1. התובע הגיש תביעה על סך 34,386 ₪. עילת התביעה היא כי הנתבעת, חברת הביטוח, חייבת לפצות את התובע על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה. כעולה מכתב התביעה, בגין התאונה הרלבנטית הוגשו שתי תביעות: האחת בבית משפט השלום בכפר סבא והשנייה בבית משפט השלום בתל אביב.

2. בדיון מיום 26.2.2018 ציינה הנתבעת כי לאור העובדה כי בין התובע לבין צדדים אחרים התנהלו הליכים בתיקים אחרים בקשר לאותו אירוע ואין בית משפט זה ערכאת ערעור על אותם הליכים, יש לדחות את התביעה. בית המשפט קבע כי התובע יבחן אפשרות למחוק את התביעה ללא צו להוצאות ולנקוט בהליכים המתאים בנסיבות העניין.

3. בהודעה מטעם התובע חזר ב"כ התובע ותיאר את ההליכים, תוך שהוא מציין שבת"א 27070-12-14 (ביהמ"ש השלום ת"א) ניתן פסק דין נגד התובע ונפסק כי עליו לשלם סך של 5,000 ₪ ובתיק שמספרו 27967-12-15 (ביהמ"ש השלום כפר סבא) ניתן נגדו פסק דין על סך 29,226 ₪ בצירוף שכ"ט והוצאות.

4. טענת התובע היא כי לא ידע על התליית רישיון הנהיגה שלו, ולפיכך הוא נחשב כמי שרישיונו תקף וממילא היה לו כיסוי ביטוחי בעת התאונה. טענתו זו, לדבריו, לא התבררה בבית המשפט ולכן הוא הגיש את התביעה דנא כדי לברר את התביעה מול חברת הביטוח ואת שאלת הכיסוי ביטוחי.

5. יובהר כי בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על ערכאות בדרג דומה (בית משפט השלום בכפר סבא ובית משפט השלום בתל אביב). לא ניתן באמצעות תביעה נגד חברת הביטוח לשנות החלטות של בתי המשפט שצוינו לעיל. מה עוד שאין לפניי מלוא כתבי הטענות ופסקי הדין באותם הליכים, על מנת לבחון את השאלות אותן מעלה התובע בכתב התביעה דנא. יצוין כי מפרוטוקול הדיון ופסק הדין בתיק 27070-12-14 (ביהמ"ש שלום ת"א), צורף כחלק מהנספחים לכתב ההגנה, עולה כי שאלת תוקף רישיונו של התובע הועלתה והובאה לפני בית המשפט. על פניו לא ניתן לשלול את טענת הנתבעת, כמפורט בכתב ההגנה , כי מדובר במעשה

עשוי ובהשתק המונע מהתובע להגיש את התביעה בהליך דנא.

6. אשר על כן, כל עוד לא הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה ו/או בקשה מפורטת, אליה יצורפו הפרוטוקולים וכתבי הטענות בהליכים שצוינו על ידו, התביעה שהוגשה אינה מגלה עילה וסמכות לבית משפט דנא לדון בתביעה.

7. סוף דבר

היה והתובע לא יפעל כמפורט לעיל, תוך 21 יום מהיום, אורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח, 17 יוני 2018, בהעדר הצדדים.