1. זוהי תביעה להכרה בפגימות בגבה ובכתפיה של התובעת כתאונה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

העובדות

2. גרסתה המפורטת של התובעת פורטה בתצהירה כדלקמן:

"1. אני ילידת 21.08.1966, תושבת העיר קריית מלאכי. עבדתי כסדרנית סחורה (להלן: "סדרנית") בתחום הקמעונאות החל משנת 1997 (במשך כ-18 שנים), הועסקתי ע"י חברת אסם השקעות בע"מ (להלן: "חברת אסם") במשך שתי תקופות העסקה, הראשונה משנת 1997 – 2003 (בשנת 2003 נאלצתי לעזוב את עבדותי על רקע נסיבות משפחתיות), השנייה משנת 2004 ועד לשנת 2015. לפני תחילת עבודתי בחברת אסם עבדתי במשך כ-7 שנים כתופרת במפעל הטקסטיל "בגיר".

2. הועסקתי ע"י חברת אוסם במספר מוקדים שונים (דהיינו – במספר סניפים), ישנם ימים בהם הייתי משובצת לעבודה במוקד אחד וישנם ימים בהם הייתי משובצת בשני מוקדים שונים.

3. במסגרת עבודתי כסדרנית עבדתי בממוצע בין 8 ל- 10 שעות יומיות במשך חמישה ימים בשבוע, כאשר ביום שישי עבדתי כ- 4 שעות יומיות כמקדמת מכירות.

4. עבדותי הייתה כרוכה בביצוע פעולות התכופפות והרמת משאות בידיים במשקל של עשרות קילוגרמים מידי יום ביומו, מדובר בעבודה פיזית מאומצת.

5. עקב החמרה במצבי הרפואי, נאלצתי במהלך חודש אוגוסט 2015 לשנות את מתכונת עבודתי ולהפחית בשעות העבודה, במהלך חודש זה התחלתי לעבוד במתכונת בת 19 שעות שבועיות. לצערי נוכח מצבי הרפואי והקושי הכרוך בביצוע תפקידי הפסקתי לבצע עבודות סדרנות.

6. בדיקת CT שביצעתי ביום 10.08.2015 הדגימה שאני סובלת מבלטי דיסק בחוליות L2-L3, L3-L4, L4-L5, L5-S1. בדיקת MRI שביצעתי ביום 08.09.2015 בכתפיים, הדגימה שאני סובלת מנזק כרוני חלקי בגידי השרוול המסובב דו"צ ומקרעים חלקיים.

7. להלן פירוט הפעולות אשר בוצעו על ידי מידי משמרת, החל ממועד תחילת עבודתי ועד לסיומה. אני סבורה כי הפעולות שביצעתי באופן רצוף וסידרתי מידי משרמת במשך שנים מרובות הובילו לנזקים שאובחנו בגבי ובכתפיי.

8. הסחורה הייתה מגיעה לסופר ארוזה במשטחים ו/או ארגזים שהיו ממוקמים במחסן. אני נדרשתי להרים את המשטחים ו/או את הארגזים ו/או את המוצרים מהרצפה ו/או מהמדפים במחסן אל העגלה. נעזרתי בעגלת סופר רגילה, אבהיר כי לא סופקה לי עגלה אחרת לצורך העמסה ו/או שינוע הסחורה.

9. כבר בשלב העמסת הסחורה נדרשתי להתכופף לצורך הרמת הסחורה מהרצפה והעמסתה על העגלה. סידור הסחורה נעשה על גבי מדפים בגבהים שונים, כאשר לכל מוצר היה מקום המיועד לו בחנות. סחורה במשקל קל יותר הייתה ממוקמת על גבי מדפים גבוהים, בכדי להגיע אליה נדרשתי להרים את ידי מעל לגובה השכמות. טרם תחילת פיזור הסחורה הייתי ממלאה את העגלה, כך שגם העמסה בוצעה באופן סידרתי ושיטתי.

10. סחורות ו/או מוצרים במשקלים גבוהים היו מסודרת במדפים תחתונים, לדוגמא: מזון לכלבים וקרטוני שתייה (קרטוני סירופ / מיץ לימון וכו'). לאחר שהיתי מעמיסה את תכולת המשטחים ו/או תכולת הקרטונים מרצפת המחסן לעגלה, הייתי מגיעה למדף בו נדרשתי לסדר את הסחורה ומתחילה לפרוק אותה מהעגלה למדף הרלוונטי.

