תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 8.9.2017, בין רכב התובע מ.ר. 9871126 התנגש ברכב הנתבע 1 מ.ר. 8419756, המבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח צד ג' בלבד.

כאמור, אין חולק כי התאונה התרחשה בצומת הרחובות שד' רוטשילד ושד' העצמאות, בבת ים, כאשר רכב התובע התנגש ברכב הנתבעים.

השאלה שהציבו הצדדים היא מי מבין שני הרכבים נכנס לצומת במופע אדום של הרמזור בכיוון נסיעתו.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הוכח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי, שהאחריות לתאונה רובצת על התובע.

התובע, נהג מונית, העיד כי באותו יום, יום ששי בצהריים שלפני ערב ראש השנה, נסע בנת"צ. הוא חיפש לקוחות ו"התגלגל" (כהגדרתו שלו) לאט אט עד שהגיע לצומת. המופע ברמזור התחלף לירוק והוא המשיך, נכנס לצומת, ופגע ברכב הנתבעים שהגיע לפתע, ואשר לטענתו נכנס לצומת ברמזור במופע אדום מכיוונו.

הנתבע העיד כי היה הרכב הראשון ברמזור ועמד במופע האדום, ומיד כשהרמזור התחלף החל בנסיעה. הוא נכנס לצומת חצה את נתיבי הנסיעה המקבילים לנת"צ שהיה תפוסים על ידי אוטובוס ומכונית, ואז מהנת"צ הגיחה לפתע המונית ופגעה במרכז דופן רכבו (בין שתי דלתות היציאה) שהיה רכב משפחתי גדול (מותאם ל – 7 אנשים).

מעדויות הצדדים למדתי לדעת שבכל הנוגע לכיוון כניסת הנתבע לצומת – המדובר בצומת מורכבת. לאחר שחוצים את הרמזור, נכנסים לככר ונוסעים בה עד אשר מגיעים לצומת בה התרחשה התאונה, אשר בה מוצב רמזור רק בכיוון נסיעת התובע.

כלומר, בכיוון נסיעת הנתבע, לא רק שלוקח זמן מעת חילופי מופע הרמזור, אלא גם יש צורך בנסיעה במעגל תנועה ארוך יחסית עד להגעה לצומת הרלוונטית.

מכאן, שלא ניתן לייחס לנתבעים אחריות בגין כניסה במופע אדום לצומת. לא ניתן ללמוד ממועד ההגעה למקום הפגיעה כי הנתבע חצה את הצומת במופע אדום. אין לשלול כי עקב המתווה הארוך של הנסיעה מהרמזור ועד לנקודת המפגש חלף פרק זמן ארוך יחסית, אשר במהלכו מופע הרמזור מכיוון הנת"צ בו נסע התובע התחלף לירוק.

העובדה כי מתווה הנסיעה הינו מורכב, כמבואר לעיל, משמיעה שכל נהג - ובמיוחד נהג מונית מקומי - צריך להכיר את הצומת ולהימנע מכניסה אליה, אפילו במופע ירוק של הרמזור בכיוונו, אם לא ווידא במבט כי הצומת פנויה, וזאת עקב מורכבותה המיוחדת.

בעניין זה ר' תקנה 65 לקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 הקובעת:

"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור."

ובמילים אחרות, קיומו של רמזור במופע ירוק אינו פוטר את התובע מחובת ההימנעות מכניסה לצומת שאינו פנוי.

לכך יש להוסיף כי על פני הדברים נראה כי התובע לא היה מרוכז כל כולו בפעולת הנהיגה שכן, לפי דבריו הוא, חיפש לקוחות לנסיעה במוניתו, כך שנראה שתשומת ליבו הוסחה מהמתרחש בצומת לעניין זה.

אם נוסיף לכך שהפגיעה היתה במרכז רכב הנתבעים ולא בתחילתו, דהיינו שרכב הנתבעים כבר עבר כברת דרך נכבדה בתוך הצומת, וכן את העובדה שאוטובוס ומכונית פרטית שהיו בנתיבים המקבילים לנת"צ בו נסע התובע – לא פגעו ברכב הנתבעים, הרי שהתמונה הכללית המתקבלת היא כי סביר יותר להניח התאונה אירעה עקב כניסה מוקדמת מדי של התובע לצומת ואי וידוא פניותה, מאשר כניסה של הנתבע לצומת עקב "גניבת רמזור".

אמנם, הנתבע הגיש את התביעה שכנגד רק לאחר שהוגשה תביעה כנגדו, ועל כך יש לתמוה. ואולם, משהתמונה המצטיירת הינה כאמור לעיל, אין לעובדה זו משמעות.

נוכח האמור אני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד.

התובע ישלם לנתבע 1 את הסך של 13,081.32 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן ישא התובע באגרת המשפט ששילם הנתבע 1, ובנוסף בשכ"ט עו"ד הנתבע 1 בסך של 1,800 ש"ח (בגין התביעה שכנגד) ו – 1,800 ש"ח נוספים בגין שכ"ט עו"ד הנתבעת 2 (בגין דחיית תביעתו).

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.