בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 1.12, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, אשר מסר את הרכב לבנו, וזה העביר אותו לחברו. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו אותו חבר מסר לבנו שלא שתה אלכוהול בטרם הנהיגה. המבקש מדגיש את נחיצות הרכב לבני המשפחה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

במקרה דנן, סייגים אלה אינם מתקיימים. המבקש מסר את רכבו בהסכמה לבנו וזה העביר אותו לאחר. כבר נפסק לא אחת כי בנסיבות אלה יש כאן הסכמה מכללא לשימוש של אותו נהג ברכב, מה גם שבנו של המבקש ישב לצד הנהג. המבקש לא טען לפעולה כלשהי למניעת העבירה, בידי בנו או בידי החבר.

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

מעבר לתנאים הנ"ל, לביטול החלטת הקצין, אשר כאמור אינם מתקיימים במקרה זה, מוסיף וקובע סעיף קטן ג':

בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

במקרה דנן גם שיקולים אלה מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המדובר בעבירה חמורה מאוד, ועל פי דוחות השוטרים ניכרה בנהג השפעת אלכוהול כבדה, הוא נכשל במבחני המאפיינים שנערכו לו, לא הצליח ללכת על קו ישר ולא הצליח להביא אצבע לאף וכמות האלכוהול שנמדדה אצלו היא 598 מגאללא"נ, וזאת כאשר מדובר בנהג צעיר אשר על פי חוק הכמות המותרת בגופו היא של 50 מגאללא"נ בלבד. דהיינו מדובר בכמות של פי 12 מהכמות המותרת בחוק.

כאשר מדובר בכמות גבוהה כאמור, אין לקבל דברי המבקש (אשר בכל מקרה הינם עדות מפי השמועה) כי הנהג אמר לבנו שלא שתה, ועל הבן היה להבחין כי מדובר במי שאינו כשיר לנהיגה. לפיכך יש לראות את העבירה כאילו בוצעה בידי בנו של המבקש ומן הראוי כי ידע הבן שאם יעשה שימוש לרעה ברכב אביו עלולה המשפחה כולה להיפגע מכך.

אשר על כן, עם כל ההבנה למבקש, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017.