ע"י ב"כ עו"ד אסף ורשה

רקע

1. ביום 05/12/17 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מהיר על סך של 5,861 ₪ כנגד המבקשת.

עילת התביעה הינה תשלום נזקי המשיבה בגין פגיעת אופנוע המבקשת ברכב המשיבה בתאונת דרכים שאירעה ביום 18/07/17.

המבקשת לא הגישה כתב הגנה במועד, לכן ביום 03/03/18 נעתרתי לבקשת המשיבה ונתתי פסק דין לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

2. ביום 08/03/18 הגישה המבקשת בקשה דחופה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב 45 ימים בנימוק כי בתאונה מעורב רכב צד ג' ולכן פנתה המבקשת למשטרת ישראל בבקשה לקבלת תיק המשטרה ובו פרטיו אך תיק המשטרה טרם הגיע אל המבקשת. ביום 09/03/18 נתתי החלטתי בה ציינתי כי התיק סגור שכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 03/03/18.

ביום 08/04/18 הגישה המבקשת את הבקשה דנן לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה.

תמצית טענות המבקשת

3. ביום 18/07/18 בעת שהמבקשת רכבה על אופנועה בדרכה ממקום עבודתה בבאר שבע אל ביתה , בזמן הנסיעה בכיוון היציאה מבאר שבע , צד ג' אשר החנה את רכבו בצדו הימני של הכביש, פתח את דלת רכבו, פגע במבקשת וגרם לסטיית אופנועה אל רכב המשיבה ובכך גרם נזק הן למבקשת והן לרכבה של המשיבה.

4. כתוצאה מהתאונה נגרמו למבקשת נזקי גוף אשר בגינם הגישה תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. ממסמכי התביעה שצורפו כנספח א' לבקשה ניתן לראות סימן (אינדיקציה) למעורבותו של צד ג' בתאונה. המבקשת קיבלה את כתב התביעה ועד היום היא פועלת יחדיו עם ב"כ לאיתור פרטיו של צד ג'. תיק המשטרה טרם הגיע לידי המבקשת. על כן נוצר איחור בהגשת כתב ההגנה שכן הוספת צד ג' לתביעה, אשר הינו אחראי למעשה לתאונה, הוא הפתרון לתביעה שהוגשה כנגד המבקשת.

5. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין, הלכה היא כי כב' בית המשפט ישקול את סיבת האיחור בהגשת כתב ההגנה של המבקשת וכן את סיכויי טענות ההגנה, כאשר סיכויי טענות ההגנה הינם השיקול המרכזי ויש לתת להם משקל רב יותר בעת ההכרעה בבקשה.

6. בהסתמך על ההלכה שנקבעה בע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז (1) 349, על המבקש לשכנע "לכאורה כי יש לו הגנה". המבקש אינו חייב להוכיח את הגנתו בשלב זה.

ישנו סימן (אינדיקציה )ולו הקטן ביותר כי ישנו גורם נוסף בתאונה אשר עקב רשלנותו נגרמה התאונה בה נפגעה המבקשת בגופה וברכושה.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית ומידת הזמן שחלפה מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה הינה בשיקול דעתו של בית המשפט ואין בה כדי להכריע את הכף.

7. למבקשת סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה. הבקשה מוגשת בסמוך לאחר מתן פסק הדין שניתן ביום 03/03/18 ובתוך המועד של 30 ימים מאז מתן פסק הדין. לכן, המשיבה לא הסתמכה על פסק הדין. הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת נזק רב מעבר לנזקי התאונה שנגרמו לה, בעוד שלמשיבה לא יגרם שום נזק כתוצאה מביטול פסק הדין. לכן, מבוקש לבטל את פסק הדין, להאריך את המועד להגשת כתב הגנה וליתן למבקשת את יומה בבית המשפט.

תמצית טענות המשיבה

8. אין כל הצדקה לביטול פסק הדין מאחר וכתב התביעה והזמנה לדין נמסרו כדין למבקשת ולמרות זאת לא פנתה המבקשת אל בית המשפט או אל ב"כ המשיבה בבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה. המבקשת אף לא צירפה לבקשתה תצהיר לאימות העובדות האמורות בה ואף לא צורפו אסמכתאות לביסוס הטענה על מעורבות של צד ג' בתאונה.

