<#1#>

נוכחים:

ב"כ העורר – עו"ד סמרה

ב"כ המשיבה – עו"ד כץ

העורר הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העורר:

בתיק זה לטעמי יש נסיבות מיוחדות יוצאות דופן. ההגנה הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. ההסכמה היא לעצם הנהיגה. מדובר בעורר נעדר עבר פלילי, משפחה מכובדת, מנהל חיים נורמטיביים ואשתו בהריון מתקדם. אין חולק שהנאשם נהג בפסילה אך מדובר ברשיון שהוקפא על ידי משרד הרישוי. עניין זה יתברר עד תום אך אנו גם לא במצב של ענישה מקדימה על חשבון העונש.

הדיון שהתקיים ביום חמישי בביהמ"ש קמא, כשאף התובע שם התרשם מעניינו של העורר. לו היינו מתרשמים או ביהמ"ש היה אומר שהמפקח השני לא מספיק טוב, הרי יש משפחה ענפה וכן אנשים מכובדים שיכולים להוות מפקחים.

אני סבור כאשר לעורר אין תיקים פליליים או הפרות והוא מבין את המשמעות, והעורר מבין שאסור לו לנהוג, אבקש כי ישוחרר למעצר בית בכפר קאסם ואנו נברר את כל העניינים בתיק הפלילי. העורר סמך על משרד הרישוי כאשר נתנו לו רשיון.

ב"כ המשיבה:

חברי ציין שהעורר שוחרר בתחנת המשטרה, מ למד בעצם על התחכום והמרמה ועל התנהלות העורר. מפנה לכך שאין סינכרון בין המשטרה לבין משרדי ממשלה כמשרד הרישוי. לפעמים קורים מצבים ששלילת רשיון על ידי ביהמ"ש לא מגיעה למשרד התחבורה ונגרמות טעויות.

ב"כ העורר:

העורר הגיע למשרד הרישוי עם סניגורו אז, הוא קיבל את הרשיון.

ב"כ המשיבה:

יש לזכור כי אותו עורר הורשע ב- 31.12.15 בביהמ"ש השלום לתעבורה בהפקרה ומדובר גם שם במערבל בטון והושתו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ו- 10 חודשי מע"ת וכן פסילה של הרשיון. הוגשו עררים לביהמ"ש המחוזי שנמחקו בהסכמה שני הצדדים.

ביהמ"ש הפנה לתסקיר שירות המבחן. כאשר ביהמ"ש בוחן מפקחים אינו חייב ליתן החלטה מיידית אלא לאחר שהגיע תסקיר שירות מבחן שממליץ אם לאו. אני מפנה לכך שביהמ"ש התייחס למפקחים ולשירות המבחן בהחלטתו.

אין מדובר בהחלטה שמסיימת את ההליך אלא בהחלטת ביניים. למעשה בשני המקרים העורר נוהג ברכב כבד, מערבל בטון והמסוכנות לא רק מהנהיגה אלא מהתנהגותו. התחכום שברמיה זה שהוא לא עדכן את עוה"ד שלו ואיתו הלך למשרד הרישוי וגם שם לא אומר שהוא יודע שהוא פסול. מדובר בתיק חמור של הפקרה. דווקא פה המסוכנות במרמה ולא ניתן לתת בו אמון.

ביהמ"ש לא הורה על מעצר עד תום ההליכים אלא הפנה לקבלת תסקיר בטרם יתן החלטה מסכמת, וביקש משירות המבחן לבחון את המפקחים.

ב"כ העורר:

אי אפשר לזלזל במעצר ואציין כי שירות המבחן לא הגיע אליו. כשביהמ"ש שומע את המפקחים ויש התרשמות חיובית אם לאו, על ביהמ"ש לציין זאת בהחלטתו. ביהמ"ש קמא חשב באותה ישיבה שאם נסכים להשאיר את העורר עד יום ראשון, ביהמ"ש ישקול מעצר בפיקוח אלקטרוני. הסכמתי כי המעצר יהיה עד יום ראשון והופתענו כשקיבלנו את ההחלטה כפי שניתנה.

בנוסף אני סבור כי המע"ת העומד ותלוי נגד העורר אינו רלבנטי לכאן או לכאן בשלב זה.

ב"כ הצדדים:

מסכימים להצעת ביהמ"ש לפיה בשלב זה הערר יידחה ואולם, ככל שלא יתקבל תסקיר עד לדיון ביום 3.1.18 בביהמ"ש קמא, הרי שביהמ"ש קמא בדיון יבחן את המפקחים החדשים שיוצעו לו ויחליט בהתאם לשיקול דעתו.

מבקשים להפנות את תשומת לב שירות המבחן לכך ששירות המבחן טרם פגש את העורר.

<#2#>

החלטה

אני נותן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כמפורט לעיל.

מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק הפרוטוקול לשירות המבחן.

לטיפול שירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ח, 24/12/2017 במעמד הנוכחים.