הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בתובענה על פי סע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ובהכרעת הדין המרשיעה כנגד נתבע 2, לא מצאתי לייחס לנהג התובעת אשם תורם לקרות התאונה.

מהכרעת הדין עולה, כי התאונה אירעה באופן כדלקמן (אתייחס רק לחלק הנוגע לתאונה הנדונה בפניי, שכן בתאונה זו היו מעורבים גם רכבים נוספים והיו גם אבידות בנפש): רכב הנתבעים נסע בנתיב השמאלי בכביש 1, לא שמר מרחק מרכב פיאט שנסע לפניו (להלן: "הפיאט") ופגע עם חלקו הקדמי שמאלי בחלקו הימני אחורי של הפיאט. כתוצאה מן הפגיעה בפיאט, סטה רכב הנתבעים ימינה ופגע בחלקו השמאלי אחורי של רכב התובעת, אשר נסע בנתיב הימני.

מן החומר שהונח בפניי עלה, כי התאונה הייתה פתאומית ולא ניתן היה לצפותה מראש. גם לא ניתן היה לצפות מראש כי כתוצאה מן הפגיעה בפיאט ייהדף רכב הנתבעים לנתיב הימני.

זאת ועוד, רכב התובעת נפגע מאחור ומשמעות הדבר היא, כי התאונה בין רכב הנתבעים לפיאט התרחשה מחוץ לטווח הראיה של נהג התובעת (מאחוריו ובנתיב השמאלי), כך שלא יכול היה לראות אותה בעת התרחשותה.

יתירה מכך, בשל העובדה כי התאונה בין רכב הנתבעים והפיאט וסטייתו של רכב הנתבעים התרחשו בפרק זמן של שניות, הרי שגם אילו היה נהג התובעת מבחין בתאונה תוך כדי התרחשותה, לא היה סיפק בידיו לנקוט בפעולה כלשהי על מנת למנוע את התאונה עם רכבו.

על כן, אני קובעת כי הנתבעים נושאים במלוא האחריות לתאונה ומחייבת את הנתבעים לשלם, באמצעות נתבעת 1, לתובעת סך 21,521 ש"ח, אגרה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,800 ₪.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"א, 24 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.