11. סחורה במשקלים גבוהים הייתה מסודרת במדפים התחתונים, כך שהעבודה בוצעה תוך פעולת כיפוף הגב, בסדרות, הייתי מוציאה מוצר מהעגלה, מתכופפת למדף התחתון, מניחה אותו ומתיישרת לצורך לקיחת מוצר נוסף, כך בוצעה העבודה בסדרות רצופות. הייתי נוהגת לקחת תכולת מספר משטחים ו/או תכולת מספר ארגזים ולסדר אותם ברצף.

12. מוצרים במשקלים קלים יותר היו ממוקמים בדרך כלל במדפים עליונים, לדוגמא שקיות פסטה, הייתי מעמיסה את תכולת הקרטון מהמחסן ניגשת למדף הרלוונטי ומתחילה לסדר את הסחורה. מאחר והאיצו בי באופן מתמיד לסדר את הסחורה במהירות הייתי לוקחת מספר שקיות ומרימה אותן זו אחר זו תוך הרמת ידיי מעל לגובה השכמות.

13. במסגרת תפקידי נדרשתי לבצע באופן תדיר פעולות של כפיפה והרמה של מוצרים מהארגזים וסידורם במדפים ובכלל זה:

א. כפיפה והרמה של מארזי שקיות קמח במשקל של כ 1 ק"ג – 10 ק"ג ובממוצע בין 10 ק"ג עד 30 ק"ג כל יום. תדירות במשמרת: בין מארז 1 ל- 3 מארזים.

ב. כפיפה והרמה של צנצנות ו/או ארגזי צנצנות במשקל של כ 0.5 ק"ג – 5 ק"ג ובממוצע בין 5 ק"ג עד 15 ק"ג כל יום. תדירות במשמרת: בין ארגז 1 ל- 3 ארגזים.

ג. כפיפה והרמה של בקבוקי רטבים ו/או חומץ ו/או סירופ ו/או מיץ לימוד ו/או משקאות קלים במשקל של כ 1-2 ק"ג לבקבוק ובממוצע בין 10 ק"ג עד 40 ק"ג כל יום. תדירות במשמרת: בין 10 בקבוקים ל- 40 בקבוקים.

ד. כפיפה והרמה של קופסאות סלטים ו/או קופסאות דגנים ו/או חטיפים ו/או שימורים ו/או עוגות ו/או עזרי אפייה ו/או שקי מזון לכלבים ו/או אחר במשקל של 0.4 ק"ג – 12 ק"ג למוצר ובממוצע בין 10 – 120 ק"ג כל יום. תדירות במשמרת: בין 10 ל- 70 מוצרים.

ה. כפיפה והרמה של קופסאות מטרנה ו/או ארגזי מטרנה, ארגז מכיל כ- 12 קופסאות, במשקל של 0.7 ק"ג – 8.4 ק"ג למוצר ו/או ארגז ובממוצע בין 8.4 ק"ג – 60 ק"ג כל יום. תדירות במשמרת: בין 2 ארגזים ל- 7 ארגזים, קרי בין – 24 קופסאות ל – 84 קופסאות.

ו. כפיפה והרמה של סחורה מתוך הארגזים למדפים מעל לגובה השכמות.

ז. מעבר לסחורה המפורטת מעלה ובהתאם לתקופות השנה נדרשתי לסדר במדפי החנות מוצרים ייעודים לחגים בהתאם לצורך. לדוגמא עוגות שמשקלן נע בין 0.400 ק"ג לעוגה ל-4.8 ק"ג לקרטון.

14. בממוצע הרמתי מידי יום כ-160 מוצרים לערך, אותם נדרשתי לסדר במדפי החנות תוך ביצוע פעולת התכופפות והרמת משאות בידיי. יודגש כי במועדים ו/או תקופות מסוימות הכמויות המפורטות מעלה מוכפלות, לדוגמא לפני חגים וחופשות".

3. בחקירתה הנגדית, אמרה התובעת בתשובה לשאלה האם היו ימים שעבדה פחות מ-6 שעות כסדרנית כי רוב הזמן עבדה 6 שעות ומעלה. בממוצע עבדה בין 6 ל-8 שעות. באשר לתפקידה בקידום מכירות, הרי שמחודש אוגוסט 2015 היא עוסקת רק בקידום מכירות כשסוג זה של העבודה אינו חלק מהשאלות הטעונות הכרעה בתיק זה. לגבי כמות הסופרים שעבדה בכל יום, העידה התובעת כי עבדה בסופר אחד או שניים ביום ולא על בסיס קבוע. בדרך כלל בכל יום היא עובדת בסופר אחד. בכל יום מימי עבודתה, הגיעה סחורה לסופר, הואיל ועבדה בכל יום בסופר אחר. הסחורה בחלקה היא סחורה יבשה, בחלקה מצוננת.

