לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית.

המבקש עומד לדין על כך שנהג לכאורה במהירות 148 קמ"ש בדרך בה מותרת מהירות עד 90 קמ"ש. בעקבות זאת נערך למבקש שימוע ורישיונו נפסל ל-30 יום.

המבקש תוקף את ההליך בשני מישורים. בכל הנוגע לשימוע נטען כי בשולי טופס השימוע נעדרת חתימת עורך השימוע. בכל הנוגע לעבירה נטען לחולשה או כרסום ראייתי המצדיקים השבת רישיונו. ביתר פירוט טוען המבקש כי בהזמנה לדין לא פורט מצב התנועה בעת האכיפה, התמרורים שנבדקו לפני אכיפה אינם רלוונטיים נוכח מסלול הנסיעה של המבקש, לא הוכח מטופס הבדיקות המקדימות שנערכו למכשיר הממל"ז, באמצעותו בוצעה אכיפה, כי אלה נערכו בהתאם לנוהל (לא צוין כי ניתן להבחין בקו רקיע מאחורי העמוד) וכן לא צוין בטופס הבדיקות אמצעי לזיהוי של העמוד הספציפי באמצעותו בוצעה הבדיקה על מנת לאפשר להגנה לבחון עמידתו בהוראות נוהל ההפעלה. בטופס הבדיקות סימן הבודק V בחלק מן הבדיקות ובחלק אחר ציין "תקין". לטענת המבקש אין די בציון V בלבד. לאור האמור טוען המבקש כי לא הוכח לכאורה כי הממל"ז היה תקין בעת האכיפה.

המשיבה טוענת כי קיימת תשתית לכאורה להוכחת העבירה וכי אין עילה להתערב בשיקול דעתו של קצין המשטרה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

אפתח בטענה לגבי ליקויים בהליך השימוע. המבקש אינו חולק על סמכותו של קצין המשטרה לקיים לו שימוע. הוא אינו חולק על תוכן הדברים שנרשמו בטופס או על כך שהקצין שהיה מוסמך לפסול אותו אכן פסל אותו בתום השימוע. בנסיבות אלה היעדר חתימת הקצין מהווה לכל היותר פגם טכני שאינו יורד לשורש העניין.

אפנה מכאן לטענות בדבר חולשה ראייתית או כרסום. אין ממש בטענות אלה כפי שאראה. המבקש טוען כי לא נבדקו התמרורים הרלוונטיים לאכיפה משום שהוא נסע, לטענתו, במסלול שהפך תמרור זה ללא רלוונטי. ברור כי טענה זו, כולל טענת המבקש אודות מסלול נסיעתו, דינה להתברר בהליך העיקרי ולא בשלב זה שכן אין לפני כל ראיה אודות המסלול בו הגיע המבקש לנקודת האכיפה. גם את הטענה כי מצב התנועה לא פורט יש לדחות. הנחיות להפעלת לילה באמצעות ממל"ז דורשות בין היתר לציין אם הנבדק היה בודד בנתיב ובכיוון הנסיעה (תת"ע 31267-09 מ"י נ' קנטור). עורך ההזמנה לדין ציין כי האכיפה בוצעה בעת שהמבקש נסע בנתיב שני מימין מבין ארבעה נתיבי נסיעה וכי "שדה הראיה נקי ואין במקביל אליו רכב נוסף". עוד צוין בטופס הבדיקות כי "היה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המפעיל לרכב המטרה" וכן "מרגע זיהוי רכב המטרה נקודת הכיוון האדומה הייתה מכוונת לאזור מרכז רכב המטרה עד לקבלת צלילי אישור מדידה". מכיוון שההיגיון ביסוד נוהל ההפעלה הוא למנוע מצב בו מייחס המפעיל, בטעות, את מהירותו של רכב נבדק לרכב אחר שנסע בסמוך נראה לי כי העובדה שלא נסע כל רכב במקביל לרכב המבקש ולא הייתה כל חציצה בין המפעיל לרכב המבקש מקטינים את הסיכון לטעות כזו. אכן, האמור איננו שולל אפשרות בה למשל נסעו כלי רכב מאחורי רכב המבקש באותו נתיב או נסעו מלפניו או מאחוריו בנתיבי נסיעה שונים (אך לא במקביל) אולם להוכחת נתונים אלה עשויה להיות השפעה על המשקל שיש לייחס לבדיקת הממל"ז ולא לקבילותה.

יש לדחות את הטענה בנוגע לחוסר היכולת לזהות באופן ספציפי ומדויק את העמוד באמצעותו בוצעו הבדיקות המקדימות. על פי האמור בטופס בוצעו הבדיקות על פני תאורה "בבית דגן" "מול מתנ"א ת"א". ייתכן שיש בציון מקום זה פנסי תאורה רבים וייתכן שישנו רק פנס אחד. ברור כי ככל שיש רק פנס אחד במקום הרי שלא נפגעת יכולתו של המבקש להתגונן שכן הוא יכול לבחון את התאמת העמוד להוראות נוהל ההפעלה. אם לעומת זאת קיימים במקום מספר עמודים הרי שעשויה להיות לכך השלכה לעניין יכולתו של המבקש להתגונן. כך או כך, מדובר בנתון שיש לבררו במסגרת ניהול ההליך העיקרי ולא ניתן כבר בשלב זה להניח לטובת המבקש כי הגנתו תקופח מבלי שיוכח שיש בסיס עובדתי הולם להנחה זו.

צודק ב"כ המבקש בטענה כי ביחס לחלק מן הבדיקות המקדימות צוין במלל "תקין" אך באחרות סומן V בלבד. אין בטענה זו כדי להודיע את המבקש שכן כבר נפסק כי הפרשנות הסבירה היחידה לסימון V היא כי התקבלה תוצאה תקינה בבדיקה ואין לקבל טענה כי הסימון מעיד רק על ביצוע הבדיקה ללא התייחסות לתוצאותיה ( רע"פ 4150/15 בר כוכבא נ' מ"י).

לאור האמור אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש. מכאן לעברו של המבקש. המבקש נוהג משנת 96' לחובתו 28 הרשעות קודמות, לא מעט מתוכן בעלות גוון בטיחותי מובהק כמו נהיגה בשכרות (משנת 2009), נהיגה במהירות בלתי סבירה, שימוש בטלפון תוך תנועת הרכב ואי ציות לתמרורים. די בכך כדי לקבוע כי חוקי התנועה אינם נר לרגליו של המבקש.

בהינתן תשתית ראייתית לכאורה לביצוע העבירה ונוכח עברו הלא קל של המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי החלטת הקצין סבירה ומידתית ואין עילה להתערב בה. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.