1. התובעת הייתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב מ"ר 92-323-70.
2. נתבע 1 היה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנהג של רכב מ"ר 72-518-23. נתבעת 2 הינה חברת ביטוח, שביטחה רכב זה.
3. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 28.2.11 בשעה 21:00 עמד רכב התובעת בחנייה כדין. רכב הנתבעת נסע במהירות ובחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת, והמראה השמאלית נתלשה ממקומה.
4. בכתב ההגנה נטען כי במהלך נסיעת רכב הנתבעים בנתיבו כדין, עמד רכב התובעת בחנייה בניגוד לתנאי הדרך, באלכסון ובמרחק רב מהמדרכה ובכך חסם נתיב נסיעת רכב הנתבעים וסיכן את רכב הנתבעים.
5. מטעם התובעת העיד מר משה דגן. בעדותו מסר כי הרכב חנה בצד ימין שבו היה סימון כחול לבן בצורה תקינה. כלי רכב נוספים עברו בטרם התאונה. הוא עצמו היה מחוץ לרכב. רכב הנתבעים פגע במראה של רכבו.
6. בחקירתו הנגדית חזר על גרסתו. חנו בצד ימין כלי רכב נוספים והוא אינו יודע מדוע הנתבע לא פגע בכלי רכב נוספים.
7. מטעם הנתבעים העיד מר מרדכי קרדוניס. נהג התובעת נסע מאחוריו. נהג התובעת יצא מחניה והוא נכנס לחנייה. נהג התובעת נסע אחורנית כדי לעשות פניית פרסה.
8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן ושמעתי את עדויות העדים, אני מקבל את גרסת נהג התובעת כי נהג הנתבעים נסע בחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת. העובדה שכלי רכב אחרים עברו את רכב התובעת ולא פגעו בו, מוכיחה כי נהג הנתבעים נסע בחוסר זהירות.
9. באשר להוכחת הנזק – הציג ב"כ התובעת חשבוניות תיקון, ולא חוות דעת שמאי. אין מחלוקת כי המראה נתלשה ממקומה וחשבונית התיקון מצביעה על עלות התיקון.
10. לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,814 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.