לפני בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

רקע

1. המשיב, מר רומן פולנסקי (להלן: "פולנסקי"), הגיש כנגד המבקש, מר מתן עוזיאל (להלן: "עוזיאל"), תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

במסגרת התביעה טוען פולנסקי כי עוזיאל הוציא דיבתו רעה באמצעות אתר אינטרנט בבעלות עוזיאל אשר נקרא: IMetPolanski.com, כאשר הפרסום המרכזי אליו מפנה פולנסקי כפרסום דיבתי הינו פרסום במסגרתו נטען כי קיימות חמש נשים שונות אשר התלוננו כי פולנסקי ביצע בהן עבירות מין בשנים 1969 ועד 1976. מר פולנסקי טוען כי לא היו דברים מעולם וכי מדובר בשקר גס.

כנגד טוען עוזיאל כי עומדת לו הגנת האמת בפרסום, כאשר לטענתו מדובר בנשים אמיתיות שאכן התלוננו כי פולנסקי ביצע הן עבירות מין.

1. עוזיאל הגיש בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו וזאת בהתבסס על תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

במסגרת הבקשה טוען המבקש כי לאור הפרמטרים שנקבעו בפסיקה להטלת ערובה להבטחת הוצאות נתבע, יש מקום לחייב את פולנסקי בהפקדת ערובה משמעותית.

1. פולנסקי הגיש תגובה לבקשה ובמסגרתה התנגד להפקדת ערובה כאמור, וזאת כאשר לטעמו הפסיקה קבעה כי פסיקת ערובה לפי תקנה 519(א) תעשה לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד, נסיבות אשר אינן מתקיימות בענייננו.

עוזיאל הגיש "תגובה לסירוב התובע להפקיד ערובה לאבטחת הוצאות הנתבע" במסגרתה טען כי יש מקום להורות על הפקדת ערובה באופן מידי.

בית המשפט החליט כי הצדדים יהיו רשאים להשלים טיעון בנושא זה בדיון קדם המשפט, דיון אשר התקיים ביום 14.6.18.

1. בפרק הדיון וההכרעה אתייחס למכלול טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשות, בתשובות, בתגובות וכן בדיון בעל פה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. הבקשה להפקדת ערובה מבוססת כאמור על הוראת תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין שעניינה חיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, כדלקמן:

"519. ערובה לתשלום הוצאות

1. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערבה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע"

בית המשפט העליון בעניין רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (פורסם בנבו, 13.11.04 ) (להלן: "עניין קרמין") מתייחס לתקנה זו ומבהיר את האיזון הנדרש להפעלת התקנה:

"עסקינן בתקנה המזמנת מפגש והתנגשות בין ערכים חשובים. מן העבר האחד, החיוב בערובה עלול למשל לחסום את דלתות בית המשפט בפני תובע דל אמצעים ולחרוץ את גורל ההליך בטרם קיבל התובע את יומו בבית המשפט. בכך טמון פוטנציאל פגיעה ממשי בזכות הגישה לערכאות של התובע רק בשל עוניו. מן העבר האחר, תכליות התקנה הן למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי באם תידחה התביעה, יהא לנתבע ממי לפרוע את הוצאותיו"

1. בשים לב לשיקולים נוגדים אלה, ההלכה היא כי בדרך כלל זכות הגישה לערכאות ידה תהיה על העליונה, כך שבאופן רגיל אין להתנות את זכותו של תובע להביא עניינו לבירור לפני בית המשפט בהפקדת ערובה כספית להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, והפקדה כאמור תעשה רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, ר' רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' אל יגרמן (פורסם בנבו, 16.1.13).
2. פסק הדין בעניין קרמין לעיל קבע ארבעה פרמטרים המשמשים את בית המשפט לאזן בין העקרונות לעיל ומהווים כלי עזר בהכרעה בסוגיה - האם המקרה מצדיק חיוב בהפקדת ערובה, ואצטט:

"הפסיקה התרכזה עד כה בארבעה שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע האם המקרה הקונקרטי שבפנינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה. נדמה כי ניתן לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות. האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה. השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע"

1. מכאן על מנת להכריע בבקשה שלפני אבחן את ארבעת הפרמטרים: תושבות חוץ, אי ציון מען עדכני בכתב התביעה, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע. עם זאת אציין כי מדובר רק בכלי עזר לעריכת האיזון וכן אין מדובר ברשימה סגורה של פרמטרים, כאשר האיזון הסופי הינו בשיקול דעת בית המשפט לאור התמונה בכללותה ולאור ההלכה כי הפקדת הערובה הינה החריג.

מן הכלל אל הפרט

תושבות חוץ

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי פולנסקי בעת הזו הינו תושב חוץ, כאשר הוא נושא דרכון צרפתי ומקום מושבו הינו ככל הנראה בצרפת.

