להסכמה. הייתי בפגישה עם תומר ועורך הדין שלי ומתמחה, ואז דיברנו והגענו לסכום של 700. עו"ד אורן בנימין היה רק עם ה700 אלף שח, לפני זה לא פניתי אליו.

ש. האם זה נכון שנתבע 1 – מר רז יצחק, במהלך ליוויך בעסקה קישר אותך לעו"ד מורן בן יצחק?

ת. כן.

ש. האם זה נכון שמורן בן יצחק קיבל מסמכים וידע על מתווה העסקה?

ת. מניחה שכן.

ש. אני מניחה שהנתבע 1 אמר לך לדבר עם עו"ד מורן בן יצחק, לא פעם ולא פעמיים.

ת. בקשר למה?

ש. להתמקדות בעסקה.

ת. איזה התקדמות? של 810 אלף שח?

ש. האם עו"ד בן יצחק ליווה את העסקה או שלא?

ת. הייתי אצלו רק פעם 1 ואז הוא נסע לחו"ל.

ש. בפגישה הזו שהייתה לך עם עו"ד בן יצחק, אני מניח שנפגשתם כדי לדבר על העסקה.

ת. נפגשנו בשביל לדבר על העסקה.

ש. האם עו"ד מורן בן יצחק ידע שהעסקה היא 610 אלף שח?

ת. לא היה מדובר על 610, אלא על 810 .

ש. שאת יושבת אצל העו"ד?

ת. איציק אמר לי את זה בהמתנה לעו"ד. ישבנו בהמתנה איזה 5-10 דקות והוא אמר לי שזה לא 610 אלא 200 אלף שח בסוף.

ש. למעשה הפתיעו אותך, פתאום גילית שזה 200 אלף שח יותר?

ת. כן.

ש. ואז נכנסת למשרדו של עו"ד בן יצחק וגילית בן רגע שהעסקה שלטענתך היא 200 אלף שח יותר, את נכנסת למורן בן יצחק ומה את עושה עם המידע הזה?

ת. פשוט הופתעתי ולא קרה כלום. לא הסכמתי, יצאתי.

ש. מורן בן יצחק היה עד לכל זה?

ת. כמובן.

ש. איפה מורן בן יצחק? למה לא הזמנת אותו לעדות?

ת. הוא לא היה עורך דין שלי, הם הלבישו לי אותו. לא הכרתי אותו. אני לא בחרתי בו, הביאו אותי לעו"ד פעם ראשונה. הוא לא עו"ד שייצג אותי. הוא היה לצדם לא לצדי.

ש. אחד מראשי הנזק שלך כפי שנרשם בתצהירך בסעיף 52. מפנה אותך. את יכולה להסביר את הסעיף? הנכס הוא של הנתבעים?

ת. של הנתבע 1.

ש. אז הוא היה צריך לשכנע אותו למכור את הנכס?

ת. הכוונה לנתבע 4 – תומר. כל העסקה הייתה לא רק עם תומר. ההרגשה שלי הייתה שזו קבוצה של אנשים שפועלים יחד ובנפרד בשביל מטרה מסוימת.

ש. את שילמת 16,380 שח לעורך הדין ?

ת. כן.

ש. בשביל מה?

ת. שאקנה את הדירה. לא יכולתי להיפגש עם תומר בעצמי. הייתי צריכה עו"ד. שילמתי את הכסף עבור ייצוג בעסקת מכירה, כן.

ש. את טוענת שהיית בהתמוטטות עצבים, את טוענת שקיבלת טיפול תרופתי ואת טוענת שהיית במצב ממש לא טוב. אלה טענות שברפואה. מדוע לא צירפת חו"ד של מומחה רפואי שיתייחס לטענותייך הרפואיות ולנכס הזה.

ת. מפנה אותך לנספח 6 – ביקור במיון. זה מסביר את מצבי הרפואי.

ש. האם קיבלת טיפול תרופתי כתוצאה מהמצב אליו נקלעת?

ת. אתה רוצה שמות של התרופות? כן קיבלתי. זה תרופות ללא מרשם – ולריאנה, להרגעה.

ש. מפנה אותך לנספח 4 לתצהירו של הנתבע 1. תמלול שיחה מיום 13.7.17, משמיע. "חזרת לחיים" לפי מה שנאמר בשיחה הזו, זאת כי ההורים נותנים אוקיי למתווה לעסקה ב-13.7. מה הכוונה?

ת. חזרתי לחיים. אני רוצה להגיד לכם אני עובדת בבי"ח משמרות, כל משמרת שלי זה יציאה מהחיים וחזרה לחיים. זה לא קשור לעסקה.

השעה כעת 11:40 , בשלב זה הצדדים יוצאים להפסקה וזאת משום שאין החלפת קלדניות.

הדיון מתחדש בשעה 12:10.

(לאחר הפסקה)

התובעת משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 2:

ש. אני מפנה אותך לסעיף 36 לתצהירך. תסבירי לי את סעיף 36.1 (מקריא).

ת. היה צריך להתנהג בצורה אחרת.

ש. מעבר לכל המושגים שאת מציינת פה, בתוך סעיף 36. מפנה לסעיף-36.2.4. יש לך תיעוד לזה?

ת. אין לי תיעוד.

ש. מפנה אותך לסעיף 36.2.5. איך את יודעת שהיה אצלו העתק?

ת. הוא היה איתי בחתימת זיכרון הדברים.

ש. הוא קיבל את ההעתק?

ת. לא יודעת. לשאלת ביהמ"ש מי שלקח את המסמך שעליו חתמתי היה אבי. יעקוב ישב איתנו. לא ראיתי אותו לוקח העתק.

ש. תחזרי על הנושא של ההכרות שלך עם נתבע 2.

ת. שכנה, ידידה. היינו מדברים. הייתי קונה אצלו פרחים.

ש. יש לו חנות לפרחים נכון?

ת. כן.

ש. כמה זמן כל השכנות, הידידות וכו'?

ת. שנה.

ש. הוא אמר לך אי פעם שהוא מתווך?

ת. לא.

ש. אתם חתמתם על הסכם שהוא מספק לך דירה ואת משלמת לו אחוזים?

ת. שום דבר.

ש. איך אמרת בתשובה לשאלה של חברי בחקירה הקודמת אמרת שזו עובדה שהוא מקבל אחוזים. איזה עובדה יש לך להציג לנו?

ת. בן אדם מאהבה כלפי מישהו אחר לא עושה כאלו דברים. הוא נורא ליווה אותי ורצה להיות מעורב בכל העניינים. הנחתי שהוא מקבל אחוזים מכל מה ששם מתנהל, מיצחק רז.

ש. נתבע 2, התרשל מולך או רימה אותך?

ת. התרשל או רימה? אני חושבת.. או שהוא התרשל או שהוא רימה אותי? גם וגם.

ש. איך הוא התרשל?

ת. הוא היה בן אדם שלקח אותי לעסקה הזו. הוא שמע את כל מה שאני, הרי הוא היה איתי בכל הסיטואציה, וכל מה שסיפרתי לו אני הסקתי מסקנות שכן הוא היה מעורב בזה.

ש. את שילמת כספים קודם לחתימת החוזה עם תומר ועם עו"ד בנימין פרג'?

ת. לפני מה?

ש. האם לפני המועד שאת מתייצבת עם החבר בנימין פרג', עורך הדין שלך. האם לפני החתימה של החוזה עם תומר ולפני התשלום של 700 אלף שח למישהו מהנתבעים?

ת. לא. שום דבר.

ש. יכול להיות שנתת שיק על 5,000 שח למישהו?

ת. נתתי שיק של 5,000 ₪ במועד החתימה של זיכרון הדברים – נתתי אותו לאבי ביטון, הנתבע 3.

ש. מה עלה בגורל השיק?

ת. החזירו לי אותו. לא זוכרת מי.

ש. האם יתכן שהנתבע 2 הוא זה שהחזיר לך?

ת. לא זוכרת.

ש. לעניין ההכרות שלך – שאת אומרת איך יתכן שבן אדם נראה כל כך אוהב אותי ורוצה לעזור לי. האם זה נכון שאת פנית ליעקוב, כפי שהעדת בחקירה הקודמת ואמרת שאת מעוניינת לרכוש דירה?

ת. אני לא פניתי אליו. זו הייתה שיחה לא מכוונת אליו. אני עברתי ליד החנות שלו, כרגיל דיברנו. אמרתי לו ככה וככה. הורים הציעו לי סכום כסף מסוים שאמרתי לו את הסכום – 300 אלף שח יש לי בשביל לקנות דירה, ואני מעוניינת ומחפשת דירה באזור העבודה. לשאלת ביהמ"ש לא ביקשתי שיחבר אותי למישהו שיש דירה, הוא הציע זאת בעצמו.

ש. מלול בתצהירו מעיד על זה שיש ביניכם מערכת יחסים אינטימית. הייתה כזו או לא?

ת. לא.

ש. בא כוחך...

ב"כ התובעת:

איפה רשום בתצהיר של מלול שהם היו במערכת יחסים אינטימית? תפנה אותי!

בשלב זה העדה יוצאת מן האולם.

ב"כ התובעת:

לאחר שאני שומע את הערת ביהמ"ש בדבר התפרצותי, אני מבקש שביהמ"ש יפנה לב"כ הנתבע 2 שידייק בחקירתו או שיפנה אותנו לטענה שנטענה בתצהירו. אני שומע את הערת ביהמ"ש כי העדה כבר ענתה והעליתי את טיעוניי לאחר שהעדה כבר ענתה וכי אתייחס לכך בסיכומיי.

החקירה ממשיכה:

ש. כמה זמן לפני החתימה על ההסכם עם תומר, עורך דין בנימין פרג, פרסת בפניו את כל סיפור העוקץ, העושק והמרמה שעשו כל הנתבעים אל מולך? כמה זמן לפני החתימה?

ת. אני חושבת. ב-6.8.17 פניתי לעו"ד בנימין פרג' וב-7.8 הייתה לנו פגישה עם תומר.

ש. אז כשסיפרת לו את כל סיפור העוקץ מרמה וכו' מה שניסו לעשות לך הארבעה לפני החתימה על החוזה מה אמר לך עו"ד פרג'?

ת. נתן לי ייעוץ משפטי.

ש. מה הייעוץ שנתן לך? אחרי הייעוץ המשפטי שקיבל מעו"ד בנימין פרג' החלטת שאת קונה את הדירה ב700 אלף שח. האם החלטת לאחר הייעוץ שאת קונה את הדירה ב-700 אלף שח?

ת. לא. אחרי הייעוץ לא החלטתי. נפגשתי עם תומר ב-7.8 איך ב-6.8 יכולתי להגיד לעו"ד שאני מבצעת את העסקה על 700 אלף שח. בעקבות הייעוץ העו"ד אורן פרג' בנימין התקשר לתומר מור וקבע פגישה ב-7.8.

ש. ביום שאת חותמת על ההסכם עם תומר, בנוכחות עורך הדין שלך. האם מישהו מהנתבעים מלבד מנתבע 4, האם מישהו מהנתבעים נכח שם? הטריד אותך? פנה אלייך?

ת. לא פנו אליי ולא הטרידו אותי באותו יום.

משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 3:

ש. האם חתמת על הסכם שירות תיווך עם אבי?

ת. לא.

ש. האם העברת לו תמורה כלשהי?

ת. לא.

ש. לא 200, לא 60 ולא 20.

ת. לא. לא הסכמתי להעביר.

ש. האם בשלב מסוים חשבת שבמידה ותחמתי על העסקה תצטרכי לשלם לו עבור תיווך?

