כללי

1. העותר אסיר פלילי המרצה עונש מאסר בן שנתיים, 3 חודשים ו-27 ימים בגין עבירות החזקת נשק, עבירות כלכליות, נהיגה ללא רישיון ואי תשלום קנס וזאת מיום20.5.16, זהו מאסרו השלישי, והוא מסווג לקטגוריה ב-1.
2. העותר מלין על החלטת המשיבה שלא לאשר לו לצאת לחופשה מיוחדת ו/או יציאה באבטחה על מנת לפקוד את קבר בנו הממוקם בכניסה לג'לג'וליה.

טענות ב"כ הצדדים

1. לטענת העותר, בנו עבד עראר נפטר ביום 16.11.17, הוא לא הוצא להלוויית בנו ולא זכה להיפרד ממנו כראוי. על כן מבקש העותר להיפרד מבנו בבית הקברות, בביקור שלו בלבד וללא התקהלות נוספת.
2. לטענת ב"כ המשיבה, אף שיציאת אסיר לחופשה מטעמים מיוחדים לשם עלייה לקבר של קרוב משפחה מדרגה ראשונה נמנית עם הנסיבות המנויות בפקודת הנציבות 04.40.00 חופשות אסירים, הרי שיציאה כאמור מותנית באישור משטרת ישראל. במקרה דנן מתנגדת משטרת ישראל ליציאת העותר לחופשה מיוחדת בג'לג'וליה, כיוון שבנו נהרג במקום זה במסגרת חיסול, ואדם נוסף נפצע קשה. למשפחת העותר קיימים סכסוכים עקובים מדם המעמידים את העותר ואחרים בסכנת פגיעה, נוכח אופיו האלים של הסכסוך. בן נוסף של העותר נרצח במסגרת סכסוך זה שנתיים קודם לכן.

בנסיבות אלה, מתנגדת המשיבה להוצאת העותר לחופשה מיוחדת, שעלולה לסכן את העותר ואת שלום הציבור ובטחונו.

גם גורמי המודיעין מתנגדים ליציאתו של העותר לחופשה מיוחדת מטעמים אלה.

אשר לאפשרות יציאת העותר בליווי גורמי שב"ס, טוענת ב"כ המשיבה כי נסיבות היציאה אינן עומדות בתנאי פקודת הנציבות 04.40.01 הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר, מכיוון שאין המדובר באחד מהמועדים הנקובים בפקודה: יום השבעה, השלושים ו/או יום השנה לפטירה. עוד נטען כי הוצאת העותר בליווי לא מתאפשרת בשים לב לסיכון הנשקף הן כלפי העותר והן כלפי צוות הסוהרים.

1. במעמד הדיון לפני טען ב"כ העותר, כי לבן נוסף של העותר המרצה עונש מאסר בגין הריגה התאפשר לצאת ממקום כלאו לביקור בקבר אחיו, בליווי שב"ס, במועד שלא הודע לו מבעוד מועד.

ב"כ המשיבה מצידה טענה כי המידע בעניינם של העותר ושל הבן שכן יֵצֵא בליווי שונה, ועל כן מדובר באבחנה מוצדקת ולא באפליה פסולה.

1. במעמד הדיון עיינתי במידע המודיעיני, ובשים לב להתרשמותי כי הסיכון קיים בשני המקרים נוכח הסכסוכים העקובים מדם בהם מעורבת משפחת העותר, ביקשתי את ב"כ המשיבה לבחון פעם נוספת את אפשרות הוצאת העותר באבטחה לקבר בנו, במועד ובשעה שייבחרו על ידי המשיב.
2. בחינה נוספת נערכה כאמור על ידי המשיבה, ובהודעתה מיום 19.2.18 נמסר כי הנושא נבחן פעם נוספת על ידי סגנית מפקד המחוז, והוחלט שלא לאשר יציאה בליווי, מהטעם שבעניינו של העותר קיים מידע מודיעיני הן של שב"ס והן של משטרת ישראל אודות סכסוכים רבים ואודות פעילותו הפלילית של העותר, בעוד שבעניינו של הבן קיים מידע שב"ס בלבד.
3. ב"כ העותר מצדו הגיב לדברים וטען כי גם ביחס לבנו של העותר קיים מידע מודיעיני הן של שב"ס והן של משטרת ישראל, כי בית משפט זה כבר הביע דעתו ביחס לדמיון במידע, וכי מדובר באפליה אסורה ולא ראויה של העותר.
4. בהודעת עדכון מיום 20.2.18 מסרה המשיבה כי בעקבות קבלת מידע מודיעיני עדכני נערכה בחינה מחודשת של הנושא והוחלט שלא להוציא גם את בנו של העותר באבטחה לקבר האח.

דיון והכרעה

1. לצורך מתן החלטה בעתירה ביקשתי פעם נוספת לקבל לעיוני את המידע המודיעיני בעניין בני המשפחה, לשם בחינת טענת האפליה והסכסוך הנטען המשפיע על מידת הסיכון הנשקף לבני המשפחה, ועומד בבסיס קבלת ההחלטות בעניינם על ידי המשיבה.
2. מידע זה מצביע, כאמור, על קיומו של סכסוך עקוב מדם, סכסוך פעיל אשר גבה מספר קרבנות עד היום. לעותר שני בנים המצויים במשמורת שב"ס, והמידע – אף כי ישנו שוני בכמותו ביחס לכל אחד מהם – מתייחס לבני המשפחה ולסכסוך הקיים בכללותו.
3. הודעתה של המשיבה מהיום, אודות ביטול הוצאתו באבטחה של האח בשל מידע עדכני שנתקבל (ככל הנראה ידיעה 374), איינה את טענת ההפליה שהועלתה על ידי ב"כ העותר.

אציין כי בנסיבות אלה כמו גם בהתחשב בכך שמועד תום ריצוי עונשו המלא של העותר עתיד לחול בעוד כחצי שנה, לא מצאתי להתערב בהחלטת המשיבה, אשר מטרתה שמירה על שלומו ובטחונו של העותר כמו גם על שלומם ובטחונם של אנשי צוות הליווי.

1. בנסיבות האמורות, עם כל הצער שבדבר, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.