1. הסתיים דיון ההוכחות בתיק. ניתנה הוראת סיכומים. החלטה מיום 5.7.20 הורתה לתובע לסכם בתוך 30 יום.

2. ביום 19.8.20 הגיש התובע בקשת אורכה של 30 יום בהגשת סיכומיו. לפיכך נדחה המועד שעליו להגיש את הסיכומים ליום 15.9.20. גם בקשה נוספת של התובע למתן אורכה נענתה, ועליו להגיש סיכומיו עד ליום 1.10.20.

3. ביום 14.9.20 הגיש התובע בקשה להבאת עדות הזמה, וזו עניינה של החלטה זו.

4. הרקע לבקשה

4.1 ביום 5.7.20 התקיים דיון הוכחות בתיק, במסגרתו נחקרה, בין היתר, הגב' אפרת רוטשילד, על ידי ב"כ התובעת.

4.2 במהלך החקירה, נשאלה העדה האם היא יכולה להראות לבית המשפט איזשהו פרוטוקול של שימוע. העדה השיבה בחיוב, והציגה טופס שימוע מיום 8.5.18 (עמ' 45 לפרטיכל, ש' 29-27). ב"כ הנתבע ביקש להגיש את טופס השימוע שהציגה העדה. טופס השימוע סומן ת/4, והוא נמסר לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת על מנת שיסרוק אותו למערכת הנט.

4.3 ביום 8.7.20 הוגשה הודעה מטעם הנתבעת, במסגרתה נסרק מוצג ת/4 לתיק, הנושא 7 עמודים. ניתן לראות בכותרת העמ' הראשון למוצג, את כתב ידי המסמן את המוצג (ת/4), את תאריך הצגתו (5.7.20) ואת ראשי התיבות של שמי. עוד ניתן לראות בתחתית העמוד הראשון כי המסמך כולל, בין היתר, חוות דעת משפטית.

4.4 ביום 9.7.20 הגיש ב"כ התובע תגובה חריפה מטעמו לעניין סריקת מוצג ת/4 לתיק בית המשפט. לטענתו המסמך שנסרק לתיק בית המשפט כולל גם שלושה עמודים מודפסים הנושאים את הכותרת חוות דעת משפטית, עמודים אשר לא הוצגו במהלך דיון ההוכחות. עוד טען כי אין להתיר את הצגת המסמך כראיה בתיק. הנתבעת השיבה כי מדובר בדיוק באותו המסמך שהוצג במהלך ההוכחות, שאין מקום להתנגד לו, שכן המסמך הוצג במהלך חקירת העדה כמענה לשאלת ב"כ התובע.

4.5 ביום 23.7.20 ניתנה החלטתי , שדחתה את בקשת התובע, מהנימוקים המפורטים המצויינים שם.

4.6 ביום 14.9.20 הוגשה בקשה חדשה של התובע (בקשה 25) שעניינה בקשה להביא עדות הזמה. בבקשה זו טוען שוב ב"כ התובע כי מספר עמודים מהחלטת השימוע לא היו במסמך שהוצג בבית המשפט. ב"כ התובע הוא זה שנתן את התצהיר התומך בבקשה, והוא מבקש לקיים ישיבה בה ייחקר על תצהירו.

5. טענות הצדדים בבקשה

5.1 התובע טוען כי לאחר גמר ההוכחות הציע הצעת פשרה לנתבעת, אך תשובה שלילית להצעתו התקבלה רק ביום 9.9.20. כדי לא להעכיר את האווירה לא העלה במהלך אותה תקופה את טענתו שוב כנגד מוצג ת/4. אך כעת, משלא נענתה הצעת הפשרה הוא חוזר על טענותיו כנגד הצגת המסמך ת/4 בכלל, ובגרסתו כפי שנסרק למערכת הנט. בכתב התשובה לתגובה חזר התובע על טענותיו, כפי שנטענו בבקשה ומאזכר טענות שונות שתוקפן יפה לשלב הסיכומים.

5.2 הנתבעת מבקשת לדחות את הבקשה על הסף, שכן היא מהווה חזרה על בקשה שכבר התקבלה בה החלטת בית המשפט המנומקת. נטען כי מטרת בקשת ההזמה היא "להוכיח" כי חוות הדעת המשפטית לא הייתה לכאורה חלק ממסמך השימוע, טענה שכבר נדחתה על ידי בית המשפט. נטען כי עדות הזמה שמורה למקרים חריגים, לא כדוגמת מקרה זה. לב"כ התובע הייתה אפשרות לשאול כל שאלה את העדה כשהיה המסמך בידיו, אפשרות שלא נצל, וגם אין מטרת ההזמה לערער את מהימנות העדה.