ת. לא.

משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 4 - עו"ד הרשקוביץ:

ש. תאשרי לי בבקשה שראית בהודעה שסוגרים על 810 אלף שח כבשורה טובה?

ת. תפנה אותי לאיפה זה נמצא, איזה שיחה. מתי זה היה.

ש. אני אומר לך המתווך רז הודיע לך שסוגרים ב-810 את ראית את זה כבשורה טובה נכון?

ת. לא.

ש. מפנה אותך לנ/3 מתצהיר הנתבע 1 מיום 13.7, עמוד 7 לתמלול, שורה 2.

ת. זה לא אומר כלום.

ש. אני ייתן לך להגיד לי על מה תודה על הבשורה?

ת. (קוראת). איבדתי את זה. איפה זה נמצא? איזה עמוד? ב"כ הנתבע 3 מסביר לי ואני מעיינת. היה מדובר לפני זה על שטיפת ידיים במזגן וזה לא רלוונטי לשיחה על. ביהמ"ש מבקש ממני לעיין במסמך מהתחלה ולהשיב לשאלה. לפני זה מדובר שהעסקה באוויר. אני לא יודעת מה אמרתי בטלפון.

ש. את לא צריכה לדעת. את יכולה לקרוא את הכל.

ת. אני מבינה אותך אני יקרא בבית.

ש. מפנה לסעיף 16 לתצהירך. תסבירי לי איך זה מסתדר עם ההקלטה שלך עצמך נ/5 מ-26.7.17 שם את מספרת לרז שדורשים ממך פיצוי של 18 אלף שח בלבד.

ת. אני אסביר. בהתחלה דרשו ממני 61 אלף שח כהפרת עסקה, אח"כ אבי הסכים ל-20 אלף שח במזומן. אמרתי לו יכול להיות שאין לי 20, את יודעת הייתי בלחץ. אז הוא אמר לי טוב 18 מספיק רק אם זה במזומן.

ש. לגבי אשפוזך- היית אמורה לעשות משמרת לילה בביה"ח . האשפוז התחיל ב-2.11 בלילה ונגמר ב-8 בבוקר. את הזמן הזה היית צריכה לעשות משמרת לילה בבי"ח בני ציון?

ת. כן. אני בעצם באתי למשמרת ב-11 בלילה וכבר לא הרגשתי טוב. האחות כללית זו שבודקת מה מצב ביה"ח ראתה אותי, גם שותף שלי לעבודה אמר שאני לא כל כך מרגישה טוב. היא לא רצתה לשחרר אותי הביתה. היא ראתה שאני לא במצב כל כך טוב והחליטה לאשפז.

ש. רק כדי שנמצה את זה – למעשה היית 6 שעות בחדר מיון והשתחררת?

ת. כן.

ש. קראנו מספר תמלילים של שיחות עם הנתבע 4 – תומר מור. נספח 8 לתצהירך. תומר אומר לך לא רוצה ממך שקל ואת לא רוצה ממני שקל, נפרד כידידים. תתקדמי, יש דירות אחרות בשוק. תעזבי אותי. את רוצה לקנות דירה בכוח? לא רוצה למכור לך. אומר לך לא רוצה ממך אגורה. לא רוצה ממך כלום. כשביקשת שהוא יחזיר לך שיק של 5,000 שח, אז הוא אמר לך אין לי את השיק, תגידי לי למי נתת ואדאג שיחזירו לך. אומר לך אני לא אתבע אותך, את לא חייבת לאף אחד כלום. אחרי כל הדברים האלה שהוא חזר עליהם כמה וכמה פעמים, והוא אמר שהוא מוכן לתת לך את זה בכתב, לא רק שלא אמרת "נהדר אני הולכת הביתה", את מאיימת עליו לפנות למס הכנסה על זה שבזיכרון דברים לא היה כל הסכום המלא. זה נכון? מפנה אותך לנספח 8 עמוד 10 שורה 3.

ת. שאלת כמה שאלות.

ש. תמחקי את כולם – על מה איימת על תומר מור שתפני למס הכנסה?

ת. אני פחדתי. פחדתי שאחד מהם פשע, אחד מהם מחזיק זיכרון דברים, אחד שיק שלי. אני אל עושה את העסקאות האלה כל יום, אני לא יודעת איך ומה זה.

ש. אם פחדת אז ראינו שידעת ללכת למשטרה ולהגיש תלונה. פה את מאיימת לפנות למס הכנסה. למס הכנסה פונים שיש תלונות על עבירות מס, לא שמאיימים ולא שמפחדים. על מה איימת עליו שתפני למס הכנסה?

ת. העסקה לא הייתה בנויה בצורה נכונה. לא מבצעים דברים בצורה כזו. היה הוסבר לי ש200 אלף אני צריכה להביא במזומן, בלי שום מסמך, בלי שום הוכחה שאני מביאה את ה-200 אלף.

ש. את יכולה להראות לי מקום אחד שבו אמרת לתומר שדורשים ממך 200 אלף במזומן?

ת. לא זוכרת את כל התמלילים בע"פ.

ש. אז תעברי על כולם. תקראי את כל נספח 8 מהתחלה עד הסוף ותראי לי מסמך אחד שבו אמרת לתומר מור שדורשים ממך 200 אלף מזומן.

ת. למשל בעמוד 4 בסוף, שורה 26. עמוד 5 שורה 4.

ש. עכשיו אני שואל אותך. אומר לך תומר מור בתשובה לטענה על 200 אלף שח לא רוצה ממך כלום, תעזבי אותי. למה אל עזבת אותו?

ת. כי אני לא מאמינה לאף אחד. אחרי כל מה שקרה איתי לא האמנתי לאף אחד מהם.

ש. פחדת, איימו עלייך, הטרידו אותך. כל מה שאת רוצה. קם הבן אדם שאיתו התקשרת בעסקה ואומר לך לא רוצתה ממך כלום, אני יחזיר לך את השיק תגידי לי ממי ואחזיר לך, אני ייתן לך בכתב. התעקשת על הדירה.

ת. למה אני צריכה להאמין לו? ראית שהוא הביא לי שיק? זיכרון דברים?

ש. כשחתמת על זיכרון הדברים, למה לא לקחת העתק שלו או אותו?

ת. היה רק העתק אחד, הבטיחו לי שיתנו לי עוד העתק. אני לא צילמתי בפלאפון. פעם ראשונה בחיים קניתי דירה, לא ידעתי ולא חשבתי שזה יכול לקרות איתי.

גב' לודמילה צודוקוב ת"ז 320869316 לאחר שהוזהר כדין:

אני מאשרת את חתימתי על התצהיר מיום 3.9.19 ומצהירה שכל האמור בו אמת.

משיבה לב"כ הנתבע 1 בחקירה נגדית:

ש. את אמא של התובעת?

ת. כן.

ש. איפה את גרה?

ת. אשקלון.

ש. כמה ילדים יש לך?

ת. רק התובעת.

ש. אפשר להגיד שלמעשה היא כל עולמך?

ת. כן, הכל בשבילי.

ש. אנחנו בחקירה של התובעת, שוחחנו וגם השמענו פה הקלטות שהיא מתארת מצב שבו היא מאוד תלויה בהחלטה של ההורים לגבי ביצוע עסקת מכר כזו או אחרת. את מאשרת?

ת. כן.

ש. כלומר למעשה ע"פ דבר שההורים יחליטו יכולה ליפול ולקום עסקה שכן אתם צפויים לתת לה סכום של 300 אלף שח עזרה לקנות דירה.

ת. נכון, חסכנו את הכסף בשביל הילדה. היא לבד פה בארץ, אין בעל. היא התגרשה. כל החיים עזרנו.

ש. לטענתה של נדיה אתם לא אהבתם בלשון המעטה את מתווה העסקה. כלומר אתם לא אהבתם את העובדה ש-610 יהיה רשום בזיכרון דברים ואותם 200,000 ₪ בצד.

ת. (העדה מהנהנת). נכון. לא הסכמנו למתווה שהיא תשלם 200 אלף שח בצד. זה אסור. שאני פגשתי את הבן אדם איציק לתת לנו לראות את הדירה אמרתי כמה זה והוא אמר לי הסכום – 610. אחרי זה ילדה התקשרה ואומרת אמא לא בסדר עם הדירה למה שרוצים עוד כסף מזומן 200 אלף שח. אני אומרת איך זה יכול להיות. הדירה במצב שראיתי זה המחיר שבאמת, שם הדירה ממש. אני הייתי שם כמה דק, הכל מסריח הכל את הקקי שלכם. היה צריך לעשות שיפוץ מהתחלה עד הסוף. שאלתי את איציק הוא אמר אל תדאגי גב' אפשר לעשות שיפוץ ב-80 אלף שח. זה לא נורא.

ש. את אומרת שאת פוגשת את איציק בפעם הראשונה.

ת. אני ראיתי אותו פעם אחד.

ש. בפעם הזו שאת פוגשת, את טוענת שהוא אמר לך שהנכס למכירה ב-610,000 ₪?

ת. לא פגשתי אותו לבד.

ש. בפעם היחידה שפגשת אותו איציק אמר לך ששווי הנכס לרכישה 610 אלף שח.

ת. כן.

ש. את זוכרת מתי פגשת אותו לראשונה?

ת. לא זוכרת בדיוק, זה היה זה.

ש. האם את פוגשת את איציק לאחר שנדיה כבר נפגשת איתו מספר פעמים?

ת. לא זוכרת את הסיפור הזה סליחה. אני מאוד מצטערת. קיבלתי טלפון, באתי לילדה. עם נכד וילדה ואיציק הלכנו לראות את הדירה וראיתי, שאלתי כמה זה עולה. אני לא יודעת כמה פעמים היא נפגשה איתו.

ש. האם את יודעת שנדיה ראתה את הדירה בפגישה כפי שהיא מתארת יחד עם יעקב ויחד עם איציק המתווך?

ת. לא. סליחה חברה. אני יודעת דבר אחד – מה שעשו קודם היא אמרה לי שמצאה את הדירה ושאני יבוא לראות את הדירה. אני לא יודעת מה היה את הסיפורים קודם. ידעתי שיש יעקב מתווך שאפשר לדבר איתו לראות דירה וזהו. שאלתי אם הדירה מתאימה לה והיא אמרה כן אמא.

ש. נדיה מתארת ומספרת את זה בשיחה שלה עם איציק זה שאת הסכמת ל-810 אלף שח עסקה, אבל את גם שאלת למה לא כולל התיווך אם אפשר לעשות את זה רק ב-800. האם נאמר כזה דבר?

ת. זה לא נכון. לא נתתי את אישור. אני מאוד מצטערת.

ש. האם יכול להיות שנדיה לא שיתפה אתכם בסכום האמיתי של העסקה?

ת. אין דבר כזה. אני מורה במקצוע, בחיים שלי לא משקרים על אמא בדברים כזה.

ש. האם את אמרת לנדיה לא לבצע את העסקה?

ת. לא. לא מיד ככה. היא התקשרה אליי עוד פעם ואמרה אני חייבת להוסיף עוד מזומן, ואם אני לא מוסיפה את המזומן אני חייבת קנס. אני אמרתי סליחה, למה את חתמת על זה שאת יודעת שצריך לשלם אבל אני לא מסכימה לשלם עוד מזומן. היא שאלה מה אני חייבת לעשות אני אמרתי לה תקשיבי טוב ילדה שלי איך אני יכולה לעזור לך אם את עושה דבר כזה. התקשרו אליי מהעבודה שהיא קיבלה ממש מכה, נפלה בעבודה מהעצבים. שבוע הייתי ביחד איתה. קיבלתי חופש מהעבודה שלי. מכה, היא נפלה בעבודה. פסיכולוגי והכל. אחראי שלה התקשרה לי בטלפון לודמילה בבקשה תבואי הילדה ממש במצב קשה. הלכתי לרופא, לפסיכולוג, הלכתי קניתי תרופות. שבוע הייתי איתה ביחד. זה ילדה שלי, יחידה שלי.

