<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד מיקי ברגר

ב"כ המשיב עו"ד אבו עמר

המשיב הובא לדיון באמצעות שב"ס

הדיון מתורגם למשיב על ידי בא כוחו

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

כתב האישום והבקשה הוגשו רק היום. אני התבקשתי לייצג את המשיב על ידי הסנגוריה מאחר ומדובר בדובר ערבית. אני שוחחתי עם המשיב והמשיב מציין שהוא ובני משפחתו פנו לעו"ד על מנת שיוציא להם צו שיורה על אי גירושם מהארץ, המשיב לטענתו אף קיבל מהעו"ד שייצג את המשפחה החלטה של בית משפט העליון שמתירה להם לשהות בארץ. חברי מסר לי עותק מאותה החלטה ואני קורא בהחלטה שהעתירה שלהם נדחתה. לטענת המשיב הואלא ידע, ואף אומר מעבר לכך, אני התרשמתי שהוא היה מופתע כשהוא שמע את הדברים, שכתוב בהחלטה שהעתירה נדחתה. לטענתו אותו עו"ד שמסר להם את המסמכים אמר להם שהם יכולים לשהות בארץ מכוח ההחלטה שנמסרה להם. ביקשתי ממנו לקבל את שמו ופרטי העו"ד הוא מסר לי שהפרטים עם אביו. אני אשוחח עם אותו עו"ד לאחר שאקבל את מספרו מהאב וכמובן לדברים יש השלכה על האחריות הפלילית ואם הוא אכן הבין את הדברים, ולכן בנסיבות העניין ובהיעדר עבירות נלוות, ומאחר ואין בחובתו מאסר מותנה, אני אבקש מבית המשפט להסתפק בערבויות מינימליות, שגם אם בסופו של יום יוכח שהוא ידע ויורשע בעבירה זו, העונש הוא בין מאסר מותנה למסר ימים בודדים, וברור שלמשיב אין מוטיבציה שלא להגיע לדיונים. בנסיבות אלה אבקש תנאים מינימליים.

מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ברמה המקימה ניצוץ ראייתי.

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה ומפנה להרשעתו הקודמת של המשיב משנת 2015.

<#3#>

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, בניגוד להוראות סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ובצדו בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ברמה המקימה ניצוץ ראייתי.

ב"כ המבקשת הפנה לעברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בשנת 2015 בעבירה זהה.

ב"כ המשיב הפנה לכך שהמשיב הציג פסק דין מבית המשפט העליון, במסגרתו נדחתה לכאורה עתירתו ועתירת בני משפחתו לאפשר שהייתם בארץ. ב"כ המשיב טען, כי המשיב הוטעה לטענתו על ידי מי שייצג אותו במסגרת אותו הליך, אשר מסר לו שניתן היתר לשהייתו בארץ.

לעת הנוכחית, אין למשיב לכאורה אישור לשהות בישראל, והמשיב אף הורשע לפני כשנתיים ומחצה בגין עבירה זהה.

משכך, אינני מוצא להיזקק לטענת המשיב בעניין זה, ודאי לא בהליך הנוכחי.

כידוע, הלכה פסוקה היא שכאשר עסקינן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, עילת מעצרו של המשיב נעוצה בעיקר בחשש להימלטותו מאימת הדין. ואולם, חשש זה ניתן להפיג בדרך של קביעת תנאי ערובה ושחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה מזו של מעצר. ראו בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.13).

לפיכך, ובהתחשב בנסיבות המקרה דנא, כאשר לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לא מתלוות עבירות מהותיות נוספות, ותוך שנתתי דעתי לעברו הפלילי של המשיב, אני מורה על שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים מגבילים עד לתום ההליכים, כדלקמן:

1. התחייבות עצמית על סך 11,000 ₪.

2. ערבות צד ג' על סך 11,000 ₪. ערב צד ג' צריך שיהא אזרח ישראלי שכתובתו תשמש להמצאת הזמנות לדין. הערב יתחייב לוודא העברת הזמנות בית דין ישירות לידיו של המשיב. כמו כן, יוודא ערב צד ג' הנ"ל את התייצבותו של המשיב לכלל הדיונים שייקבעו בעניינו.

3. הפקדת ערבון במזומן בסך 7,500 ₪.

4. נאסר על המשיב להיכנס לתחומי ישראל ללא אישור שהיה כדין, למעט לישיבות בית המשפט ועל פי הזמנה כדין.

5. בית המשפט מבהיר למשיב כי לצורך הגעה לכל דיון בעניינו עליו לפנות למנהל התיאום והקישור, לפחות שבועיים לפני מועד הדיון, על מנת להסדיר היתר כניסה לישראל.

6. המשיב מתחייב להתייצב לדיון במשפטו או בערעור או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן להימנע מלשבש הליכי חקירה או משפט.

על שלטונות שב"ס לאפשר למשיב ביצוע חמש שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים ולרבות לקידומות 056 ו-059, וכן לאפשר לו לעיין בטלפון הסלולרי, ככל שזה מצוי בפיקדון, לצורך הסדרת תנאי השחרור שנקבעו לעיל.

לאחר שהמשיב יעמוד בכל התנאים המפורטים לעיל, יובא על ידי שב"ס למחסום הסמוך למקום מגוריו.

המשיב מוזהר כי ככל שיפר תנאי מהתנאים שנקבעו, הוא עשוי להיעצר עד לתום ההליכים.

לא יעמוד המשיב בתנאי הערבות, ייעצר עד החלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 13/12/17 בשעה 10:30.

ככל שלא ישוחרר, שב"ס יספק למשיב ערכת אסיר עוד היום, אם טרם קיבל ערכה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"ח, 11/12/2017 במעמד הנוכחים.