טוען...

פסק דין שניתנה ע"י רחל ברקאי

רחל ברקאי08/01/2020

המבקשים

(התובעים)

1. לנה גורוחובסקי

2. רוני זהביאן

3. קרן לופו

ע"י ב"כ עו"ד שרון ענבר פדלון ועו"ד טלי לופו

נגד

המשיבה

(הנתבעת)

RECKITT BENCKISTER (NEAR EAST) LTD

ע"י ב"כ עו"ד נרדה בן צבי ועו"ד אירן קריפק

פסק דין

1. מונחת בפני בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

2. במהלך חודשים דצמבר 2017-ינואר 2018 הגישו המבקשים בקשות לאישור תובענות כייצוגיות (להלן: "בקשות האישור", "התובענות") כנגד המשיבה, חברת רקיט בנקיזר (ניר איסט) בע"מ, וזאת בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לטענת המבקשים, לחברי הקבוצה המיוצגת, בשל כיתוב מטעה ומנוגד לדין לכאורה, על גבי המארזים מהמותגים "Calinda", "Cilit", "Harpic" ו- "Windolene Glassex" (להלן: "המוצרים" ו/או "הטובין"), המיובאים ומשווקים על ידי המשיבה בנקודות מכירה קמעונאיות ברחבי הארץ.

3. לטענת המבקשים, טובין אלו שווקו בהלך התקופה הרלוונטית לתביעה במארזים (זוג/שלישיה), תוך שהתנוסס עליהם הכיתוב "שלישיה במבצע" או "מארז במחיר מיוחד" וזאת לסד זמנים בלתי מתוחם, ובמשך תקופה העולה על 35 ימים, ובכך פעלה המשיבה בניגוד להוראות סעיף 2, סעיף 8 וסעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"ה-1981, בניגוד לתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ"א-1991, פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ה-1968 וחוק עשיית עושר ולא במשפט,תשל"ט-1979.

4. ליבת בקשות האישור נעוצה במצגים שהופיעו על גבי המוצרים, המהווים לטענת המבקשים הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו באשר לפרסום "מבצעים" ו/או "מכירות מיוחדות" ותנאי הצגתם, אשר בייסודם נועדו למגר ולמנוע הטעיית הצרכן, תוך מתן כלים לצרכן לבחינת אמיתות המבצע.

5. לטענת המבקשים, משכו המקסימלי של מבצע הוזלה, על פי הדין, הוא 35 ימים לכל היותר. משמחירו של מוצר נותר זהה למשך תקופה העולה על 35 ימים, וכן אין המדובר במכירה המתוחמת לסד זמנים מוגדר מראש, הרי שאין המדובר במבצע הוזלה אלא במחירו הרגיל של המוצר, והצגת מארזי הטובין, אשר אינם מארזים נבדלים הנושאים מחיר מיוחד או במהדורה מוגבלת, כמארזים הנמכרים "במבצע" ו/או "במחיר מיוחד" משך תקופה ממושכת ובלתי מוגבלת, מטעה ונוגדת את הדין.

6. אי לכך, טוענים המשיבים, כי המשיבה כובלת את הצרכן לרכוש את מארזי הטובין מבלי לקיים את התחייבויותיה החוזיות ולא עומדת בתנאי פרסומם והצגתם של מבצעים ומכירות מיוחדות מאידך, שהרי אין המדובר כלל ב"מחיר מבצע" ו/או ב"מכירה מיוחדת" של המארזים אלא במארזים המתומחרים בנקודות המכירה כמוצרים מן המניין במחירים קבועים, ללא תלות וממשק לקטגוריית ה"מבצעים" ועל כן המדובר בהטעיית ציבור הצרכנים וגניבת דעתם.

7. עוד טוענים, כי הטובין אינם משווקים ביחידות בודדות אלא אך ורק במארזי "זוג" ו/או "שלישייה", משמע המדובר בתכולה גדולה של מוצרי צריכה, ללא כל הטבה מיוחדת או ממשק השוואתי ו/או אובייקטיבי באשר למחירו, תכולתו ולנכונות המצג, ועצם העובדה כי אין במגוון המוצרים אריזה בודדת במקביל מלמדת על כוונת מכוון באופן שיווק מארזי הטובין במתכונת של "שלישייה" ו/או "זוג "במחיר מיוחד".