ש. האם את ידעת שנדיה חתמה על הסכם תיווך עם איציק רז?

ת. (מהנהנת בחיוב). היא אמרה לי שהיא חתמה על הסכם ושהיא לא יכולה לקנות את הדירה כי היא חייבת קנס. אם היא לא קונה את הדירה היא חייבת קנס.

ש. נדיה מתארת בשיחה שלה עם איציק שהיא הסתכסכה, רבה, סכסוך עם ההורים, סביב עסקת הרכישה. את זוכרת את זה?

ת. אני לא כל כך מבינה את השאלה. ב"כ הנתבע 1 מסביר לי את השאלה ואני משיבה כי לא כל כך זוכרת. היה לי כואב שככה עשו לילדה שלי.

ש. מה עשו לה?

ת. אמרו לה זה שהיא קיימת על זה ופתאום עוד צריך לשלם. מה אתה חושב? אני אמא. ממש כואב לי היה. מה זה, משקרים אותה.

ש. אם אומר לך שנדיה בכמה הזדמנויות שונות הודתה וציינה בצורה מאוד מפורשת שהיא יודעת שנרשת עבור הדירה הזאת 820 אלף שח לרבות בתוך ההסכם שלה עם המתווך, היא חתומה על 820 אלף שח. אני שומע את הערת ביהמ"ש ומשמיע לה שיחה ואשאל עליה. מפנה אותך לנספח נ/4 מה-13.7.

ת. נתתי אור ירוק לסכום אחר ולא ל-800.

ש. אז שיחה כזו לא התקיימה בינך לבין נדיה שבה את מאשרת לה עסקה בסך 800 אלף שח?

ת. לא יודעת. אני באמת, אני. אני לא נתתי הסכמה ל-800. אמרתי שמשקרים אותה, מה זה. ביהמ"ש מסביר לי שזה מה שהבת שלי אומרת בהקלטה ואני משיבה שזה לא נכון.

ש. אז אם אנו שומעים אותה אומרת שאת אשרת עסקה ב-800 אלף שח, ואף היא מציינת שאמרה לך שהגזמת שרצית פחות וכולל, ואת מצד שני טוענת שלא היה ולא נברא, למעשה במילים אחרות את אומרת שנדיה משקרת.

ת. לא. למה משקרת? לא אמרתי כלום.

ש. אם נדיה אומרת שאת אישרת לה עסקה ב-800 אלף,

ת. לא לא נכון.

ש. רגע אני יגיד עד הסוף – שנדיה אומרת שאת הסכמת לעסקה ב-800 אלף שח ואת אומרת לא אישרתי עסקה ב-800 אלף שח, אם כך או שנדיה משקרת או שאת משקרת.

ת. אני? אני לא משקרת לעולם.

ש. יכול להיות מאוד שרכישת הדירה הזו עוד לפני שהדברים מתגלגלים בצורה לא חיובית מבחינת נדיה, מאוד מאוד מאוד מלחיצים את נדיה? עסקת המכירה, כל עניין של הקנייה של הדירה הלחיץ מאוד את נדיה?

ת. ברור.

ש. יכול להיות שגם היא הסתירה מכם את עניין ה-200 אלף שח שצריך לשים בצד בתחילת הדרך?

ת. סליחה, מה אני משקרת ששמעתי שרוצים מילדה עוד מזומן?. עוד מזומן?. ביהמ"ש מסביר לי את השאלה ואני משיב כי לא. היא לא מסכימה ואני גם לא מסכימה לשלם 200 אלף שח נוספים. ישר אמרתי לילדה לא.

ש. אז יכול להיות שנדיה הסכימה וחזרה בה? התחרטה?

ב"כ התובעת:

מתנגד לשאלה.

מה זה שאלה של יכול להיות איתו.

העדה מתפרצת בקול רם – אין דבר כזה לא יודעת, לא זה לא! אני לא מסכימה, למה ככה? אני ישרה! אני ישר אמרתי לכם אני לא מסכימה במזומן להוסיף שזה לא בחוק. אין דבר כזה (בוכה).

ב"כ התובעת:

לשאלת ביהמ"ש הנכבד אם אני עומד על ההתנגדות, אני סבור שהשאלה מתייתרת לאור כך שהעדה השיבה לשאלה.

העדה:

אני מצטערת שככה אולי. אני לא ידעתי שאני יגיע לבית משפט. זאת הנשמה שלי.

משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 2:

ש. את יודעת מי זה קובי מלול?

ת. בכלל לא. לא מכירה אותו.

ש. נדיה פירטה לך מה ניסו לרמות אותה וכו'?

ת. לא יודעת. לא הייתי איתה ביחד. אני פעם בחודש באה לבקר אותה. אולי פעמיים. אני לא גרה איתה יחד. אני לא יודעת מה בדיוק היה שם.

ב"כ הנתבע 3:

אין לי שאלות לעדה הזאת.

ב"כ הנתבע 4:

אין לי שאלה לעדה הזאת.

משיבה בחקירה חוזרת לב"כ התובעת:

ש. נשאלת וענית – נתתי אור ירוק לסכום אחר. מה זה הסכום האחר שנתת לו אור ירוק?

ת. לסכום 610,000 ₪. מה ששמעתי.

מר סטניסלב וסלנקו ת"ז 317947760 לאחר שהוזהר כדין:

אני מאשר את חתימתי על התצהיר מיום 3.9.19 ומצהיר שכל האמור בו אמת.

משיב בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 1:

ש. אתה הבן של התובעת?

ת. כן.

ש. אתה הבן היחידי?

ת. כן.

ש. אתה מתגורר עם אמא?

ת. כן.

ש. בן כמה אתה?

ת. בן 21.

ש. אז בזמנים הרלוונטיים לתביעה היית בן 18?

ת. כן.

ש. היית לקראת גיוס?

ת. לא התגייסתי.

ש. היית בגיל 18, באיזה סטטוס?

ת. עובד. בבית יחד עם אמא.

ש. במה עבדת?

ת. תחנת דלק.

ש. אפשר לומר שגם היית לא מעט בבית?

ת. הייתי עובד ובבית.

ש. מפנה אותך לסעיף 4 בתצהירך. אתה אומר הלכתי עם אמא שלי וסבתא שלי לראות את הדירה ביחד עם יצחק רז.

ת. נכון מאוד.

ש. אתה יודע להגיד באותו יום אם יצחק רז דיבר אתכם על הסכום של הדירה?

ת. באותו יום? אני לא זוכר אם אמא שלי דיברה על זה, אבל ידעתי מה הסכום. כבר שהלכתי עם אמא וסבתא ידעתי שהסכום הוא 610 אלף שח.

ש. זה הסכום שידעת שמציעים לאמא לקנות את הדירה?

ת. כן.

ש. משיחות בין אמא שלך לבין יצחק רז שומעים שאמא שלך מדברת ומאשרת סכום אחר של 810 אלף שח. האם שמעת על הסכום הזה באיזה שלב?

ת. אני לא. רק שמעתי שהם רצו עוד 200 אלף שח מזומן.

ש. על ה-200 אלף שח מזומן שמעת עוד לפני שהלכתם עם סבתא לדירה?

ת. לא.

ש. מתי בפעם הראשונה אתה שומע שהם רוצים 200 אלף שח נוספים?

ת. שבוע אחרי. לא זוכר בדיוק זמן.

ש. אמא שלך מתארת שבתקופה שהיא התעסקה עם רכישת הדירה היא הסתכסכה עם ההורים.

ת. נכון. שמע הם העבירו אותה. לא יודע איך להסביר את זה. הם העבירו אותה תקופה לא טובה בכל מה שהם עשו שם. לשאלת ביהמ"ש מה עשו אני משיב שביקשו ממנה עוד כסף במזומן ואם לא היא הייתה צריכה לשלם קנס. זה 2 אופציות שזה הפסד. שבאתי לדירה בעצמי בכלל לא חשבתי שהיא שווה 600 אלף שח. היא הייתה שבורה. הכל היה צואה של יונים.

ש. אני שאלתי על סכסוך עם ההורים ותיארת לי מצב שהיא הגיעה אליו כתוצאה שאני מניח שאתה אומר בגלל הנתבעים האחרים. היה סכסוך עם ההורים ככה אמא אומרת.

ת. כן.

ש. האם אתה זוכר את הסכסוך עם ההורים בתקופה הרלוונטית?

ת. תשמע זה הכסף שלהם, הכסף לרכישה. \

ש. הם התנגדו על העסקה?

ת. לא זוכר בדיוק מה היה שם. זה היה לפני 3 שנים. גם אני רבתי איתה, לא חשבתי שזה עסקה שווה. לשאלת ביהמ"ש האם היא רצתה לשלם עוד 200 אלף שח אני משיב שלא ידעתי על ה-200 אלף שקל האלה, שידעתי על זה אז בכלל לא רציתי.

ש. ובכל זאת, אתה זוכר את המריבה בין הסבים לאמא? האם יכול להיות שסכסוך שנגרם בין אמא לבין סבא וסבתא הוא סביב ביצוע העסקה?

ת. מה זאת אומרת.

ש. כלומר הם לא הסכימו על העסקה. סבא וסבתא לא הסכימו לעסקה.

ת. ביהמ"ש מסביר לי את השאלה ואני משיב כי אני זוכר את המריבה בין אמא והסבים. אני לא הייתי כל כך מחובר לכל העסקה, לשיפוץ. אם הייתי נכנס גם לשיפוץ הייתי משפץ את הבית גם הרבה יותר טוב. כמעט לא הייתי קשור לזה. הסכסוך היה על הקנייה של הדירה. כל מה שאני יודע זה שהיה סכסוך על הדירה.

ש. אם סבתא שלך הייתה פה לפני רגע ואמרה שהיא הסכימה על 610, וזה גם המספר שנתנו לאמא שלך. אז על מה היה סכסוך?

ת. אני לא יודע, על ה-200 אלף מזומן, אני לא יודע על מה. רק שמעתי שהם רבו. אמא שלי עברה בזמן הזה מה.. בגלל החבר'ה פה – כולם.

ש. אתה זוכר את היום שהיית יחד עם סבתא ועם רז יצחק ועם אמא בנכס וראיתם?

ת. כן

ש. לפי מה שאתה אומר גם ב-610- לא היית מרוצה לקנותו?

ת. כן.

ש. אתה זוכר מה קורה אחרי כמה ימים?

ת. מה קורה אחרי זה?

ש. קונים את הדירה לא קונים?

ת. בסוף קנינו אותה

ש. קניתם אותה שבוע אחרי?

ת. לא. יותר. לא זוכר מתי בדיוק.

ש. אנחנו מקודם השמענו הקלטה שבה אמך מאשרת סכום של 810 אלף שח לביצוע העסקה, אחרי שהיא דיברה עם סבתא שלך שהיא הסכימה ל-810 אלף שח לביצוע העסקה. אני יספר לך שאמא שלך חתמה על הסכם תיווך עם יצחק רז לפיו הנכס שווה 810 אלף שח. האם באיזשהו שלב, שמעת שיש דרישה ל-810 אלף שח עוד לפני שראית את הנכס עם סבתא?

