<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקש עו"ד נשאוי

ב"כ המשיבה עו"ד טל ממן

פרוטוקול

ב"כ המבקש: לגבי הפסילה המנהלתית – יש הסכמה לכאורה כי נמצאה לפי תעודת המשקל חריגה של 31% בגרור ו – 39% בגורר.

על בית משפט לבדוק שני אדנים בבואו לתת החלטה בבקשה לביטול פסילה מנהלתית, אם יש ראיות לכאורה ואם יש מסוכנות. במקרה שלנו אתחיל מהמסוכנות – הנהג נוהג משנת 2007 לחובתו יש רק 10 הרשעות קודמות , מעולם לא הורשע בעבירת משקל, מעולם לא הגיע לבימ"ש, אין לו מב"דים ואין לו תיקים פתוחים. המבקש נהג שכיר. ביום הספציפי ירד גשום ויכול להיות שמכאן החריגה, אנו טוענים שיש חריגה אך לא זו המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

לענין הראיות לכאורה – לציין שאין ראיות כי המשקל תקין או שהוא מסוגל לשקול מעל 36 טון ואני מסתמך על תעודת אישור שקיימת בתיק התביעה. במסמך מצויין כי הכושר המירבי של המשקל הוא 36 טון כאשר בפועל הרכב נשקל מעל 36 טון. למעשה השאלה אם המכשיר בכלל מסוגל לשקול מעל 36 טון, אי אפשר לדעת אם הוא מסוגל לשקול מעבר ל 36 טון, האם הוא מדוייק. אציין כי גם לפי חומר החקירה שיש בתיק התביעה המכשיר הזה לא כוייל לפני המשמורת. השקילה היתה בשעה 05.50 והם כותבים שהוא עשה בדיקת כיול בשעה 07.16, ככה שהשקילה היתה מוקדם יותר.

מכל מכלול הדברים אני חושב שאין ראיות לכאורה שהמכשיר היה מכוייל והיה תקין וגם אם בית משפט שיש די בראיות אלה כדי להקים ראיות לכאורה, אני אבקש לציין שיש כרסום בריאות התביעה.

במכלול הטיעונים שלי נוסיף את העבר התעבורתי היחסית לא מכביד לנהג משאית שמעולם לא הסתבך בעבירות משקל, אני מבקש בנסיבות הענין לבטל את הפסילה המנהלית וגם את האיסור שימוש לחילופין לקצרה. זה מעידה.

ב"כ המשיבה:אנחנו מבקשים לדחות את הבקשה.

קיימות ראיות לכאורה. מפנה לדו"ח השקילה לפיו יש חריגה של 31% במסע ובגרור 39%.

אני מגישה לבית משפט את הדו"ח שרשם השוטר – תגובתו הספונטנית של הנאשם: "העמסתי בלי משקל שם ואני לא יודע אין משקל שם", כך גם אמר בשימוע. תגובה זו מלמדת על העדר הפיקוח של המבקשת והעדר ציוד מתאים למנוע משקל עודף, והאכפתיות של הנאשם לענין העמסת משקל עודף. בענייננו שיקול הדעת של הקצין היה נכון, מדובר על חריגות גבוהות מאוד הן של הגורר והן של הגרור. מדובר על עבירה חמורה ומסכנת חיים . מפנה לע"ח 11437-09-17, שם נאמר לענין מסוכנות העבירה כי פוטנצייאל הסיכון הגלום בה עניינו בעיקר בחשש מפני אובדן שליטה ברכב המועמס יתר על המידה.

הינו בין היתר פגיעה בכשירות הצמיגים, הבלמים וביכולת הרכב והנגרר לעצור בבלימת פתע. מדובר ברכב ארוך הגורר והגרר ממילא משקלו רב והסיכון הנשקף ממנו גבוה. העמסתו במשקל יתר אך מעצימה את הסיכון הנ"ל.

כאמור בעניינו יש חריגה גם בגרור וגם בנגרר וגרור לכל כי בנסיעה כזו יש בכדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך סכנה של ממש.

יתר טענות חברי מקומם להתברר בתיק העיקרי ולא בשלב זה של ראיות לכאורה.

לענין הפסילה המנהלתית של המבקש – אציין כי התנהגותו והתרשלותו אינה יכולה להוות התחשבות כמובן לקיצור תקופת הפסילה המנהלית ובטח בעבירה מסוג זה שכאמור מסכנת חיים.

ב"כ המבקשים: לא שמעתי מפי חברתי מדוע אין תעודת כיול לפני המשמרת.

ב"כ המשיבה: לא מדובר בחריגה זניחה אלא חריגה גבוהה מאוד של מעל מכפול מהחריגה

<#2#>

החלטה

מחומר הראיות עולה כי היתה חריגה ברכב המסע של 31% ובגרור של 39% (דו"ח שקילה של 72573).

טוען ב"כ המבקש כי אין תעודת כיול לפני המשמרת, ככל שנוגעת למשקל ששקל את רכב המבקשים.

אין מחלוקת כי יש תעודת עובד ציבור על בדיקת המשקל בתום המשמרת. מס' תעודה 001671-07.

אציין כי בחומר הראיות קיימת תעודת עובד ציבור שמספרה 001667-07 כיוון שמדובר בבקשה ובחומר סרוק לא ניתן להבין האם מדובר בתעודת משקל המצביעה על כיול המשקל בתחילת המשמרת , יכול ותעודה זו משקפת שקילה לשם כיול בתחילת המשמרת.

מכל מקום ישנן ראיות לכאורה לגבי משקל עודף הן של הגורר והן של הנגרר ובאחוזים ניכרים כמפורט לעיל.

בהתחשב בכל האמור – אני דוחה את הבקשה לביטול איסור השימוש שהוטל על הגורר והגרור.

בהתחשב בכל האמור – ובעיקר בהרשעות של הנהג היינו חמסה חמוד – אני קובע כי מההרשעות ניתן ללמוד כי אין למבקש הנ"ל עבר דומה ומשכך אני קובע כי בהמשך נהיגתו לא יהווה סיכון למשתמשים בדרך.

אני מקצר את הפסילה המנהלתית ל – 21 יום מיום שהוטלה עליו הפסילה המנהלתית הינו ביום

4.12.17 נפסל המבקש, היינו ביום 24.12.17 המשיבה תחזיר למבקש רשיונו.

סיכומם של דברים – ככל שנוגעת הבקשה לביטול איסור השימוש (תיק מס' 1530-12-17) הבקשה נדחית.

וככל שנוגעת הבקשה לביטול הפסילה המנהלתית (תיק מס' 1528-12-17) הבקשה התקבלה חלקית, בתום 21 יום מיום שהמבקש ניפסל יוחזר לו רשיונו.

זכות ערר כחוק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"ח, 11/12/2017 במעמד הנוכחים.