בתיאור עבודתה היומית, מציינת התובעת כי היתה מגיעה בבוקר, נכנסת לסופר, עושה סיבוב בחנות לראות מה חסר ונכנסת למחסן, מוציאה מוצרים מהמדפים במחסן לעגלה ומשם חזרה לחנות. מדובר בארגזים המצויים במחסן שאותם מעמיסה התובעת על העגלה וחוזרת לסופר. שם היא מוציאה מהעגלה את המוצרים, שמה לידה ברצפה ומתכופפת להכניס את המוצר למדפים השונים, חלק במדף התחתון וחלק במדף העליון. היא מקודדת את המוצרים ומכניסה למדפים.

באשר לגובה המדפים, מעידה התובעת כי יש 4 מדפים, חלקם נמוכים וחלקים בגובה כשהמדף העליון הוא מעל הגובה של התובעת. לצורך הכנסת המוצרים למדפים העליונים, היא נעזרת לעתים בדרגש או בסולם ואם אין אז היא מתאמצת ללא הדרגש או הסולם. התובעת אומרת כי גם במחסן ממנו היא לוקחת את המוצרים קיימים מדפים גבוהים וגם שם היא משתמשת בסולם או בדרגש.

4. מילוי החוסרים בסופר, אורך בין חצי שעה ל-40 דקות ולאחר מכן היא חוזרת למחסן ומחכה לסחורה. היא בודקת אם יש מה להוציא ובודקת אם הגיעה סחורה ושוב מוציאה.

התובעת מסבירה כי הסחורה מגיעה למחסן כשיש משטחים שמגיעים ונשארים בחוץ ואז היא יוצאת מחוץ לסופר ומכניסה פנימה מהמשטח לעגלה ומהעגלה למדפים. כשקיימים מדפים בודדים היא מראה לבעל הסופר איפה להשאיר את זה.

בחלק מהסופרים היא עבדה עם עובדות נוספות במקביל, דהיינו עזרה להם.

5. בתשובה לשאלה מעידה התובעת כי היא לא עושה ספירות מלאי או הזמנות ולא מנהלת את הרישום על המוצרים שהגיעו. השיטה היא כי כשהסחורה מגיעה באמצעות המשאית, הנהג מוסר את ההזמנה לחנות, החנות מאשרת והתובעת מתחילה להוציא את הסחורה.

באשר למוצרים פגומים, היא מורידה אותם מהמדפים ושמה אותם בצד והדבר נעשה תוך כדי עבודה.

6. בחקירתה החוזרת, הוסיפה התובעת כי כשהסחורה מגיעה על המשטחים היא מסודרת באופן שהסחורה הכבדה למטה והקלה למעלה. התובעת מפרקת מהסחורה מה שהיא צריכה, גם מהמשטח לפעמים מעל הגובה שלה. כשהיא מפרקת את המוצרים מעל הגובה שלה היא מורידה מלמעלה, מושכת אליה לעגלה, ומהעגלה יורדת לסופר וממלאה את המדפים. באשר למוצרים הכבדים, היא מרימה מלמטה, מתכופפת ומניחה על העגלה. את המוצרים הכבדים היא מניחה על הרצפה בסופר על מנת להניחם במדף התחתון ואז היא מתכופפת ומסדרת אותם.

7. מטעם הנתבע העידו גב' גניה לוי ומר מאור סרור. לעניינינו רלוונטית עדותו של מר סרור שהוא מנהל את כל מערך הסדרנות בשוק הפרטי של אסם בכל הארץ.

בתשובה לשאלה באשר לפריקת משטח אשר מגיע מהמשאית, מעיד העד כי התובעת לוקחת מהמשטחים את המוצרים, שמה בעגלה שלא תמיד זמינה, לפעמים מרימה בידיים. מניחה את הסחורה ליד המדפים, פותחת את הקרטונים עם סכין, שמה מחירים על כל מוצר ומוצר ומניחה במדף באופן שהסחורה הישנה בחוץ והחדשה בפנים. עבודה זו נעשית כל יום וכל היום. הנפחים והגדלים של המוצרים משתנים וזה בסדר גודל של 5-12 ק"ג ולפעמים גם 20 ק"ג, המוצר הכי כבד שלא היו הרבה כאלה. באשר לשיטת העבודה, הרי שבעבודה במדף התחתון צריכה התובעת לכרוע על הברכיים ובמדף העליון להשתמש בסולם. יש גם לקדד את המוצרים לפני סידורם במדפים. העד מציין כי מדובר בעבודה קשה מאוד, פיזית, ולמעשה בסבלות.