ת. לא. כל מה שאני יודע זה שהם חתמו על הסכם, איך קוראים להסכם הזה. זיכרון דברים על 610 אלף שח. זה ההסכם שהיה אמור להיות סגור. זה מה שאני זוכר שהם חתמו ועל זה דובר ה-610 פלוס איציק רז מי שאתה מייצג אותו שאמר שהשיפוץ יעלה 80 אלף שח, סה"כ 690 אלף שח יעלה כל הדבר הזה. זה מה שהובטח.

ש. ברגע שאתם מגיעים לנכס שם פעם ראשונה אתה עם סבתא, אחרי שאמא הייתה, אתה מבין שזה 610 אלף שח גם מאמא שלך?

ת. כן.

ש. אם לפני כן אספר לך שאמא שלך בצורה חד משמעית הסכימה על סכום של 810 אלף שח לרכישת הדירה במתווה של 200 אלף שח בצד. אתה תוכל להגיב לי שכשאמא אמרה לך 610 שח היא שיקרה לך?

ת. תשמע אתה מבלבל את הדברים ואני לא מבין.

ש. יש הקלטה הרבה לפני שהלכת עם אמא לדירה מיום 12-13.7, אתם הייתם שם אחרי זה. יש הקלטה שאמא שלך מאשרת שהיא מסכימה ל-810 אלף שח ושסבתא שלך הסכימה לזה. אם זה מצב הדברים יתכן שאמא שלך שיקרה לך. הסתירה.

ב"כ התובעת:

מתנגד.

העד יוצא מן האולם

הגיע הזמן להעמיד את הכרונולוגיה מהמסכים ולהפסיק את ההטעיה. נספח 4 לתצהיר התובעת, זיכרון הדברים נחתם ביום 5.7.17. בסופו יש כיתוב שנמסר שיק והשיק צורף כנספח 1 לתאריך 6.7.

ב-5.7 נחתם זיכרון הדברים, אותה שיחה מה-12 .

הערת ביהמ"ש:

התובעת נכנסה לאולם בצעקות ואומרת שהנתבע 3 מאיים על הבן שלה ויש בעיות. הוזמן משמר.

ב"כ התובעת:

לכן הצגת הדברים שכאילו התובעת הסכימה לשלם 810 אלף שח לפני זיכרון הדברים ובמעמד זיכרון הדברים היא הטעיה. יתרה מכך, השאלה כולה היא היפותטית – אם אמא שלך הסכימה. לכן לא ניתן להקריא כזו שאלה ולכל הפחות שהיא תוצג באופן לא מטעה.

החקירה ממשיכה:

ש. יש שיחה עם אמא שלך עם איציק שם היא אומרת לו שסבתא שלך שילמה לו 800 אלף שח. האם אמא שלך שיקרה? זאת לאור מה שעכשיו העדת.

ת. אין לי תשובה.

משיב בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 2:

ש. אתה היית עם אמא בחתימה של זיכרון דברים?

ת. לא.

ש. היית בפגישה של אמא עם מישהו מהנתבעים?

ת. לא.

ש. מתי המתווך רז אומר לך שהדירה עולה 610 אלף שח?

ת. זה מה שהובן שהיינו בדירה.

ש. מתי מר מלול אומר לך שהדירה 610?

ת. לא ראיתי אותו ואני לא מכיר אותו.

ש. אני מבין שכל מה שאתה יודע זה בעצם ממה שאמא מספרת לך.

ת. (מהנהן בחיוב). כן. מכל מה שהיה בפגישה עם רז. זה מה שנאמר בפגישה – נאמר 6109 אלף שח מחיר הדירה ושיארגן שיפוץ ב-80 אלף שח.

ש. אני עובר על תצהירך ולא רואה בשום מקום שאתה אומר שבזמן שנפגשתם בדירה מר רז אומר 610 אלף שח. תפנה אותי בתצהירך היכן במפגשך עם מר רז הוא אומר 610 אלף שח.

ת. לא רשום.

ש. האם ראית מסמך של המוכר מר תומר, שהוא דורש מאמא 61 אלף שח פיצוי?

ת. ראיתי את הדף השני של הזיכרון דברים, שם היה מדובר על פיצוי. ביהמ"ש מבהיר לי את השאלה ואני משיב שהוא דרש.

ש. ראית מסמך בכתב שהוא דורש?

ת. אני ראיתי את הדף השני בזיכרון הדברים. לא שמעתי שהוא דרש ממנה פעם. הפעם היחידה שראיתי את הנתבעים זה בפעם ההיא, שהלכנו לראות את הדירה ראיתי רק את הנתבע היחיד יצחק רז.

ש. שאמרת לאמא לא לרכוש את הדירה גם ב-610 שח מה היא אמרה לך?

ת. לא זוכר, זה קרה לפני 3 שנים.

ב"כ הנתבע 3:

אין לי שאלות לעד.

ב"כ הנתבע 4:

אין שאלות לעד.

ב"כ התובעת:

אין חקירה חוזרת.

מתנהל דיון לא פורמלי בהסכמת הצדדים.

ב"כ התובעת:

אבקש הפסקה של 5 דקות לפני החקירה.

בשלב זה ניתנת הפסקה של 5 דקות.

(לאחר הפסקה)

הנתבע 1 לאחר שהוזהר כדין:

אני מאשר את חתימתי על התצהיר מיום 9.1.20 ומצהיר שכל האמור בו אמת.

אני מגיש העתק של הסכם התיווך המקורי. מוגש ומסומן נ/1.

משיב לשאלות ב"כ התובעת:

ש. כשאתה חתמת על תצהירך ב-9.1.20, התצהיר של התובעת מיום 3.9.19 היה בפניך? הכרת אותו?

ת. על התצהיר שלי שאני חתמתי עליו? לאחר שביהמ"ש מסביר לי את השאלה קראתי את תצהיר התובעת לפני שחתמתי על תצהירי.

ש. תומר רצה למכור את הדירה באמצעות המתווך שלו אבי ביטון, תמורת 610 אלף שח.

ת. ממש לא.

ש. אתה רצית להביא קונה לדירה, במקרה שלנו נדיה, במחיר של 810 אלף שח.

ת. 820 ליתר דיוק.

ש. תומר המוכר יחשוב שהדירה נמכרה ב-610 אלף שח ונדיה הקונה תחשוב שהדירה נקנתה ב-810 אלף שח והפער של ה-200 אלף שח אתה והמתווך אברהם ביטון תחלקו. זה נכון?

ת. ממש לא.

ש. אתה אומר שב-2.7.17 נדיה היית אצלך נכון?

ת. נכון.

ש. לאחר מכן בסעיפים 6 ו-7, אתה אומר שבתאריכים 12.7 ו-13.7 הצלחת לסדר לה מחיר לדירה של 810 אלף שח נכון?

ת. כן.

ש. אתה מפנה לנ/2 ונ/3 בתצהירך נכון?

ת. נכון.

ש. בסעיף 8 אתה ממשיך ומסביר שלאחר מכן, ב-13.7, דיברת איתה בטלפון והיא אמרה לך יש אור ירוק ל-810 נכון?

ת. נכון. אמת.

ש. מפנה לסעיף 9 לתצהירך.

ת. לא הייתי נוכח שם אין לי מושג. זה מה שהבנתי.

ש. בסעיף 9 בתצהירך , מפנה לאמצע שורה שניה. זה נכון?

ת. לאחר שהם נפגשו וחתמו על זיכרון דברים כי הבנתי מנדיה שהיא נפגשה עם תומר המוכר, על 610 אלף שח שהם חתמו את הזיכרון דברים ידעתי זאת מנדיה. לא הייתי מעורב בדבר הזה גם לא מתומר וגם לא מנדיה. הלקוחה שלי נפגשה איתו.

ש. מהו סכום של אותו "חלק מהעסקה תבוצע במזומן" מה החלק?

ת. אין לי מושג. מה שסוכם ביניהם אין לי מושג.

ש. הרגע הסברת לנו בסעיף 7 לתצהירך שסגרת לנדיה מחיר של 810 אלף ואחרי זה, לאחר מכן, היא נפגשה עם תומר והיא ותומר סגרו ביניהם זיכרון דברים ש-610 יהיה כתוב והחלק הנוסף יהיה במזומן. מה החלק של המזומן בסכום?

ת. מה קשור אליי מה שהיא סיכמה עם תומר.

ש. כלומר המזומן הוא לא 200 אלף שח.

ת. אין לי מושג על המספר הזה ואף פעם לא היה לי מושג עליו, ממש לא.

ש. מפנה אותך לנ/7, עמוד 2. מכתב מבא כוחך מה-6.9.17, הממוען אליי. מפנה אותך לסעיף 10. במכתב הזה כן ידעת על ה-210.

ת. מנדיה ידעתי. לאחר מכן שהם נפגשו, כן.

ש. מפנה אותך לנספח 4 בתצהיר של נדיה שהיה בפניך שכתבת את התשובה. מפנה אותך לעמוד 2 של זיכרון הדברים. אתה הבאת לה את זיכרון הדברים?

ת. לא.

ש. איפה הוא היה?

ת. איזה שאלה זאת? מאיפה אני יודע? אצלי ממש לא היה זיכרון דברים.

ש. נדיה ביקשה ממך לקבל זיכרון דברים?

ת. לא. אף פעם לא.

ש. נדיה התלוננה בפניך שלא נותנים לה זיכרון דברים?

ת. לאחר שהיא חתמה על הזיכרון דברים היא ביקשה אותו ממני, אמרתי לה "איך את דורשת אותו ממני". לא עשיתי איתך את זיכרון הדברים, מעולם לא מסרתי לך זיכרון דברים או החתמתי אותך עליו. תפני לעורך דינך מורן בן יצחק שהוא יסביר לך וינחה אותך מה צריך לעשות. אני בעצם מקשר בין הלקוחה שלי לבין המוכר.

ש. מפנה אותך לזיכרון הדברים עמוד 2. מפנה לכתוב בכתב יד למטה. נדיה צירפה לתצהירה בנספח 1 גם את השיק. השיק הוא לתאריך 6.7 וזיכרון הדברים היה בתחנת YELLOW פז רוממה ב-5.7. תסביר לי איך יכול להיות שב-5.7. נדיה חותמת על זיכרון דברים שאתה יכול לראות בו גם את הסכום – 610 אלף שח, ולאחר מכן, לפי נ/2 בתצהירך, אתה מספר לה סיפורים ב-12.7, שבוע אחרי זיכרון הדברים. מפנה לעמוד 1, שורה 20 בנ/2. מי זה הוא?

ת. לא זוכר.

ש. ובהמשך – "נפגש עם תומר אתמול ואמור להיפגש איתו היום, את יודעת לסגור את נושא המחיר". אתה נזכר מי זה הוא?

ת. אוקיי, אבי.

ש. אבי ביטון?

ת. מה שרשום, יכול להיות.

ש. אם ב-5.7 נחתם זיכרון דברים וניתן שיק ביטחון לזיכרון דברים ב-6.7, איך ב-12.7 אתה מספר לנדיה סיפורים על לסגור את המחיר? איזה מחיר צריך לסגור?

ת. את המחיר שסוכם. 810 אלף שח.

ש. מפנה אותך לסעיף 9 בתצהירך. במכתב שלך בדיעבד של בא כוחך, ראינו שאתה יודע שזה 200 אלף. איך זה יכול להיות שב-5.7 נדיה ותומר נפגשים בנוכחות יעקוב חברך, ברוממה, בתחנת דלק, חותמים זיכרון דברים.

ת. תשאל אותם מה אתה שואל אותי.

ש. ולאחר מכן ב-12.7 אתה מספר לנדיה סיפור שאבי הולך לסגור עם תומר את המחיר.

