טוען...

החלטה שניתנה ע"י איל באומגרט

איל באומגרט31/03/2019

בפני

כב' השופט איל באומגרט

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

להלן: "הפקודה"

בעניין:

אחמד סואעד, ת"ז 32633901

להלן: "החייב"

ובעניין:

הכונס הרשמי מחוז חיפה

להלן: "הכונ"ר"

ובעניין:

עו"ד ספיבק רועי

להלן: "המנהל המיוחד"

החלטה

הבקשה:

1. לפני בקשת ה"ה איברהים וסעיד סרחאן (להלן: "הנושים"), להתיר להם להמשיך ולנהל תביעה לפסק דין הצהרתי, אותה הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 53675-06-18 (להלן: "התביעה"), נגד החייב ואשתו.

לבקשת החייב הוצא ביום 14.1.18 צו לכינוס נכסיו. מאחר והנושים אינם רשאים לנהל התביעה ללא היתר של בית משפט זה, הם הגישו את הבקשה. הנושים מציינים כי נודע להם אודות צו הכינוס רק לאחר שהתקבל כתב ההגנה מטעם החייב.

2. בתביעה התבקש בית המשפט להצהיר כי הנושים זכאים להירשם כבעלי כל הזכויות במקרקעין הידועים כמגרש 44 בשטח של 649 מ"ר המצויים בכפר נחף (להלן: "המקרקעין"). עוד תבעו הנושים כי בית המשפט יאשר הסכם מכר שערכו עם החייב ואשתו, להמציא להם את כל המידע והאסמכתאות לעניין זכויות החייב במקרקעין, לאפשר להם לתקן את כתב התביעה ולצרף צדדים נוספים בהתאם לצורך, להורות ללשכת רישום המקרקעין לרשום את זכויותיהם ולמחוק את כל הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין לצורך הרישום.

3. לטענת הנושים הם רכשו את הזכויות במקרקעין מהחייב ואשתו לאחר שהאחרונים זכו בהם במכרז לשיווק מגרשים שהוצא על ידי רמ"י.

השתלשלות העניינים אליבא הנושים:

4. בשנת 2011 יצרו הנושים קשר עם החייב ורעייתו על מנת לרכוש את המקרקעין. אותה עת, הודיע החייב לנושים כי הוא מנהל תביעה מול רמ"י בגין המקרקעין וכי הוא ניסה למכור אותם לצד שלישי, אשר שילם לו 92,000 ₪ עבורם. עוד טוענים הנושים כי החייב מסר להם שהצד השלישי אינו מעוניין ברכישת המקרקעין ועל כן, ככל שהנושים מבקשים לרכוש אותם, עליהם לשלם את הסך של 92,000 ₪. הנושים, לטענתם, עשו כך.

5. ב- 17.9.11 נערך זיכרון דברים בין החייב ובין הנושים, ממנו עולה כי הנושים הלוו לחייב 92,000 ₪, אותם יש לשלם לצד השלישי אשר היה מעוניין ברכישת המקרקעין.

בסעיף 7 לזיכרון הדברים סוכם כי היה והחייב לא ישיב את ההלוואה לנושים הם יהיו רשאים לרכוש את זכויות החייב ואשתו במקרקעין בתמורה לתוספת של 108,000 ₪ ובסה"כ 200,000 ₪.

ביני לביני שילמו הנושים תשלומים לחייב אשר במקביל זכה בעתירה מול רמ"י.

6. שעה שהצדדים ניהלו מו"מ להשלמת המכר, הסתבר לנושים כי דמי ההיוון עבור המקרקעים הינם 44,602 ₪ ודמי הפיתוח הינם 240,606 ₪. כלומר, לשיטת הנושים, הסכום הנדרש עולה על זה שסוכם בין הנושים לבין החייב ואשתו.

הנושים, בלית ברירה, שילמו את התשלומים הנוספים עליהם לטענתם לא ידעו, תוך שהם מוסיפים ומשלמים תשלומים לחייב מכוח זיכרון הדברים.

7. בד בבד, התברר לנושים כי החייב ניסה למכור את המקרקעין לצד רביעי. הנושים הציגו לצד הרביעי מסמכים מהם ניתן ללמוד כי הם בעלי הזכויות במקרקעין והצד הרביעי נסוג.

