1. בפניי תביעה במסגרתה עותרים התובעים, בני זוג, לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בעקבות טיול מאורגן לגיאורגיה, אשר אורגן על ידי הנתבעת.
2. הטיול התקיים בין התאריכים 18 ביולי 2017 (שעת הטיסה: 8:00) ועד 25 ביולי 2017 (שעת הטיסה: 14:50). התובעים שילמו עבורו סך של 2,136 דולר, שהם 7,845 ₪, בשלושה תשלומים.
3. לטענת התובעים, הטיול היה רחוק מלעמוד בהבטחות הנתבעת טרם רכישת הטיול, והוא הכזיב, בלשון המעטה, את ציפיותיהם ממנו. לפיכך דרשו בתביעתם פיצוי בגובה מלוא עלות הטיול - 7,845 ₪ לשניהם יחד.
4. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו כפרה בטענות התובעים וטענה כי לא סטתה ממסלול הטיול ומתוכנו כפי שפורטו בדפי המידע אודות הטיול המפורסמים באתר האינטרנט שלה.
5. ביום 29.5.18 התקיים בפניי דיון בתובענה, בו נכחו התובעים, נציג הנתבעת וכן מדריך הטיול, מאיר גושן הכהן.

תמצית טענות התובעים:

1. התובעים טוענים, ראשית, כי הוטעו על ידי הנתבעת, אשר נציגה מטעמה שיכנעה את תובעת מס' 1 (להלן: התובעת), מולה נעשתה עיקר ההתנהלות, לרכוש את הטיול דרכה ולא דרך אתר "גרופון", ממנו נודע לתובעת מלכתחילה על הטיול, באמרה כי בטיול דרך הנתבעת רמת המלונות גבוהה יותר והמסלול עשיר יותר.
2. לטענת התובעת, היא ביקשה לשקול את העניין אולם הנציגה לא חדלה מלהתקשר ולהפעיל עליה לחץ, עד שלבסוף נתרצתה התובעת ורכשה שני מקומות בטיול בעלות של 1,068 דולר לאדם, סה"כ 2,136 דולר, כאשר אין מחלוקת כי מדובר במחיר לאחר הנחה של 2% של מועדון "חבר".
3. הנציגה הבטיחה לתובעת לשלוח מידע מפורט אודות הטיול, לרבות הטיסה והמלונות, וכן מסרה כי כשבועיים לפני הטיול יתקיים מפגש עם המדריך; אולם חרף פניות חוזרות ונשנות של התובעת לנציגה בעניין, לא עלה בידיה לקבל מידע ברור וסופי, כאשר בכל פעם נמסרו שעת טיסה וחברת תעופה שונות. באשר למפגש קבוצה, זה לא התקיים בפועל, ובהמשך טענה הנציגה כי בטיול של שמונה ימים אין מקיימים מפגש.

בפועל נשלחו כרטיסי הטיסה ודף המידע של הנתבעת אודות הטיול באמצעות הדוא"ל לתובעת רק ביום 16.7.18 בשעות הצהרים (כאשר מועד הטיסה הוא 18.7.18 בשעה 8:00), ובאותו ערב קיבלו התובעים שיחת טלפון ממדריך הטיול, מאיר גושן הכהן, אשר מסר להם כי מונה על ידי הנתבעת להדריך בטיול רק באותו היום, דהיינו, יומיים לפני צאת הטיול.