ת. אין לי מושג מה אתה מדבר, אני לא הייתי נוכח בזיכרון דברים. מה שהיא סגרה עם בעל הדירה זה מה שנסגר ביניהם וכנראה שהיא הסכימה. שהיא חזרה חזרה מהזיכרון דברים ואמרה לי אני נותנת אור ירוק להתקדם בעסקה, אמרתי לה מצוין. דברי עם עו"ד ובואי נתקדם הלאה. על נושא סגירת התיווך החתמתי אותה על הסכם שלפיו מחיר הדירה 820 אלף שח, והיא קיבלה הנחה של 10 אלף שח, על 810 אלף שח. זהו. אני דיברתי עם אבי ביטון שהוא חבר של תומר והגענו להסכמה על המחיר של 810. מה שהיא סיכמה עם תומר בזיכרון דברים שלא הייתי נוכח בו אין לי מושג על זה.

ש. ב-5.7 נחתם זיכרון הדברים וניתן שיק של 5,000 ₪ לפי זיכרון הדברים ב-6.7 הראתי לך. איך יכול להיות שנחתם זיכרון דברים ב-5.7 שאתה מספר לנדיה סיפורים בנ/2, נ/3,נ/4, ב12-13.7 שאתה סוגר מחיר מול ביטון ב-810 במקום 840 או 820. הזמנים פה בעייתיים אז תסביר.

ת. מה יש לי להסביר? אני הסברתי. אין לי מושג מה אני עושה כאן היום ואני רוצה לדעת למה לא קיבלתי את עמלת התיווך שלי על עסקה שנסגרה מאחורי גבי ועוד תובעים איתי על זה? ליוויתי אותה עם קבלנים, היא רצתה לסגור את הדירה בגלל שזה קרוב לה לביה"ח. סידרתי לה שיפות, הפניתי אותה לעו"ד מורן בן יצחק, שהיא חתמה על זיכרון הדברים וכבר התחרטה ורצתה לרדת מהעסקה ואמרו לה תשמעי את צריכה לשלם קנב 18 אלף שח או לא יודע מה, אמרתי לה את לקוחה שלי אני דואג לך, ליוויתי אותה לאורך כל הדרך. אמרתי לה שהיא לא משלמת שקל וכך היה.

ש. מה היה מחיר הדירה ב-5.7? יום זיכרון הדברים.

ת. 810 אלף שח.

ש. מפנה אותך לתצהירך, נ/2. עמוד 1, שורות 20-26. ב-12.7 אתה אומר שאבי נפגש עם תומר אתמול, קרי – 11.7, והוא אמור להיפגש איתו גם היום קרי -12.7. את יודעת לסגור את הנושא של המחיר. אם רק ב-12.7 אתה אומר לנדיה שנפגשים המוכר והמתווך שלו לסגור את המחיר, איך אתה אומר לי שב-5.7 המחיר היה 810, שבוע קודם.

ת. לכל אורך הדרך המחיר היה 810.

ש. מפנה אותך לנ/2, עמוד 2, שורה 16. איך ב-5.7 בזיכרון הדברים אתה אומר לי שהמחיר היה 810?

ת. זה המחיר שנסגר עבורה.

ש. מתי?

ת. 12.7.

ש. יכול להיות שאתה לא היית בזיכרון הדברים?

ת. נכון. מה זה יכול להיות? ברור שלא הייתי.

ש. ונדיה ותומר חתמו על זיכרון דברים של 610 אלף שח. לאחר מכן, נולדה דרישה של מישהו שהיא תביא עוד כסף מזומן, אחרת אני לא מצליח להסביר את השיחות שלכם ב-12-13.7. אחרי החתימה על זיכרון הדברים מישהו פנה לנדיה וביקש תוספת של 200 אלף שח. אתה יודע כזה דבר?

ת. אף פעם לא שמעתי סיפור כזה.

ש. מפנה אותך לסעיף 11 בתצהיר של נדיה. למה לא התייחסת בתצהירך לטענה של נדיה בסעיף 11?

ת. זה נשמע הגיוני שאני יקח אותה לעו"ד ובמעמד העו"ד אני יגיד לה שהיא צריכה לשלם עוד 200 אלף ₪. זה נשמע הגיוני שעו"ד יסכן את רישיונו בזמן שאני יכול לכאורה לעלות טענה כזו שעליה לשלם 200 אלף שח מחוץ לחוזה? זה נשמע לי מאוד מופרך. בחיים לא העליתי את הסכום הזה ואת הדרישה הזו. כל מה שהעו"ד פונה אליי לשמוע ממני את התשובות, אף פעם לא שמעתי את הדברים האלה ולא העליתי אותן בטוח לא בפני עו"ד בן יצחק שהיה אמור לייצג את הלקוחה שלי.

ש. זו הסיבה שבגללה לא התייחסת לסעיף 11 של נדיה בתצהירך?

ת. יכול להיות. אני לא זוכר במדויק. אני יכול לטעון כזה דבר, וגם כבוד השופטת אני רוצה שתשפטי מהכיוון שלך. נצמא מנקודת הנחה שהיא חתמה על 610 אלף שח בזיכרון דברים, למה העסקה נסגרה ב-710 אלף שח. למה היא קנתה בזמן שאמרתי לה שאני משחרר אותך מהעסקה, אל תסתכסכי עם ההורים שלך. אין לי מושג מה אני עושה על הדוכן.

ש. זה נכון שלקחת את נדיה לעו"ד מורן בן יצחק?

ת. אמת.

ש. לקחת אותה ברכבך ונסעתם ביחד?

ת. לא זוכר את זה, יכול להיות שכן.

ש. מפנה אותך לנ/1 בתצהירך, עמוד ראשון. מי זה מאיר פרי?

ת. אח שלי, שותף שלי.

ש. תסתכל בצד שמאל של המסמך, באיזה תאריך הוא הודפס, לכאורה?

ת. (מעיין) לא יודע יש פה ספרה של 4 ו-3.

ש. באיזה תאריך זה הודפס? יכול להיות שהכנתם אותו במיוחד לתצהיר?

ת. ממש לא. זה הפרסום של תומר, בעל הדירה.

ש. אתה יודע שתומר אומר שמעולם לא פרסם את הדירה שלו ב-810.

ת. אתה יכול לראות את זה ביד 2.

ש. מפנה אותך לסעיף 7.4 בתצהיר של תומר. שם תומר אומר 610 אז איך אתה אומר 810?

ת. זה המחיר שהבנתי מאבי ביטון ששיווק את הדירה עבור תומר. 820 אלף שח על פי פרסומו ביד 2.

ש. אם תומר אומר לא נכון לא רציתי אף פעם 810 או 820 רציתי רק 700

ת. אז למה הוא פרסם ב-820 אלף שח?

ש. אתה אומר שאבי אמר לך שמחיר הדירה 820.

ת. נכון.

ש. אז מי משניהם משקר?

ת. שהם יעלו על הדוכן, תשאל אותם. זה פרסום מיד 2. לא הדפסתי אותו אני, הדפסתי אותו מהפרסום של תומר שפרסם אותו, 820 שח.

ש. מפנה אותך לפרסום בנספח 1. מה כתוב למטה? הקפצה אחרונה לפני 5 חודשים. מאיפה הבאת את הפרסום הזה? על מה אתה מדבר איתי?

ת. כן אבל רגע. ירד מפרסום לפני חודשיים מאותו תאריך שרשום פה, אין פה תאריך ברור. 20.3.17.

ש. ומה זה 4?

ת. אנחנו הדפסנו אותו ב-20.3.17.

ש. אז זה ירד מפרסום לפני חודשיים.

ת. בדיוק נכון.

ש. מתי תומר רכש את הדירה אתה יודע?

ת. לא.

ש. אולי זה הפרסום של בעלים אחרים?

ת. אז למה רשום שם תומר?

ש. עמוד הבא באותו נספח, תאשר לי שאת ה-820 הוספת לאחר שנערך הסכם התיווך הזה.

ת. ממש לא.

ש. איך אתה אומר את זה בכזה וודאות?

ת. בוודאות שנדיה הגיע אליי למשרד בכדי לחתום על הסכם התיווך לאחר שהיא ראתה את הדירה. היא הגיעה דרך קובי החבר שלי, סמכתי עליה. הגענו אליה למשרד, היא הייתה אמורה לחתום. אמרתי לה שהיא מחויבת לי בעמלת חיוב כחוק וזה המסמך הזה.

ש. למה בהסכם תיווך שלך אחרי שרשום, הרי יש בטבלה פירוט למספר נכסים. למה אחרי הנכס הראשון אין כזה סימון שזהו אין עוד נתונים באותו.

ת. לא בהכרח כל המתווכים עושים את זה. שאני מציג נכס אני כותב את המסמך ורשמתי מולה את הסכום והיא חתמה ליד זה.

ש. כל המסמך כתוב בכתב ידך?

ת. כל המסמך בכתב ידי חוץ מחתימתה. אין שם עוד נכס שמופיע שהצגתי לה.

ש. אני מפנה אותך לנ/2 בתצהירך. עמוד 3 שורה 14. שיחה מה-12.7. למה אתה שולח את נדיה להודיע לבעל הדירה שלה שהיא גרה בה בשכירות מתי היא עוזבת? ב-12.7. חלק מהלחץ שלך?

ת. ממש לא. היא כל כך הייתה להוטה לרכוש את הנכס הזה, יכול להיות שאמרתי לה אוקיי אם את רוצה כבר להתקדם תודיעי שם שאת אמורה לעזוב. זה הכל.

ש. מפנה אותך לנ/3 לתצהירך. שיחה שאתה טוען מה-13.7, עמוד 4. שורה 4. מפנה גם לעמוד 5, שורות 1 ו-2 של אותה שיחה. למה הלחץ לתפוס אותה יותר מאוחר?

ת. אני לאורך כל הדרך שליוויתי את נדיה בעסקה, לא לחצתי עליה על דברים. אני זרמתי איתה והייתי קשוב אליה לכל צרכיה. היא שיתפה אותי בכל השיחות שלה עם ההורים שהיא צריכה לקבל את האישור וההסכמה שלהם. הייתי בתוך העניין הזה איתה. אמרתי לה תתפסי אותם יותר מאוחר, תעדכני אותי אני רוחצה לדעת.

ש. אתה הפנת את נדיה לעו"ד מורן בן יצחק?

ת. כן.

ש. תסתכל בנ/4 לתצהירך בעמוד 3. שורה 18. מה היא הבינה שבארץ צריך?

ת. אין לי מושג, תשאל אותה.

ש. מפנה לעמוד נ/4, עמוד 4, שורה 11. מי נדיה חשבה שמנצל אותה, שרוצים ממנה עוד 200 אלף על ה-610. מה היא רומזת לך פה?

ת. אין לי מושג. ממש לא.

ש. מפנה אותך לשם, שורה 17.

ת. נכון.

ש. מפנה לעמוד 5, שורה 17 . למי אתה רוצה שנדיה תיתן מחר צלצול?

ת. לעורך דין.

ש. אז למרות שהיא חשה שמנצלים אותה שנתנו לה תוספת של 200 אלף מזומן אתה שולח אותה להתקשר לעו"ד?

ת. ללא קשר למה שאתה אומר עכשיו ל200 אלף שח האלה, שולח אותה להתקשר לעו"ד שיסביר לה שהתקדמות העסקה לגבי הטאבו, אני לא עו"ד. אני את התפקיד שלי עשיתי עד שהפניתי אותה לעו"ד.

ש. מפנה אותך לעמוד 6 בנ/4. שיהיה לה תשובות לאמא?

