27 מאי 2018

1. ביום 18.12.2017 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת בשל זכויות המגיעות לו עקב עבודתו אצל הנתבעת וסיומה.

2. הנתבעת נדרשה להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לה כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו לה ביום 12.2.2018, לא הגישה כתב הגנה.

 3. משלא הוגש כתב הגנה במועד, ומשזה לא הוגש אף לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר שהומצאה לנתבעת באמצעות הדבקה ביום 22.4.2018, ובהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין על יסוד כתב התביעה.

4. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. פיצויי פיטורים בסך 9,920 ₪,

ב. ימי חג בסך 3,840 ₪,

ג. פיצוי חלף הפרשות לקופת גמל בסך 7,845.5 ₪,

ד. פיצוי חלף הפרשות לקופת גמל (פיצויים) בסך 7,845.5. ₪,

ה. פדיון ימי חופשה בסך 725 ₪,

ו. דמי הבראה בסך 2,646 ₪,

ז. פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 4,800 ₪,

ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב בסך 5,000 ₪,

ט. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪,

לסכומים האמורים יוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

5. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 1,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ח, (27 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.