1. לאחר עיון בנימוקי הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, בתצהיר התומך בה ובנספחיה, נוכחתי כי אין הצדקה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, היות וניתן לקיים דיון בבקשה עובר ליום 1.1.2018 – מועד תחילת עבודתה של המשיבה 2, הגם שהמבקשת ידעה על קיומו של המכרז והשתתפה בו, ומשלא זכתה הצעתה במכרז בחרה לנקוט בהליך זה – שאינו מופנה נגד הליכי המכרז.

2. על פני הדברים נראה, כי העילה העומדת ביסוד גרסתה של המבקשת מושתתת על ההתקשרות החוזרת רבת השנים שהייתה בינה ובין המשיבה 1. אין המדובר בעתירה שעילתה מכרז – המפנה את חציה נגד פגמים שנפלו בהליכי המכרז. מכאן, יוצא לכאורה כי אין לבית המשפט המינהלי סמכות עניינית לדון בעניין.

3. בטרם קביעת הבקשה לדיון או מתן החלטה אחרת, מתבקש ב"כ המבקשת לפרט מקור סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה, כפי דרישתה של תקנה 5(ב)(3א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000.

עמדת ב"כ המבקשת כאמור תוגש בכל ההקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 18.12.2017.

4. לעיון פנימי ליום 19.12.2017.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ח, 12 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.