ת. שהיא תעדכן את אמא על כל הנושא של העסקה. ההורים שלה היו אמורים לעזור לה בעסקה הזו. אני לא מורה דרך שלה, הפניתי אותה לעו"ד מן השורה. הוא לא שנה שנתיים בתפקיד. שינחה אותה והיא תסביר למי שצריך, שתדע בעצמה.

ש. מפנה אותך לנ/6. עמוד 1. שורה 17 והלאה. למה אתה בורח מהזיכרון דברים? היא שואלת אותך הטאבו בזיכרון דברים ואתה מפנה אותה רק לטאבו.

ת. (מעיין). אני לא הייתי נוכח במהלך זיכרון הדברים ולא ניסיתי להתחמק.

ש. למה בשיחה עם נדיה ניסית לבטל את זיכרון הדברים?

ת. לא מנסה לבטל שום דבר.

ש. אתה מנסה לאיין אותו, לא שווה, לא קיים, לא בתוקף.

ת. לא ניסיתי להסביר לה שזה לא קיים, אמרתי לה נדיה לא הייתי איתך בזיכרון הדברים. לגבי הטאבו יש לך עו"ד.

ש. מפנה לנ/6. אתה אומר כן יש לו תוקף ואתה לא ראית אותו מעולם, ואתה ממשיך היא שואלת אותך כמה התוקף ואתה אומר לה 14 יום. אם ב-26.7 עבר 14 יום, כי אמרת שתוקף של זיכרון דברים זה 14 יום. זה מביא אותנו ל-12. אז תסביר לנו את נ/2 ונ/4, אם כבר היה זיכרון דברים לפני ה-12.7 כמו שאני אומר ב-5.7, למה ב-12 וב-13 ל-7 אתה אומר לה שצריך לסגור מחיר וסגרת לה מחיר וסידרת לה הנחה והמחיר הוא 810?

ת. נכון. מה אני צריך להסביר? אני לא מבין מה אתה אומר ב-12 וב-13. לא זוכר תאריכים 3 שנים אחורה. ביהמ"ש מסביר לי את השאלה ואני משיב כי אני מתחילת התקשרותי עם נדיה לקוחתי, הסברתי לה שהמחיר הוא 820 ודאגתי לה למחיר נמוך יותר של 810 אלף שח והיא יודעת על זה לאורך כל הדרך. לא התערבתי בסיכום. אם התאים לה לסכם על זיכרון דברים במתווה ביניהם, למה אני צריך להתערב. לשאלת ביהמ"ש אם זה לא מפתיע אותי שהיא סוגרת על 610 והיא על 810, זה לא מפתיע ואני משיב שזה מפתיע, אבל מה אני אמור לעשות? היא ביקשה שאדאג לה למחיר יותר טוב. ב-2.7 המחיר שנאמר לה זה 820 אלף שח, ב-12.7 שהתקשרתי לנדיה ועדכנתי אותה שאנו מנסים לדאוג לה למחיר נמוך יותר, הצלחתי לסדר לה 810. לא ראיתי את זיכרון הדברים מעולם. לא יודע מה שהבנתי ממנה זה שהיא סגרה זיכרון דברים והכל מסודר. לא שאלתי על כמה. לא ראיתי אותו מעולם.

ש. אתה לקחת את נדיה והלכת איתה למשרד של אבי ביטון ב-11.7.17, שם אבי ביטון הכין את נספח 2 לתצהיר נדיה והראה לכם שמחירי הדירות מאוד גבוהים.

ת. נכון

ש. ואבי ביטון ניסה לשכנע את נדיה שם שזו עסקה טובה גם אם היא לא משלמת 610, אלא משלמת 610 ועוד 200 אלף מזומן?

ת. מה שהראנו לנדיה באותו יום אצל אבי במשרד, שהעסקה שהיא רוצה להיכנס אליה ב-810 היא כדאית. אנו רואים פה דוגמאות לעסקאות באותו רחוב ב900 אלף ובמיליון. אין לי מושג על ההפרש שאתה מגיע אליו.

ש. הבית היה הרוס?

ת. לא הרוס. אבל זקוק לשיפוץ.

ש. שיפוץ כלומר חלונות אינסטלציה חשמל ריצוף?

ת. לא. לא שיפוץ מלא. היה צריך שיפוץ לרענן אותו לפי הטעם של כל אחד ואחד. לא יודע מה היא רוצה.

ש. ראית את השומה של מורן ברנטל השמאי שצורפה כנספח 11 לתצהיר נדיה?

ת. לא.

ש. העו"ד שלך לא הראה לך?

ת. יכול להיות. מה רשמו לי שם? (מעיין).

ש. אמרת לנדיה שאפשר לעשות בכנס שיפוץ ב-80 אלף שח?

ת. יכול להיות שכן.

ש. תומר בשיחותיו עם נדיה מה-1.8.17, אחרי שהדברים התפוצצו אומר שלנדיה השיחה השנייה – מפנה לנספח 8, עמוד 9, שורה 4, שיחה שנייה. איזה קומבינה ניסית לעשות גם על תומר וגם על נדיה?

ת. אני ואבי לעשות קומבינה על תומר? מה לי ולתומר? אני מכיר אותו דרך אבי ולא ראיתי אותו גם במהלך ההתנהלות.

ש. איזה קומבינה אתה ואבי, שני המתווכים רציתם לעשות על מוכר ועל הקונה ביחד?

ת. לא ניסיתי לעשות שום קומבינה. לא אני ולא אבי, לא על תומר ולא אף אחד אחר.

ש. אתה מכיר את אבי עוד לפני העסקה?

ת. כן. עשינו עסקה אחת קודם ביחד.

משיב לשאלות ב"כ הנתבע 2:

ש. נוכחת שבהמשך נחתם חוזה על סך 700 אלף שח של הגב' נדיה עם תומר, כנגד אותו נכס. האם לפני החתימה על החוזה פנתה אליך הגב' נדיה או עו"ד בנימין מטעמה לקבל מידע שלך

ת. אף אחד לא פנה אליי ואמר לי שהם הולכים לסגור עסקה מאחורי הגב שלי, על אף שאני זה שהראיתי לה את הנכס.

ש. לא פנו ושאלו מה הפער בין 610 ל-810?

ת. לא.

ש. דרשת אי פעם פיצוי כנגד ביטול העסקה מול תומר? העסקה הראשונה שלכאורה הייתם אמורים לעשות?

ת. לא.

ש. קיבלת דרישה של 61 אלף שח?

ת. לא.

ש. האם קורה תדיר שבמו"מ בין קורה למוכר משתנים המחירים הראשונים המוצעים לנכס?

ת. לא בפערים כאלה, לא.

ש. כמה שילמת לקובי מלול?

ת. על מה?

ש. לא שילמת לו אחוזים משהו?

ת. קובי בסה"כ הכיר לי את נדיה שהייתה מיודדת איתו אומר שהיא עובדת בבני ציון ואם יש לי נכס עבורה, אמרתי כן, יש לי נכס שאני בשיתוף פעולה עם אבי ביטון. שתבוא לראות ותתרשם.

ש. מי החזיר לנדיה את השיק על סך 5000 שח?

ת. יעקב מלול.

ש. סייעת בידו להחזיר את השיק?

ת. בהחלט כן. גם בשיחתי עם נדיה שהיא אמרה לי אני צריכה לשלם עכשיו קנס על ביטול זיכרון דברים אמרתי לה תעצרי את לא משלמת דבר, את לא צריכה להיפגע. לכל אורך הדרך הגנתי ושמרתי על נדיה.

ש. נדיה העידה פה על טיב יחסיה עם קובי מלול. היא טענה שקובי מלול היה מבחינתה הייתה עניין של היכרות אד הוק. האם אתה יודע מה מערכת היחסים שלהם?

ת. אני יודע שנדיה הייתה עובדת בחנות הפרחים שלו, הייתה שכנה שם. היה ביניהם קשר יותר אינטימי. אני יודע מקובי כי אנחנו חברים. הוא משתף אותי.

ב"כ הנתבע 3:

אין לי שאלות לעד.

משיב בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 4 – עו"ד הרשקוביץ:

ש. תאשר לי שתומר מור מעולם לא ניסה לאכוף ולכפות על נדיה את העסקה והיה מוכן לשחררה מהעסקה ללא שום פיצוי.

ת. אמת לאמיתה.

ב"כ הנתבע1:

אין חקירה חוזרת.

הנתבע 2 לאחר שהוזהר כדין:

אני מאשר את חתימתי על התצהיר מיום 29.1.20 ומצהיר שכל האמור בו אמת.

משיב לשאלות ב"כ התובעת:

ש. מפנה לסעיף 18 לתצהירך. זה היה בתחנת דלק ילואו רוממה?

ת. כן.

ש. הסעת לשם את נדיה?

ת. כן.

ש. הנתבע 1 ביקש לקחת אותה לשם?

ת. לא. היא אמרה שהיא קבעה איתם פגישה וביקשה שאסיע אותה לשם כי לא היה לה רכב.

ש. איך היא קבעה איתם פגישה?

ת. מאיפה אני יודע? בטלפון.

ש. איך אתה יודע שזה הזיכרון דברים המסמך?

ת. זה מה שהם הציגו לה שם.

ש. מאיפה אתה יודע?

ת. אני בן 49 אני יודע איך נראה זיכרון דברים.

ש. ומה הסכום שהיה כתוב בזיכרון הדברים?

ת. שיק של 5,000 ₪.

ש. למי היא נתנה את השיק?

ת. לאחד ש. ל- ל- אני לא יודע מי. אחד מאלה שישבו שם .

ש. מי שישב שם זה יצחק רז ואבי ביטון. שהייתי בחוץ ועישנתי סיגריה ראיתי שאתם מכירים.

ת. בעקבות המקרה הזה מכירים.

ש. למי היא נתנה? לאבי או תומר?

ת. אין לי מושג.

ש. ממי אתה לקחת את השיק ושמת אותו אצל נדיה חזרה, בסוף?

ת. תומר.

ש. איך השיר הגיע לתומר?

ת. נדיה נתנה להם אותו שם.

ש. תומר חתם על הזיכרון דברים.

ת. אני לא נכחתי בשולחן ממש שהם עשו את כל זה. הייתי בחוץ עישנתי סיגריה, היא ישבה איתם ועשתה איתם זיכרון דברים נתנה להם שיק עירבון 5,000 שח פה נגמר העניין.

ש. לפני רגע אמרת לי שאתה יודע איך נראה זיכרון דברים, עכשיו שאני שואל אותך הוא חתם מי חתם אמרת הייתי בחוץ עישנתי. אם היית בחוץ ועישנת מאיפה אתה יודע שהיה שם זיכרון דברים?

ת. כי היא אמרה לי שהיא באה לחתום איתם על זיכרון דברים ולתת להם שיק. את זה היא אמרה בדרך. לשאלת ביהמ"ש מה היא אמרה בדרך חזרה מהפגישה היא אמרה שהיא נתנה להם והכל בסדר.

ש. אם העסקה הייתה עוברת ונדיה הייתה משלמת 610 אלף שח בחוזה ועוד 200 אלף מזומן, איזה חלק היה זורק לך יצחק רז?