8. הצדדים חלוקים בשאלה האם הונחה תשתית לטענת המיקרוטראומה וזאת על מנת למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

דיון והכרעה

9. תורת המיקרוטראומה, מאפשרת הכרה בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות הינה בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. בית הדין הארצי לעבודה פסק בעניין זה כדלקמן:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן" (זמן העבודה)... לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את השני – יראו כתוצאה של הליך תחלואי – לא תאונה" (דב"ע מו/17-0 עמיצור אליעזר נ' המוסד ל ביטוח לאומי, פד"ע י"ח 100; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002 (להלן – עניין שבח)).

10. בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נח, מיום 22.12.14, בית הדין הארצי עמד על מאפייני תורת המיקרוטראומה ועל התנאים הנדרשים לצורך בחינת תביעה על פי תורת זו, כדלקמן:

"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה" . מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. משכך, הפכה תורת המיקרוטראומה להיות "מפלטו האחרון" של מי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המקצוע. יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות) . זאת ועוד, נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו נתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים.

על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי) .

אשר לתשתית העובדתית נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים", חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה . לעניין זה נקבעו הכללים הבאים:

א. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" .

ב. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו . אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

ג. עוד נקבע כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

11. ההלכה הפסוקה עמדה על האבחנה בין פעילות החוזרת על עצמה שכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה. בהקשר זה הובהר בפסיקה כי "פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה" (עניין שבח, עב"ל 32446-07-16 שלום קפלה נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 05.09.2017).

12. לאחר עיון במכלול העובדות כפי שהוצגו בפניי, אני קובע כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לעניין הטענה כי מדובר במיקרוטראומה.

13. אין ספק כי רוב עבודתה של התובעת הינה סידור מוצרים במדפי הסופר. יחד עם זאת, לצורך ביצוע עבודתה זו, מבצעת התובעת עבודות מגוונות במהלך יום העבודה. בחלק מימי העבודה, מתחילה התובעת את עבודתה במחסן הסופר כשהיא אמורה להוציא מוצרים שחסרים במדפים. רק לאחר הוצאת המוצרים היא מתחילה לסדר את אותם מוצרים במדפי הסופר. אין ספק כי גם במחסן וגם בסופר עצמו מדובר בעיסוק במוצרים המצויים במדפים אך גם כאן וגם כאן מדובר במדפים בגבהים שונים, חלקם נמוכים וחלקם גבוהים. בחלק מהעבודה אמורה התובעת לכרוע על הברכיים ובחלק אחר לעלות ולהשתמש בדרגש או בסולם.

בחלק אחר מימי העבודה, מושכת התובעת ישירות את המוצרים ממשטחים שהגיעו במשאית ולא עושה זאת בהוצאה מהמחסן. מדובר אפוא בשוני באופי העבודה, לפני סידור המוצרים במדפי הסופר.

בסידור המדפים נדרשה התובעת לסדר את המוצרים באופן שהסחורה הישנה תעבור לקדמת המדף והסחורה החדשה תמוקם מאחור. ברי אפוא כי משך זמן סידור המוצרים היה שונה מידי פעם בהתחשב בסוג המוצרים ובמשקל שלהם.

בנוסף לעבודת סידור המוצרים, עוסקת התובעת בקידוד המחירים על כל מוצר.

המסקנה היא כי לא ניתן לראות בעבודתה תנועות דומות או זהות ואלו השתנו בהתאם לצרכים השונים הן בהוצאת הסחורה מהמחסן או מהמשטח והן באופי סידור הסחורה במדפים השונים בתוך הסופר. אין מדובר בסדרה של פעולות חוזרות ונשנות אם כי ברור שמדובר בעבודה קשה. יצוין כי בהתאם לפסיקה עבודה קשה כשלעצמה אין בה די כדי להניח תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה רפואי.

14. נוכח האמור, אין מנוס מדחיית התביעה.

15. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט,(19 מאי 2019), בהעדר הצדדים.