1. לפני תביעה לתשלום סך של 18,175 ₪ בגין טיפול שביצעה התובעת עבור הנתבעת במלגזה מסוג הייסטר מ.ר. 84-460, בהתאם לחשבונית מס 9196.

תמצית טענות התובעת הינה כי ביום 21.5.17 נתבקשה ע"י הנתבעת לטפל בעבורה במלגזה הנ"ל לצורך תיקון מנוע. ביום 11.6.17 או בסמוך לכך קיבלה הנתבעת לידיה את המלגזה כשהיא מתוקנת, אך אף על פי כן לא שולמה תמורת העבודה. לאחר שפנתה הנתבעת בטענה כי המלגזה לכאורה לא תוקנה הודיעה לה התובעת כי מאחר שישנם שלושה חודשי אחריות מתבקשת היא להביא את המלגזה לטיפול נוסף, אך זו לא עשתה כן. עוד הציעה התובעת לנתבעת הצעה חלופית ולפיה תועמד המלגזה לבדיקה של שמאי מטעם התובעת, נוכח הטענות, אך גם לכך לא קיבלה התובעת כל מענה.

2. תמצית טענות הנתבעת הינה כי קודם לטיפול הנתבע, בסוף חודש אפריל – תחילת חודש מאי 2017 התגלתה במלגזה תקלה של נזילת שמן במנוע, הנתבעת העבירה את המלגזה לטיפול התובעת תוך הסתמכות על מצגיה בדבר הידע המקצועי ויכולתה לבצע את התיקון, ותוך שהבהירה כי היא זקוקה למלגזה במהירות לעבודות שהיא מבצעת באילת.

לאחר ששולם בעבור תיקון זה התברר כי התיקון בוצע באופן רשלני, ומחוסר ברירה הסכים מנהל הנתבעת להחלפת המנוע כפי שנאמר ע"י מנהל התובעת. אולם, אף לאחר ששהתה המלגזה במוסך התובעת משך שלושה שבועות לא תוקנה התקלה, נזילות השמן לא טופלו והמלגזה לא פעלה.

על מנת למזער את נזקיה רכשה הנתבעת מלגזה אחרת, לאחר שנגרמו לה נזקים רבים בשל התנהלות התובעת.

3. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל חומר הראיות הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, שכן שוכנעתי במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי המלגזה תוקנה ע"י התובעת על פי הנדרש ממנה ומנגד לא הוכח בפני בכל ראיה כי התיקון כשל, תוך הימנעות הנתבעת מהבאת ראיות בעניין, על אף שבידיה האפשרות המובהקת לעשות כן, משהמלגזה מצויה ברשותה ולנוכח עמדת התובעת בזמן אמת, והכל כפי שיובהר להלן.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר הרי שלפי הוראות תקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

4. אין חולק כי המלגזה הוכנסה למוסך התובעת לראשונה ביום 19.3.17 ועל פי חשבונית התיקון הרלבנטית (מס' 9003), אשר שולמה ע"י הנתבעת, מדובר בתיקון נזילת שמן מנוע, טיפול בבוכנות הגה והחלפת מתג חימום מנוע.

כמו כן, אין חולק כי המלגזה הוכנסה בשנית למוסך התובעת רק מעל לחודשיים לאחר מכן, ביום 21.5.17, לטיפול נשוא התביעה.

על פי חשבונית התיקון הנ"ל (מס' 9196) טופל המנוע ממש, בוצע פירוק של המנוע, שופץ ראש מנוע, טופלו בוכנות המנוע לאחר שהתגלה כי המנוע היה מורכב עם בוכנות לא מתאימות, שופצו האינג'קטורים, ועוד.

עוד אין חולק כי התובעת מעניקה 3 חודשי אחריות לכל טיפול שמבוצע על ידה, כמפורש בחשבוניות.

