1. המדובר בבקשה להחזרת תפוס, של רכב מסוג "הונדה אקורד" מס' רישוי 62-092-63 (להלן: "הרכב") המוחזק ע"י המשיבה מתאריך 9.11.17.

ע"פ האמור בבקשה, הרכב נתפס בגין חשד לביצוע עבירת דריסה ע"י המשיב הפורמאלי – מחאג'נה טארק.

לטענת המבקש, הוא אינו קשור כלל לחשדות המיוחסים למשיב הפורמאלי ומכל מקום יש לאזן בין ההגנה על זכות הקניין של המבקש לבין אינטרס הציבור. לטענת המבקש לא בוצעה ברכב כל עבירה שהיא והמשך החזקת הרכב פוגע בזכות הקניין של המבקש. המבקש עובד כשכיר והרכב משמשו לצרכי מחייתו.

2. המשיבה, בתגובתה, טוענת שמדובר בחשד לביצוע עבירות חמורות כמו החזקת נשק ורכישת רכב וכן עבירות של פציעה או חבלה, איומים וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. באירוע, נשוא התפיסה, נפצע אדם ונפגע באורח קשה. הרכב התפוס שימש את הדורס בעת האירוע,

ואשר על כן, מתבקש בימ"ש שלא להיעתר לבקשה בשלב זה.

3. בשלב ראשון על בימ"ש לבחון האם המשך החזקת הרכב ע"י המשטרה משרתת את התכלית העולה ממקור הסמכות, והוא, היות הרכב אמצעי לביצוע העבירה.

אכן סבור אני שיש בסיס לחשד שהרכב אכן שימש כאמצעי לביצוע העבירות המיוחסות לאדם או לפחות לחלק מהן.

4. ועדיין השאלה היא, האם המשך תפיסת הרכב נחוץ לצורך השגת התכלית של הצגתו כראייה בבית המשפט. לעניין זה יש לשקול את מהות הפגיעה בזכות הקניין והנזק שעלול להיגרם באם הרכב לא יוחזר לידי המבקש.

5. כאשר מדובר באישומים כבדים, ולו לכאורה, והתיק נמצא אצל פרקליט המחוז, הרי סבור אני שמאחר וחלף פרק זמן כה קצר יחסית מאז תפיסת הרכב (פחות מחודשיים) ולא ברור עדיין האם התפיסה הינה לצורך ראייתי או לצורך חילוט הרכב בעתיד, או לצורך מניעת ביצוע עבירה ברכב זה, הרי בשלב זה אני דוחה את הבקשה להשבת הרכב.

יחד עם זאת, סבור אני שאם תוך 30 יום לא תינתן החלטה לגבי תפיסת הרכב ובאיזה נימוק, יוכל המבקש להגיש בקשה חדשה והבקשה תידון לאחר שתוגש.

כאמור, בשלב זה, הבקשה נדחית.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......