הצדדים הסמיכוני לפסוק במחלוקת ביניהם, הנוגעת להוצאות המשפט בלבד, ללא צורך בקיום דיון.

התובע ויתר על הגשת סיכומים ונתן הסכמתו כי בית המשפט יכריע במחלוקת "לפי המסמכים המונחים בפניו ללא צורך בכל סיכומים ו/או מסמכים נוספים" ואילו הנתבעת הגישה סיכומים מטעמה.

עניינה של התובענה הוא תאונת דרכים שאירעה ביום 07.12.2016.

התובעת הגישה כתב תביעה ביום 08.12.2017. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי אין מחלוקת בשאלת האחריות וציינה כי מייד עם קבלת כתב התביעה פנתה לב"כ התובעת ודרשה מסמכים נדרשים לצורך סיום התיק ללא צורך בהליך משפטי.

בסופו של יום שולם לתובעת הסכום שאינו שנוי במחלוקת והמחלוקת, כאמור, הינה בשאלה האם זכאית התובעת להוצאות המשפט.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות סבורני כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה אין התובעת זכאית לפסיקת הוצאות משפט וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

אין חולק על זכותו של אדם, והתובעת בכלל זה, להגיש תביעה. זכות זו הינה זכות יסוד. ודווקא משום הנגישות הקלה יחסית לבתי המשפט ומשום היותה של זכות זו זכות יסוד מוטלת חובה ראשונית על מי שמעוניין להגיש תביעה למצות את ההליכים קודם לנקיטת הליך משפטי.

שהרי ממה נפשך? נקיטת הליך משפטי אמורה לשקף מצב בו קיימת מחלוקת בין שני צדדים או יותר.

האם ניתן לומר בענייננו כי קיימת מחלוקת? התשובה לכך שלילית.

אין ספק שאירעה תאונה. אין גם ספק כי הנתבעת 2 נושאת באחריות. אין גם ספק כי הנתבעת 1 הינה המבטחת הרלוונטית. את כל אלו היה ניתן לברר קודם להגשת כתב תביעה.

לא הייתה שום מניעה כי התובעת, בין בעצמה ובין באמצעות בא כוחה המלומד, תפנה לנתבעות או מי מהן בדרישה לפיצוי. אם הייתה דרישה זו נענית הרי שלא היה צורך בהגשת כתב תביעה. ואם הייתה דרישה זו מסורבת שלא בצדק, אפילו לשיטתה של התובעת, בוודאי שהייתה הצדקה להגיש תביעה.

התובעת לא הציגה כל ראיה שהיא ביחס לפנייה לנתבעות או מי מהן בדרישה לפיצוי. ודוקו, אמצעי התקשורת כיום הם מגוונים דיים עד כי לא ניתן לומר כי פנייה כאמור היא מסובכת ודורשת משאבים מיוחדים.

אין שום מניעה לפנות בדואר אלקטרוני או במכתב שנשלח בדואר רשום שעלותו זניחה.

התובעת לא הוכיחה כי עשתה כן. וגם לא טענה כי עשתה כן.

לא מצאתי כי קיים צידוק כלשהוא להגשת תביעה שעה שטרם התברר כי קיימת מחלוקת כלשהיא בין צדדים.

ועוד, בית המשפט נותן שירות לציבור. תרומתו של הציבור להגשמת מטרה זו של מתן שירות לכלל המתדיינים אמורה לבוא לידי ביטוי לא רק בניהול ההליך עצמו ביעילות אלא גם בניסיון לייתר מראש את קיומו של ההליך. התובעת לא עשתה כן.

לנוכח כל האמור סבורני כי לא ניתן להגיע למסקנה כי הגשת תביעה הייתה צעד הכרחי קודם שנעשתה פנייה כלשהיא למי מהנתבעות.

בנסיבות אלו סבורני כי אין הצדקה לפסוק לטובת התובעת הוצאות משפט, לרבות אגרה ושכר טרחת עו"ד.

ועוד, בקשתה של הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות המשפט נדחית גם היא.

כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לסיכומיה הנתבעת אכן ביקשה, לאחר כבר הוגשה התביעה, מב"כ התובעת לשלוח בדוא"ל מסמכים רלוונטיים לצורך המשך הטיפול. דרישה זו נענתה בתשובה מיום 29.01.2018 ולפיה "אין אנו מקבלים בקשות לגילוי מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני". אף שסבורני כי לא הייתה כל מניעה כי ב"כ התובעת יעביר את המסמכים בדוא"ל הרי שאין הצדקה כי נקבע אנו את שיטת העבודה של ב"כ התובעת. מזו התשובה שניתנה יכולה הייתה הנתבעת להפנות את דרישתה לב"כ התובעת בפקס כפי שהוצע על ידו ולא היה צורך בכל שאר ההתכתבויות כפי שצורפו לסיכומי הנתבעת.

לנוכח האמור סבורני כי גם הנתבעת אינה זכאית להוצאות משפט.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ט, 02 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.