דיון והכרעה

9. ההלכה שהשתרשה קובעת:

"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וההפניה שם)." ר' רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם בנבו).

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))."

10. דהיינו, אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה נבעה מאי הבנה או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך כדי הבעת זלזול מופגן בית המשפט, ייטה בית המשפט לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולברר את המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים זאת, כדי לא לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

11. על הגשת בקשה בכתב חלות הוראות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת:

241. (א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף

לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר

שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25.

תק' תשנ

(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם (להלן – התשובה); בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

תק' (מס'
תשנ

(ג1) המבקש רשאי להגיב על תשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שעליו הורה בית המשפט או הרשם (להלן – התגובה לתשובה) ויחולו על התגובה לתשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג).

תק' 2017

(ההדגשות שלי א.ד)

12. המבקשת לא צירפה לבקשתה ותשובתה אסמכתאות וכן תצהירים לאימות העובדות האמורות בהן ודי היה בכך כדי להביא לדחיית בקשתה על הסף. יוער שבהתאם לס"ק ג לעיל, גם על המשיבה היה מוטל הנטל להגשת תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לתגובתה. יחד עם זאת , הטענה העובדתית היחידה שהועלתה בתגובה הייתה כי כתב התביעה נמסר כדין למבקשת. צורף תצהיר של השליח המוסר כאשר למעשה עובדה זו איננה שנויה במחלוקת.

13. הואיל וכתב התביעה נמסר למבקשת כדין, ברור כי מתייתר הצורך בבחינת השאלה האם יש הצדקה לביטול פסק הדין משיקולי צדק. יתר על כן, מעיון בבקשה עולה כי אין בה שום התייחסות לשאלה מדוע המבקשת שהינה עו"ד במקצועה לא הגישה לבית המשפט מבעוד מועד בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנתה.

14. לבקשה אף לא צורפו אסמכתאות על פנייה כלשהי של המבקשת או ב"כ למשטרת ישראל בבקשה לצילום תיק המשטרה הנוגע לתאונה מושא התביעה. גם לאחר שהמבקשת קיבלה את תגובת המשיבה והגישה את תשובתה, היה עליה לצרף לתשובתה תצהיר דבר שלא נעשה. ראה הסיפא לס"ק (ג1) לעיל.

15. כתב התביעה לדמי פגיעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי וצורף לבקשה ולתשובה איננו יכול להיחשב כאסמכתא לביסוס טענתה לקיומו של צד ג' שהדף את האופנוע עליו רכבה אל עבר רכב המשיבה. אין מדובר במסמך רשמי אובייקטיבי אלא מדובר במסמך שהוכן על ידי המבקשת בעצמה. לכן, אין לו כל ערך כאסמכתא למעורבות צד ג' בתאונה. גם לתשובתה לא צירפה המבקשת אסמכתא על פנייה כלשהי למשטרת ישראל בבקשה לקבלת צילום של התיק המשטרתי הנוגע לתאונה מושא התביעה.

16. התאונה קרתה ביום 18/07/17 , המבקשת שבה לעבודתה ביום 14/8/17 ,(כפי שעולה מהצהרתה בתביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי ) ,כתב התביעה הוגש ביום 05/12/17 , נמסר כדין למבקשת ביום 07/01/18 ופסק הדין ניתן רק ביום 03/03/18 . עיננו הרואות כי לרשות המבקשת וב"כ, עמד די זמן והותר לאיתור פרטיו של צד ג', אולם לא הובא כל הסבר לשיהוי רב זה.

הכרעה

17. בשים לב למחדליה הרבים של המבקשת כמפורט לעיל, אני דוחה את בקשתה לביטול פסק הדין. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה באמצעות ב"כ הוצאות הבקשה דנן בסך של 600 ₪ שישולמו עד ולא יאוחר מיום 05/8/18.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.