הנאשם הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות כדלקמן :

נהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון נהיגה, פקיעת רישיון רכב פחות מ-6 חודשים- עבירות על סעיפים 2, 10(א) ו-67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן:- ה"פקודה"), נהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירות על סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970 (להלן: - "פקודת ביטוח") ואי ציות לתמרור 815, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן:- ה"תקנות").

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, נהג הנאשם רכב ביום 30.10.17 שעה 10:30 לערך, בכביש 20, סמוך לגשר חיל השריון, סטה שמאלה ועלה על שטח הפרדה. הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב תקף (פקע 7/17) ובהיותו פסול לנהיגה. כפועל יוצא הוא נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

ראיות לעונש מטעם התביעה – הוגשו גיליונות הרשעות פליליות ותעבורתיות של הנאשם .

ראיות לעונש מטעם ההגנה- לא הוגשו ראיות לעונש מטעם הנאשם.

טיעוני הצדדים בתמצית:

התובעת הפנתה בטיעוניה לעבירות בהן הורשע הנאשם, היותן של העבירות חמורות, הסיכון הנשקף מהן ועברו התעבורתי והפלילי.

התובעת טענה לערכים חברתיים שנפגעו והפנתה למדיניות הענישה ולפסיקה.

התובעת סיכמה טיעוניה בעתירה לגזירת עונש של מאסר בפועל במצטבר למאסר אותו הנאשם מרצה כעת , מאסר על תנאי, פסילה בפועל משמעותית והפעלת פסילה על תנאי במצטבר.

ב"כ הנאשם חלקה על טיעוני התובעת. לשיטתה, מתחם העונש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם ראשונה מתחיל במאסר על תנאי. עוד הפנתה לעבר הפלילי , ממנו עולה כי הנאשם מרצה מאסר בגין עבירות מיסוי וכלכלה משנת 2002- עליהן נידון 15 שנה מאוחר למועד העבירה, והנאשם לא ביצע עבירות פליליות מספר רב של שנים. באשר לעבר התעבורתי טענה כי רוב הרשעותיו מסוג ברירת משפט. אשר לנסיבותיו האישיות, הנאשם קיבל אחריות למעשיו, הנאשם נהג ברכב מאחר שחברו לא הרגיש טוב ולכן אף סטה ועלה על שטח הפרדה.

אין מקום להפעיל את התנאי בהרשעה מס' 1 משום ששם דובר על עבירה של פקיעת רישיון רכב מעל 6 חודשים ובענייננו מדובר בפקיעת רישיון רכב מתחת לששה חודשים. לבסוף ציינה כי הנאשם יכול היה בנסיבות אחרות לבצע עבודות שירות.

ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה.

הנאשם בדברו לעונש הביע חרטה על מעשיו, התייחס לנסיבות חייו, זקוק לרישיון המשמש לו כ"רגליים", עוסק בבניה , נשוי ואב ל-4 ילדים והוא מטפל בהם עקב עיסוקה של אשתו. עוד ביקש כי אם בית משפט יגזור עליו מאסר הוא ירוצה בחופף ואם תהיה פסילה בפועל שתחול מיום מתן גזר הדין.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם ההגנה על שלמות גופם וביטחונם של המשתמשים בדרך והחובה לציית ולהישמע להוראות בית משפט.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

כחודש וחצי לפני מועד העבירה הנוכחית נדון הנאשם בנוכחותו בבית משפט השלום לתעבורה באשקלון לשורה של עונשים ובהם תקופת פסילה בת 11 חודשים. הנאשם הורשע באותו תיק בעבירות של נהיגה בקלות ראש, שימוש בטלפון נייד אגב נהיגה ונהיגה תחת השפעת סמים.

חומרה יתרה נובעת מעבירה של נהיגה בזמן פסילה כשלעצמה וביתר שאת כאשר הרקע לפסילת רישיון הנהיגה הינו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם החליף בנהיגה חבר שחש ברע. התובעת לא הגיבה על אמירה זו.