8. לטענת המבקשים, בנסיבות דנן, ציבור הצרכנים הוטעה פעמיים, תחילה בסוברו, כי רכישת הטובין תזכה אותו במחיר אטרקטיבי, ופעם נוספת, באילוצו לרכוש תכולה מוגדלת של מוצר צריכה, לעיתים אף ללא צורך ממשי בו, מקום בו אין המדובר במארזים מיוחדים, אלא בתכולה אינטגרלית של טובין.

9. המבקשים טענו, כי התנהלותה של המשיבה עולה כדי אדישות ושוויון נפש לחובות החקוקות החלות עליה כעוסקת הבאה לשרת את הציבור הרחב, ורשלנות מחמת טענת המבקשים כי המשיבה חבה כלפי הציבור חבויות אינהרנטיות בדבר איסור ממכר "נכס שיש בו הטעייה" (סעיף 2(ב) לחוק הגנת הצרכן), הפרת חובה חקוקה, הפרות ספציפיות בפקודת הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, הכל כמפורט בבקשת האישור.

10. בהינתן האמור, נטען כי המשיבה בכל אותם מקרים הטעתה את הצרכנים לסבור כי המוצרים נמכרים במוצרי הוזלה מוגבלים בזמן, ובכך גרמה, בין במעשה ובין במחדל, לגניבת דעתם של הצרכנים לצורך רכישת הטובין, ובכך נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני ונזק לא ממוני כמפורט בבקשת האישור. לצד זאת, עתרו המבקשים לסעדים הצהרתיים וצווי עשה ובכלל זה צווים אשר יורו למשיבה להסיר לאלתר את אריזות הטובין כפי ששווקו בכל המועדים הרלוונטיים לבקשות לאישור.

11. המשיבה הכחישה המיוחס לה וטענה, כי לא היה בהתנהגותה משום הפרה של הוראות הדינים שננקבו בבקשה, שלא היה בהתנהגותה כדי לגרום נזק לצרכנים בכלל ולנזקים הנטענים על ידי המבקשים בפרט, כי הצרכנים לא הוטעו לגבי מחיר המוצרים, כי זכות הבחירה והרכישה המושכלת שלהם לא נפגעה וכי המוצרים נמכרו במחיר רגיל ולא במחיר גבוה מהרגיל (זאת גם לשיטת המבקשים) כך שלכל היותר, והמשיבה כופרת בכך, נמנעה מהצרכנים הנחה של כ-10% (כ-2 ₪) בלבד שהייתה ניתנת להם במקרה של "מבצע".

12. אשר למארז של המותג Windolene, הוסיפה המשיבה וטענה כי הוא נמכר, במקביל למארזים של שלישייה, גם ביחידות בודדות, ומחיר של יחידה במכירה בודדת תמיד היה יותר גבוה מאשר המחיר שלה בתוך המארז. מכאן, טענה כי הצרכנים שרכשו מארז זה, קיבלו מחיר מיוחד בפועל ולא הוטעו על ידי הכיתוב על גבי האריזה.

13. עוד הוסיפה המשיבה וטענה, כי צרכני המוצרים לא רכשו אותם בהסתמך על הכיתוב, אלא בגלל סיבות ושיקולי שונים אחרים, ביניהם היכרות עם המותגים ושביעות רצון מתמשכת מהשימוש בהם, הרגלי צריכה, אמון במותגים שהינם מוכרים היטב ובעלי מוניטין רב בעולם ובישראל, העדפת מארזים של מוצרים על פני מוצר בודד הנוסעת מכך שמדובר במוצרים עמידים הניתנים לאחסון המשך תקופה ממושכת והשימוש בהם נעשה באופן קבוע (ולא חד פעמים), מחירם משתלם וכד'.

14. בהינתן האמור טענה המשיבה, כי לא מתקיימים היסודות של עילות התביעה שבבסיס תובענות המבקשים, וככל שנעשתה הפרה כלשהי על ידי המשיבה, מדובר לכל היותר בהפרה טכנית של הנחיות הממונה על סחר הוגן בנוגע למשך התקופה שבה יכול המוצר להימכר במבצע, שלא גרמה לכל נזק וכמובן שאין עסקינן בהפרה של ממש שגרמה לנזקים (בין ממוניים ובין לא ממוניים). עוד טענה המשיבה, בהתייחס למסגרת הנורמטיבית של הבקשה לאישור, כי הוראות הדין עליהן מושתת הבקשה כלל לא מתקיימות בנסיבות העניין, מאחר והמשיבה לא ערכה "מבצע" או "מכירה מיוחדת" כמשמעותם בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן, כי לא הפרה את הוראות סעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן, כי תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן לא קובעת בשום אופן כי תקופת מבצע הוזלה לא תעלה על 35 ימים וכן כי מעמדן של הנחיות הממונה על סחר הוגן על פרסום והצגת מחירי מבצעים מוטל בספק. ובכל מקרה חולקת המשיבה על הפרשנות שמעניקים המבקשים בבקשתם להנחיות אלה.

