לפניי תביעת התובעת בגין נזק לרכבה בתאונה קלה בדרך העצמאות בחיפה. התובעת לא הפעילה את הביטוח המקיף, והגישה לאחר הדיון אישור אי הגשת תביעה.

לאחר ששמעתי את העדים, התובעת וחברהּ לשעבר, והנתבע, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה לגרסתה כי הנתבע נסע אחורנית ופגע ברכבה, עם חלקו האחורי.

גרסת התובעת היתה לא ברורה, ולא ברור מדוע נסעה במסלול הימני ברח' העצמאות אם ביקשה לפנות שמאלה. סביר יותר שפנתה ימינה, נכנסה לתחנת הרכבת ומשם נסעה ישר על מנת לחצות את רחוב העצמאות לכיוון הרחוב המחבר אותו לדרך יפו.

הנתבע הודה כי עצר בצומת, לאחר שהתנועה נעצרה, והגרסה לפיה החל לפתע בנסיעה אחורנית אינה סבירה למקום. סביר יותר שהתובעת, שגם עליה היה לפנות את הצומת, העריכה לא נכון כי תוכל לעבור מאחוריו, ומיקום הנזק הנטען ברכבה, צד שמאל קדמי, מתיישב טוב יותר עם גרסת הנתבע.

עיון בתמונות הנזק לרכב התובעת, שצולמו על ידי השמאי (ת/1) אינו מאפשר להבחין בנזק לפני התיקון. טענת הנתבע כי הנזק, שתוקן, לא נבע מהמפגש בין כלי הרכב, שאינו מוכחש, אפשרית.

הנתבע הציג צילומי צבע של רכבו במוקדים הרלוונטיים (נ/2) ללא נזק נראה לעין, ויחד עם פער הזמנים בין מועד התאונה, 13/7/17, למועד בדיקת רכב התובעת, 2/8/17, גם הוא מאפשר קבלת גרסת הנתבע והעדפתה על זו של התובעת ובן זוגה לשעבר. התובעת לא הוכיחה כי שילמה עבור תיקון הנזק והציגה רק חשבונית עסקה/תעודת משלוח (ת/2) ולא חשבונית מס/קבלה.

הסיכום הינו כי אני דוחה את התביעה.

בהתחשב בתרומת הנתבע למקרה בעצירתו באמצע צומת לא פנוי, תוך הפרעה לתנועה, ואי מסירת פרטים, איני מחייבת את התובעת בהוצאותיו.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ח, 02 מאי 2018, בהעדר הצדדים.