1. בגדרו של הליך זה הוגש כתב אישום מתוקן כנגד הנאשם.

בכתב האישום המתוקן נטען כי הנאשם הינו בעל הזכויות והמחזיק בפועל בנכס הידוע כגוש 3025 חלקה 30 מגרש 72 במושב עוזה (להלן: "המקרקעין"); הנכס נמצא במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה שפיר; על הנכס חלה תכנית מתאר מקומית מס' 224/02/6 (להלן: "התוכנית"); במועד כלשהו שאינו ידוע למאשימה בשנת 2013 ואילך, בנה הנאשם במקרקעין בשטח המיועד לחקלאות ו/או התיר הצבת מבנה יביל בגודל של כ-79 מ"ר (להלן: "המבנה"), ומסביבו גדר המגדרת שטח של כ-250 מטר ללא היתר כדין בניגוד לתכנית החלה על השטח בו נבנה המבנה, בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1956 (להלן: "החוק"); מאז בנית המבנה ועד מועד הגשת כתב האישום ואילך עושה הנאשם בעצמו או מתיר לבני משפחתו לעשות שימוש במבנה ובשטח המגודר סביבו כאמור למגורים ללא היתר כדין ובניגוד לתכנית החלה על שטח המבנה; בכך הנאשם ביצע עבודה והשתמש במקרקעין ללא היתר ובניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין כשביצוע העבודה והשימוש טעונים היתר לפי החוק; בנסיבות המתוארות לעיל מבצע הנאשם שימוש אסור במקרקעין.

הוראות החיקוק לפיהן הואשם הנאשם- בנייה ושימוש בקרקע ובבניין ללא היתר כדין כשהבניה והשימוש טעונים היתר. עבירות לפי סעיפים 145 (א)(2) ו- (3), 204 (א) ו- (ב), 208 (א) (2)-(5) לחוק (כנוסחם עד ליום 24.10.17), שימוש אסור במקרקעין – עבירה לפי סעיף 243 (ה) ו-(ו) לחוק (לאחר תיקון מס' 116- החל מיום 25.10.17).

1. בדיון שנערך ביום 1.5.18, הנאשם הודה שהוא אמור להירשם כבעל הזכויות בנכס, והוא מחזיק בו בפועל, וכי הנכס נמצא במרחב התכנוני של המאשימה. הנאשם הציב את המבנה לפי בקשת בתו וחתנו וקיבל לכך אישור מאמו המנוחה, ולא ניתן היתר כדין לצורך הצבת המבנה והגדר, אך טען, כי מעשים דומים נעשים ברחבי המושב ולגבי היעדר אכיפה שוויונית של הדין בעניין זה.

הנאשם כפר בכך שהשטח עליו בוצעה בנייה אסורה הינו שטח חקלאי ע"פ ייעודו, שהקים גדר, ושהוא גר במבנה.

בדיון הוכחות שנערך ביום 1.4.19, העיד גולן רפאל שהיה מפקח אצל המאשימה, והוגשו מטעמו ראיות לגבי העבירות הנטענות, וכן העיד הנאשם, והצדדים הגישו סיכומים מטעמם.

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל שהוגש בהליך זה, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.
2. בשים לב למענה שניתן לכתב האישום הרי שאין מחלוקת של ממש שהנאשם הציב את המבנה במקרקעין מבלי שניתן היתר בנייה כדין.
3. הנאשם טען בחקירתו לפני מפקח הבנייה כי הזמין את המבנה והציב אותו במקרקעין על מנת להעמיד מקום מגורים לבתו, הציג עצמו כבעל הזכויות בנכס, וטען שלא ניתן היתר בנייה לצורך הצבת המבנה מכיוון שהמבנה הוצב באופן זמני. עוד טען שהמבנה הוצב במקרקעין בשנת 2011, לפני כשש שנים, ומתגוררים בו בתו בעלה ושני ילדיהם (ת/1).
4. המאשימה הגישה, באמצעות רפאל גולן, תמונות של המבנה והגדר המקיפה אותו (ת/2, ת/3, ת/8), וצילומי האוויר לפני בניית המבנה והגדר ולאחר מכן (ת/4-ת/7). מעיון במסמכים ת/9 ו-ת/10 עולה ששטח המבנה הינו כ-79 מ"ר.
5. מעיון בסיכומיו של הנאשם עולה שהוא מודה בטענות שהועלו בכתב האישום לגבי בנייה ושימוש אסור במקרקעין, ומיקד את כפירתו בטענה שהמבנה לא נבנה בשטח המיועד לחקלאות. "הנאשם מודה בבנייה ובשימוש של המבנה כמתואר בכתב האישום. יחד עם זאת, הנאשם כופר כי המבנה נבנה בשטח המיועד לחקלאות". עוד נטען כי על פי מפת המדידה שהוגשה על ידי הנאשם (נ/1) החלק במבנה שעובר את גבול השטח החקלאי הינה סככה הניצבת מעל הקרקע המחוברת למבנה "ומצויה מעל השטח החקלאי רק באוויר".

ככל שהנאשם כיוון בטענתו הנ"ל לכך שהמבנה אינו חורג לשטח שייעודו חקלאי הרי שאין בידי לקבלה.

מעיון במפת המדידה שהוגשה על ידי הנאשם עולה שחלק מהמבנה, הסככה המחוברת אליו, והגדר המקיפה אותם, נמצאים בתחום השטח המיועד לשימוש חקלאי.

מעיון בתמונות ת/3 ו-ת/8 עולה שהסככה מחוברת למבנה מצידה האחד ונסמכת על עמודים בצידה האחר שחלק מהם נמצאים בשטח המיועד לחקלאות.

יש לראות את הסככה כחלק מהמבנה ולעניין נקבע בסעיף 1 לחוק, ""בניין"- כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות- (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל".

1. המאשימה טענה שכל המבנה נמצא על השטח המיועד לשימוש חקלאי והציגה מפה שהופקה, כך נראה, ממערכת ממוחשבת (ת/7). בשים לב לנטל ההוכחה המוטל על המאשימה מצאתי לנכון ליחס משקל של ממש למפה שהוגשה מטעמו של הנאשם (נ/1), שממנה עולה כי חלק מהמבנה, הסככה והשטח המגודר, נמצאים בשטח המיועד לשימוש חקלאי.
2. מהמקובץ לעיל, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירות שנטענו בעניינו בכתב האישום המתוקן, בכפוף לכך שרק חלק מהמבנה והגדר המקיפה אותו נמצאים בשטח המיועד לשימוש חקלאי.
3. זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, כ"א חשוון תש"פ, 19 נובמבר 2019, במעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.