1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ) בת.א. 42626-06-17 מיום 13/11/7 ו- 30/11/17 שעניינן סעדים זמניים.

2. המשיבה הגישה בחודש יוני 2017 תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש על סך 224,000 ₪ לתשלום שכר טרחת עורך דין.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן. דיון בבקשה התקיים ביום 2/11/17. הבקשה טרם הוכרעה ונקבעו מועדים להגשת סיכומים בכתב בבקשה.

3. עם הגשת התביעה, התבקשו צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש וכן צו עיקול זמני.

4. המבקש הגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ (בקשה מס' 4). התקיים דיון ביום 29/6/17 הן בנוגע לצו העיקול והן בנוגע לעיכוב היציאה מן הארץ. (ראה עמ' 1 שורה 15 לפרוטוקול מיום 29/6/17).

בתום הדיון ניתנה החלטה ולפיה יש להותיר את צו העיקול ואת צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו.

נקבע, כי בקשות להמרת הצווים בבטוחה כזו או אחרת יש להגיש בנפרד.

5. ביום 27/9/17 הוגשה "בקשה דחופה לביטול עיקולים זמניים וביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ" (בקשה מס' 10).

נטען, כי הבקשה מוגשת בעקבות שינוי נסיבות שהתבררו לאחר הדיון שהתקיים ביום 29/6/17.

נטען, כי הוסתר שהמשיבה רשמה משכון על נכס ספציפי של המבקש עוד ביום 29/12/16 לצורך הבטחת שכר טרחה.

כמו כן, העיקולים הוטלו על נכסים ששווים עולה על 20 מיליון ₪, וכן לא היה מקום להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש.

6. המשיבה בתגובתה התנגדה למבוקש. הדגישה, כי ההחלטה מיום 29/6/17 היא חלוטה.

החברה המשכנת של הנכס בצפת, בעניינו התבקש רישום המשכון הודיעה, כי אין למבקש זכויות בדירה שעליה אמור להירשם משכון, וכי המבקש הפר את הסכם הרכישה ונותר חייב לה כספים לכן סירבה לרשום את השעבוד בספריה.

לא הוצגו ולו אסמכתא על נכס אחד נקי מכל חוב, עם רישום מסודר שיוכל לשמש בטוחה הולמת כתחליף לעיקולים.

7. לאחר הגשת תשובה לתגובה התקיים דיון ביום 2/11/17.

ב"כ המבקש התבקש להמציא לבית המשפט חוות דעת שמאי בדבר שווי הדירה מס' 9 (בצפת) וכן אישור זכויות נפרד של דירה זו כשהיא נקיה מכל שעבוד או זכות צד ג' אחרת למעט צו עיקול.

בהחלטה אחרת מאותו מועד (עמ' 4 לפרוטוקול) נכתב, כי ככל ששווי דירה 9 יספיק לפרעון פסק הדין, יבוטלו העיקולים על הנכסים האחרים.

8. ב"כ המבקש צירף לבית משפט קמא אישור זכויות מיום 6/11/17 של החברה המשכנת – אגודת קרית חב"ד, ולפיו על דירה מס' 9 קיים עיקול זמני לטובת המשיב וכי המבקש הוא בעל הזכויות בדירה.

באותו אישור אין אזכור לרישום משכון / שעבוד כלשהו.

בהחלטה מיום 13/11/17 נקבע:

"ב"כ המבקש שוכח כנראה כי מדובר בבקשה להמרת צו העיקול הזמני לשעבוד או עיקול נכס אשר לבדו יכול להבטיח את פירעון פסק הדין ככל שינתן בתביעה זו.

לפיכך, יש להשתכנע כי די בשווי הדירה מס' 9 כדי להבטיח כאמור.

בהתאם להחלטה היה על המבקש להמציא חוות דעת שמאי וזאת לא נעשה וללא הצדקה.

צודקת המשיבה בטענתה כי למבקש נושים נוספים והדבר מפחית באופן ניכר את שווי הנכס כמבטיח את פירעון פסק הדין לפיכך, גובר הצורך ברישום שעבוד המבטיח פירעון מוקדם וראשון למשיבה.

לא ברורה הימנעותו של המבקש להביא לרישום המשכון בחברה המשכנת, דבר המעלה חשד באשר למניעיו.

בנסיבות העניין, הבקשה בשלב זה נדחית".

9. ב"כ המבקש צירף לאחר מכן מסמכים נוספים. מסמך ובו הערה בדבר רישום משכון לטובת המשיבה. בטופס אישור זכויות מיום 23/11/17 נכתב כי המשכון נרשם ברשם המשכונות ביום 29/12/16 וכי "למיטב ידיעתנו אין על הנכס הנ"ל כל התחייבויות ו/או שעבודים נוספים".

כמו כן צורפה חוות דעת שמאית ולפיה שווי הדירה הוא 900,000 ₪.

10. המשיב התנגד לביטול העיקולים וציין, כי המבקש יכול להפקיד את סכום התביעה בקופת בית המשפט מתוך כספים של מכר דירה מס 8 (המעוקלת) וכך יוסרו כל העיקולים.

11. בהחלטה מיום 30/11/17 נקבע, כי מחוות הדעת שצורפה עולה כי היא לא נועדה להצגה בבית משפט. כתוב כי אינה חוות דעת שניתנת לבנק לצורך מתן אשראי, ויש בה הערכת שווי נכס ממוכר מרצון לקונה מרצון.