15. בנוסף, לטענת המשיבה, המבקשים לא עמדו גם ביתר התנאים המצטברים הדרושים לשם אישור תביעותיהם כתובענות ייצוגיות בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. כך, המבקשים לא הוכיחו כי קמו להם עילות תביעה אישיות, לא הוכיחו כי נגרמו להם הנזקים הנטענים על ידם בבקשות לאישור או נזק כלשהו, לא הוכיחו כי המשיבה התרשלה או הפרה את ההסכם עם הצרכן או את חובת תום הלב שלה, לא הוכיחו כי עשתה עושר ולא במשפט, לא הוכיחו כי קיימות שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, לא הוכיחו כי ניהול התובענה כתובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה ביותר בנסיבות העניין.

16. בתשובה לעמדת המשיבה טענו המבקשים, כי היות ועסקינן בטובין המשווקים לציבור כ- 7 שנים תוך שמתנוססים על גביהם כתובים "מארזי מבצע" אשר משמעותם המקובלת היא הוזלת מחירם הרגיל לתקופה מוגבלת ומתוחמת שלא תעלה על 35 ימים, ולצד העובדה כי מארזי "Calinda", "Cilit", "Harpic" שווקו אך ובלבד כמארזים של הטובין, מבלי שלצדם תצורה בודדת של הטובין, עסקינן במכלול מצרפי של עובדות המוכיח, כי המדובר באקט שיווקי מסחרי ובתיעול העסקי למטרות רווח שאמור להביא לקידום מכירות הטובין הנדונים.

17. אשר לתוקפן של הנחיות הממונה על הגנת הצרכן, טענו המבקשים, כי הרשות להגנת הצרכן היא הגורם המרכז הבלעדי של הנחיות מחייבות להתנהגות נורמטיבית בין העוסק לצרכן. בהתאם, טענו כי עסקינן בהוראות מנהל מחייבות כחלק אינטגרלי מהדין וזאת לאור הגדרות החלות בחוק הפרשנות, תשי"א-1981, כאשר חוק הפרשנות מגדיר את חלותו לגבי "כל חיקוק או הוראות מנהל", וכאשר סעיף 3 לחוק הפרשנות קובע כי משמעותו של "דין" הינו בין היתר גם "הוראות מנהל". לטענת המבקשים, משמעות הדברים היא, כי הנחיות הממונה מהוות חלק מן הדין וכראיה לתוקפן אין צורך בפרסום ברשומות.

18. באשר לטענת המשיבה כי מארז של המותג "Windolene" שווק בנוסף בתצורה בודדת, באופן בו מחירה של יחידה בודדת בתוך המארז היה זול "תמיד" בהשוואה למחירה של יחדיה בודדת מחוץ למארז, טוענים המבקשים כי למשיבה אין ואף אסור שתהיה שליטה על המחירים הקמעונאים, היא אינה יכולה להבטיח כי ציבור צרכנייה ייהנה מהוזלה יחסית וכי באופן עקבי ורציף טובין אלו ישווקו במקביל ובזמן אמת על מדפי הקמעונאות אחד לצד השני.

19. זאת ועוד, המבקשים חזרו ועמדו על טענתם, כי המשיבה מטעה את הצרכן בדרך בה היא מציגה את המוצרים הנדונים.

20. בעקבות הליך גישור שקיימו הצדדים הגיעו הצדדים להסכמות שאישורן מתבקש במסגרת ההסדר דלהלן, וזאת מבלי שיש בכך משום הודאה של המשיבה בחברות הנטענת.

