התובע יליד 11.7.1969 הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב אירוע מיום 19.10.2015 בו על-פי הנטען הוא הרים מכסה המפריד בין מפלסים שונים הקיימים באניה על גביה עבד, שאז "שמע קליק והרגיש כאב חד בגב התחתון."

ד"­­­­­ר דוד הנדל, המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, קבע בחוות דעתו, כי לתובע לא נותרה נכות מציתה עקב האירוע הנטען. בצד זאת קבע המומחה, כי לתובע נכות זמנית בשיעור של 100% למשך 3 חודשים, ו- 20% למשך 8 חודשים נוספים.

יש לציין, כי ועדה רפואית של המל"ל קבעה אף היא כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה עקב האירוע הנטען.

בנסיבות המתוארות התובע איננו עותר לפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד, אלא לפיצוי בגין הפסד שכר נטען בעבר, פיצויים לעבר ולעתיד בגין עזרת צד ג' הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ונזק ללא ממוני.

אינני מוצא מקום להציע פיצוי לפשרה בגין הפסדי שכר לעבר, שכן סכום דמי הפגיעה שהתקבל בידי המעסיק עולה על סכום ההפסד הנטען בתחשיב הנזק מטעם התובע.

לפיכך, הצעת בית המשפט לפשרה היא שהסכום לפיצוי, בשים לב לתקופת הנכות הזמנית, היא להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 30,000 ₪, ומכאן שהתביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל שעומדים על סך של כ- 32,000 ₪ (ללא דמי הפגיעה).

התובע יודיע עד ליום 11.10.2018 את עמדתו ביחס להמשך ניהול ההליך.

ת"פ 12.10.2018.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ח, 22 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.