1. הנאשם שלפני הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, כשרישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה משנתיים מיום פקיעתו, ונהיגה ללא ביטוח.
2. על פי כתב האישום, ביום 2.12.17, סמוך לשעה 14:30, נהג הנאשם ברכב פרטי, תוצרת "ב.מ.וו", מ.ר. 5972916, בטמרה. אותה עת נהג כשהוא פסול לנהיגה כלהלן:

בתיק 728-07-15, מיום 26.10.15, למשך 12 חודשים, בהעדרו. דבר הפסילה הודע לנאשם ביום 20.1.17, על ידי שוטר רס"ר אליהו בן שמעות, בעדות, וחתם עליה, אך לא הפקיד רישיון נהיגה במזכירות בית המשפט.

בתיק 6371-01-16, מיום 20.7.17, למשך 10 חודשים, במצטבר, בנוכחותו, ולא הפקיד רישיון נהיגה.

אותה עת נהג כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 15.8.03, וללא תעודת ביטוח תקפה.

הנאשם נפסל עד תום ההליכים, לבקשת סנגורו, ביום 26.12.18.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם ענישה ברף העליון, מאסר בפועל, שנע בין 15 יום ועד 20 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה ארוכת שנים, שנעה בין שנה ל-60 חודשים, פסילה על תנאי וקנס מהותי. לעניין התסקיר צוין שזה אינו שוקל את מכלול השיקולים שעומדים לפני בית המשפט, כגון, הרתעה, מסר ציבורי ואמון הציבור, ובית המשפט אינו מחויב להמלצותיו. הוטעם שהנאשם הורשע בכתב אישום המייחס לו עבירות חמורות ובית המשפט הופנה לפסיקה תומכת. יצוין שהמאשימה לא עתרה להפעלת המאסר המותנה, בן 3 חודשים, ל-3 שנים, והפסילה המותנית, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, מתיק 6371-01-16, מיום 20.7.17,
2. הסנגור, מנגד, עתר לאמץ את תסקיר המבחן והפנה לפסיקה תומכת. הוטעם שהנאשם, אב ל-3 ילדים, ודואג לפרנסתם, ושליחתו למאסר תעניש את כלל המשפחה. צוין שהנאשם לא המעיט מחומרת העבירה, אולם נסיבות העבירה הן שבתו הקטנה של הנאשם, הייתה בבית הספר, והנאשם היה צריך לנסוע אליה. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, וחסך זמן שיפוטי יקר.

תסקיר המבחן

1. מתסקיר המבחן, מיום 11.6.19, עולה שהנאשם, בן 53, אב ל-3 (בגילאי 16-26), עובד כטבח באולם ארועים. לדבריו, צבר חובות כספיים בהוצל"פ ורישיונו נשלל על רקע זה. הנאשם נוטל אחריות על ביצוע העבירות ומכיר בהשלכותיהם. את החזרתיות שבביצוע העבירה הסביר בכך שהתקשה להפעיל שיקול דעת הולם, בעת לחץ ומתח. לדבריו, אינו נוהג כלל מאז ביצוע העבירות, ומתנייד בתחבורה ציבורית או בטרמפים. ציין שההליך המשפטי הנוכחי הבהיר לו את ההשלכות העתידיות של מעשיו ואת חומרתם. לדבריו, מצוי בהליך של פשיטת רגל, לסיים את חובותיו, ולהתחיל דף חדש. תיאר תחושות של חשש מהאפשרות שיכולתו לפרנס את משפחתו תפגע. ביטא נכונות להשתלב בטיפול בתחום התעבורה, במטרה להמנע מביצוע עבירות דומות בעתיד. השירות התרשם שהנאשם ביצע את העבירות על רקע תפיסות ועמדות מקלות ביחס לביצוע עבירות תעבורה. לצד זה, התרשם שהנאשם מכיר בהתנהלותו הבעייתית ומסכים להשתלב בהליך טיפולי. כדי לסייע להפחתת רמת הסיכון והישנות עבירות תעבורה בעתיד, סבור השירות שנכון לשלבו בקבוצה טיפולית, ייעודית, בתחום התעבורה והעמדתו בצו מבחן, לשנה. נוכח הערכת השירות ששמירה על שגרת עבודתו היא נדבך חשוב בשיקומו, בשמירה על דימוי עצמי חיובי, ובהפחתת הסיכוי להישנות עבירות דומות עתיד, הטלת מאסר, בדרך של עבודות שירות, או הטלת עבודות של"צ, צוין, עשויים להוביל לרגרסיה בתפקודו ובמצבו הרגשי, לפגוע במצבו המשפחתי וביכולתו לפרנס את משפחתו, ולהעלות את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. הומלץ על הארכת המאסר המותנה, התלוי ועומד נגדו, כדי לעודדו לשתף פעולה עם שרות המבחן.

הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה

1. נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, שהמחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). לצד עבירה זו, עבירות נלוות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע זה למעלה מעשור ונהיגה ללא תעודת ביטוח. התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.05.05)). הפסיקה עמדה על כך שלצד הסיכון הרב הנשקף מהעבירה לעוברי הדרך, ולנהג, קיימים קשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים, בעת נהיגה כזאת. (רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י).

מדיניות הענישה הנהוגה

1. עפת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16), בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שפקע למעלה משנה, וללא תעודת ביטוח. למשיב עבר פלילי (23 הרשעות) ותעבורתי (16 הרשעות), והורשע בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה, כשהעבירות בוצעו זמן לא רב לאחר שהשתחרר ממאסר בגין ביצוע עבירות דומות. בית המשפט המחוזי השתכנע מתסקיר המבחן שקיים סיכוי ממשי לשיקום, ציין שהמשיב החל להשתלב בהליך טיפולי, לא ביצע עבירות משך שנה וחצי, הביע בפני השירות חרטה ונטל אחריות על העבירה, ואימץ את גזר דינו של כב' השופט י' בכר, בדבר הארכת המאסר המותנה בן 12 חודש בשנתיים נוספות, תוך הטלת רכיבי ענישה נלווים, פסילה בת 36 חודשים, הפעלת התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 10,000 ₪. צו המבחן הוארך לתקופה של 3 שנים.
2. עפת 10656-12-12 עאדל חמידי נ' מדינת ישראל (13.5.13), בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שפקע זה שלוש שנים, ללא רישיון רכב וללא תעודת ביטוח, כשרישיונו של המערער, נפסל בשני הליכים שונים, עברו כלל 22 הרשעות קודמות ורישום פלילי לא מכביד, הפחיתה ערכאת הערעור את המאסר ל- 80 ימים בלבד, נוכו ימי המעצר, 43 יום, כך שתקופה של 37 יום ישא בעבודות שירות. המאסר המותנה הועמד על 4 חודשים. יתר הרכיבים נותרו על כנם - פסילה בת 24 חודשים, פסילה מותנית, והתחייבות.
3. עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (21.12.15), בעבירות של נהיגה בקטנוע, בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשלחובת המערער 2 הרשעות קודמות חמורות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי ציות לאור אדום, בערעור בוטל רכיב המאסר בפועל, בדרך של בעבודות שירות, בנסיבות בהן עסקינן בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, עבר תעבורתי שאינו מכביד ותסקיר חיובי. הוארך המאסר המותנה, בן 4 חודשים, לתקופה של 8 חודשים נוספים וזאת למשך 3 שנים. יתר סעיפי גזר הדין נותרו על כנם – פסילה ל-12 חודשים, הפעלת פסילה מותנית, בת 4 חודשים, במצטבר לפסילה שהוטלה בתיק, ובסך הכל 16 חודשי פסילה בפועל, פסילה לתקופה של 12 חודשים על תנאי, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪.
4. ברע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשזו עבירה ראשונה של נהיגה בפסילה ולחובתו 54 הרשעות קודמות, לרבות, שתי תאונות דרכים. בית משפט קמא הטיל עליו פסילה לשנתיים, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והעדר עבר פלילי. נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.
5. בפלא 2422-11-15 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה (12.7.18), הרשיע מותב זה את הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע למעלה מ-6 חודשים, נהיגה בקלות ראש, וללא תעודת בטוח תקפה. הנאשם, בן 35, נוהג משנת 2005, צבר 5 הרשעות תעבורה, ולחובתו רישום פלילי, הכולל 4 הרשעות, בגין עבירות סמים, האחרונה משנת 2012. נוכח תסקיר חיובי וסיכויי השיקום, היות העבירה ראשונה מסוגה, הודאתו של הנאשם, הסדרת חובותיו וכוונתו להוציא רישיון, נדון הנאשם ל-7 חודשי מאסר מותנה, פסילה בת 12 חודשים, פסילה בת 4 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 3,000 ₪, התחייבות וצו מבחן לשנה.
6. בפל (חי') 2364-06-14 מדינת ישראל נ' יאסר בישר (19.1.16) – הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בנהיגה בפסילה וללא ביטוח. הנאשם נוהג משנת 1959 ולחובתו 50 הרשעות קודמות, ביצע את העבירה כדי לסייע בכלכלת משפחתו, ולא ניכר דפוס עברייני. צוין שהנאשם עובד כנהג בעיריה זה שנה, לאחר שקודם לכן, במשך 5 שנים, עבד בעבודות מזדמנות לכיסוי חובותיו, עבודתו היא עוגן כלכלי ותעסוקתי ומסייעת לו להתמודד עם המשבר הכלכלי שפקד אותו והטלת רכיב של מאסר, עלולה לדרדרו. בנסיבות אלה, ונוכח תסקיר מבחן חיובי, הועדף הפן השיקומי. צוין שלא ניתן להמנע מפסילה, אך יש להציבה במדרג התחתון של הענישה. כב' השופט ש' בנג'ו דן את הנאשם ל-6 חודשי פסילה, פסילה על תנאי, בת 4 חודשים, צו של"צ, בהיקף של 200 שעות, מאסר מותנה, בן 4 חודשים, וקנס בסך 1,500 ₪.
7. מהפסיקה האמורה עולה שמתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, יכול לכלול, במקרים בהם מדובר בנאשם שנהג בפסילה, בפעם ראשונה, רכיב של מאסר, שיכול ויהא על דרך של עבודות שירות, פסילה עד 3 שנים, והפעלת מאסר מותנה במצטבר או בחופף (בנוסף לרכיבי ענישה נוספים), ובמקרים בהם העבר אינו מכביד והנסיבות האישיות מיוחדות, ותסקיר המבחן חיובי, הסתפקות במאסר מותנה ובפסילה (לצד רכיבי ענישה נוספים).

מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה

1. עפ"ת 40936-05-13 מוחיסן (עציר) נ' מדינת ישראל (11.6.13), המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה בתוקף. כן הורשע בגין כתב אישום נוסף ובשלוש עבירות נוספות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא ביטוח, ובשתי עבירות של נהיגה כרישיון הרכב פקע. בית משפט קמא הטיל עליו מאסר, בן 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר, פסילה לתקופה של 12 חודשים, 6 חודשי פסילה על תנאי, ו-6 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי ציין שהגם שמדובר בעונש שאינו קל, אין מדובר בעונש חריג, המצדיק התערבות ערכאת הערעור. עברו התעבורתי של הנאשם מכביד, ולחובתו הרשעות רבות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ותסקיר המבחן אינו חיובי.

מהפסיקה אליה הפנתה ההגנה

1. פלא (עכו) 4208-07-17 מדינת ישראל נ' אחמד קבהא (10.2.19) – הורשע הנאשם, על ידי מותב זה, בעבירות של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, וללא תעודת ביטוח תקפה, עברו כולל 62 הרשעות קודמות, ורישום פלילי של 3 הרשעות. הנאשם, אב למשפחה ברוכת ילדים, ואחראי לפרנסתם, הודה והיה עצור עד תום ההליכים במשך חצי שנה, נדון לחודשיים מאסר, בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר מותנה, פסילה בת 11 חודשים, בניכוי הפסילה עד תום ההליכים, פסילה על תנאי, בת 9 חודשים, קנס בסך 1,500 ₪ והתחייבות.
2. כפי שהובא בהרחבה לעיל, רף החומרה של עבירה של נהיגה בזמן פסילה, הוא גבוה במיוחד. עבירה זו מבטאת זלזול בחוק ובהחלטות בתי המשפט, שכן הנוהג ברכב ביודעו שחל עליו איסור לעשות כן, מעיד שאינו מייחס חשיבות להגבלות שהטילו עליו הרשויות. נהיגה מעין זו טומנת בחובה סיכון לנוסעים עמו ולמשתמשים אחרים בדרך. מדיניות הפסיקה אכן מלמדת על הצורך להרתיע בנהיגה בפסילה, דרך הטלת עונשי מאסר. עבירה של נהיגה כשהרישיון פקע תקופה ארוכה, לעומת זאת, היא עבירה, בעלת אופי כלכלי יותר. ככל שהזמן שחולף ממועד הפקיעה ועד ביצוע העבירה ארוך יותר, חומרתה רבה יותר, וניתן אף לבחון מאסר בגינה.
3. ברם, מדיניות ענישה אינה מייתרת את חובתו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה ונסיבות ביצוע העבירה.
4. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשם, נפסל, בהעדרו, בתיק 728-07-15, ביום 26.10.15, לתקופה של 12 חודשים. דבר הפסילה הודע לו ביום 20.1.17, אולם הנאשם לא הפקיד רישיון נהיגה. בתיק 6371-01-16, מיום 20.7.17, נפסל למשך 10 חודשים, במצטבר, בנוכחותו, ולא הפקיד רישיון נהיגה. כל זאת כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 15.8.03 וללא תעודת ביטוח תקפה.
5. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הנאשם, יליד שנת 1966, נוהג משנת 1995, וצבר לחובתו 12 הרשעות קודמות. שתי ההרשעות בעטיין נפסל הן בגין עבירה של פקיעת רישיון נהיגה מעל ששה חודשים. בגין האחת, מיום 20.7.17, נדון למאסר מותנה, בן 3 חודשים, ל-3 שנים, בר הפעלה, קנס בסך 1,200 ₪, התחייבות בסך 1,500 ₪, פסילה בת 7 חודשים, הפעלת פסילה מותנית מתיק 728-07-15, ובסה"כ 10 חודשי פסילה, ופסילה על תנאי, בת 3 חודשים, למשך שנתיים. השניה, מיום 27.10.15, בעטיה נפסל לתקופה של 12 חודשים, והוטלו עליו קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה מותנית, בת 3 חודשים. לחובתו הרשעות בגין רישיון רכב שפקע מעל ששה חודשים (משנת 2007), פקיעת רישיון נהיגה (משנת 2006), נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם (משת 2006), רישיון רכב שפקע (משנת 2005), ועוד.