על פני הדברים לא נראה כי הטיפול הראשון והטיפול השני מקורם בתקלה זהה, וטענה זו לא הוכחה. תחילה הדבר אינו נלמד מסיבת הכניסה למוסך ומטיב הטיפול שבוצע כפי שמופיע בחשבוניות המפורטות, ובנוסף, עד הנתבעת אישר בעדותו כי התיקון השני (נשוא ההליך) סוכם בין הצדדים, הן באשר לאופי התיקון וכי הוא אינו קשור לנזילות, כפי שהבהיר נציג התובעת, והן באשר לעלותו (ר' עמ' 13 לפרוטוקול שורות 4-5). לו היה אמנם נציג הנתבעת סבור באותה עת כי מדובר בנזילה חוזרת חרף הטיפול הראשון, מדוע לא עמד על זכותו לטיפול במסגרת האחריות, ויותר מכך אף הסכים לביצוע תיקון בעלות גבוהה בהרבה, פי ארבע מעלות תיקון הנזילה, התיקון הראשון.

עדות עד הנתבעת בדבר התמשכות הנזילות שעה שהמלגזה שהתה במוסך אחר (לשם קיצור תורן קדמי) מיד לאחר הטיפול הראשון אינה מתיישבת אפוא עם האמור לעיל, זאת מלבד היותה עדות כבושה שנשמעה לראשונה רק בחקירתו של העד בבית המשפט.

הנתבעת כלל לא הציגה כל ראיה לכך שאכן המלגזה עמדה בטיפול כזה או אחר במוסך אחר כל פרק הזמן מאז הטיפול הראשון ועד לשני, וחלוף הזמן יש בו במקרה זה כדי לנתק את הקשר הסיבתי האפשרי לו טענה הנתבעת בין שתי התקלות נשוא שני הטיפולים, ובפרט לא ניתן לקבוע מה היה השימוש במלגזה לאשורו של דבר בתקופה זו והאם לא ניזוקה דווקא במהלך התקופה האמורה.

5. העמדה המקצועית היחידה שבאה בפני היא עמדתו של מר איתן מיכאלי, נציג ועד התובעת, שאף לשיטת עד הנתבעת בעצמו הינו בעל מקצוע טוב (ר' עמ' 12 לפרוטוקול שורות 24-25, ועמ' 14 לפרוטוקול שורה 4).

יתר על כן, עדותו של מר מיכאלי הותירה בי רושם מהימן ומקצועי, הסבריו היו בהירים, ישירים ופשוטים והם נתמכים במכלול הראיות, בהן אף ראיות הנתבעת בעצמה.

כך, העיד מר מיכאלי כי הטיפול הראשון היה בגין נזילת שמן מנוע, היתה נזילה מהאטם, המנוע פורק ממקומו (ולא שופץ, להבדיל מהטיפול השני כפי שיפורט להלן), הנזילה טופלה, הסתיימה, המנוע הוחזר למקומו, הכל נסגר והסתיים והמלגזה נלקחה. כבר באותה עת הובהר לנציג הנתבעת כי המנוע חלש, אך ניתן להמשיך לעבוד אתו.

בפעם השנייה, נשוא התביעה, המלגזה הובאה למוסך התובעת לשם תיקון המנוע עצמו, ומר מיכאלי מעיד כי המנוע עצמו לא היה תקין ועל כן שופץ כמוסכם (בהבדל מטיפול בנזילת שמן בלבד, מאטם כלשהו, והדברים מתיישבים עם ההיגיון והשכל הישר, ובהחלט עם הבדלי העלויות בין שני הטיפולים).

מר מיכאלי הבהיר בעדותו כי מאחר שלא ניתן היה להשיג מנוע מהסוג שנדרש למלגזה הוסכם על פירוק המנוע הקיים ועל שיפוצו, כאשר במהלך העבודה התברר כי בוכנות המנוע אינן תואמות וכי נדרשת הזמנת חלקים לשם ביצוע הטיפול. עוד במהלך טיפול זה הובהר לנתבעת כי משאבת הזרקת דלק חלשה, והדבר אף נרשם מפורשות בחשבונית. אף על פי כן בחרה הנתבעת שלא לטפל בבעיית משאבת ההזרקה ולאחר שיפוץ המנוע המלגזה נלקחה, וזאת בטענה לדחיפות בשל פרויקט באילת.

מר מיכאלי הבהיר בעדותו כי אין קשר מקצועי בין שני הטיפולים, והסבריו המקצועיים מניחים בהחלט את הדעת.

כאן המקום לציין כי מידת מקצועיותה של התובעת ניכרת גם באופן התנהלותה, כאשר הקפידה לציין בחשבונית כי משאבת ההזרקה חלשה, אף שמדובר בממצא שאינו קשור לטיפול הקונקרטי, והדבר מעיד על רצינותה.

