1. נקבע להמשך דיון ליום 16.3.20 בשעה 8:45. במועד הדיון תידון העתירה של התובעים להצהיר, שלתובעים זכויות חכירה לצמיתות בחלקה א' של הנחלה.

זכויות החכירה בחלקה א' של הנחלה רשומות במרשם המקרקעין.

ב"כ הנתבעות 1-2 תמציא לתיק התובענה עד 30.9.19 :

[א] נסח טאבו עדכני של המקרקעין הידועים כגוש 6178 חלקה 132 .

[ב] את כל המסמכים והבקשות שהוגשו כתנאי לחתימת ההסכם מ-13.4.05 בין מינהל מקרקעי ישראל לבין קרונזון אבינועם, וכתנאי לחתימה על שטר הארכת תקופת החכירה מ-10.8.05 לטובת קרונזון אבינועם.

1. ב"כ התובעים יגיש עמדה עד 30.10.19 לעניין השאלה מדוע לא תימחק העתירה להצהיר על זכות חכירה לצמיתות ביחס לחלקה א' – חלקת המגורים, בהתייחס למפורט להלן :

[א] ב-13.4.05 קרונזון אבינועם חתם על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל ובה הוצהר : " החכירה שהוארכה תגיע לסיומה ב-30.9.32 ללא זכות לחידוש נוסף".

[ב] בפסק הדין בע"א 463/18 קיבוץ חפציבה נ' קק"ל , שהצדדים הפנו וטענו בעניינו בדיון ,קבע כב' השופט גרוסקופף בסעיף 8 לפסק הדין: " כאשר יחסי הצדדים מוסדרים בחוזה חכירה תקף, הקובע כי הוא בא במקום כל הסכם קודם, הרי שכל עוד חוזה זה עומד בתוקפו, אין חשיבות משפטית לחוזי החכירה שנחתמו בעבר, ובכללם חוזה החכירה הראשון, שמכוחו הועמדו המקרקעין לרשות החקלאי, אלא יש לבחון את הטענה לזכויות יתר בהתאם להוראות חוזה החכירה שבתוקף"; ובסעיף 10(ד) לפסק הדין : " ... אין מקום להכיר בטענה לזכויות יתר כאשר היא עומדת בניגוד לחוזה החכירה התקף שבין רמ"י לבין החוכר החקלאי" .

[ג] סעיף 161 לחוק המקרקעין מורה: " מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלה לפי חוק ".

סעיף 3 לחוק המקרקעין שולל חכירה לצמיתות ומורה : " שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה תמורת דמי שכירות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות ; שכירות לתקופה של למעלה מ-5 שנים תקרא "חכירה" ; שכירות לתקופה של למעלה מ-25 שנים תקרא " חכירה לדורות".

[ד] בהסכם 35' נקבע לכאורה שבתום תקופת החכירה הראשונה תוארך תקופת החכירה בתקופה נוספת אחת בלבד של 49 שנים.

ב"כ הנתבעים יגישו את תגובתם עד 30.11.19 .

המשך דיון במועד הדיון הקבוע.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.