6. כעולה מגליונו התעבורתי, לנאשם זו עבירה ראשונה מסוגה של נהיגה בפסילה. עם זאת, בעברו עבירות דומות של פקיעת רישיון נהיגה ועבירות חמורות נוספות. הנאשם נעדר רישום פלילי.
7. מתסקיר המבחן עולה שהנאשם, בן 53, אב ל-3, עובד כטבח. רישיונו פקע עקב חובות בהוצל"פ, אותם הוא מסדיר כעת, לדבריו, במסגרת הליך פשיטת רגל. הנאשם נוטל אחריות על ביצוע העבירות ומכיר בהשלכותיהם. לדבריו, אינו נוהג כלל מאז ביצוע העבירות, ומתנייד בתחבורה ציבורית או בטרמפים. ציין שההליך המשפטי הנוכחי הבהיר לו את ההשלכות העתידיות של מעשיו ואת חומרתם. השירות התרשם שהנאשם ביצע את העבירות על רקע תפיסות ועמדות מקלות ביחס לביצוע עבירות תעבורה, אולם, כעת הוא מכיר בהתנהלותו הבעייתית ומסכים להשתלב בהליך טיפולי. כדי לסייע להפחתת רמת הסיכון והישנות עבירות תעבורה בעתיד, סבור השירות שנכון לשלבו בקבוצה טיפולית, ייעודית, בתחום התעבורה, ולהעמידו בצו מבחן לשנה. נוכח הערכת השירות ששמירה על שגרת עבודתו היא נדבך חשוב בשיקומו, בשמירה על דימוי עצמי חיובי, ובהפחתת הסיכוי להישנות עבירות דומות עתיד, צוין שהטלת מאסר, בדרך של עבודות שירות, או הטלת עבודות של"צ, עשויים להוביל לרגרסיה בתפקודו ובמצבו הרגשי, ולפגוע במצבו המשפחתי וביכולתו לפרנס את משפחתו, וכך להעלות את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. לפיכך, הומלץ על הארכת המאסר המותנה, התלוי ועומד נגדו, כדי לעודדו לשתף פעולה עם שרות המבחן.
8. בהינתן האמור, לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים ואת מתחם הענישה, ועיינתי היטב בתסקיר שירות המבחן, שוכנעתי, לא בלי לבטים, שיש מקום לחרוג ממתחם הענישה, ולהעדיף את הפן השיקומי. ניכר מתסקיר המבחן שבשלה העת לפתוח צוהר לנאשם לתקן את דרכיו ולאפשר לו לצאת ממעגל העבריינות בו הוא היה נתון בשנים האחרונות. סבורה אני שבשליחתו של הנאשם למאסר, במקרה זה, לא תהא כל תועלת לחברה או לנאשם, שכן, כעולה מהתסקיר, הדבר עלול להוביל לרגרסיה בתפקודו ולפגוע במשפחתו. על כן יש להאריך את המאסר המותנה העומד ותלוי נגדו, כדי שיתאפשר לנאשם לשתף פעולה עם תכנית השקום שהציע שירות המבחן. להגברת סיכויי שיקומו, יש להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה, במהלכו ישולב בקבוצה טיפולית ייעודית. את חומרת העבירה, שיש בה משום אי ציות לצו שיפוטי וסיכון רב לנאשם ולאחרים, יש לבטא בענישה מרתיעה, פסילה בת 3 שנים, שתרחיקו לתקופה ממושכת מכבישי הארץ, וקנס. לצד אלה יש להטיל פסילה מותנית והתחייבות, בגדר ענישה הצופה פני עתיד.
9. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. הארכת עונש המאסר המותנה לתקופה של 3 חודשים שנגזר על הנאשם בתיק שמספרו: 6371-01-16, מיום 20.7.17, לתקופה של שלוש שנים.

2. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת. מתקופה זו תנוכה התקופה בה היה פסול הנאשם עד תום ההליכים נגדו, החל מיום 26.12.18.

3. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

4. אני מורה על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪, להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה שנתיים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך שבעה ימים.

5. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ .

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2019.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

הנאשם יפנה לדואר ישראל לשלם את הקנס.

6. צו מבחן לתקופה של שנה. הנאשם מוזהר שאם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.

העתק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ט, 16 יולי 2019, במעמד הנוכחים