מתווה ההסדר המוצע

21. הצדדים הציגו הסדר כולל בשלושת התיקים המאוחדים לעיל לגביו התבקש אישור בית המשפט, וזאת כדלקמן:

המשיבה תסיר את הכתובים "מבצע" ו/או "מחיר מיוחד" ממארזי הטובין (מארזים של זוג או שלישייה של מוצרים) מהמותגים "Calinda", "Cilit", "Harpic", ו-"Windolene Glassex" וכן מתחייבת היא לא למכור עוד לרשתות השיווק ולנקודות המכירה את מארזי הטובין דנן, תחת הכתובים דנן, אלא במסגרת של מבצעי מכירות עתידיים שתערוך כדין. התחייבות זו של המשיבה צופה פני עתיד באופן בו מארזים אלו לא יישאו עוד כל סימון ו/או כיתוב כנטען בבקשות האישור אלא אם בעתיד תצא המשיבה במבצע חדש אותו תפרסם בהתאם לדין. התחייבות זו של המשיבה תחול רק על מארזים שטרם שווקו לרשתות שיווק ו/או נקודות מכירה, המשיבה לא תידרש להחזיר ו/או לתקן את המארזים ששיווקה לפני חתימתה על הסדר הפשרה.

22. נוסף על כך, תשלם המשיבה פיצוי לציבור בסך כולל של 702,600 ₪ (להלן:"סכום הפשרה") בהתאם לחלוקה הבאה:

עבור המוצר מהמותג208,920 Calinda ₪;

עבור המוצר מהמותג Harpic 159,240 ₪;

עבור המוצר מהמותג Cilit 211,980 ₪;

עבור המוצר מהמותג Windolene 122,460 ₪.

סכום הפשרה יינתן על דרך של תרומת מוצרים ותרומה כספית בהתאם לחלוקה הבאה: המשיבה תתרום לגופים הנתרמים אריזות מוצרים, מהמותגים "שול", "קולון סטריפים", "Wollite" ו-"Cilit" בשווי כספי לצרכן של 468,400 ₪. שווי המוצרים שיינתנו כתרומה ייקבע לפי מחירם הממוצע לצרכן בשלושת החודשים שלפני מתן התרומות, תמהיל המוצרים נבחר בהתאם לתיעדוף ומבחן הצורך בפועל של העמותות הנתרמות והן: "אקים", "אלו"ט", "ויצ"ו", נעמ"ת, עמותת "שילה" וארגון "לתת".

נוסף על האמור, תעמיד המשיבה תרומה כספית בסך של 234,200 ₪ לגופים הבאים: "הקרן לתובענות ייצוגיות": סך של 44,000 ₪;

"עמותת ויצ"ו": סך של 95,000 ₪;

"עמותת נגישות ישראל": סך של 95,000 ₪.

הצדדים הדגישו כי אין לצדדים להסדר הפשרה, או למי מטעמם, עניין אישי בעמותות והגופים דלעיל ו/או קשר כלשהו בין אם ישיר ובין אם עקיף וכי מדובר בתרומה שאינה כלולה בתכניותיה הפילנטרופיות של המשיבה.

23. הצדדים הסבירו את מנגנון חישוב סכום הפשרה וטענו, כי בהינתן הנתונים אשר הוצגו במהלך המשא ומתן ובישיבת הגישור, נמצא כי לאורך תקופת התביעה, שיווקה המשיבה סך הכל כ-282,400 מארזי טובין מהמותגים "Calinda", "Cilit", "Harpic" ו- "Windolene Glassex" נשוא בקשות האישור. לפיכך, 282,400 שיחידות * 19.90 ₪ (מחירם הממוצע של המארזים בכל המועדים הרלוונטיים) * 25% (אופן גילום ההשבה לחברי הקבוצה) = 1,404,940 ₪, כאשר לצורכי פשרה סך זה יחולק ב-2 (קרי, הפיצוי יחושב ל50% מהצרכנים, שיעור המשקף את מעגל הצרכנים שזו להם רכישה ראשונה, לעומת צרכנים חוזרים / קבועים). מתקבל סך של 702,470 ₪, אשר עוגל, לצורכי פשרה, ל- 702,600 ₪. לעניין אופן החישוב, נטען כי מדובר במוצרים "וותיקים", הנמכרים בשוק הישראלי במשך שנים רבות. לפיכך, מנגנון הפשרה כלל בחובו את השיקול כי חלק מציבור רוכשי המארזים נמנים עם מעגל הלקוחות הקבועים, אשר רוכשים את המוצרים האלה לאורך שנים בשל העדפה אישית של המותג, ולא בגלל מחיר וסוג אריזה. לטענת המשיבה, מעגל הלקוחות הקבועים בהשוואה למעגל הלקוחות האקראיים אף מונה שיעור גבוה מ-50% עם זאת, לצורכי הפשרה, הוסכם על השוואה בין שני מעגלי הצרכנים כאמור ולפיכך סכום הפיצוי נגזר מ-50% מסך המכירות. לאור האמור לעיל, מתקבל כי הסך המצרפי של התרומה, ההשבה וההטבה הישירה לחברי הקבוצה, ביחס ל-4 המוצרים נשוא הבקשות לאישור, יעמוד על סך של 702,600 ₪, כאמור לעיל.