לעניין פרמטר זה ציין בית המשפט העליון בעניין קרמין:

"תושבות חוץ – יש לבחון האם התובע הוא אזרח זר שאין בידו להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע ברבות הימים עם דחיית התביעה. שיקול זה נובע מהקושי שבאכיפת פסקי דין ישראליים מחוץ לשטחי המדינה. ואולם גם במקרה בו מעורב בתביעה תושב זר, אין די בכך על מנת לחייבו בהפקדת ערובה באופן אוטומטי, אלא יש לשקול שיקולים נוספים"

1. במקרה שלפני לא רק שפולנסקי הינו אזרח זר, אלא שבמסגרת התגובה לבקשה לא ציין פולנסקי כי יש לו נכסים כלשהם בחו"ל או בישראל ואף כתובתו בחו"ל לא נמסרה. אציין כי גם בכתב התביעה לא נרשמה כתובת המגורים של פולנסקי, אלא רק כתובת משרד באי כוחו.
2. אכן, אין להתכחש לכך שהתובע, מר רומן פולנסקי, הינו במאי ידוע, מחשובי הבמאים במאה העשרים, והדבר הינו בגדר ידיעה שיפוטית. עם זאת, מצבו הכלכלי של פולנסקי אינו בגדר ידיעה שיפוטית. מכאן, ועל מנת להתגונן כראוי מפני הדרישה להפקדת ערובה, היה על פולנסקי להביא ראיה כלשהי לגבי מצב כלכלי איתן, מצב כלכלי אשר יאפשר תשלום הוצאות הנתבע ככל שתידחה התביעה.

בפרט ראוי היה שפולנסקי היה מציין נכסים שניתן להיפרע מהם בישראל ולחלופין בחו"ל, אלא שפולנסקי בתגובה ובדיון נמנע מלפרט את מצבו הכלכלי או לציין נכסים כלשהם.

1. לענין זה, ראוי להשוות בין הנסיבות בתיק זה, כאשר פולנסקי לא הצביע על נכס ממנו ניתן יהיה להיפרע, לבין הנסיבות בעניין ת"א (הרצ') 41160-12-16 חורחה שטיינפלד נ' אלכס יוסף גרין (פורסם במאגר נבו, 22.5.2.17) כאשר גם שם דובר בתושבי חוץ, אולם אלו מסרו כתובת מדויקת בחו"ל ובפרט הראו קיומו של נכס בישראל ממנו ניתן יהיה להיפרע במקרה הצורך.
2. לאור האמור לעיל, כאשר התובע הינו תושב חוץ, ובפרט כאשר התובע לא הצביע על נכסים לא בחו"ל ולא בישראל, הרי פרמרטר זה פועל לטובת חיוב התובע בהפקדת ערובה.

מען בכתב התביעה

1. כפי שציינתי לעיל, פולנסקי לא ציין מען מפורש בכתב התביעה או בתגובה. עם זאת, במסגרת כתב ההתחייבות העצמית שנחתם על ידי פולנסקי כתמיכה לבקשה לסעד זמני, מפורטת כתובתו של פולנסקי בצרפת.
2. לעניין אי ציון כתובת בכתב התביעה נקבע בענין קרמין לעיל:

"אי ציון מען עדכני בכתב התביעה – זאת משום שציון מען נכון ותקף בכתב התביעה, כנדרש בתקנה 9(2) לתקסד"א, נועד לספק לנתבע כתובת אליה יוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיו ככל שיהא זכאי להן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 737 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). שיקול זה נלקח בחשבון עד כה רק במקרים בהם התובע התגורר מחוץ לישראל"

1. במקרה שלפני מצד אחד בכתב התביעה אכן לא צוינה כתובת מדויקת של פולנסקי, אולם מצד שני, כתובת כזו מצויה במסגרת כתב ההתחייבות העצמית, כאשר הכתובת הינה בעיר בה קיימת מערכת אכיפת חוק ראויה (פריז, צרפת). מכאן, פרמטר זה מהווה שיקול ניטראלי לחיוב פולנסקי בערובה להוצאות עוזיאל.

סיכויי התביעה

1. בית המשפט מנחה כיצד יש להתייחס לפרמטר זה בעניין קרמין:

"סיכויי תביעה קלושים – במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק"".

1. במקרה שלפניי, קיימת מחלוקת עובדתית תהומית בין הצדדים, כאשר עוזיאל טוען כי בידיו הוכחות מוצקות לאמיתות הפרסומים שפרסם, ובפרט לגבי הנשים שהתלוננו כי פולנסקי הטריד אותן מינית, ומצד שני פולנסקי טוען כי לא היו דברים מעולם.

בנסיבות אלו, כאשר מדובר על מחלוקת עובדתית עמוקה, הנוגעת למעשים שבדרך כלל נעשים בצנעת הפרט, הרי ללא חקירת עדים וקיום דיון ממצה לא ניתן לקבוע מסמרות בשלב כה מוקדם של ההליך בדבר סיכויי התביעה לא כאן ולא לכאן.

1. לפיכך, בהתאם לפסיקה, כאשר לא ניתן לקבוע כי מדובר בהליך סרק, פרמטר זה פועל במסגרת מקבילית הכוחות כנגד חיוב המשיבים בערובה.

