בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 4.12.17 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 52,347 ₪ בגין חתימתה

על כתב ערבות של ערב יחיד מוגבלת בסכום של 60,000 ₪ להבטחת התחייבותיה של

חברת אפכאר ( 2008 ) בע"מ ( להלן "החברה") לתובע . התביעה הוגשה נגד הנתבעת על

בסיס החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 30.4.10 לפיה מוצו ההליכים כנגד החברה .

לכתב התביעה צורף כתב הערבות מיום 2.9.17 עליו חתמה הנתבעת בפני פקיד הבנק עבד .

2. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירה .

הנתבעת מצהירה כי היא גרושה , ילידת 4.7.69 , אם לשלושה ילדים קטינים המתגוררת

כיום בדירת עמידר בנצרת עלית .

כאשר חתמה על הערבות נמסר לה על ידי פקיד הבנק כי היא חותמת על ערבות בערבות

מדינה . כאשר ידרשו כספים מהגרוש שלה ו/או מהחברה בעקבות פיגורים בתשלומי

ההלוואה , הדרישות יופנו למדינה והנתבעת לא תחוייב בכלום . הסבר זה הינו הסיבה

שהנתבעת הסכימה לחתום על הערבות . הנתבעת הוטעתה תוך ניצול חוסר ניסיונה

והחתמתה על חוזה גרוע . לא הוסברה לה המשמעות של ערב יחיד .

בגוף הבקשה נטען עוד כי החברה הוקמה ע"י הגרוש של הנתבעת , כאשר הנתבעת

לא היתה מעורבת כלל בניהול החברה ובניהול חשבון הבנק של החברה .

בשל דברי פקיד הבנק ובשל האמון שהיה לנתבעת בפקיד הבנק , הנתבעת לא טרחה לקרוא

את כתב הערבות לפני שחתמה עליו ולא קיבלה העתק ממנו . כתב הערבות הוא חוזה

אחיד . התובע נמנע מלתבוע את הגרוש של הנתבעת , שהיה הרוח החיה מאחורי החברה

וחשבון הבנק של החברה .

3. ביום 4.2.18 הוגשה תגובת התובע , המבקש לדחות את בקשת הרשות להתגונן .

הטענה לחוזה מקפח הועלתה ללא כל פירוט ויש לדחותה בהתאם לפסיקה.

טענת הנתבעת לפיה לא תחוייב בכלום אינה הגיונית ולא תוכל לעמוד לנתבעת , אשר

לא טרחה לקרוא את כתב הערבות לפני שחתמה עליו .

הטענה מנוגדת לס' 6.1 לכתב הערבות לפיו זכויות הבנק לפי כתב הערבות הן נוספות ובלתי

תלויות בכל ערבות ובטוחה נוספת .

בס' 35 נכתב כי ניתנה לערבה הזדמנות סבירה לעיין בכתב הערבות לפני שחתמה עליו

והיא קיבלה העתק ממנו .

הטענה לפיה התובע נמנע מלפעול כנגד הגרוש של הנתבעת יזיד דהאמשה היא חסרת

בסיס שכן ניתן פסק הדין נגד החברה ונגד יזיד בתא"ק שהוגש לביצוע בתיק הוצל"פ

522728-12-16 .

4. ביום 7.2.18 הוגשה תשובה לתגובה . ב"כ התובע לא מתמודדת עם הטענה המרכזית של

הנתבעת לפיה הוטעתה ע"י פקיד הבנק לגבי האפשרות כי תחויב מכח חתימתה על הערבות

וכך הושגה הסכמתה לחתום על הערבות . כדי לברר טענה זו יש לזמן את פקיד הבנק

לחקירה . בפסיקה נקבע כי הטענה לפי הערב הוטעה לחשוב כי המסמך עליו חתם הוא בעל

משמעות שונה ממה שהוא לאמיתו , מצדיקה מתן רשות להתגונן .

5. לאור האמור בהחלטתי מיום 5.2.18 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי

בתיק .

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי ליתן לנתבעת רשות להתגונן ללא תנאי רק בטענה

לפיה הוטעתה ע"י פקיד הבנק לגבי תוכן כתב הערבות מהטעמים שיפורטו להלן .

7. ראשית , יש להתעלם מכל טענה עובדתית שהועלתה בבקשה ולא נתמכה בתצהיר

הנתבעת . לכן אין מקום לתת רשות להתגונן בטענה לחוזה אחיד מקפח , בטענה לפיה

הנתבעת לא קיבלה העתק מכתב הערבות ובטענה לפיה הבנק נמנע מלתבוע את הגרוש

שלה . יוער כי מרבית הטענות שהועלו בבקשה ולא נתמכו בתצהיר הן חסרות יסוד

על פניהן ולכן היה מקום לדחותן גם לו נתמכו בתצהיר , כפי שפורט בתגובה .

8. הטענה המרכזית כפי שהוגדרה ע"י ב"כ הנתבעת היא למעשה הטענה היחידה

המועלית בתצהיר . מדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב שלוקה בהעדר פירוט

והגיונה לא ברור . הנתבעת לא הסבירה מדוע לא שאלה את פקיד הבנק מה הטעם בחתימתה

על ערבות , אם ערבות זו לא תמומש לעולם בשל קיומה של ערבות מדינה .

כל אלה היו מצדיקים התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה משמעותית אלמלא מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת , בעטיו נמצאה זכאית ליצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולדיור

ציבורי .

הפסיקה קבעה כי אין להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה כאשר בית המשפט

מתרשם כי התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה תביא לסגירת שערי בית המשפט

בפני המבקשת , למרות שיש לה הגנה דחוקה שיש הצדקה לבררה בהליך משפטי מלא .

הפסיקה הרבה העוסקת בטענות שכאלה , מבחינה בין ערבים שהם בעלי זיקה קרובה

לחברה החייבת לבין ערבים שזיקתם לחברה רחוקה יותר .

כך בת"א (שלום ת"א) 28873/08 , החלטה מיום 4.3.09 נדחתה בקשת רשות להתגונן

בטענות דומות כאשר המבקשים היו ערבים שהם מנהלים ובעלי מניות בחברה החייבת .

לעומת זאת , בת"א ( מחוזי ת"א ) 3079/00 , פסק דין מיום 3.3.14 , בוטלה ערבות של

עקרת בית שלא קיבלה הסבר לגבי הנתונים והסיכונים הכרוכים בחתימתה על ערבות

בחשבון בנק של חברה שבבעלות בעלה , לאחר שנמצא כי לא היתה מעורבת בעסקי בעלה .

המקרה שלפנינו דומה יותר למקרה השני ומכאן ההצדקה ליתן רשות להתגונן חרף

קלישות הטענה וחוסר הגיונה הפנימי .

9. על כן , אני נותן לנתבעת רשות להתגונן רק בטענה המועלית בתצהירה לפיה הוטעתה

לחשוב כי ערבותה לא תמומש לעולם בשל קיומה של ערבות מדינה וערבות של בעלה

דאז להתחייבויות החברה שבבעלותו לבנק התובע במסגרת החשבון .

בהתאם לנוהלי העבודה של בית משפט זה התיק ינותב לשמיעה בפני שופט .

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ח, 09 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.