24. הצדדים הוסיפו וציינו, כי במסגרת ניהול המו"מ, עמדו לנגד עיני הצדדים השיקולים והעקרונות הבאים:

בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לנזק שנגרם לצרכנים, כשלטענת המשיבה לא נגרם נזק, ואילו לגישת המבקשים נגרם נזק לצרכנים. ואולם, בפיצוי המגולם, בשים לב לסיכויים ולסיכונים של התביעה, יש לדעת הצדדים יתרון הוגן והולם, משכך רואים הם בהסדר זה פתרון ראוי לסיום המחלוקת.

הצדדים סבורים, כי בנסיבות העניין העברת תשלום לידי כל אחת ואחד מחברי הקבוצה אינה מעשית, שכן לא ניתן לאתרם, בין היתר, באשר חלקם רכשו את המוצר במזומן, ונתוני כרטיסי האשראי של כל הרוכשים באשראי אינם נמצאים בידי המשיבה. כמו כן, קשה לקבוע את שיעור הנזק שנגרם, אם בכלל, לכל אחת ואחד מחברי הקבוצה (לדעת המשיבה).

בנסיבות אלו, של חוסר אפשרות לאתר את כל חברי הקבוצה וכן לחשב ולהעריך את הנזק האישי שנגרם לכל אחת ואחד מהם, טענו הצדדים כי הדרך של תרומה כספית למטרות ראויות, אשר מקובלות על כלל הציבור, מהווה הישג משמעותי לטובת כלל הצרכנים ומהווה פתרון ראוי והולם. עוד ציינו, כי מעבר לפיצוי, בוצע תיקון רוחבי של הסימון שעל גבי אריזת המוצרים, באופן שגם בהיבט זה מגשים הסדר הפשרה את אינטרס הקבוצה והציבור בכללותו.

הצדדים עתרו לאישור הסדר הפשרה והדגישו כי מדובר בהסדר הוגן וסביר וכי יש בו כדי לחסוך הליכים משפטיים ארוכים וסבוכים העלולים להמשך זמן רב.

25. הצדדים עתרו במשותף לאישור תשלום גמול לכל אחד מהמבקשים בסך של 5,000 ₪ וכן, שכר טרחת באות כוחם בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל אחת מהתובענות.

26. ביום 16.7.19, כנדרש בסעיפים 18 ו-25 לחוק, הוריתי על המצאת העתק הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה וכן על פרסום הודעה בעיתונות בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה. בהודעה פורטו עיקרי ההסדר וכן צוין בה, בין השאר, כי בתוך 45 יום ממועד הפרסום רשאי כל מי שאינו מעוניין כי הסכם הפשרה יחול עליו, להגיש התנגדות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה.

27. לאחר הפרסומים הנ"ל לא הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה או בקשות שלא להימנות על חבריה. כן, הגורמים המקצועיים במדינה, בכללם גם היועץ המשפטי לממשלה, לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה, לחיוב או לשלילה.

דיון והכרעה

28. תחילה, יש לברך על כי השכילו הצדדים לקדם ההסדר כבר בשלביו הראשונים של ההליך. נוכח האמור, לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ואת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה והוראות הדין, אני סבורה כי הסדר הפשרה "ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כאשר מטרת הבקשה הושגה נוכח פעילותה של הנתבעת להסרת הכתובים ה"מטעים" על גבי מארזי הטובין והצהרתה כי תחדול ממכירת מארזי הטובין תחת כתובים אלו.

זאת ועוד, גם בתשלומי הפיצוי לציבור בדמות מתן התרומות לעמותות המצוינות בהסכם יש כדי להוות פיצוי הולם וראוי שכן לטענת הצדדים תמהיל התרומה, לפיו חלקו בתרומה כספית וחלקו בתרומת מוצרים, מאפשר להטות את סכום הפיצוי הכולל כלפי מעלה.