ת. על מה אתה מדבר בכלל? אני במספרים לא מעורב בכלל. לא יודע סכומים ולא כלום. בכל הסכום של הבית והדירה אני לא יודע מזה כלום. מה פתאום שאני אמור לקבל סכום ממי מהצדדים? אני גם לפני זה , היא שכנה שלי והכרתי אותה. היה לי גם קטע רומנטי איתה, היינו ביחד מספר חודשים באותה תקופה. ברגע שהחלטתי לעזוב אותה, אחרי שסידרתי לה גם רכב לקנות בתור מחווה, עזרה שהיא ביקשה ממני לעזור לה. אחרי זה היא אמרה לי שהיא רוצה לקנות בית ליד עבודתה. היא עובדת בבי"ח רוטשילד בתור אחות. הפניתי אותה למר רז. אז החלטתי שאני לא רוצה אותה, לא מעוניין להיות איתה יותר והיא אמרה לי אין כזה דבר. החלה להציק לי במשך שבועיים ואחרי זה היא אמרה לי אני יתנקם בך, אני יהרוס אותך. בגלל זה אנחנו פה. לשאלת ביהמ"ש מדוע זה לא נרשם בתצהיר אני משיב שזה רשום.

ש. מכל הסיפור הזה, באיזה תאריך נפרדתם אתה ונדיה?

ת. לא זוכר.

ש. באיזה שנה?

ת. לא היינו זוג, היינו. לא זוכר, שנתיים שלוש, מזמן לא יודע. לא זוכר תאריכים זה קרה לפני הרבה זמן.

ש. באיזה שנה לקחת אותה ליצחק רז?

ת. לא זכור לי תאריכים.

ש. כמה זמן אחרי שנפרדתם היא קנתה את הבית?

ת. חודש או חודשיים. היה מקרה אחרי שלקחתי את גב' נדיה לתחנת דלק היא עשתה איתם חוזה ונתנה להם חוזה על סך 5,000 ₪. אחרי מספר ימים היא באה אליי לחנות הפרחים ליד בית המגורים שלנו, היא נכנסה לחנות והתחילה לבכות שהיא לא רוצה את הבית הזה ואת העסקה הזאת. אני ראיתי אותה כל כך שבורה לפי איך שהיא התנהגה שם ופניתי לרז, אמרתי לו ליצור קשר עם החבר'ה לבטל את העסקה, לבטל הכל. נסעתי אליהם לאבי ותומר זה, לקחתי את זיכרון הדברים ואת השיק, נפגשתי עם נדיה, קרעתי את זיכרון הדברים מול פניה והחזרתי לה את השיק.

ש. איפה זה בתצהיר שלך ?

ת. (מעיין) (פונה לעורך דינו). לא רשום בתצהיר. לא יודע למה.

ש. איפה זה בתשובתך לשאלתי איפה זיכרון הדברים, אמרת לי מאיפה אני יודע. עכשיו אתה מספר סיפור שלקחת את זיכרון הדברים וקרעת אותו.

ת. נתתי אותו לנדיה, קרעתי אותו לפניה ואמרתי לה אין יותר עסקה.

ש. איך היא הגיבה?

ת. תודה רבה, מודה לך אמוד. מעריכה את מה שעשית מאוד ופה נפרדו דרכינו.

ש. מפנה אותך לסעיף 23 בתצהירך.

ת. סליחה סליחה, אתם אומרים למה זה לא רשום בתצהיר הנה ב-23 זה כן רשום. נו זה רשום פה גם כן. גם את השיק של ה-5,000 ₪. אני רואה שלא כתוב זיכרון דברים.

ש. מה זה לאור חילוקי הדעות?

ת. שנדיה באה אליי ובכתה לי בחנות.

ש. איזה חילוקי דעות יש בעסקה?

ת. ביניהם היה חילוקי דעות. אין לי מושג, לא הייתי מעורב בזה.

ש. אתה פנית יחד עם יצחק רז לתומר לקחת את ה-5,000 ₪?

ת. לא. אני, תומר ורז נפגשנו בכרמל. לקחתי את מה שצריך וזהו.

ש. יכול להיות שהשיק היה אצל ביטון?

ת. לא. לא זוכר.

ש. מפנה אותך לנספח 8 לתצהיר התובעת, שיחה שנייה של נדיה עם תומר, עמוד 5. תומר אומר שהוא לא יודע שהוא לא קיבל שיק ואין אצלו שיק, הוא אומר את זה ב-1.8.17. איך אתה אומר שלקחת ממנו את השיק?

ב"כ הנתבע 2:

מתנגד לשאלה.

העד יוצא מן האולם.

השאלה כמו שניסח אותה חברי עו"ד בנימין היא על דרך ההטעיה. תומר בעצמו אומר אני אישית אדאג, אז ברגע שדאג אישית אז אין עניין שהוא לא. אני באופן אישי אומר איך שאין אצלו, זה הטעיה. ברגע שהוא אומר אני באופן אישי, אז במועד של המפגש באופן אישי הוא מתכוון להשיב את השיק וזה מה שהוא עשה לפי מה שהעיד הנתבע 2.

<#14#>

החלטה

איני רואה שהשאלה מטעה לאור זאת שב"כ התובעת הקריא להם את כל השיחה במלואה. תמליל השיחה נמצא מול העד.

<#15#>

ניתנה והודעה היום א' אב תש"פ, 22/07/2020 במעמד הנוכחים.

החקירה ממשיכה:

ת. זה מה שהיה מה זאת אומרת איך אני אומר. תומר הביא לי את השיק אני לא יודע איך הוא הביא וממי. לא הייתי מעורב בהכל. לשאלת ביהמ"ש אם תומר אומר לנדיה שהשיק לא היה אצלו אני משיב שאין לי מושג למה הוא אמר את זה.

ש. הודעת ליצחק רז שאתה הולך עם נדיה? שהיית איתה בילואו בפז רוממה לזיכרון דברים?

ת. לא. היא התקשרה אליי אמרה יש להם פגישה, הקפצתי אותה לשם.

משיב בחקירה נגדית לב"כ הנתבע 1:

ש. האם ביום שנתבע 1, מר רז יצחק הציג את הדירה בפני נדיה נכחת במעמד?

ת. כן.

ש. האם אתה זוכר את המחיר שבעצם הוצע לנדיה שהציגו לה את הדירה?

ת. לא. כל המספרים והכל לא הייתי מעורב בכלום.

ב"כ הנתבע 3:

אין לי שאלות לעד.

ב"כ הנתבע 4:

אין לי שאלות לעד.

מתנהל דיון לא פורמלי בהסכמת הצדדים.

<#16#>

ב"כ הצדדים:

נסכים לקבוע מועד נדחה לחקירת הנתבע 4.

הנתבע 3 לאחר שהוזהר כדין:

אני מאשר את חתימתי על התצהיר מיום 31.12.19 ומצהיר שכל האמור בו אמת.

משיב לשאלות ב"כ התובעת:

ש. קראת את התצהיר של נדיה לפני שהכנת את שלך?

ת. אני לא יודע מה. לא. לא ראיתי את התצהיר של נדיה. לא מעניין אותי את האמת.

ש. מה עשית עם זיכרון הדברים?

ת. מה אני עשיתי איתו? הוא היה אצל מי שהיה שם. המוכר והקונה, הוא לא צלי. אין לי מושג מי לקח אותו, בטח לא אני. אני רק צילמתי את החתימות שלהם על זיכרון הדברים, את העמוד השני של החתימות. אני לא מוכר הדירה.

ש. ראית שבתצהיר של נדיה היא אומרת שהיה רק עותק 1 של הזיכרון דברים שהיה אצלך, ולמרות זאת לא מצאת לנכון להתייחס לזה בתצהירך?

ת. אני לא מוכר את הדירה. הזיכרון דברים בכל 12 שנותיי כמתווך לעולם זיכרון דברים לא נשאר אצל מתווך. אני מדגיש – אני לא המוכר. תודה.

ש. שלחת לנדיה את העמוד השני של זיכרון הדברים?

ת. את הצילום שהיא ביקשה ממני כי זה מה שהיה לי.

ש. איך אתץה זוכר שהיא ביקשה ממך?

ת. כי יש לי עדיין את ההודעות.

ש. איך אתה זוכר זה מ-2017.

ת. יש לי הודעות אס אמ אס שמורות ואני אוכל להציג אותן לביהמ"ש, שם היא מבקשת את זיכרון הדברים כי צילמתי. החלק האחורי זה מה שהיה לי ושלחתי לה.

ש. הזיכרון דברים אצל מי היה? תומר או נדיה?

ת. אין לי מושג. היה שם זיכרון דברים עם שיק שאחד מהם לקח אותו. או תומר או נדיה.

ש. מי נתן את השיק?

ת. נדיה.

ש. אז מי לקח?

ת. כנראה בעל הדירה. או שזה נשאר אצלה. לא יודע.

ש. מה זה נשאר אצלה?

ת. אני לא יודע, או שהיא נתנה אותו לתומר או שזה נשאר אצלה.

ש. למה שהיא תרשום שיק והוא נשאר אצלה?

ת. אני לא יודע. היה זיכרון דברים או שהיא לקחה אוח שהוא, אני לא פוסל שהוא לקח. לא זוכר מי.

ש. היית נוכח במעמד זיכרון הדברים?

ת. כן.

ש. מה הסכום שנרשם בזיכרון הדברים?

ת. אם אני לא טועה – 610.

ש. כמה כסף מסומן סיכמתם שנדיה מוסיפה לתומר?

ת. למה שאני יסכם כזה דבר אם לא אני בעל הדירה? זה סיכום ביניהם, זה לא ענייני.

ש. מפנה לנספח 1 לתצהיר נדיה. הזיכרון דברים מה-5.7 והשיק מה-6.7.

ת. וגם כתוב כאן, אם אתה כבר מדקדק. כתוב שיק לא שכיר. אז מה זה שווה?

ש. זיכרון דברים מה-5.7 אתה אומר שהם סיכמו את המחיר נדיה ותומר בזיכרון דברים.

ת. היה את המתווך שלה, את נדיה ואת תומר. קובי היה איתה לא זוכר למה איציק לא היה, קובי ליווה אותה בתור מכר או לא יודע מה הוא קשור אליה. קובי היה עם איציק ביחד. איציק לא היה בזיכרון דברים. היא באה דרך איציק וקובי. לשאלת ביהמ"ש אין לי מושג איך קובי ואיציק קשורים.

ש. אם ב-5.7 היה זיכרון דברים על 610, אז למה ב-12.7 אתה מספר לאיציק שנפגשת עם תומר אתמול כדי לסגור מחיר של 810, 830.

ת. לא היה לעולם שיחה כזו. אני הצגתי את הדירה ב-730 אלף ₪, זה היה שיתוף פעולה. בא מתווך בשם איציק רז נכסים, ביקש ממני שת"פ לדירה, אמרתי לו אין לי בעיה. באותו יום שהוא הציג את הדירה לא הייתי בדירה והשארתי לו מפתח. הוא אמר סגרנו עסקה והם הגיעו למצב של זיכרון דברים. אמרתי ללקוח שלי. אני לעולם לא נפגשתי עם נדיה. אני גוף נפרד בפני עצמו שזה זוהר נכסים שאני המנהל של המשרד לבין איציק רז שהוא שת"פ. לשאלת ביהמ"ש למה לא צירפתי הסכם תיווך, אני משיב כי אני צריך להביא לו 714 כדי לקבל 2% שכר טרחה. ביהמ"ש מפנה אותי לנספח 1 ואני שואל מי פרסם את זה? לא מוכר לי פרסום כזה.

ש. תסתכל על השם והטלפון.

ת. אני מבקש שעורך הדין של התובעת יפסיק לצחוק לי בפנים. אני יכול להביא את הטלפונים של כל אנשי הקשר וכל המתווכים שליף אם זה טלפון שלא אחד מהם. אני לא מכיר את הטלפון וזה לא מודעה שלי.

