לפניי בקשת הנאשם לחזור בו מהודאה (לפי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982).

רקע

1. ביום 5.12.2017 הוגש כתב האישום בתיק זה נגד הנאשם. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של בניית תוספת בניה בשטח של 105 מ"ר ברחוב אל מאלכי 3 בשכונת ג'בל מוכבר ללא היתר - עבירה על סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (טרם תיקון 116).
2. ביום 1.7.2019, בהיות הנאשם מיוצג על ידי מייצג קודם, בדיון שהתקיים בנוכחות הנאשם ומתורגמן בית המשפט לשפה הערבית, הודה הסניגור באישום.
3. ביום 21.1.2020 הוגשה בקשה מטעם סניגור חדש של הנאשם (המייצגו עד היום) לדחות את דיון הטיעונים לעונש שהיה קבוע ליום 23.1.2020. הבקשה התקבלה וכך נדחה דיון הטיעונים לעונש ליום 27.7.2020 - אלא שלאותו דיון לא התייצב הנאשם.
4. ביום 16.11.2020 התקיים דיון ובו ביקש הסניגור (החדש) ארכה של 15 יום לשם הגשת בקשה לחזרה מהודאה. הסניגור טען כי הנאשם הודה בעבירה שביצע אחיו וזאת על פי שכנוע ששכנעו אותו במחלקת הפיקוח של עיריית ירושלים - שם נאמר לו שלא משנה אם הוא או אחיו ייקחו אחריות על הבניה.

בסיומו של הדיון ניתנה להגנה ארכה להגשת הבקשה, תוך חיוב הנאשם בהוצאות בשל בזבוז זמנה של התביעה וזמנו של בית המשפט בדיונים הקודמים.

1. ביום 30.11.2020 הוגשה בקשה מוסכמת של ההגנה לדחיית מועד הגשת הבקשה לחזרה מהודאה ליום 30.12.2020. נוכח ההסכמה, הבקשה אושרה.

אלא שהבקשה לא הוגשה במועד שנקבע. כך הגענו לחודש ינואר 2021.

הבקשות המוזרות מטעם המאשימה בינואר 2021

1. ביום 4.1.2021 הגישה המאשימה בקשה שכותרתה "הודעה על חזרה מאישום". בגוף הבקשה נתבקש להוסיף לכתב האישום עד תביעה נוסף - מפקח בניה בעיריית בניה ששמו הוא טארק עבד אל רחמן.
2. ביום 13.1.2021 ניתנה החלטת בית המשפט המודיעה כי הבקשה איננה מובנת נוכח תולדות התיק ומצבו הדיוני.
3. ביום 18.1.2021 הגישה המאשימה בקשה שכותרתה "בקשה לקביעת מועד דיון טיעונים לעונש". בגוף הבקשה נטען כי כותרתה הנכונה של הבקשה הקודמת היתה צריכה להיות "בקשה לתיקון כתב האישום". הובהר כי המאשימה אכן מבקשת להוסיף לכתב האישום את העד הנוסף האמור. נטען כי אין במבוקש כדי -

"לגרום לנאשם עיוות דין במיוחד כאשר הנאשם כבר הורשע והוכרע דינו. מטרתו של ההליך הפלילי הינו גילוי האמת ובכפוף למתן אפשרות סבירה לנאשם להתגונן, לא מדובר בראיות חדשות אשר יש בהם כדי להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת, אלא לצורך גילוי האמת. נוכח האמור, הרי שלא נפגעת זכותו של הנאשם להליך הוגן בכל דרך ולא נפגעת אפשרותו לתכנן את הגנתו, שהרי כאמור הנאשם כבר הורשע והוכרע דינו"

עוד נתבקש לקבוע מועד לשמיעת טיעונים לעונש, שכן הבקשה לחזרה מהודאה לא הוגשה.

1. בית המשפט לא נעתר לבקשה לתיקון כתב האישום אולם כפי כותרת הבקשה נקבע מועד לדיון טיעונים לעונש.
2. בהמשך לבקשות המוזרות מטעם המאשימה התקיים דיון טיעונים לעונש ביום 2.2.2021 אשר גם אותו ניתן לכנות "מוזר".

הסניגור ביקש לקבוע כי נוכח הבקשה לתיקון כתב האישום ממילא יש להתחיל את ההדיינות מראשיתה.

ב"כ המאשימה טען באופן ארוך ומתפתל בכדי להבהיר מה תכלית בקשות המאשימה שהוגשו ולמעשה ביקש להתעלם מהן ולהמשיך לטיעונים לעונש על יסוד ההרשעה מיום 1.7.2019.

בסיומו של הדיון קבע בית המשפט כי משבחרה המאשימה להגיש את שתי בקשותיה מחודש ינואר 2021 (המתוארות לעיל) יש לאפשר הגשת בקשת חזרה מהודיה, חרף האיחור.