1. באשר לטיול עצמו טענו התובעים, כי חלקו אכן היה מוצלח מבחינת המסלול ורמת המלונות, אולם לטענתם המסלול כלל נסיעות ארוכות ומשמימות באוטובוס, ארוחות דלות, ביקורים מיותרים באתרים לא אטרקטיביים, טיול ג'יפים חסר עניין לחלוטין ברכב שאיננו רכב שטח ובוודאי שאיננו "ג'יפ", ואשר נהגו סירב להפעיל את המזגן משך כל הנסיעה.
2. עיקר טענות התובעים מופנות למלון "סוונטי" בעיירה מסטייה, שרמתו היתה, לטענתם, מתחת לכל ביקורת - לכלוך בחדרים, שיירי צואה בשירותים, קורי עכביש וזרם מים דלוח במקלחת. לטענת התובעים, המדריך הסביר להם כי לא ידע שזה המלון בו יתארחו וכי פניותיו אל הנתבעת בבקשה להחליף מלון נתקלו בסירוב מצד הנתבעת.
3. באותו ערב העלתה התובעת פוסט בדף הפייסבוק של הנתבעת בו הלינה על המתרחש. הנתבעת יידעה על כך מיידית את המדריך, אשר כינס בארוחת הערב את כל חברי הקבוצה, סיפר להם אודות הפוסט בפייסבוק ודרש כי האדם שהעלה אותו יקום מיד ויתוודה על כך. איש לא קם, אך בסיום הארוחה הודתה התובעת כי היא זו שהעלתה את הפוסט, ואז זכתה למטח של נזיפות וצעקות משפילות מצד המדריך, לעיני כל הקבוצה, אשר לא פסקו עד אשר נאלץ בעלה להתערב ולדרוש מהמדריך כי יחדל מיד. לטענת התובעים, בהמשך התנצל המדריך על הארוע, אולם מאותו רגע התעלם מקיומם לחלוטין. אוירת הטיול נעכרה לגמרי ולא היה ביד התובעים להפיק הנאה כלשהי מהמשך הטיול.
4. התובעים טענו עוד, כי עמם בקבוצה היו מטיילים שרכשו את הטיול דרך אתר "גרופון", במחיר המוזל יותר, ומכאן שטענות נציגת הנתבעת, כי רמת הטיול והמלונות לטיולים המוזמנים דרך אתר "גרופון" טובים פחות - לא היו בהן ממש, ומדובר, למעשה, בהטעיה מצד הנתבעת.
5. לבסוף טענו התובעים, כי ימים ספורים לאחר חזרתם לארץ אושפזה התובעת בבית החולים הלל יפה בשל דלקת מעיים חריפה, אשר נגרמה, לטענתם, כתוצאה מהמזון הירוד שסופק להם בטיול על ידי הנתבעת.

תמצית טענות הנתבעת:

1. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי התובעים ביקרו בכל האתרים המופיעים במסלול המתוכנן. נטען, כי גיאורגיה היא "מדינת עולם שלישי" ובהתאם תנאי האירוח בחלק מהאתרים בה אינם תואמים סטנדרטים מערביים, במיוחד העיירה מסטיה הנמצאת באזור כפרי בהרי הקווקז, וכי מידע זה היה מצוי ברשות התובעים טרם הצטרפותם לטיול, באתר האינטרנט של הנתבעת; לכתב ההגנה צורף צילום של 14 עמודי המידע מתוך האתר, אודות מסלול הטיול ומידע נוסף (להלן: הפרסום).
2. לטענת הנתבעת, בתקופה הרלוונטית לתביעה הוציאה מאות מטיילים לגיאורגיה במסלול זהה לזה של התובעים, ולא קיבלה כל תביעה בגין כך.
3. עוד טענה הנתבעת, כי אשפוזה של התובעת בבית החולים נבע מאבנים בכיס המרה, ובכל מקרה לא ניתן לקשור בינו ובין המזון שסופק לתובעת על ידי הנתבעת, שכן היא סעדה גם במקומות אחרים שלא אורגנו על ידי נתבעת.
4. לסיכום טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי מדובר ב"זוטי דברים" שאינם מקנים עילת תביעה או פיצוי, וכי אין מדובר אלא בדוגמא נוספת לתביעה מתוך גל של תביעות קנטרניות וקטנוניות המציפות לאחרונה את בתי המשפט, של מטיילים המחפשים בכל מאודם סיבה להגשת תביעה ולקבלת פיצוי.
5. בכתב ההגנה לא נטען דבר לעניין סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתובענה, אולם במקביל להגשת כתב ההגנה הוגשה בקשה להעברת הדיון בתיק לביהמ"ש השלום בתל אביב, זאת כיוון שכתובתה של הנתבעת מצויה בבני ברק, שם נערכה ההתקשרות ושם מתקיימים גם המפגשים הנערכים למטיילים טרם היציאה לטיול.
6. במהלך הישיבה בפניי טען נציג הנתבעת, כי כיוון שהתובעים רכשו את הטיול דרך מועדון "חבר", הרי שמעבר להנחה בשיעור 2% במעמד הרכישה, הרי שאלו זכו להנחה של 3% נוספים במעמד חיוב כרטיס האשראי, כך שבפועל, לשיטתו, הפער בין מחיר הטיול ששילמו התובעים ובין המחיר שהובטח להם באתר "גרופון" מסתכם ב - 44 דולר בלבד; אלא שלשיטתו גם פער זה מתקזז, או לכל הפחות הופך לזניח, בשים לב לכך שדרך אתר "גרופון" התשלום הינו בתשלום אחד, בעוד שברכישת הטיול דרך הנתבעת שילמו התובעים בשלושה תשלומים.
7. נציג הנתבעת טען, כי רשימת המלונות הכלולים טיול היתה ידועה לתובעים מראש, שכן פורסמה בפרסום הטיול באינטרנט; אולם משנשאל ע"י בית המשפט כמה מתוך מלונות המופיעים בפרסום הם המלונות בהם התארחו המטיילים בפועל, אמר כי אין בידו להשיב, אך טען כי בכל מקרה המלון "סוונטי" בעיירה מסטיה מופיע גם מופיע בפרסום באתר.
8. נציג הנתבעת טען כי המלונות בהם התארחו התובעים במהלך הטיול זכו לציונים גבוהים באתרים שונים להזמנת מלונות (בוקינג, טריפאדוויזור וכדומה) והציג לבית המשפט תדפיסים מתוך אתרים אלו (נ/3).
9. עוד הציג נציג הנתבעת דפי משוב של חלק מהמטיילים, אשר מולאו לאחר הטיול, המלמדים, לשיטתו, על שביעות הרצון הגבוהה של המטיילים מארגון הטיול, מרמת המלונות ומרמת המדריך (נ/4).
10. באשר למפגש שאמור היה להתקיים עם המטיילים לפני הטיול, טען נציג הנתבעת כי במקרה של טיולים קצרים אין מקיימים מפגשים. לאחר בירור שערך הנציג עם הנתבעת במהלך הישיבה, שב והודיע כי בשום חברת נסיעות אין מקיימים מפגשים בטרם יציאה לטיול לגיאורגיה.
11. המדריך מר מאיר גושן הכהן, שהעיד מטעם הנתבעת, הסביר כי אכן מונה כמדריך הטיול רק יומיים לפני צאת הטיול, אולם כיוון שהיה מדריך ותיק, אשר הדריך כבר בשלושה טיולים קודמים לגיאורגיה, לא ראה בכך כל בעיה.
12. לטענתו, כמדריך ותיק הוא התאים את מסלול הטיול לנסיבות הספציפיות (טיסה בשעות בוקר מוקדמת שפירושה לילה ללא שינה עבור חלק מהמטיילים לפני היציאה לטיול) ולגיל המטיילים (היו בהם ילידי 1936, לטענתו).
13. באשר לעימות עם התובעת בפני כל הקבוצה העיד המדריך, כי בפוסט שהעלתה התובעת בפייסבוק היה כדי לרמוז לכאורה כי נטל מהמטיילים תשלום מעבר לתשלום בו התחייבו בהתאם לתנאי הטיול, דבר אותו רואה הנתבעת בחומרה רבה; על כן ראה בפוסט זה משום הטלת דופי ביושרתו, דבר שמעולם לא קרה לו, ומסיבה זו דרש כי כותב הפוסט יקום ויתוודה.

דיון והכרעה:

1. אומר מיד, כי מצאתי לנכון לתת אמון בטענות התובעים. לא ניתן היה שלא להתרשם מכנות טענותיהם לפני בית המשפט, ובעיקר דבריה של התובעת, אותם מסרה בכאב, במיוחד בכל הקשור לעימות עם המדריך, וניכר היה הקושי הרב שלה בשחזור אותו מעמד בפני בית המשפט.
2. בטרם אדון בטענותיהם השונות של התובעים, אתייחס לטענת הנתבעת בסוגיית הסמכות המקומית:

הנתבעת לא חזרה על טענותיה בדבר העדר סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה, וקיימה בפועל את הדיון, ומכאן שזנחה טענותיה אלו והקנתה במעשיה סמכות לבית משפט זה לדון בתובענה.

