1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 5/11/2017 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10%, בניכוי 5% בגין מצב קודם ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער נפגע ביום 27/4/2015 באירוע אשר הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה "החמרה במחלת הסוכרת".

המערער הגיש תביעה למשיב לקביעת אחוזי נכות.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 21/7/2016, קבעה למערער 10% נכות בניכוי חצי בגין מצב קודם והעמידה את נכותו הצמיתה בשיעור 5%.

4. על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערעור בפני וועדה רפואית לעררים במסגרתו ביקש לקבוע לו בנוסף אחוזי נכות בגין המחלה הנוירופטית שהתפתחה אצלו לאחר התאונה.

5. ועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 5/11/2017 הותירה את החלטת הועדה מדרג ראשון על כנה. בהתייחס למחלה הנוירופטית קבעה הוועדה כי:

"מדובר בתאונה מ 4/15 בדיקת EMG בוצעה ב 11/16 זאת אומרת לא הרבה זמן מתאונה נדונה, לאור סמיכות הופעתה של המחלה הנוירופטית לתאונה הנדונה הוועדה סבורה שהמחלה איננה קשורה לתאונה הנדונה אלא קשורה למצב סכרתי קודם מדובר במחלה קלה ולא החמירה כתוצאה מתאונה הנדונה, אין נכות עבור נוירופטיה כתוצאה מתאונה הנדונה."

מכאן הערעור.

6. טענות המערער

לטענת המערער, החלטת הוועדה סותרת את החלטת פקיד התביעות שהכיר במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה על דרך ההחמרה.

הופעת הנזק הנוירולוגי היתה לאחר כשנה וחצי ממועד התאונה ולא ברור איך קבעה הוועדה שהנזק הנוירולוגי שהתפתח אינו קשור כלל לפגיעה בעבודה.

קביעת הוועדה לפיה המחלה נובעת אך ורק ממחלת הסוכרת טרם הפגיעה מתעלמת מההכרה בהחמרה. הוועדה לא מילאה את חובת ההנמקה המוטלת עליה בכך שלא הסבירה מה היה שיעור נכותו של המערער טרם הפגיעה.

7. טענות המשיב

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות הואיל ולא נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר מצדיק התערבות בית הדין.

קביעת הוועדה לפיה סמיכות הזמנים בין הופעת הנוירופטיה לאירוע בעבודה מלמדת כי המחלה קשורה במצב הסוכרתי הקודם של המערער טרם הפגיעה, הינה קביעה רפואית מקצועית גרידא שאין סמכות לבית הדין להתערב בה.

המשיב צירף אישור רפואי אשר מלמד לטענתו כי המערער היה מטופל בתרופות בגין מחלת הסכרת עובר לתאונה, עובדה אשר מלמדת כי אין קשר בין התפתחות הנוירופטיה לבין הפגיעה בעבודה.

החלטת הוועדה הייתה ברורה ומפורטת בתחום הרפואי כך שאין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור שהוגשה על ידי המערער, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה סקרה בסעיף 6 לפרוטוקול את ממצאי בדיקת ה- EMG שעבר המערער ביום 9/11/2016 אשר הראתה : "תוצאות מתאימות לפולינוירופטיה בגפיים תחתונות קלה" וקבעה כאמור בסעיף 5 לעיל.

10. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה נאחזה בעובדה שהנוירופטיה הופיעה כשנה וחצי בלבד לאחר האירוע בעבודה והגיעה למסקנה שאין קשר סיבתי רפואי בין המחלה לבין הפגיעה.

ברור שהנמקת הוועדה הינה לקונית ולא ברורה, שכן לא ברור כיצד שללה הוועדה קשר סיבתי אפשרי כלשהו בין הפגיעה לבין הופעת המחלה הנוירופטית על סמך ציר הזמן שעבר ממועד הפגיעה לבין מועד הופעת המחלה ועל בסיסו בלבד מבלי לתמוך את מסקנתה בהנמקה מקצועית מפורטת ומבלי להתייחס להיסטוריה הרפואית של המערער.

11. העובדה שהמערער אובחן כחולה סכרת וטופל בתרופות עובר למועד התאונה אין בה כשלעצמה לשלול קשר סיבתי אפשרי בין התאונה לבין המחלה הנוירופטית אשר הופיעה כשנה וחצי לאחר האירוע בעבודה ועל הוועדה לנמק את מסקנתה תוך התייחסות לממצאים הרפואיים עובר ולאחר האירוע בעבדה וכן למכלול נתוניו האישיים של המערער.

סוף דבר

12. הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 5/11/2017, על מנת שתבחן מחדש קביעותיה בכל הקשור למחלה

הנוירופטית ממנה סובל המערער, על הוועדה לקבוע באופן מפורש האם האירוע בעבודתו של המערער מיום 27/4/2015 גרם למחלה, החמיר אותה או האיץ את הופעתה ולקבוע אחוזי נכות, אם בכלל, בהתאם. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה, יחד עם בא כוחו, ויתאפשר להם לטעון לפניה.

13. המשיב ישלם למערער הוצאות משט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ח, (12 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.