בקשת הנאשם לחזרה מאישום

1. הבקשה הוגשה סוף דבר ביום 17.2.2021.
2. עיקרי טענות הנאשם
3. אי עיון בחומרי חקירה טרם ההרשעה - בדיון שהתקיים ביום 1.7.2019, בדיון במסגרתו הודה הנאשם בעבירה, התברר כי הנאשם לא קיבל את הזימונים לדיונים הקודמים ולפיכך לא התייצב לדיונים. עם זאת, בקשה לדחיית מועד דיון שהוגשה ביום 27.6.2021, מן הטעם שהסניגור טרם קיבל את חומרי החקירה, נדחו.

עולה כי בדיון בו הודה הנאשם העבירה המיוחסת לו, לא היו בידי הסניגור חומרי החקירה שבתיק והודיית הנאשם היתה מבלי שראה את חומרי החקירה ובמלי שהבין את משמעות ההרשעה ואת השלכותיה.

1. פגם בכתב האישום - המאשימה הגישה בקשה לחזרה מן האישום כאשר בגוף הבקשה נטען לתיקון כתב האישום על דרך של הוספת עד תביעה. עלה כי עד התביעה האמור הוא המפקח אשר חקר את הנאשם טרם הגשת כתב האישום, אולם שמו לא צוין בכתב האישום על בסיסו הורשע הנאשם. משמע, הנאשם הודה בעבירה שהופיעה בכתב אישום פגום.
2. גילו של הנאשם - בתקופת העבירה המפורטת בכתב האישום היה הנאשם בן 18, ובמועד חקירתו היה הנאשם בן 20. אין ולא היה ביכולתו של הנאשם לבצע את הבניה המפרטת בכתב האישום, בעיקר נוכח ההוצאה הכלכלית הכרוכה בכך.

הנאשם מתגורר בסמוך למקום העבירה מושא האישום, אולם למעט פרט זה אין לנאשם כל קשר לבניה המתוארת בכתב האישום.

1. חשש לעיוות דין - הנאשם הודה בעבירה כשלושה ימים לאחר שייפה את כוחו של סניגורו הקודם לייצגו בתיק ומבלי שניתנה לו הזדמנות לעיין בחומר החקירה. אי מתן הזדמנות לנאשם כעת להוכיח את חפותו עלול להוביל לעיוות דין כלפי הנאשם ולהרשעת נאשם בעבירה אשר לא בוצעה על ידו.
2. פרשנות הפסיקה לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי היא כי הנימוקים המיוחדים בגינם ניתן להיעתר לבקשת הנאשם לחזרה מהודיה כוללים בין היתר קיומו של חשש שמא ההודיה ניתנה שלא מרצונו החופשי של הנאשם או מן הטעם שהנאשם מעוניין להוכיח את חפותו.

במקרה דנן, הנאשם הודה בעבירה שלא מרצונו החופשי כאשר טרם ההודיה לא הובהרו לנאשם את מלוא ההשלכות הנובעות מהודייתו והרשעתו, וכעת, כאשר הנאשם מבין את גודל המשמעות של ההליך, מבקש הנאשם להוכיח את חפותו.

אין נאשם כל כוונה לבצע תכסיס בתיק או להשיג רווח דיוני בהליך, אלא כל רצונו הוא להוכיח כי הודאתו והרשעתו בוצעו מבלי שהבין את משמעות ההליכים.

תשובת המאשימה לבקשת הנאשם

1. תשובת המאשימה הוגשה ביום 21.2.2021.
2. עיקרי טענות המאשימה
3. שיהוי - מאז חודש ינואר 2020 הגיש הסניגור הנוכחי שלל בקשות לדחיית מועדי הדיונים בשל ניסיון להגעה להסדר עם המאשימה וכן בשל נסיבות אישיות. מאז ולמשך כל התקופה עד חודש נובמבר 2011, לא הועלתה כל טענה לגבי כשל בייצוג או פגם בהודיה.

מועד העלאה הטענה, בשלב הטיעונים לעונש, מעלה אפשרות סבירה שהבקשה הוגשה כתכסיס משפטי שתכליתה הארכת הדיון וההליך המשפטי.

1. חקירת הנאשם בפני המפקח - הנאשם אינו חולק על העובדה שהוא התייצב במחלקת הפיקוח על הבניה ומסר את גרסתו, במסגרתה הודה בביצוע העבירה מושא האישום. עיקר טענות ושל הנאשם לחזרה מהודיה הן ביחס לחוסר הבנתו של ההליכים המשפטיים והתוצאות הכרוכות בהרשעתו.

אף אם היה הנאשם כופר בפני בית המשפט בביצוע העבירה מושא האישום, הרי שבית המשפט היה מוסמך להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו בעבירה בחקירה בפני המפקח.

ככל שבקשת הנאשם לחזרה מהודיה, תתקבל, תבקש המאשימה לחקור את הנאשם על חקירתו בפני המפקח.