ש. אמרת שאתה ויצחק רז שיתפתם פעולה, מה זה שת"פ?

ת. שת"פ זה שאני מייצג את גזרה א', שזה המוכר שבה לי מתווך, יש עוד מתווכים. אם מתווך בא ואומר תקשיב יש מצב לשת"פ שהוא גובה ממנה שכר טרחה ואני מהלקוח שלי, זה נקרא שת"פ. זה מופיע בכל ספר. מה שהוא סוגר איתה זה שכר טרחה שלו, אני מה שאני סוגר עם הלקוח שלי זה שכר טרחה שלי.

ש. תומר רצה למכור את הדירה באמצעות המתווך אבי ביטון תמורת 610 אלף שח. המתווך יצחק רז רצה להביא קונה לדירה את התובעת במחיר של 810 אלף שח. תומר המוכר יחשוב שהדירה נמכרה ב-610 אלף שח. נדיה תחשוב שהיא קנתה את הדירה ב-810 אלף שח ואתה ויצחק רז בשיתוף פעולה תחלקו את ה-200 אלף שח זה נכון?

ת. תסריט של היצ'קוק. הוא החתים אותה על 210? מישהו חותם על טופס כזה? איפה הפתטיות הזו?

ש. למה הדירה לא נמכרה לנדיה ב-610?

ת. אני הצגתי את הדירה לאיציק רז, היא הוצגה ב-730 אלף שח, אולי היה שם לפני פרסום בפרטי, שאולי אתה יכול לאמת את זה של מוכר הדירה לפני שהוא נתן לי למכור את הדירה. אולי הוא פרסם גבוה. היום אם אתה רוצה לקבל סכום, אני בתור מתווך מפרסם שורה תחתונה אולי עם פער של 20-30 אלף שח לא יותר מזה. אז בן אדם פרטי שאולי הוא אני נסה לחשוב יחד איתך שהוא מנסה למכור בסכום יותר גבוה כדי שהוא יעשה מו"מ. אני לא יודע על ה-200ם אלף שח שאתה מדבר עליהם.

ש. למה בסוף לא נחתם הסכם מכר בין תומר ונדיה ל-610?

ת. היה אמור להיחתם הסכם מכר על 700 או 710 ואז בסופו של דבר הם הגיעו ביניהם ל-610. לא מעניין. כשדיברו על כסף מתחת אני זזתי הצדה.

ב"כ הנתבע 4:

אני אבקש להשתחרר כעת, יש בדיקה רפואית אישית של אשתי שלא ניתן לדחות. שומר על זכותי להזמין את הנתבע 3 לחקירה במועד נוסף.

החקירה ממשיכה:

ש. בנ/3 אני מפנה אותך לעמוד 1. שיחה של רז עם נדיה מה-13.7 בשורה 25. היה כזה דיבור בינך ובין יצחק?

ת. לא.

ש. ביקשת מנדיה שתשלם לך פיצוי של 61 אלף שח על הפרת זיכרון הדברים עבור תומר?

ת. אני בעל הדירה? לא פניתי אליה בכלל.

ש. אתה ביקשת ממנה שתביא לך 20 אלף שח מזומן במקום 61 אלף שח פיצוי?

ת. לא.

ש. פגשת את נדיה ליד בנק לאומי בהדר?

ת. לא.

ש. אף פעם?

ת. לא.

ש. שתומר מכר את הדירה הוא שילם לך תיווך?

ת. לא. ההסכם ביננו היה שכדי לקבל את 2% שלי אני צריך להביא 714 או 730, אתם בסוף סגרתם איתו על 700. לכן לא קיבלתי כסף.

ש. כלומר לפני זיכרון דברים ראשון גם לא היית מקבל.

ת. היה אמור להיות 710. מבחינתי זה אם הבאתי 710 זה 10,000 אם זה 714, זה 14,000 ₪. זיכרון הדברים היה צריך להיות 710, מה שהם סיכמו ביניהם זה בעיה שלהם. ברגע שהם דיברו על כסף שמחוץ לחוזה לחסוך מס אני זזתי הצידה.

ש. איפה זה בתצהירך?

ת. למה אני צריך לרשום את הדברים האלה?

ש. דיברת עם תומר על התביעה?

ת. אני מכיר את תומר מהתחום הזה של הנדל"ן. דיברתי איתו.

ש. זה נכון שאם תגיד פה שזיכרון הדברים היה 610 ועוד 90 אלף שח מזומן זה משרת את תומר?

ת. לא מעניין אותי האינטרס של תומר. אני אומר את מה שהיה. לא אכפת לי מאינטרס של אף אחד. אני מכיר את איציק וגם את תומר מעולם הנדלן.

ש. אתה רושם במסגרת פניותיי מעולם לא לחצתי על התובעת לשלם 200 אלף שח מזומן?

ת. ההסכם של המזומן זה בינה לבין הלקוח. לא לחצתי עליה.

ש. מה זה ה-200 אלף?

ת. אין לי מושג.

ש. מפנה אותך לסעיף 9.

ת. כי זה מה שכתבת בתביעה.

ש. למה ציינת את הסכום 200 אלף שח בסעיף 9?

ת. זה מה שהיא טענה.

ש. מפנה אותך לסעיף 5. הפגישה היא בזיכרון הדברים והמתווה הוא – מה המתווה?

ת. לא הייתי חלק ממה שהמתווה שנקבע בין הנתבע 4 לבין התובעת. נפגשנו לזיכרון דברים כדי, היא ביקשה זיכרון דברים נגד הלקוח שלה כדי לשריין לעצמה את העסקה. בעסקה הם סיכמו ביניהם שכתוב X ונרשם Y כדי לחסוך מס, זה בהפרש של 100 אלף שח.

ש. עדיין בסעיף 5 אתה כותב מתווה העסקה נסגר בטרם מועד הפגישה. מתי נסגר מתווה העסקה לטענתך?

ת. תפנה את זה למר רז שהתנהל מולה. הוא זה שיודע.

ש. כתבת בתצהירך – מתווה העסקה נסגר לפני הפגישה. מה מקור ידיעתך ובין מי למי נסגר?

ת. אני דיברתי עם איציק ואמרתי לו שאפשר לסגור את העסקה ב-710. מה שהוא סגר איתה אין לי מושג.

ש. אז אתה כותב – הפגישה שנערכה בין הצדדים לתביעה. אתה אומר שאין לך מושג מה איציק סגר איתה. מה היה בפגישה בין נדיה לתומר?

ת. ביניהם סוכם שיש X מחיר 610, השאר שזה הסכום הזה זזתי הצידה, אני לא מתעסק עם מיסים.

ש. מפנה אותך לסעיף 5. בתצהיר שלך אין את הסיפור הזה של כסף שחור. באת עם סיפור קצר. אם מה שאתה אומר נכון – למה לא כתבת את זה בתצהיר?

ת. הוא פשוט ערבב פה 2 דברים ביחד. מתווה העסקה נסגר בטרם מועד הפגישה שנערכה שזה הסכום של 710. לא הייתי חלק במתווה המסוכם של מה יש מתחת. זזתי הצדה שהם דיברו על הכסף השחור. אתה ממשיך לצחוק! מה זה?

ב"כ התובעת:

מה אתה חושב שאנחנו כאלה מטומטמים?

העד:

אתה מטומטם. רצית לקחת כסף עשית פדיחה, הוא צוחק לי בפנים. אה.

הערת בית המשפט:

העד ממשיך:

ש. מה ההבדל בין המתווה בסעיף 5 בשורה הראשונה ובין המתווה שבסוף סעיף 5?

ת. כשאני אומר מתווה העסקה נסגר בטרם מועד הפגישה אני מדבר על המחיר. לא הייתי חלק במתווה איך הוא משולם . לגבי המחיר עצמו של 710 אלף אני הייתי חלק. אני אמרתי לאיציק לפני שהוא מביא אותה שזה המחיר. ביני לבין איציק ההסכמה הייתה על 710 אלף. כשאני אומר שלא הייתי חלק במתווה זה לגבי החלוקה של 610 אלף ועוד 100 אלף ₪.

ש. מה הם ההסכמות בסעיף 6 לתצהירך?

ת. הם חתמו על הסכם 610 וההפרש של 100 שהיא צריכה לשלם לו מחוץ להסכם.

ש. במסגרת ההסכמות היו אמורים לחתום על הסכם מכר או שמספיק אך ורק זיכרון דברים?

ת. ברור שהם צריכים הסכם מכר.

ש. אתה ניהלת את זיכרון הדברים?

ת. הייתי נוכח.

ש. אתה השלמת בכתב יד?

ת. לא.

ש. תסביר לבית המשפט אם באמת כמו שאתה ותומר מנסים לטעון היום שסוכם על מחיר של 700 אלף ש"ל או 710 אבל לרשויות נדווח על 610 אלף שקל ויעבור עוד 100 ₪ לפני חתימת החוזה, אז מנע ממך ומתומר לכתוב בזיכרון הדברים שהיה רק עותק אחד שלו ונשאר רק אצלך 710 אלף ₪? ולבוא לחתימה של ההסכם ולומר לעורך הדין 610 אלף ₪ ורגע לפני שנכנסים לעורך הדין הייתה סופרת נדיה לעורך הדין 100 אלש"ח מזומן, תומר היה קורע את זיכרון הדברים , מה מנע מכם לעשות זאת?

ת. השאלה הזאת לא אמורה להיות אליי. מה המוכר סיכם איתה מתחת או לא מתחת אני לא נכנס לעניין של מסים.

ש. סעיף 8 לתצהירך- נספחים 3 -5 של התובעת. למה רצית להיפגש עם נדיה?

ת. חייב להיפגש אם היא בעסקה או לא כי העסקה מתעכבת מעבר לטעם הטוב, עורך הדין שלה מור בן יצחק אמר שהכל נעול. היא אמרה שהכסף מתעכב מההורים שלה ורציתי להבין אם יש עסקה או אין עסקה.

ש. איזה הסכם היה כתוב בין עורך הדין שלה ושלכם? של תומר?

ת. זה לא עורך הדין שלי. אני לא זוכר אבל אם אני לא טועה זה היה אמור להיות 610.

משיב לשאלות ב"כ הנתבע 1:

אין שאלות לעד.

משיב לשאלות ב"כ הנתבע 2:

ש. האם הייתה היכרות קודמת בינך ובין קובי קודם המפגש?

ת. לא רק את איציק רז אני מכיר.

ש. האם העסקה שאתה היית שותף לה ביילו , זיכרון הדברים, האם היא הבשילה לידי חוזה?

ת. לא.

ש. עברו שם כספים?

ת. אני יודע שהיה שיק של 5000 ₪ וגם זה כתוב עליו?

ש. העסקה בוטלה?

ת. כן .

ש. העיסקה המאוחרת יותר באוגוסט בין נדיה לבין עו"ד בנימין האם מישהו פנה אליך לעניין ה610 אלף שח?

ת. לא.

ש. האם מישהו ניזה לעמת אותך מול תומר?

ת. לא.

ש. מישהו ניסה לדבר איתך בעניין?

ת. לא.

ש. האם אתה יודע מה סכום העסקה שנסגר?

ת. 700 אלף ₪. לא קיבלתי כל שכר טרחה.

ב"כ הנתבע 3:

אין חקירה חוזרת.

החלטה

בהסכמת הצדדים נקבע לחקירת הנתבע 4 ביום 24.8.20 בשעה 9:00 עד השעה 10:00.

בהסכמת הצדדים הפרוטוקול יהיה חסוי עד לאותו מועד.

<#17#>

ניתנה והודעה היום א' אב תש"פ, 22/07/2020 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מורן מגר