<#2#>

נוכחים:

נציג המבקשת – רס"ב לב יופה

החשוד – הובא

הסנגור – עו"ד ואסים פלאח, ס. ציבורי

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה. מגיש את תיק החקירה לעיון ביהמ"ש.

מגיש מזכר סודי ובו רשימת פעולות חקירה לביצוע. המזכר מסומן אז/1 ובחתימתי.

ב"כ המבקשת עונה לשאלות הסניגור:

ש. תאשר שמה שנותר זה קבלת תע"צ?

ת. לא רק. יש פעולות חקירה נוספות.

ש. כמה פעולות חקירה פרטתם לביצוע?

ת. 4 פעולות.

ש. כמה אנשים יש בכוונתכם לחקור, אם בכלל?

ת. כל הפעולות הן פעולות טכניות.

ש. מתי הייתה הכניסה האחרונה של החשוד?

ת. בשנת 2015.

ש. אתה יכול לבדוק מול הגורמים המוסמכים באם היה לחשוד אישור כניסה לישראל שפג תוקפו?

ת. בשנת 2015 היו לחשוד 3 כניסות לישראל. בשנים 2009, 2005 ו- 2006 החשוד הורשע, כי היו לו כניסות קודמות.

ב"כ המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

הסניגור מסכם:

לאור תשובות החוקר ולאור העובדות שנותרו פעולות טכניות לביצוע, ניתן להאריך את מעצר החשוד רק עד מחר. אני מסכים שמעצרו של החשוד יוארך עד מחר שעד אז תחליט היחידה החוקרת מה לעשות. אני מבקש שהיחידה החוקרת תבדוק האם היה לחשוד אישור כניסה לישראל שתוקפו פג לפני כ- 10 ימים.

<#3#>

החלטה

החשוד נעצר ביום 4/12/17 בחשד לביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי החומר הקיים בידי המשטרה מגלה חשד סביר שהחשוד עבר את העבירה המיוחסת לו.

כן שוכנעתי כי קיימת עילת מעצר מעילות המעצר המנויות בסעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 ובעיקר הימלטות מן הדין.

מתיק החקירה עולה כי היחידה החוקרת זקוקה למספר פעולות חקירה מצומצמות, ואולם בשים לב לשעה בה נעצר החשוד והשעה בה התקיים הדיון (15:05), הרי שאני מקבלת את עמדת היחידה החוקרת לגבי אי אפשרות למצות את הפעולות המתוארות בפרק הזמן שהוצע על ידי הסנגור.

שחרורו של החשוד, בשלב זה ובנסיבות העניין בו עסקינן, יש בו כדי לחבל בחקירה, ולא שוכנעתי כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת חלופת מעצר בשלב זה.

לפיכך, הנני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 6/12/17 שעה 12:00 או עד תום הדיון בעניינו באותו יום.

בהתחשב בפרק הזמן שניתן מצופה שעד אז יוגש כתב אישום. ממילא מצופה כי תיבדק סוגיית ההיתר.

החלטה זו מהווה צו מעצר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז כסלו תשע"ח, 04/12/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רונית דיגורקר