השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת העמיתה יהודית הופמן; סע"ש 54008-02-16) מיום 14.11.17.
2. בהחלטתו קיבל בית הדין האזורי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 3.10.17 ובו נמחקה תביעת המבקש, מר מוחתסב (להלן: התובע) מחמת חוסר מעש ואי התייצבות לדיון, תוך חיובו בהוצאות בסך 5,000 ₪. לצד זאת נמחקה גם התביעה שכנגד שהגיש המשיב 2. כנגד המשיבים 2 ו-3 לא נפסקו הוצאות בגין אי התייצבותם לאותו דיון (להלן גם: הנתבע 2 והנתבעים 2-3).

במסגרת ההחלטה מושא הבקשות, קיבל בית הדין את בקשת התובע לביטול פסק הדין (תוך הותרת חיובו בהוצאות על כנו) וסיכם כדלקמן:

במכלול נסיבות המקרה הספציפי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים והעובדה כי פסק הדין ניתן לאחר הגשת כתבי ההגנה מהם עולה מחלוקת בדבר תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעים או מי מהם לרבות טענות בדבר חוסר יריבות, מצד אחד, והעובדה כי יכול ומדובר באי התייצבות לדיון המוקדם בשל מחדל של באת כוח התובע והעובדה כי הזימון לדיון נשלח סמוך למועד הדיון, מצד אחר, אני בדעה כי בנסיבות אלה, אף אם מי מהצדדים לא התייחס לסיכויי ההצלחה של התובע בתביעתו, יש לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות ולתת לתובע יומו בבית הדין.

1. על החלטה זו הוגשו בקשות רשות הערעור שלפני. במסגרת בר"ע 68991-11-17 עתר התובע כנגד חיובו בהוצאות משפט בכלל והוצאות גבוהות בפרט, שעה שחוסר מעש יוחס לו שלא בצדק. לטענתו באת כוחו או הוא עצמו לא קיבלו כלל הזמנה לדיון (ביום 25.9.17 קיבלה באת כוחו אך החלטה מיום 18.9.17 לפיה יש לקבוע את התיק לדיון מוקדם לאחר הגשת כתבי ההגנה), ומועד הדיון נקבע טרם שחלף המועד להגשת כתב הגנה בתביעה שכנגד ונשלח ימים ספורים טרם המועד שנקבע (כאשר ממילא לא היה סיפק בידו בפרק זמן כזה להגיש בקשה לקבלת אישור כניסה לישראל). עוד טען כי לא הייתה הצדקה לביטול מחיקתה של התביעה שכנגד משלא הוגשה בקשה בקשר לכך, כאשר הנתבע 2 לעומתו לא חויב כלל בהוצאות.

במסגרת בר"ע 70835-11-17 טענה המבקשת 1 (להלן גם: הנתבעת) כי לא הייתה הצדקה לבטל את פסק הדין בפרט משעה שהתובע, שביקש את ביטול פסק הדין, לא התייחס כלל לסיכויי ההצלחה של תביעתו.

1. לאחר שקילת הבקשות על טעמיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות אף ללא צורך בהגשת תגובות. בהתאם למערכת "נט המשפט" וכפי שציין אף בית הדין האזורי בהחלטתו, קיים אישור מסירה מיום 25.9.17 של ההזמנה לדיון למשרדה של ב"כ התובע. ההזמנה אכן נשלחה זמן קצר מאוד לפני מועד הדיון המוקדם, ואכן טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד, אך גם במקרה כזה אמור היה התובע להגיש בקשה לדחייתו של מועד הדיון ככל שסבר שנקבע בטעות בעוד שבפועל לא הייתה התייצבות כלשהי מטעמו. עוד עמד בית הדין על כך שהתובע לא התייחס בבקשתו לסיכויי הצלחת תביעתו ולא צירף ראיה לכך שההזמנה לא הומצאה לו, כטענתו. חרף האמור מצא בית הדין לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין (במלואו, היינו הן בהתייחס לתביעה והן בהתייחס לתביעה שכנגד) ולתת לתובע את יומו, בכפוף לחיובו בהוצאות, ובכך איזן את זכויות הצדדים. מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (שכבר קיימה בהליך זה שלוש ישיבות מוקדמות טרם יום 3.10.17), ולא מצאתי כי נפלה בה טעות המצדיקה את התערבותו של בית דין זה. במאמר מוסגר ובנוגע לאי חיובו של הנתבע 2 בהוצאות יצוין כי על אף היותו מיוצג, ההזמנה לדיון לא נשלחה לבא כוחו.
2. מעבר לנדרש יצוין כי בין לבין נכנס לתוקפו צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017 (להלן: הצו). על פי הצו לא תינתן רשות ערעור על החלטה המקבלת בקשה לביטול פסק דין (סעיף 1(6) לצו) וגם לא על החלטה בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו (סעיף 1(7) לצו).
3. אמנם במועד מתן ההחלטה מושא הבקשות שלפני טרם נכנס הצו לתוקף, ואולם עוד קודם לכן אימץ בית דין זה, לא אחת, את עקרונותיו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, וזאת בשינויים המחויבים. גם על פי צו בתי המשפט האמור לא תינתן רשות ערעור על החלטות בעניין קבלת בקשה לביטול פסק דין, כמו גם על החלטות בעניין הטלת הוצאות משפט (ראו למשל בר"ע 27367-12-16 אשל לחמים בע"מ - HABTU, 23.12.16).
4. סוף דבר - בקשות רשות הערעור נדחות. משלא התבקשו תגובות, אין צו להוצאות. אין בדחיית הבקשות כדי למנוע מבית הדין האזורי לקחת בחשבון את ההוצאות שנפסקו בהמשך ההליך, וכן לקבל כל החלטה אחרת בקשר אליהן כפי שימצא לנכון. במסגרת זו, ככל שבידי ב"כ התובע אסמכתא לכך שההחלטה שנמסרה במשרדה ביום 25.9.17 אינה ההזמנה לדיון (על אף הרישום בקשר לכך במערכת "נט המשפט") - תהא רשאית להציגה בפני בית הדין האזורי בדיון המוקדם הבא שעתיד להיקבע, ולבקש ממנו לדון פעם נוספת בסוגיית ההוצאות.
5. ההחלטה תיסרק גם לתיק בר"ע 70835-11-17.

ניתנה היום, כ"ו ניסן כ"ו ניסן תשע"ח (11 אפריל 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.