ביום 2.1.11 נחתם הסכם מכר סופי בין הנושים ובין החייב ואשתו.

עוד גילו הנושים כי החייב ואשתו ניסו למכור את המקרקעין לצדדים נוספים, תוך שהחייב ואשתו מגישים, בשם הנושים, תוכניות לבניה על המקרקעין והנושים הם אלה שמשלמים את האגרות הנדרשות ומגישים את התוכניות לוועדות הנדרשות.

כיום בנויים על המקרקעין בניינים שנבנו על ידי הנושים.

8. הנושים מבקשים את הזכות לנהל את התביעה כהליך עצמאי ולא במסגרת הליך חדלות הפירעון שכן לשיטתם אם לא ייעשה כך, תיפגענה זכויותיהם.

עמדת המנהל המיוחד:

9. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה וטוען כי יש לברר את המחלוקת במסגרת תיק פשיטת הרגל ולא בהליך נפרד. לטענת המנהל המיוחד, נוכח טענות הנושים לזכויות במקרקעין ומאחר ועסקינן בנכס משמעותי, אשר לכאורה נמנה על מצבת נכסי החייב יהא נכון לברר את הטענות במסגרת הליך פשיטת הרגל.

דיון והכרעה:

10. סעיף 178 (א) לפקודה קובע:

"בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין פשיטת רגל שבפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למתן השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון".

בר"ע 4956/07 לבנברג נ' ביקור חולים, (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין לבנברג"), נקבע כי:

"המגמה השוררת בהליכי חדלות פירעון היא לרכז ככל הניתן את ההליכים הנוגעים לגוף חדל הפירעון. זו, הן מטעמים של שוויון בין הנושים והן מטעמים של יעילות".

עוד הוסיף ביהמ"ש בעניין לבנברג כי:

"במקרים מתאימים, ניתן לנהל את ההליך באופן זה גם אם יש בו כדי להכריע בזכויות של צד שלישי ואף אם מדובר בתביעה המוגשת על ידי החברה שבפירוק נגד צד שלישי".

עם זאת, הסביר ביהמ"ש בעניין לבנברג כי נדרשים שלשה תנאים על מנת לברר הליך הכולל סכסוך מצד שלישי לפני ביהמ"ש של חדלות פירעון וביניהם שבירור המחלוקת אינו כרוך בבירור עובדתי מורכב, ולא תפגענה זכויות דיוניות או מהותיות של צד שלישי.

11. כך ראו לעניין זה רע"א 5156/17 קובלנץ נ' קובלנץ (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין קובלנץ") שם נקבע כי על בית המשפט של חדלות פירעון:

"ליתן דעתו, בין היתר, לשאלה האם ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נדרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. האם בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב. והאם אין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עיוות דיון ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותית של בעל הדין באופן שאינו מידתי ואינו מוצדק".

על דברים דומים חזר בית המשפט ברע"א 4258/17 מגן נ' ענבי (פורסם במאגרים).

12. במקרה דנן, עיון בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, בבקשה על נספחיה ובטיעונים המורכבים שהעלו הנושים, מעלה שלפנינו סוגיות עובדתיות מורכבות ומסובכות המחייבות שמיעת עדים רבים ולכל אחד מהצדדים ראיות רבות. לא ניתן יהיה להכריע בסוגיה בדרך יעילה ומהירה, במסגרת תיק חדלות הפירעון

נוכח ההיקף המצומצם בו בית המשפט של חדלות פירעון דן בסוגיות אלה קיים חשש אמיתי כי תפגענה זכויות מהותיות ודיוניות של הנושים, באם לא יוכלו לנהל את ההליך באופן נפרד ועצמאי.

עם זאת, יש להלום את טענת המנהל המיוחד כי המקרקעין מהווים נכס משמעותי במצבת נכסי החייב. כלומר, יש להגן על זכויות הנושים.

12. על כן, יצטרף המנהל המיוחד לתביעה כבעל דין על מנת שעמדתו תשמע.

המורם מן המקובץ הוא כי בקשת הנושים מתקבלת.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.