לשאלת התשלום בדרך של תרומה כספית לעמותות מקום שהחוק מורה על העברת הכספים לקרן תובענות ייצוגיות, נראה כי המנגנונים הקבועים בחוק מטרתם לוודא כי מתן התרומות ייעשה באופן נקי מניגוד עניינים. בנסיבות העניין, התרשמתי כי בחירת העמותות הנתרמות וכן בחירת תמהיל המוצרים הנתרמים נעשו בצורה נקייה ומקצועית ובהעדר כל התנגדות מצד חברי הקבוצה והיועמ"ש, מצאתי לנכון לאשר תמהיל תרומה זה. אין להתעלם מכך, כי בנסיבות העניין כאשר קיים קושי באיתור חברי הקבוצה אשר נגרם להם נזק ובהוכחתו ובתוך כך בהוכחה כי לו היו נמכרים הטובין באריזות בודדות ו/או ללא הכיתוב "מבצע" ו/או "מחיר מיוחד" היו נוהגים בדרך אחרת ולא רוכשים את הטובין. לפיכך, אני סבורה כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המפורט בהסדר המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין, ועל כן מצאתי לנכון לאשרו.

29. בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון להורות על מינוי בודק בהינתן הסדר פשרה לביצוע אשר אינו מורכב ואינו דורש איתור חברי הקבוצה.

30. התרומה האמורה בהסדר תינתן בתוך תקופת זמן בת 9 חודשים מהמועד אישור הסדר הפשרה, כאשר בתוך 14 ימי עבודה ממועד תום תקופת מתן התרומות, תעביר המשיבה לידי ב"כ המבקשים דו"ח מנהל כספים מגובה בתצהיר המפרט ומסכם את ביצוע התרומות בפועל, בו יפורטו בין היתר סוג האריזות שנתרמו, כמות ומחירן לצרכן.

התצהיר והדו"ח יועברו גם אל בית המשפט.

31. אשר לגמול ולשכר הטרחה עתרו הצדדים במשותף לפסיקת תשלום גמול למבקשים בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים ושכר טרחה לב"כ המבקשים בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ בעבור כל אחת מהתובענות, סך כולל של 210,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בטענה, כי היה בהליך כדי להביא לתוצאה הראויה לסכומים אלו.

32. אכן סבורה אני, כי הגמול למבקשים ראוי וסביר. אולם, בהתאם לעקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לבא כוח מייצג הקבועים בסעיפים 22-23 לחוק, ובהתאם לפסיקה הרלוונטית (ראה ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (פורסמה ביום 23.5.12) וכן ע"א 689/16 עבדאלקאדר נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ (ניתן ביום 7.5.18)), אני סבורה כי שכ"ט לב"כ המבקשים, עליו המליצו הצדדים, הינו על הצג הגבוה מהמקובל ואולם, על אף זאת, לא ראיתי בנסיבות העניין הצדקה להתערב בהסכמה זו שהינה עומדת עדין בגבולות הסביר.

סוף דבר

33. לאור כל האמור לעיל, הריני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם ובכפוף למפורט בפסק דין זה.

34. הצדדים יגישו, בתוך 7 ימים מהיום, נוסח מוסכם של הודעה לפרסום הסדר הפשרה, לאישור בית המשפט.

בתוך 14 יום מיום שיאשר בית המשפט את נוסח ההסדר לפרסום, יפרסמו הצדדים על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995.

35. הגמול למבקשים בסך של 5,000 ₪ לכל אחד, סך כולל של 15,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום ממתן פסק דין זה.

שכר טרחת באות הכוח המייצגות, בסך של 210,000 ₪, ישולם בשתי פעימות – מחציתו בתוך 14 יום מהיום, ומחציתו השנייה תוך 14 יום מיום אישור בית המשפט בדבר השלמת ביצוע ההסדר.

36. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א טבת תש"פ, 08 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
16/07/2019 החלטה על (א)בקשה של נתבע 1 בתיק 17375-12-17 בקשה לאישור הסדר פשרה רחל ברקאי צפייה
08/01/2020 פסק דין שניתנה ע"י רחל ברקאי רחל ברקאי צפייה
01/11/2020 החלטה על (א)בקשה של נתבע 1 בתיק 17375-12-17 בקשת ארכה מטעם המשיבה למתן ארכה להגשת דו"ח מנהל כספים רחל ברקאי צפייה
15/11/2020 החלטה שניתנה ע"י רחל ברקאי רחל ברקאי צפייה
16/08/2022 החלטה על (א)בקשה של מבקש 1 בתיק 17375-12-17 בקשה באמצעות המזכירות רחל ברקאי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 קרן לופו שרון ענבר פדלון
נתבע 1 RECKITT BENCKISER (NEAR EAST) LTD נרדה בן צבי