12 פברואר 2019

1. בתיק זה הוגש כתב תביעה ע"י התובעות 2 ו-3 לקבוע כי הן המוטבות היחידות לקבלת כספי הפנסיה של המנוחה אילנה אקסל ז"ל אשר נשאה בחייה ת.ז. מס' 051502409 (להלן: המנוחה).
2. תחילה טען נתבע מס' 2 לזכויות כשאר המנוחה אך בעקבות החלטת בית הדין מיום 2/11/18 ו-19/12/18, המציא ביום 10/12/18 הודעה לב"כ התובעות על פיה: "אני אברהם רענן איתן מסיר את תביעתי מתיק זה על כל המשתמע מכך כולל הכספים", וזאת לאחר התייעצות עם עו"ד מטעמו.
3. למען הסר ספק ביקש בית הדין לוודא עם הנתבע תוך 14 יום מיום 12/1/19 כי אינו טוען עוד כי הוא "שאר" של המנוחה, וככל שיודיע על כך - יינתן פס"ד בהתאם, ויבוטלו ההוצאות שהושתו עליו (זאת בין היתר לאור הספיקות שהועלו לעניין מעמדו כ"שאר", ע"פ טענתו בתחילה).
4. הנתבע לא השיב להחלטה זו למרות חלוף המועד, ולפיכך, בהתאם להודעתו מיום 10/12/18, אני קובעת כי במועד בו נפטרה המנוחה, לא הותירה אחריה שארים כהגדרת המונח בתקנון קרן מקפת. לאור זאת, על הנתבעת 1 לשלם לתובעות 1 ו-2 את כספי המנוחה המצויים בקרן הפנסיה , בהתאם לתקנון האחיד החל על קרן מקפת.
5. ולעניין ההוצאות – אמנם נתבע 2 לא הגיב להחלטה ועל כן בית הדין מקבל את הודעתו מיום 10/12/18. יחד עם זאת ובנסיבות העניין, לאור הודעתו זו כי אינו עומד על טענותיו בעניין הכספי, וחסך מהצדדים התדיינות מיותרת, ואף אם לפנים משורת הדין – ההוצאות שנפסקו כנגדו מבוטלות. כך גם אין מקום להשית הוצאות על נתבעת 1, אשר למעשה הודיעה לבית הדין כי תשלם לתובעות, ככל שבית הדין יקבע כי אין למנוחה שארים, וכך אכן נעשה.
6. לאור כל האמור לעיל – התביעה מתקבלת כאמור בסעיף 4 דלעיל, ללא צו להוצאות.
   

ניתן היום, ז' אדר א' תשע"ט, (12 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.