1. מהות הבקשה לחזרה מהודיה - בבקשת הנאשם לחזרה מהודיה גלומות שתי סיבות:
2. ההודיה שניתנה על ידי הנאשם בחקירה, ניתנה מבלי שהבין את משמעות ההודיה. מטענה זו עולה כי הנאשם מסר הודעה כוזבת המהווה עבירה פלילית לפי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה.
3. סניגורו הקודם של הנאשם התרשל בתפקידו. כפי שנקבע בפסיקה בעניין זה, על המבקש לטעון לכשל בייצוג, מוטלת החובה להביא את תגובתו של המייצג אשר לגביו נטענת הטענה לגבי כשל בייצוג. במקרה דנן, לא הוגשה תגובת הסניגור הקודם. די באמור כדי לדחות את בקשת הנאשם לחזרה מהודאה.

ככל שבית מהשפט יאפשר לנאשם להביא את תגובתו של המייצג הקודם, מבקשת המאשימה שתינתן לה האפשרות להשלים טענותיה לאחר קבלת תגובת המייצג הקודם, ככל שתוגש.

1. במקרה דנן לא מתקיימות הנסיבות החריגות המפורטות בפסיקה, אשר יצדיקו את מתן האפשרות לנאשם לחזור בו מהודייתו ולא הוכחה הטענה בדבר כשל בייצוג.

דיון והכרעה

1. עוד טרם הגשת בקשת הנאשם (בכתב) לחזרה מהודאה הוגשו בקשות המאשימה לתיקון כתב האישום. המאשימה הודתה למעשה כי כתב האישום, אם יתברר לגופו, אינו מספיק להרשעת הנאשם באישום המיוחס לו.

עמדת המאשימה, לאחר הגשת בקשותיה לתיקון כתב האישום, לפיה די לה בהרשעה על פי הודאתו של הנאשם מבלי לתקן את כתב האישום מהווה נסיון מגושם לאיין את הודאתה בדבר המום שנפל בכתב האישום.

משהוגשו שתי בקשות בכתב של התביעה לתיקון כתב האישום (לאחר ההרשעה), חובת תום הלב המוטלת על המאשימה, כרשות ציבורית, חייבה הסכמה מיידית של המאשימה לביטול ההרשעה ולקיום הקראה מחודשת על יסוד כתב האישום המתוקן.

נסיון המאשימה בדיון האחרון לתרץ את בקשותיה היה מגושם, לא ראוי וחסר תום לב. מדובר היה בבזבוז זמן שיפוטי ודיוני (גם של ההגנה).

1. נושא סמיכות הזמנים בין מועד שכירת הייצוג הקודם של הנאשם לבין מועד הדיון היה ידוע ומתועד בתיק. ביום 20.3.2019 הגיש הנאשם בקשה לביטול צו הבאה שהוצא נגדו וזו אושרה בו ביום, תוך שצויין בה מפורשות כי דיון ההקראה נקבע ליום 1.7.2019. ביום 27.6.2019 (יום חמישי בשבוע) הוגשה בקשה על ידי המייצג הקודם של הנאשם לדחיית מועד הדיון תוך שהוצג ייפוי כח שנחתם באותו יום. הבקשה נדחתה נוכח מועד הגשתה וידיעתו המוקדמת של הנאשם משך חודשים לגבי מועד הדיון.

בדיון עצמו הודה הסניגור בשם הנאשם, והנאשם גם אישר את ההודאה.

נוכח ציר הזמנים בין תחילת הייצוג לבין מועד הדיון, ברי כי לא היה חומר חקירה בידי הסניגור דאז.

1. מבחינה דיוני גרם הנאשם לנזקים קשים ביותר, אולם תרופתם היא בחיובו בהוצאות נוכח הפיכת כלל הדיונים עד כה בתיק לדיוני סרק.

מבחינה מהותית קיים פגם בכתב האישום והוגשה בקשה מאוחרת של המאשימה לתקנו.

במקביל ישנן טענות כבדות משקל באשר להעדר זיקה של הנאשם לעבירה.

בית המשפט עמד לא אחת על הקושי בפרקטיקה של "נטילת אחריות" של נאשמים על עבירות שלא הן ביצעו, שאין להם זכויות קנייניות בהן ואשר אף להם זכות/מעמד לתקנן (להרוס/להכשיר).

1. נוכח כל האמור סבורני שקיימים טעמים המצדיקים אישור של בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו.

התוצאה

אני מאשר את בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו.

נוכח גרימת טרחה דיונית ישלם הנאשם הוצאות למאשימה בסך של 4,000 ₪ ולאוצר המדינה (הנהלת בתי המשפט) בסך של 2,000 ₪.

המאשימה תגיש כתב אישום מתוקן (כפי בקשותיה) עד יום 8.4.2021.

המזכירות תנתב את התיק לטיפול כב' השופט אופיר יחזקאל אשר, לאחר הגשת כתב האישום המתוקן, יקבע מועד להקראה מחודשת.

ניתנה היום, י"א ניסן תשפ"א, 24 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.