1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 28.9.17.

2. לטענת המערערת

2.1 לא ברור מפרוטוקול הוועדה אילו ליקויים נופו. לדידה של המערערת נוכו אחוזי נכות שניתנו בגין צלקת ובגין פגיעה בעצב V ועבור חסר גרמי לסת תחתונה. הוועדה לא ציינה ולא נימקה מדוע הסעיפים שניפתה אינם משפיעים על כושר ההשתכרות.

סעיפי הליקוי שנופו מבטאים הפרעה באכילה ובדיבור ובהופעה מול אנשים ויש בהם כדי להגביל את כושר ההשתכרות של המערערת היות ויש בהם גם כדי לצמצם את היכולת למצוא עבודה.

2.2 טעתה הוועדה בשקלול הנכות הסופי. לטענת המערערת מגיעים לה 59.59% נכות ובעיגול כלפי מעלה 60%. במידה והוועדה הייתה מקבלת את עמדתה של המומחית מטעם המערערת, הרי שהמערערת היתה מוכרת כנכה. לגישת המערערת, על בית הדין להתערב בסיום ההליך בדרך של הכרה באחוזי הנכות (60%) להן היא טוענת כפי שהדבר מצא ביטוי בהליכים קיצוניים כבמקרה של המערערת.

3. במסגרת כתב התשובה, הסכים המשיב להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שזו תתקן החלטתה בשים לב לכך שסעיף ליקוי 12 אשר ניתן למערערת אינו קיים ברשימת הליקויים וכן שתנמק מדוע ניפתה את סעיף הליקוי 73 (1)(ג)(1) הגם שהוא אינו בר ניפוי.

עוד ציין המשיב כי המערערת התנגדה לנוסח אותו הציע המשיב.

4. ביום 16.4.18 נערך דיון בפני כבוד הרשם אדרת במסגרתו טענה המערערת שיש מקום ליתן פסק דין לפיו היא זכאית ל- 60% נכות בתחולה משנת 2016. לאור אי הסכמת הצדדים והדרישה להעביר את התיק בפני שופט, התקיים דיון בפניי ביום 31.10.18.

5. במסגרת הדיון הוסיפה המערערת וטענה כי אין מקום להחזיר את עניינה של המערערת לאותה ועדה מאחר ואיבדה אמון בוועדה לאור הטעויות החמורות אותן ביצעה.

6. המשיב ציין כי אין בסמכות בית הדין להתערב בשאלת החישובים וניפוי הסעיפים, שכן הדבר מעוגן בתקנות. המחלוקת בין הצדדים, אינה נוגעת לטעות מתמטית בחישובים אלא בניפוי או באי ניפוי חלק מהסעיפים עצמם. משכך, אין רלוונטיות לחישובים שהגישה המערערת. המשיב כאמור חולק על אופן החישוב שביצעה המערערת ולפיכך, אל לו לבית הדין לקבוע כי מגיעים למערערת 60% נכות.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום לקבל את הערעור בחלקו ולהורות על החזרת עניינה של המערערת לוועדה, ואפרט.

אכן, מעיון בהחלטת הוועדה מושא הערעור דנן, עולה כי למערערת הוענק סעיף ליקוי 12 הגם שהוא אינו מופיע ברשימת הליקויים נכון למועד החלטתה.

כמו כן, על הוועדה לנמק מדוע גרעה מחישוביה (ניפתה) את סעיף הליקוי 73 (1)(ג)(1), וזאת בשים לב כי הוא אינו בר ניפוי.

8. עוד אציין, כי אין בידי לקבל את טענת המשיב בכתב התשובה כי על הוועדה להעניק למערערת סעיף ליקוי 73(5) תחת סעיף 12 שכאמור אינו קיים ברשימת הליקויים. הוועדה תהיה רשאית להתאים סעיף ליקוי אחר לפי שיקול דעתה, וזאת בשים לב כי ישנם לסעיף 73(5) תתי סעיפים המעניקים אחוזי נכות שונים.

9. משעניינה של המערערת מוחזר כאמור לוועדה לעררים על מנת שתתייחס לטעויות שנפלו בהחלטתה מושא הערעור ביחס לשני סעיפי ליקוי שונים, הרי שדין טענת המערערת לפיה על בית הדין לקבוע את אחוזי הנכות להידחות.

10. למעלה מן הנדרש, יצוין כי במסגרת הערעור לא נתבקש סעד של החזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר, הגם שלאור אופי הפגמים שנפלו בהחלטתה ממילא היה מקום להחזיר לאותה ועדה. במקרה דנן, נדרשת התייחסות של הוועדה לפגמים שנפלו ביחס לסעיף ליקוי שלא קיים יותר ברשימת הליקויים ולניפוי סעיף ליקוי שנופה על ידה בשגגה. המדובר בשגיאות שאינן מבטאות נעילות מצד הוועדה ולפיכך יש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לאותה ועדה על מנת שתתייחס לאמור לעיל. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אציין כי לאור קביעת בית הדין הרי ברי כי על הוועדה לנמק החלטתה תוך התייחסות לחוות דעתה של המומחית מטעם המערערת.

אחרית דבר

11. לאור כל המפורט לעיל, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה (באותו הרכב) אשר תקבע סעיף ליקוי אחר בהתאם לשיקוליה תחת סעיף 12 כאמור. בנוסף, תנמק הוועדה מדוע ניפתה את סעיף הליקוי 73(1)(ג)(1) הגם שהוא אינו בר ניפוי.

12. הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לטעון טענותיהם בפניה.

13. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

14. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

15. ניתן להגיש בקשת ערעור תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ט, 04 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.