מצב כלכלי ירוד

1. לעניין הפרמטר של מצב כלכלי ירוד של התובע, מסביר בית המשפט בפרשת קרמין:

"מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד"

1. במקרה שלפני אין כל ראיות למצב כלכלי רעוע של פולנסקי. אולם ולעומת זאת, וכפי שפירטתי לעיל, מלבד ידיעה כללית על הצלחתו האומנותית של פולנסקי אין לפניי גם ראיות ליכולת פירעון של ההוצאות, ככל שאלו יפסקו כנגדו.

עריכת איזון

1. למדנו אפוא כי מדובר בתובע אשר אינו מתגורר בישראל, לא הצהיר על נכסים בישראל או בחו"ל ואף לא מסר כתובת בכתב התביעה. מצד שני, למדנו כי התובע מסר כתובת מדויקת במסגרת כתב ההתחייבות העצמית, וכי בשלב מקדמי זה של ההליך לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה קלושים.
2. בנסיבות אלו, כאשר הפרמטרים כמעט מאוזנים עם נטייה קלה לחיוב בערובה, אני סבור כי הנתון שמכריע את האיזון לטובת חיוב בהפקדת הערובה הינה העלות הכרוכה בניהול הליכים אלו מצד הנתבע. כפי שעולה מכתבי הטענות וכן מההליכים שהתנהלו עד היום בתיק זה, עלות ההליכים הצפויה בתיק זה הינה גבוהה באופן חריג, ואבאר:

ראשית, מדובר על עדויות של מספר נשים, רובן או כולן תושבות חוץ, אשר עלות העדתן בישראל הינה גבוהה וכוללת עלות של טיסות, לינה, הוצאות שהייה וכיוצא בזה. אציין כי אין מדובר בעדה אחת אלא מספר עדות, אשר חלקן מתגורר דרך קבע בארצות הברית.

שנית, מרבית העדים או העדות אינם דוברי השפה העברית, וייתכן כי חלקם אף אינו דובר את השפה האנגלית, כך שמלבד הוצאות הטסתם לישראל, אמורות להיות הוצאות תרגום ניכרות.

שלישית, כאשר מדובר במחלוקת שחלק ניכר ממנה יוכרע על פי אמינות העדים, הרי צפויים להתקיים דיוני הוכחות מרובים, חלקם כאמור בשפה האנגלית, דיונים אשר כמובן מצריכים תשלום שכר טרחה מתאים לעורכי הדין וכן כרוכים בהוצאות ישירות לנתבע.

לפיכך, הערכה שמרנית של הוצאות המשפט הצפויות בתיק זה מובילה למסקנה כי מדובר בהוצאות העלולות להסתכם במאות אלפי ש"ח.

מכאן, כאשר עורכים את האיזון האמור, יש להביא בחשבון פרמטר נוסף והוא כי מדובר בהליך הכרוך בהוצאות ניכרות.

1. בנסיבות אלו, כאשר מדובר בתובע תושב חוץ, אשר לא פירט כי קיימים לו נכסים בישראל ואף לא בחו"ל, וכאשר הוצאות הנתבע אמורות להיות גבוהות באופן שאינו רגיל, אני סבור כי לא יהיה זה נכון להעמיד את הנתבע בסיכון כי יוציא מכיסו סכומי עתק לניהול ההליך, והיה וטענותיו יתקבלו, הוא יעמוד בפני שוקת שבורה מבלי יכולת לקבל את הוצאותיו בחזרה.

עוד ראוי לציין כי התובע, תושב חוץ, הוא זה שבחר לנהל את ההליך בישראל, על כל הכרוך בכך מבחינת ההוצאות הכרוכות בהטסת העדים והעדות לישראל.

1. מכאן, בנסיבות אלו, ואף לאחר שהבאתי בחשבון כי הטלת ערובה בהתאם לתקנה 519(א) הינה החריג, אני סבור כי האיזון נוטה לטובת הפקדת ערובה משמעותית להבטחת הוצאות הנתבע, ערובה אשר אמנם לא תשקף את מלוא ההוצאות הצפויות לנתבע, אבל תבטיח לנתבע סכום סביר במקרה שהתביעה תדחה והתובע אכן יחויב בהוצאות.

סיכום

1. 5129371לאור האמור והמנומק לעיל, ולאור האיזון שערכתי כפי שמפורט לעיל בהרחבה, הגעתי למסקנה כי יש מקום להטיל על התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
2. לאחר שבחנתי את סכום התביעה (מיליון וחצי ₪), את ההליכים וההוצאות שיידרשו בתיק, את האיזונים המפורטים לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון את ההלכה כי הטלת ערובה הינה החריג, אני מעמיד את הערובה על סכום של 80,000 ₪.

סכום זה יופקד בקופת בית המשפט על ידי פולנסקי עד ליום 15.8.2018.

1. פולנסקי יישא בהוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ח, 11 יולי 2018, בהעדר הצדדים.