1. עם זאת ולמעלה מהדרוש אציין, כי טוב עשתה הנתבעת משלא עמדה על טענתה זו בדיון שבפניי, שכן דינה להידחות ממילא: נפסק כי בסוגיה של התקשרות מרחוק עם חברה המספקת שירות תיירות, בהתקשרות טלפונית, דוא"ל או אינטרנט, כאשר ספק השירות משקיע מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ, במטרה "לפרוץ" את הגבולות המקומיים וליהנות מיתרון של זמינות ונגישות כלפי קהל רחב של לקוחות, לרבות אלה המתקשים להגיע פיזית למשרדי הספק, אין זה ראוי להעלות טענת חוסר סמכות, ויש לראות את ההתקשרות כאילו נוצרה משני צידי קו הטלפון/דוא"ל, כדי להעניק הגנה לצרכנים ולהקל עליהם לעמוד על זכויותיהם (ראה ת"ק 22109-05-14 (ראשל"צ) רשת מלונות רימונים נ' סיוון רוני מאור (17.7.14) מאת כב' השופטת מיכל עמית-אניסמן, והפסיקה העניפה המצוטטת שם).
2. טענות התובעים בדבר רמת הטיול:
3. התובעים טוענים למעשה לאי התאמה בין מה שהובטח להם טרם ההתקשרות בעסקה עם הנתבעת ובין מה שסופק בפועל.
4. על מנת לצמצם למינימום האפשרי אי התאמה כאמור נחקקו תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג - 2003 (להלן: התקנות). התקנות מטילות על סוכנות נסיעות, ובענייננו - על הנתבעת, חובה למסור ללקוחותיה ולמי שמבקש לרכוש באמצעותה חבילת תיור מידע בכתב אודות כל השירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור, וזאת באופן שתינתן אפשרות סבירה לעיין במידע זה בטרם רכישת הטיול (סעיף 2 לתקנות).

בין השאר על מידע זה לכלול את מיקומם של המלונות הכלולים בטיול, שמם, רמתם ודרכי התקשרות עמם (סעיף 3(1)(א) לתקנות).

1. עיון בתצלום 14 דפי המידע בפרסום הנתבעת באינטרנט, שצורף לכתב ההגנה מטעמה, מלמד כי הוא כלל שמות של ארבעה בתי מלון - דוגמאות למלונות בהם משכנת הנתבעת את המטיילים בעיר הבירה טבליסי, וזאת בהסתייגות כי אין מדובר ברשימה זו משום הבטחה או התחייבות למלון מסויים. אין בפרסום זה כל התייחסות למלונות באתרי הטיול האחרים מלבד הבירה טבליסי, לרבות המלון עיירה מסטייה, עליו נסבו עיקר תלונות התובעים, ונמצא כי טענתו של נציג הנתבעת בדיון בעניין זה, אין בה ממש.

בהערת אגב יצויין, כי מעיון בדף המידע שנשלח לתובעים יומיים לפני הטיסה בדוא"ל, ובו פירוט כל המלונות בטיול, עולה כי אף לא אחד מהמלונות שהובאו בפרסום כדוגמא למלונות בטבליסי היה המלון בו שוכנו המטיילים בפועל.