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם. עבירות אלו, עבירות התנהגותיות שטמונה בהן סכנה ממשית לחיי נהגים תמימים הנקלעים לדרכו של נהג עבריין, שאין מוראו של הדין עליו.

יש אף לומר כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה מגלמת בתוכה עבירה של הפרת הוראה חוקית.

מדיניות הענישה הנוהגת

על פניו, עוד בטרם אדרש לפסיקה, יש להפנות לעונש המרבי הקבוע בחוק- עד שלוש שנות מאסר- בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

נתתי דעתי לפסיקה אשר הוגשה ע"י הצדדים.

לאחר עיון בפסיקה אני מפנה להלכות הקיימות הקובעות מתחמי העונש ההולם כדלקמן:

רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל. נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה פעם ראשונה. בית משפט קמא גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ו- 24 חודשי פסילה בפועל במצטבר לכל פסילה אחרת ושנה מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף המלצת שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר יותר על דרך עבודות שירות- אין הצדקה להתערבות בגזר הדין.

רע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין שקבע כי מתחם הענישה לנהיגה בפסילה הינו החל ממספר חודשים מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל ובין שנתיים לחמש שנות פסילת רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על נאשם אשר הורשע בעבירה חוזרת של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף ועם עבר מכביד, 18 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסרים על תנאי, חרף מצבו הבריאותי הקשה.

בעפת (חי') 43692-08-14 מדינת ישראל נ' אחמד מחאג'נה – נקבע כי מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר מותנה הכולל קנס ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת ועד 24 חודשי מאסר בפועל כשאורך תקופת המאסר בפועל, נקבע בהתאם לנסיבות והעבר התעבורתי.

רע"פ 889/14 פישר נ' מדינת ישראל (5.2.2014), נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש, שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה ובעבירות נוספות, נגזרו עליו פסילה בפועל בת 16 חודשים, מאסר ופסילה מותנים וקנס כספי בגובה 4,000 ש"ח, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.

בנסיבות הללו ולאור פסקי הדין, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל בין מספר חודשים לצד פסילה בפועל בת ששה ועד 24 חודשים לצד ענישה נלווית.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשם נטל אחריות, הודה והביע חרטה על מעשיו.

הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 1991. לנאשם 60 הרשעות בתעבורה , רובן מסוג ברירות משפט, כאשר הרשעתו האחרונה מיום 7.9.17, היא בגין צירוף מספר תיקים בהם הרשעה בנהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, נהיגה בקלות ראש, שימוש בטלפון נייד, רישיון רכב פקע מעל 6 חודשים ורישיון נהיגה פקע מעל 6 חודשים. בגין הרשעה זו נידון ל-11 חודשי פסילה בפועל.

הנאשם נשוי ואב ל-4 ילדים, עובד בבנייה וזוהי עבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש התחשבות.

הנאשם מרצה עונש מאסר בגין הרשעה בפלילים, ביקש כי ככל שייגזר עליו עונש מאסר ירצה אותו בחופף למאסר אותו מרצה.

מצאתי כי ניתן לאזן בין רכיבי הענישה בדרך של הטלת מאסר בפועל חופף ותקופת פסילה ממושכת, אשר תשרת את האינטרס הציבורי ואת שיקולי ההרתעה.

התנאי בהרשעה מספר 1 בגיליון הרשעות תעבורתי של הנאשם אינו חל בענייננו לפי שהעבירה של פקיעת תוקף רישיון רכב הינה מסוג ברירת משפט.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 2 חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם יחל מיום מתן גזר הדין.

עונש המאסר ירוצה בחופף לכל עונש מאסר אחר אותו מרצה הנאשם.

ב. 4 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי יחול על עבירות של פקיעת רשיון נהיגה מעל שנתיים ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ג. הנני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.

הפסילה תחל מיום שחרורו ממאסר.

ה. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, זאת במשך שנתיים מהיום . לא יחתום – ייאסר לתקופה של 15 ימים. ההתחייבות תחתם תוך 30 ימים במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, במעמד הצדדים.