1. בפניי בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מספר 1027056 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 19.11.17 על הרכב שבבעלותו של המבקש בו נהג בנו של המבקש (להלן: "הנהג") על פי החשד כשהוא שיכור.

2. יצוין שכמות האלכוהול שהתגלתה בגופו של הנהג, כפי שעולה מחומר הראיות שמונח בפניי, היא 138 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3. המבקש ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. טען כי נתן לבנו את הרכב ביום שישי בלילה וכי הוא יצא לבלות עם חברים שלו ושתה כוס בירה כאשר לא ידע שזה מעל הכמות המותרת בחוק. טען כי בנו צלח את מבחני הביצוע שנערכו לו וכי השוטר נתן לו לנהוג חזרה הביתה ורק למחרת מסר את הרכב. טען כי מדובר במעידה חד פעמית של בנו וכי הוא לא יחזור עליה פעם נוספת. טען כי הרכב חיוני לו ולבני משפחתו. טען כי הוא זקוק לרכב לצורך עבודתו. טען כי גם אשתו זקוקה לרכב משום שהיא מטפלת אחרי הצהריים באמה המבוגרת.

4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. טען כי כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג היא פי 3 מהמותר בחוק לנהג צעיר. טען כי מבדיקה שנערכה עולה כי למבקש שני רכבים, כולל הרכב שבו בוצעה העבירה. טען כי החלטת הקצין היא סבירה בשים לב לחומרת העבירה.

5. לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפני אני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב כשהוא שיכור. הכוונה בין היתר לדו"חות הפעולה, לפלטי הנשיפה, לדין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף, להודאתו של הנהג כי שתה כוס בירה בטרם נהג ויתר הראיות בתיק.

6. הנהג הוא בנו של המבקש ומכאן שהזיקה בין הנהג לבין בעל הרכב היא זיקה משפחתית קרובה. בבקשה או בטיעוניו בפניי לא טען המבקש כי הזהיר את בנו לבל ינהג ברכב כשהוא שיכור במקרה הספציפי הזה או בכלל ומכאן עולה שלא עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה ברכב ועל כן אינו עומד בתנאי סעיף 57ב' לפקודה.

7. עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון הן לנהג עצמו והן למשתמשי הדרך האחרים ויש לעשות כדי להרחיק נהגים מסוכנים כאלה מהכביש.

יש לציין כי כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג אינה כמות גבולית בשים לב לכמות המותרת בחוק לנהג צעיר והוא נהג באופן מודע לאחר ששתה אלכוהול.

8. אין מחלוקת כי החלטתו של הקצין גורמת ותגרום למבקש ולבני משפחתו אי נוחות בחיי היומיום השוטפים, אלא שהמחוקק, באפשרו הסנקציה של איסור שימוש מנהלי ברכב גם כאשר מי שביצע את העבירה אינו הבעלים של הרכב, נתן דעתו על כך כי מעצם איסור השימוש המנהלי ברכב יכול ויפגעו אנשים נוספים מלבד מבצע העבירה ובכל זאת קבע הסדר זה לצורך הרתעה. יש לציין כי אין מדובר ברכב יחיד בבית ולרשותו של המבקש רכב נוסף אשר יכול לשמש אותו ואת בני משפחתו.

9. העולה מכל האמור לעיל הוא כי לא מצאתי לנכון לבטל או לקצר את תקופת האיסור המנהלי לשימוש ברכב ומכאן שהחלטתי לדחות את הבקשה.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

מודעת זכות ערעור בחוק.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.