6. עוד העיד מר מיכאלי כי עם סיום הטיפול במנוע הגיע נציג הנתבעת למוסך, בדק את המלגזה במוסך, נסע אתה במתחם המוסך, נוכח בתקינותה ורק אז אושרה יציאתה מהמוסך.

עדות זו מתיישבת עם ראיה שהוצגה מטעם הנתבעת דווקא, שכן באחת השיחות המוקלטות אומר מר מיכאלי מפורשות לנציג הנתבעת המשוחח עמו כי הטיפול היה במנוע בלבד ובגיר לא נגע כלל, וכי בסיומו שהה נציג הנתבעת כמה שעות טובות במוסך, במהלכן נבדקה המלגזה לפניי ולפנים, לרבות הנחת דיקטים תחת המלגזה, נסיעה על המלגזה ע"י נציג הנתבעת והפעלתה ("נתנו לה לעבוד"), באופן שהוכיח כי היא תקינה ואף ללא כל נזילות.

ראיה זו באה בסתירה לעדות עד הנתבעת לפיה איש לא בדק את המלגזה וכי היא נלקחה ע"י גרר, כאשר באותה עת לא ידע מר מיכאלי כי הוא מוקלט ועל כן לנאמר בשיחה זו, בזמן אמת, ערך ראייתי משמעותי.

המסקנה המתקבלת היא כי הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת שהמלגזה נבדקה טרם יציאתה מהמוסך והעובדה כי נבדקה ובאופן יסודי שכזה יש בה עקרונית ובאופן ראשוני כדי לנתק קשר סיבתי אפשרי להתגלות תקלה מאוחרת לאחר היציאה מחצרי המוסך, כך שהנטל להוכיח אחרת עובר אל כתפי הנתבעת.

7. הנתבעת הציגה תמונות וסרטונים במטרה להראות כטענתה כי הטיפול שבוצע על ידי התובעת – כשל.

תחילה יצוין כי כלל לא ברור מדוע לא פעלה הנתבעת בדרך הפשוטה ביותר הפתוחה בפניה להוכחת טענותיה, שעה שכפי עדותה עד היום מצויה המלגזה ברשותה, דהיינו, ע"י הצגת עמדה מקצועית סדורה באשר למצב המלגזה והגורמים לכך.

הימנעות זו, כמו גם הימנעותה מהבאת המלגזה לבדיקה וטיפול אצל התובעת במסגרת האחריות הקיימת, ולכל הפחות העמדת המלגזה לבדיקת שמאי ע"י התובעת (ועל חשבונה), כל זאת בזמן אמת כפי שהציעה התובעת, פועלת משמעותית לחובת הנתבעת ויש בה כדי להעיד כי אילו היתה מעמידה את המלגזה לבדיקה כאמור, היו תוצאותיה מצביעות על צדקת התובעת.

לגופן של אותן ראיות, הרי שלא ניתן ללמוד מהן כלל על הוכחת טענות הנתבעת.

באופן התואם את גרסת התובעת ניכר בסרטונים כי השיח הוא סביב הנעת המלגזה והיותה מעשנת, וכלל לא מדובר על נזילה. לא הוצגה כל ראיה ממשית לטענה כי התגלו נזילות, ואף אותו סימן לכאורי לנזילה שהוצג בפניו בעת חקירתו, העיד לגביו מר מיכאלי כי אם הינו אכן סימן לנזילה הרי שמדובר בנזילה מחלק אחורי של המלגזה שלא קרוב כלל למנוע.

מצאתי אפוא כי אין די בהצגת הסרטונים והתמונות על מנת להוכיח אחרת.

עוד הבהיר מר מיכאלי בעדותו כי התקלה שהתגלתה לאחר שהמלגזה כבר שהתה ברשות הנתבעת קשורה למשאבת ההזרקה החלשה שאינה מוציאה מספיק סולר, דבר שלא קשור לתיקון המנוע, וכאשר הבעיה במשאבה נאמרה לנתבעת עוד במעמד הטיפול במנוע. לראיה, הדבר צוין בחשבונית, ובניגוד לעדות נציג הנתבעת כי הדברים לא נאמרו.

באשר לעשן, הסביר מר מיכאלי כי הדבר תקין גם בכלי חדש ובפרט כאשר מדובר במלגזה בת מעל ל-20 שנה, בעוד שמצב לא תקין הינו עישון חזק וקומפרסיה חזקה מהנשם – דבר שלא נראה בסרטון.