1. מכאן, שהמידע שהיה על הנתבעת למסור לתובעים בטרם רכישת הטיול, בהתאם להוראות התקנות, נמסר להם בפועל רק יומיים לפני הטיול, במועד בו לפי תנאי ביטול העסקה של הנתבעת, לא ניתן לבטל את הטיול מבלי לשלם את מלוא עלותו.
2. במצב דברים זה נשללה למעשה מהתובעים היכולת לבחון מראש את רמת המלונות הכלולים בטיול ולקבל החלטה מושכלת באם לרכוש את הטיול, על בסיס נתונים מלאים ושלמים שהיה על הנתבעת לספק להם, ונמצאה מטרת התקנות מסוכלת.
3. עוד יצויין, כי מעיון בתדפיסים שהוצגו על ידי נציג הנתבעת בדיון (נ/3) לא ניתן ללמוד על חוות דעת מיטיבות במיוחד לגבי המלון בעיירה מסטיה, ובחלקן הן דווקא מחזקות את טענות התובעים אודות ציוד מלוכלך בחדרי המלון; חוות הדעת היחידה המיטיבה עם המלון נכתבה לגבי ביקור מאוגוסט 2017, דהיינו, לאחר מועד הטיול של התובעים, ומשכך - איננה רלוונטית.
4. בכל מקרה, ובשים לב לגישה הליברלית לעניין קבילות ראיות בהליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות, ממילא ערכם הראייתי של תדפיסים אלו אינו גבוה ומשקלם בהתאם.
5. זאת ועוד, יכול מלון להיות ברמה שאיננה בסטנדרט מערבי גבוה, ומשקף "אותנטיות", כהגדרת הנתבעת, אולם מה בין כך ובין רמת הנקיון והציוד הבסיסי בו? העובדה שמלון מצוי באזור כפרי איננה צריכה ואיננה יכולה להצדיק קיום לכלוך וקורי עכביש בחדרים וצואה באסלות השירותים, ולפיכך לא מצאתי ממש בטענות אלו של הנתבעת.
6. מכאן עולה החשיבות הרבה שבקיומו של מפגש מקדים בין הקבוצה ובין המדריך: מפגש כזה מיועד לכך שהמטיילים יכירו את המדריך ויקבלו את כל המידע הדרוש להם לקראת הטיול. בין השאר נועד מפגש כזה לתיאום ציפיות בין המטיילים ובין המדריך, ובמיוחד כאשר הפרסום באינטרנט הינו ארוך, עמוס בפרטים, נתונים, הסתייגויות וסעיפי הסרת אחריות, ובלשון העם - "האותיות הקטנות", אשר קשה להניח כי כל החפצים לרכוש טיול כאמור אכן קוראים את כולו ובאופן מעמיק. במפגש כזה ניתן וראוי היה להדגיש ולהבהיר את אופיו המיוחד של סוג זה של טיול ולהתאים את ציפיות המטיילים למצב הצפוי בשטח.
7. לא אוכל לקבל את טענת הנתבעת, כי כלל לא היה אמור להתקיים מפגש, וזאת הן לנוכח טענת התובעים, אותה אני מקבלת במלואה, כי נציגת הנתבעת הבטיחה מספר פעמים קיומו של מפגש כזה במהלך השיחות הטלפוניות בינה ובין התובעת במהלך ההתקשרות; והן לנוכח האמור בפרסום של הנתבעת עצמה אודות הטיול הספציפי באינטרנט, בסעיף הנוגע למלונות, בו נרשם במפורש: "המלון הסופי יימסר לנוסעים במפגש הקבוצה לקראת הטיול".
8. סיכומו של דבר, אי קיומו של המפגש, כמובטח, מנע תיאום ציפיות מוקדם בין הצדדים, מה שהיה יכול לצמצם ואולי גם למנוע את התלונות שהועלו בהמשך.
9. לכך יש לצרף, כאמור, את העובדה שלא נמסר לתובעים מלוא המידע הדרוש להם ואשר על הנתבעת למסרו בהתאם לתקנות, ולפיכך הריני קובעת כי הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובעים, הן חובותיה החוזיות כלפיהם והן חובותיה שבדין.
10. העימות בין התובעת ובין המדריך:

המדריך לא קרא בעצמו את הפוסט שפירסמה התובעת בפייסבוק, אלא קיבל דיווח אודות מהנתבעת, אשר בחרה כנראה להתמקד בעיקר בתלונה לפיה נדרשו לכאורה התובעים להוסיף מכספם מעבר לתשלום ששולם; מכאן, שהמדריך לא ראה את הפרסום מכלי ראשון ולא יכול היה להתרשם בעצמו מכלל טענותיה של התובעת. בכל מקרה, לא היה מקום לדרוש כי כותב הפוסט יקום ויודה בכך קבל עם ועדה, כמעיין "משפט שדה"; ניתן היה לנקוט דרך אחרת לבירור העניין, ודומה שראוי היה כי המדריך יעלה את הנושא ויבקש כי המתלונן ייגש אליו לאחר מכן על מנת שיוכלו לברר, בארבע עיניים, את התלונה ולמצוא יחדיו פתרון. הדרך בה בחר המדריך לברר את העניין היתה דרך פוגענית, ואין תמה כי התובעים, ובעיקר התובעת, חשו פגועים ומושפלים, ואני מקבלת את טענותיהם בעניין זה.