נקבע בהחלטה, כי כיוון שעסקינן בבטוחה שנועדה לשמש במקרה שהמבקש לא יפרע את פסק הדין שיינתן לחובתו, ככל שיינתן, אין מדובר בחוות דעת מתאימה, וכי יש צורך בחוות דעת עדכנית ולא על סמך ביקור בדירה מאוקטובר 2016. צוינו בהחלטה ליקויים בדירה.

בסעיף 3 להחלטה נכתב:

"בנסיבות העניין שבפני, מימוש הבטוחה המוצעת הינו מורכב ומחייב השקעת כספים רבים בטרם מימושה בטרם יוזכר כי ספק אם אכן השווי הנטען הוא אכן השווי הנכון למימוש.

קשה להלום כי קונה יבקש לרכוש דירה שגרם מדרגות המובנה בה מאפשר מעבר לדירה אחרת או יסכים להשקיע כספים לשם חסימת המעבר ואין לצפות כי המשיבה תעשה כן בטרם תפעל למכירת הדירה.

מדובר בהליך ארוך ומייגע שאינו מוצדק.

יש להתחשב גם הוצאות המימוש שאין להן כל ביטוי בחוות דעת השמאי".

נקבע כי הבקשה להמרת צו עיקול נדחית בשלב זה והמבקש חויב בהוצאות.

על ההחלטות מיום 13/11/17 ו- 30/11/17 הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

12. המבקש טוען כי ההחלטות שגויות.

המשיבה הסתירה קיומו של משכון לטובתה על דירה מס' 9. למשיבה בטוחה ששוויה פי 10 מסכום התביעה.

המבקש מכר את דירה מס' 8 – שעליה רשום עיקול ואי ביטול העיקול גורם לו לנזק ולהפרת הסכם מול צד ג'.

צו עיכוב היציאה גורם לו לנזקים רבים ונטען כי בית משפט קמא לא נתן משקל לטענות שהעלה המבקש בבקשתו ולא שם ליבו לחוסר תום הלב של המשיבה.

13. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד.

ראה לעניין זה: רע"א 329/17 חברת גונתר אנרגיית רוח בע"מ נ' מר אייל מלמד ואח' (14/8/17) פסקה 20 וכן רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני(22/10/17) ורע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10/9/17).

במקרה דנן, לא מצאתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת ערעור בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

ב) בנוגע לצו עיכוב היציאה מן הארץ:

ניתנה החלטה לאחר דיון במעמד הצדדים ביום 29/6/17.

בהחלטת כב' הרשמת מיום 29/11/17, שניתנה לאחר שהמשיבה הגישה תגובתה לבקשת המבקש נקבע:

"ב"כ המשיבה ימציא העתק התגובה וההחלטה זו לידי ב"כ המבקש אשר יתן תשובתו לאמור בתגובה זו תוך 7 ימים ממועד ההמצאה.

יוער כי ככל שיהיה בנכס כדי להבטיח פרעון פסק הדין, ממילא לא יהיה צורך עוד בצו עיכוב יציאה מן הארץ.

צו עיכוב יציאה לא נועד להבטחת ניהול ההליך שכן אם יצא הנתבע את הארץ ללא שוב יהיה זכאי התובע לפסק דין בהעדר ומכאן אף למימוש הבטוחה שניתנה".

כלומר – התקבלה טענת המבקש, כי ככל שתהיה בטוחה להבטחת פרעון פסק הדין, לא יהיה צורך בצו עיכוב היציאה מן הארץ רק לצורך הבטחת ניהול ההליך.

על כן, כל שנותר לבחון הוא את הבטוחה.

לצורך בחינת הבטוחה, ביקש בית משפט קמא לבחון את הבטוחה המוצעת – משכון דירה מס' 9 ושוויה בהליכי מימוש מהיר ולא במסגרת מכר של קונה מרצון ומוכר מרצון.

בהחלטה מיום 30/11/17 הועלו עובדות / תמיהות בנוגע לשווי האמיתי של דירה 9 בעת הליכי מימוש מהיר.

על כן, נקבע כי הבקשה להמרת צו עיקול נדחית בשלב זה.

לא נקבע, כי לא תתקבל בקשה להמרת צו עיקול אלא על סמך המסמכים שהוגשו לא מצא בית משפט קמא להיעתר לבקשה להמרת העיקול.

אציין, כי המבקש טוען לנזקים שנגרמים לו מול צד ג' כתוצאה מעיקול הרובץ על דירה 8.

ניתן על נקלה למצוא פתרון לבעיה זו. כך למשל (ואין עסקינן בהצעה מחייבת כמובן) הקונה יכול להפקיד את סכום התביעה בקופת בית המשפט וכנגד ההפקדה יבוטל העיקול על הדירה ויתייתר הצורך ממילא לבחון את שוויה האמיתי של דירה 9. כך גם ניתן יהיה לבטל צו עיכוב היציאה מן הארץ לאור ההחלטה מיום 29/11/17.

מה גם שאם אכן למבקש נכסים בשווי העולה על 20 מיליון ₪ כנטען על ידו (ראה למשל סעיף 52 לבר"ע), נראה כי באופן פשוט וקל יחסית, אפשר לפתור את סוגיית העיקולים בתיק דנן.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בשיקול דעת הערכאה הדיונית על החלטות הביניים בגינן הוגשה בקשת רשות הערעור.

14. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.