כנגד עדות מקצועית זו לא הציגה הנתבעת דבר. זאת, כאמור לעיל על אף שהכלים לעשות כן מצויים בידה דווקא, וכפי שהצהירה נוכח הימצאות המלגזה עדיין ברשותה.

8. נציג הנתבעת העיד מפורשות כי הנתבעת לא נתנה לתובעת כל הזדמנות שהיא לתקן את המלגזה, ככל שאכן מדובר בתקלה הקשורה לעבודה שבוצעה, על אף שנציג הנתבעת מאשר בעדותו כי הדבר הוצע ע"י מר מיכאלי, כאשר זה ביקש שהמלגזה תישלח אליו חזרה והוא יטפל בה. יכול שלו היתה הנתבעת עושה כן, היתה התקלה באה על תיקונה, אף אם אינה נובעת מהתיקון שבוצע ואינה קשורה לו, נוכח הנכונות שגילתה התובעת לתקן, כך או כך כפי הנראה.

מכל מקום, משלא ניתנה ההזדמנות, לא ברור על מה מלינה הנתבעת.

אמנם, טוענת הנתבעת כי הסירוב נבע מחלוף הזמן וכאן באה טענתה כי התובעת התחייבה ללוח זמנים קצר מוגדר, בשל צרכי הנתבעת.

אולם, לא רק שלא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה זו, אלא שהיא אף נסתרת בראיות הנתבעת עצמה.

כך, באחת מן השיחות המוקלטות פונה נציג הנתבעת למר מיכאלי בשאלה האם יש היתכנות כי המלגזה תצא עד לסוף השבוע. ברי, כי לו היתה הסכמה למועד קונקרטי לא היה מקום לשאלה האם יש אפשרות לסיום במועד זה או אחר אלא היתה באה דרישה כאמור, שכן הדבר הוסכם. באותה שיחה מציף מר מיכאלי את הבעיה שהתגלתה בבוכנות המנוע שאינן מתאימות והקושי שהדבר הציב מהלך העבודה, כמו גם הצורך בהזמנת חלקים מיוחדים, דבר שהפתיע את התובעת, ומן הסתם האריך את משך העבודה.

בשיחה זו תגובת נציג הנתבעת היא תגובה מבינה ואמפטית למצב, בניגוד גמור לעדות שנמסרה בבית המשפט, ובאופן התומך ממשית בגרסת התובעת כי לא היתה כל הסכמה על לוח זמנים מוגדר.

בשולי הדברים יצוין כי תמיהה נוספת נעוצה בהתנהגות הנתבעת שנהגה לצלם את שלבי העבודה השונים על המלגזה במוסך התובעת, קודם לפרוץ המחלוקת, ומבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת.

9. מכל מקום, וודאי אין לקשור את רכישת המלגזה הנוספת לתיקון נשוא התביעה, שעה שהמלגזה נרכשה רק ביום 30.6.17, ולא ברור מה ארע משך כ-20 יום מאז ה-11.6.17, היום בו הסתיים הטיפול.

עוד לא ברור כיצד זה נרכשת המלגזה רק בחלוף 20 יום, שעה שהנתבעת טוענת כל העת כי נזקקה למלגזה בדחיפות, הרבה קודם ליום ה-11.6.17, ומדוע חרף הדחיפות לא דרשה תיקון חוזר, שכן ממילא משך כ-20 יום לא עשתה דבר עד לרכישת המלגזה הנוספת.

במאמר מוסגר יצוין כי כלל לא הוכח שמדובר בתיקון שבוצע בפרק זמן לא סביר, בפרט נוכח הקשיים הקונקרטיים שהתגלו בתיקון מנוע המלגזה.

אף לאחר מכן, ולאחר שנרכשה המלגזה הנוספת, לא עשתה הנתבעת דבר על מנת לאשש טענותיה המקצועיות, גם לא כשהוצע לה ע"י התובעת כי בדיקה כאמור תמומן על ידה.

10. לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, ולפיכך תשלם הנתבעת לתובעת את סכום התביעה בסך 18,175 ₪, הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ביום 11.12.17 ועד למועד התשלום בפועל.

כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תש"פ, 23 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.