הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה של רישיון נהיגתו, ללא ביטוח תקף וללא רישיון רכב תקף.

המדובר באירוע שהתרחש ב-30.11.17 עת נהג הנאשם רכב בישוב תל-שבע שעה שרישיונו היה תחת פסילה פעילה אותה קבע בית המשפט לתקופה בת 89 ימים.

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, באר-שבע

בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל שם נאמר באופן מפורש:

"מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."

מתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז, באר-שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל:

"הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים."

בפרשה זו נפסל הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו ביום 12.12.17 ולמעשה פסילה זו פעילה עד לרגע זה.

בנוסף שהה הנאשם תקופה ארוכה בתנאים מגבילים מבלי שנרשמה לחובתו הפרה של תנאים אלה.

בשל גילו הצעיר של הנאשם (צעיר בן 21) נשלח הוא לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים אשר הוגש לעיוני ביום 5.2.19.

לאחר מכן נשלח הנאשם גם לממונה על עבודות שירות ונמצא כשיר לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

המדינה בטיעוניה עתרה לענישה הכוללת מאסר תוך שנשענה על פסיקה רלוונטית בטיעוניה.

אף שהמדובר באירוע ראשון של נהיגה בזמן פסילה מצד הנאשם, הדגישה המדינה בטיעוניה את עברו התעבורתי והפלילי של נאשם זה אף שוותק נהיגתו קצר מאד משנת 2016 (הנאשם היה נהג חדש ביום ביצוע העבירה).

ב"כ הנאשם עתר לענישה בעלת אופי שיקומי שכן שירות המבחן בתסקירו המליץ על ענישה הכוללת רכיב מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

שקלתי את טיעוני הצדדים ולקחתי בחשבון את הנתונים הבאים:

הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו ללא כל הסדר עם המדינה וללא כל תיקון של כתב האישום.

אין לחובת הנאשם עבירה מסוג זהה בעברו ולא תלוי כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

במהלך ביצוע העבירה, לא יוחסה לנאשם התנהגות אותה ניתן להגדיר כבריונות כבישים, הוא לא נמלט מהשוטרים ולא ביצע כל עבירה נילווית זולת עצם נהיגתו בזמן פסילת רישיונו.

הנאשם עצמו "צעיר בגיר" כבן 21 ולחובתו הרשעה פלילית אחת בגין אירוע מאפריל 2016.

מבחינה תעבורתית, נכון כי לחובת הנאשם מספר גדול של הרשעות תעבורה ביחס לוותק נהיגתו הקצר מאד, אך כמעט כל הרשעותיו הן מסוג ברירת משפט.

לחובת הנאשם יש לקחת את העובדה כי העבירה שביצע מעידה על זלזול בחוק מצידו מה שעולה בקנה אחד עם הערכת שירות המבחן לפיה במקרה זה ראויה ענישה הכוללת ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

לקחתי בחשבון גם את העובדה כי נאשם זה שהה תקופה ארוכה בתנאים מגבילים לאחר ביצוע העבירה (ללא כל הפרות מצידו) וכן או במיוחד את העובדה כי הוא פסול לנהיגה מיום 12.12.17 ועד לרגע זה לא הפר פסילה זו ולא נהג ברכב כאשר הוא תחת פסילה שוב.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים לעיל, בחנתי את תסקיר שירות המבחן ולקחתי בחשבון את המלצתו, הגעתי למסקנה לפיה יש הצדקה מלאה לאמץ את הענישה השיקומית עליה ממליץ שירות המבחן בפרשה זו.

רכיב המאסר המותנה לא די בו אל מול עברו התעבורתי של הנאשם, ותק נהיגתו הקצר ועברו הפלילי.

מנגד, שליחתו של הנאשם בגילו הצעיר אל מאחורי סורג ובריח בנסיבות הספציפיות של פרשה זו תהיה ענישה בלתי מידתית בעיני.

תקופת מאסר בת 45 יום לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד תקופת הפסילה שריצה הנאשם עד היום מיום 12.12.17 (כשנתיים פסילה בפועל) יחד עם ענישה צופת פני עתיד תענה בעיני על עקרון ההלימה הקבוע בחוק.

אני מחליט לכן לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך שנתיים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות הכספית היום במזכירות בית המשפט ולא ייאסר למשך 15 ימים.

ב. הנאשם ריצה פסילה בפועל בפרשה זו מיום 12.12.17 ועד היום. אני קובע כי די בפרק הזמן שרוצה ואין הצדקה לפסילה נוספת. אני קובע כי הפסילה עד לתום ההליכים בטלה בזאת.

ג. הנני פוסל הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. הנני גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף מעבר ל – 6 חודשים והכל תוך

3 שנים מהיום.

ה. גוזר על הנאשם 45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 15.12.19 בשעה 08:00
עבודות השירות יבוצעו במרכז יום "שווים" בבאר-שבע ברחוב יהודה הנחתום 7 באר-שבע, והכל בהתאם לקביעת הממונה על עבודות שירות בחוות דעתו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ל' חשוון תש"פ, 28 נובמבר 2019, בנוכחות הצדדים.

הערה – בשל העדרו של השופט אלון אופיר, הוקרא גזר הדין לצדדים על ידי כבוד השופט דיויד לנדסמן.