בהקשר זה ראוי לציין, כי עיון במשובים שהוצגו על ידי נציג הנתבעת בדיון (נ/4) מלמד כי אין תמימות דעים בין המטיילים ביחס למדריך, והיו כאלו שסברו כי יחסי האנוש שלו לקויים; וזאת בשים לב לכך שלא צורפו כל המשובים, ואף לא בצורה מלאה (אלא ברובם צורף העמוד הראשון בלבד ללא העמוד השני עם ההתייחסות המפורטת), ויש להניח כי צורפו בעיקר אלו התומכים בטענות הנתבעת.

1. אשפוז התובעת בבית החולים:

עיון בסיכום האשפוז של התובעת בביה"ח הלל יפה לאחר חזרת התובעים מהטיול מלמד, כי זו פנתה לבית החולים בשל כאבי בטן שהחלו יומיים לפני פנייתה. האבחנה היתה - דלקת חריפה במעיים. התובעת טופלה באנטיביוטיקה, מצבה הוטב והיא שוחררה לביתה.

1. אין מחלוקת כי הטיול היה במתכונת "חצי פנסיון" והתובעת הודתה, כי לא כל הכלכלה במהלך הטיול סופקה על ידי הנתבעת; בנסיבות אלו לא ניתן לקשור בין כלכלה זו ובין דלקת המעיים בגינה אושפזה התובעת, מה גם שבהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, טענה בדבר עניין שברפואה טעונה הגשת חוות דעת רפואית מטעם הטוען, וכזו לא הוגשה מטעם התובעים.
2. בנסיבות אלו לא מצאתי כי התובעים הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין הטיול ובין האשפוז ואני דוחה את טענותיהם בהקשר זה.
3. הפרשי המחירים:

באשר לטענת התובעים בדבר ההפרש בעלות הטיול ברכישתו מידי "גרופון" ובין עלותו ברכישתו באמצעות הנתבעת, מצאתי כי ההפרש הזעום בין העלויות, בשים לב להנחות להן זכו התובעים בתשלום דרך מועדון "חבר" ולהטבה הגלומה בתנאי התשלום (שלושה תשלומים), עניין עליו לא חלקו התובעים, אינו עולה כדי הטעיה מצד הנתבעת, מה גם שהתובעים התקשרו עם הנתבעת מרצונם החופשי ולאחר בדיקה ומדובר בבחירה מודעת שלהם.

לאור זאת הריני דוחה את טענות התובעים לעניין הפרשי המחירים והטעייה בעניין זה מצד הנתבעת.

1. סיכומו של דבר, שוכנעתי כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעים, מה שגרם לכשלון חלקי של הטיול. להתנהגותו של המדריך כלפי התובעים, ובמיוחד התובעת, כמפורט לעיל, היתה תרומה ניכרת לכשלון זה.

נפסק בעבר, כי למדריך בטיול מאורגן ישנו משקל רב בהצלחתו של הטיול:

"... לא יכולה להיות מחלוקת בדבר המשקל הרב שיש למדריך בטיול מאורגן. המדריך משול לרועה של העדר; הוא זה שמדריך, מכוון, מארגן, מרצה. המדריך הוא זה שמספק את הידע וחומר הרקע הדרוש לביקור בכל אתר ואתר; המדריך הוא זה שאמור להכיר את האתרים גם מהפן הלוגיסטי, דהיינו כיצד יש להגיע לאתר, מהן השעות המתאימות לביקור, מהו הלבוש הראוי באותו אתר." (ת"א 20410/08 (ת"א-יפו) גלדור חיים נ' פגסוס תיירות בע"מ (23.6.09)

1. לאור זאת, ברי כי ממועד אותו עימות בין התובעים ובין המדריך, נפגמה בהכרח הנאתם של התובעים מהמשך הטיול.
2. אין צורך לומר, כי המדריך הינו שלוח של הנתבעת, ומעשיו ומחדליו מחייבים אותה.
3. סיכומו של דבר:

לאור הפרת התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעים והכשלון החלקי של הטיול שנגרם כתוצאה מכך, לרבות בשל התנהלות המדריך, מצאתי לנכון לפסוק לשני התובעים גם יחד פיצוי כולל בסך 3,000 ₪.

1. לאור כל האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 3,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.11.17) ועד ליום התשלום בפועל.

1. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין צדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.