6. דיון והכרעה

6.1 תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 קובע כי בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא "ראיות מפריכות".

ראיות מפריכות מסוג "עדי הזמה" יותרו במקרים חריגים, בהם התובע הופתע מראיות הצד שכנגד, או במקרים בהם הדבר נדרש לערער את מהימנות עדי ההגנה באופן המלמד כי לא דברו אמת.

ראו לענין זה דברי כב' השופט סולברג ברע"א 800/14 קרגל בע"מ נ' י.א. אריזות שיווק (1988) בע"מ (21.05.2014)‏‏ -

הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט לא יתיר הבאת ראיות מפריכות בתום פרשת ההגנה, "אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן בהם נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה" (רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (17.3.2013); רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (13.7.2006) (להלן: עניין סופרגז); רע"א 1498/09 אוחיון נ' גולדפינגר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (10.3.2009)).

6.2 כאן ברור שאין התובע מתכוון לערער את מהימנות עדת הנתבעת, אשר הציגה לבקשתו את מסמך השימוע כתשובה לשאלתו במהלך חקירתה הנגדית. העדה נחקרה על ידי ב"כ התובע ונשאלה לגבי מסמך זה. הנתבעת בקשה להציג את המסמך כמוצג, והתובע לא התנגד לכך במהלך הדיון. טענת התובע מתמקדת בעיקר בשאלה האם המסמך שהוצג בדיון הוא אכן המסמך שנסרק לאחר מכן על ידי ב"כ הנתבעת למערכת הנט.

עוד אציין כי גם גורם ההפתעה כלל לא מתקיים פה. ב"כ התובע נצל את זכותו לבקש מהעדה להציג את מסמך השימוע. משמסמך זה הוצג לבקשתו, לא ניתן למנוע הצגתו לבקשת הצד השני, כראיה בתיק ההוכחות , מה גם שהתובע לא התנגד לכך.

6.3 המסמך שנסרק למערכת הנט נושא בעמודו הראשון את כתב ידי בדיון, שסמן את המוצג כת/4.

העמוד הראשון , עליו מופיע כתב ידי, הוא טופס תמצית שממולאים בו פרטים, ובין היתר נרשם בגוף הטופס תחת אסמכתאות: "חוות דעת משפטית". מסמך השימוע בנוי תחילה מקטע תיאורי של העובדות, לאחר מכן חוות הדעת המשפטית ולאחר מכן החלטת הועדה . עובדה זו כבר צוינה על ידי בהחלטתי מיום 23.7.20, ולא חל כל שינוי המצדיק את פתיחת ההחלטה. חוות הדעת המשפטית הייתה אסמכתא בפני ועדת השימוע טרם קבלת החלטתה.

6.4 ב"כ התובע מבקש באמצעות תצהירו התומך לערוך עימות בינו לבין ב"כ הנתבעת מה הוצג בפני בית המשפט במהלך הדיון. לא לכך נועדה עדות הזמה.

6.5 העובדה שוועדת שימוע מסתמכת על חוות דעת משפטית שעומדת בפניה איננה הפתעה, מה גם שטיעוני ב"כ התובע בתיק זה ברובם הינם טיעונים משפטיים. מרגע שנרשם בדף הראשון של השימוע כי האסמכתא היא חוות דעת משפטית, והיא הייתה חלק מהליך השימוע, אין כל מניעה להצגתה.

גם לגופו של ענין, קיומה של חוות הדעת בפני ועדת השימוע , כפי שעולה במפורש ממסמך השימוע, הינה חלק מהליך עבודתה . לתובע טיעונים משפטיים משלו מדוע לא היה מקום לבטל את ההסכם עמו, ולנתבעת הטיעונים המשפטיים מטעמה. אין בקיומה של חוות הדעת המשפטית על נימוקיה, להעלות או להוריד מהטיעונים המשפטיים שישמיעו הצדדים בסיכומיהם.

7. אני דוחה את בקשת התובע להבאת עדות הזמה של בא כוחו בתיק זה, עדות המתייחסת למסמך שימוע, שב"כ התובע הוא זה אשר בקש אותו במהלך חקירת העדה מטעם בעל דין שכנגד.

בהחלט הגיע המועד להתקדם לסיומו של תיק זה.

8. ב"כ התובע מבקש שוב דחייה של הגשת סיכומיו. בשל הגמישות המתבקשת מהסגר הקיים, סיכומי התובע יוגשו עד ליום 20.10.20 ,כמבוקש על ידו. סיכומי הנתבעת יוגשו 30 יום לאחר מכן.

9. התיק אלי למעקב ביום 20.11.20.

10. המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"א, 24 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.