פתח דבר וטענות הצדדים

1. בפני תביעה כספית על סך 51,549 ₪.
2. לטענת התובעת, התובעת סיפקה לתובע סחורה בהתאם להזמנות שביצע, והנתבע נותר חייב לה סך נומינאלי של 50,646 ₪.
3. מנגד, הנתבע מכחיש כי נותר חייב לתובעת.

דיון והכרעה

1. בענייננו, הנתבע טוען, למעשה, ל"עסקת שרשרת", במסגרתה הנתבע הזמין סחורה מהתובעת על מנת לספק את הסחורה לצד ג'. (ר' עמ' 9, שו' 2 ואילך לפרו' מיום 13.11.18).
2. טוען הנתבע כי שעה שהתובעת לא סיפקה לו בזמן את הסחורה, צד ג' סירב לשלם לו, ומשכך הוא העביר לתובעת 10,000 ₪ בלבד מהסך שהועבר אליו בסופו של יום על ידי צד ג' (לאחר שהנתבע תבע את צד ג' והושגו הסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין).
3. במילים אחרות, הנתבע עשה דין לעצמו.

שהרי, הנתבע אינו חולק על סך התמורה שנקבע בין התובעת לבינו, אלא טוען כי "קיזז" מסך התמורה אותה הוא חב לתובעת בגין התרשלות התובעת באספקת הסחורה ותולדות התרשלות זו.

1. לא הומצאה אסמכתא מתאימה להתרשלות הנטענת, שאירעה לפני כ-5 שנים.
2. כן ייאמר כי הנתבע לא טרח לזמן עדים רלוונטיים בהקשר. (שם, עמ' 8, שו' 20).
3. מעדות הנתבע עולה כי הוא מכיר בזכאותה של התובעת לקבל ממנו כספים נוספים וכי לא העביר לתובעת כספים אלו משום שתבעה אותו (שם, עמ' 7, שו' 13). (כפי שנכתב בכתב ההגנה, מדובר על סך 13,000 ₪ וכן סך 6,000 ₪ ).
4. לא הוכח כי הנתבעת העבירה לתובעת סך נוסף בגובה 6,000 ₪. (שם, שו' 29 ואילך).
5. בהמשך לאמור בסע' 5, 10 לעיל, הרי שגובה החוב הנותר הוא 41,549 ₪.
6. דומה כי בענייננו נתבע המתחמק מלשלם את חובו, (לרבות סך החוב שאינו שנוי במחלוקת – וחמור הוא הדבר).
7. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה סיבה אמיתית להתחמקות הנתבע מלשלם את חובו לתובעת, התביעה מתקבלת במלואה.
8. הנתבע ישלם לתובעות סך של 41,549 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.
9. בנוסף ישא הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, ובאגרה ששולמה והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
10. התיק ייסגר.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.