תביעה כספית על סך 11,918 ₪.

עניינה של התביעה נזקי פח עקב תאונת דרכים.

לפי כתב התביעה, ביום 3.12.17, סמוך לשעה 16:20, נסע התובע 1 ברכב הרשום על שם אשתו, התובעת 2, ברחוב הרב מרכוס, המשתלב עם רחוב שיבת ציון, כשהוא בנתיב השמאלי, וכאשר היה בחלקו השמאלי של הנתיב, שמע לפתע מכה בחלקו האחורי ימני של הרכב, הוא ניסה להתחמק מהמכה, סובב את ההגה בכיוון שמאל, והבחין ברכב שנדחף מימין ופגע ברכבו בכל הדופן הימנית.

הנתבעים כופרים באחריותם לתאונה.

לטענתם, הנתבעת 1 נהגה ברכבה ברחוב הרב מרכוס בחיפה בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה, כאשר בכוונתה לנסוע ימינה, לכיוון העיר התחתית, כאשר לפתע סטה התובע מהנתיב השמאלי, אל הנתיב הימני בו נסעה אותה עת הנתבעת 1, ופגע ברכב הנתבעים בחלקו השמאלי קדמי.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, ועיינתי בכתבי הטענות וחומר הראיות, לרבות תמונות מזירת התאונה, ושל רכבי הנהגים המעורבים בתאונה, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

התאונה התרחשה ברחוב הרב מרכוס בחיפה, במקום בו מתפצלים שני נתיבי הנסיעה על ידי אי תנועה המצויר ומפריד בין הנתיבים. הנתיב הימני הוא עקומה ימינה ופונה לרח' שיבת ציון ואילו הנתיב השמאלי הסמוך אליו, פונה אל עבר מרכז העיר.

מהתמונות שהוגשו לבית המשפט, ועל יסוד עדויות הצדדים, הנני קובע כי הנתבעת 1 נסעה בנתיב הימני ברח' הרב מרכוס כשפניה לרח' שיבת ציון, ואילו התובע נסע בנתיב השמאלי ברחוב זה, וביקש לפנות לנתיב הימני בסמוך לאי התנועה המצויר במקום, המפצל בין שני הנתיבים, תוך שהוא עוקף את הנתבעת 1 משמאל סמוך לאי התנועה המצויר, במקום בו הנתיב הופך לנתיב אחד ימינה, ונגע ברכבה קלות בחלקו השמאלי של רכב הנתבעת 1.

התבוננות בתמונות שסיפק התובע עצמו, מלמדות על מנח רכבו (יונדאי), לצד רכבה של הנתבעת 1 (טויוטה). הרכב של הנתבעת הוא רכב מאוד קטן, אשר אינו תופס את כל הנתיב, ונראה כי התובע ביקש בשלב מאוחר מדי להשתלב בנתיב הימני, ובהינתן גודל רכבה של הנתבעת, הוא סבר שישתלב וחלף לידו, וכאמור, פגע קלות עם דופן ימין של רכבו, ברכב הנתבעת.

גרסתה של הנתבעת הותירה על בית המשפט רושם אמין ומהימן, ניכר היה כי היא מתארת את הדברים כהווייתם ולא מקצינה בתיאוריה ואילו גרסת התובע היתה קשה עלי.

זאת ועוד, גם גרסת התובע בדיווח שמסר לחברת הביטוח, מתיישבת עם המסקנה האמורה, שעה שהוא מציין שהוא נסע בנתיב השמאלי.

בהודעה לחברת הביטוח, הוא טען כי הוא היה "בחלקו השמאלי" של אותו נתיב, אלא שעיון בתמונות שהציג, מלמד כי גרסה זו היא בעייתית. התמונה שהציגו הצדדים מיד אחרי קרות התאונה, מלמדת שרכבו של התובע עמד אכן בצידו השמאלי של הנתיב, אך מכיוון הנתיב השמאלי של רחוב הרב מרכוס, שכאמור, פניו אל עבר מרכז העיר, דבר המתיישב עם כך שהתובע החליט בשלב מאוחר מדי, לסטות ימינה אל תוך הנתיב הימני, אל עבר העיר התחתית, ברחוב שיבת ציון.

גם התיאור שניסה לספק התובע בדיווח לחברת הביטוח, כאילו הוא ניסה להתחמק מהמכה, וסובב את ההגה לכיוון השמאלי, מוקצן ואינו מתיישב עם התרחיש התאונתי.

יצוין, כי מדובר בנזק מינורי שנגרם לרכבו, בדמות של נקודה באזור הכנף האחורי, בדמות של שריטה קלה בחלק האחורי של רכבו, בסמוך לגלגל האחורי, שאורכה כ-10 ס"מ, ונגיעה קלה בחלק הקדמי של הרכב, באזור החלק התחתון של הכנף הקדמית ימנית, בסמוך לגלגל.

למעלה מן הצורך, יוער בהקשר זה, כי אין כל הלימה בין הנזק המינורי הזה, לבין הסכום המופרך הנתבע בתביעה שבפניי, על פיה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזק בשיעור של כ-12,000 ₪.

משקיבלתי את גרסתה של הנתבעת כגרסה מהימנה, וקבעתי בהתבסס עליה ובהתבסס על יתר חומר הראיות כי הנתבעת נסעה בנתיב הימני, ופנתה ימינה לרחוב שיבת ציון, ואילו התובע הוא זה שסטה מנתיבו השמאלי, אל עבר נתיב נסיעתה, הרי שהמסקנה המתחייבת היא שהתובע נהג בניגוד לדיני התעבורה (תקנה 40(א) לתקנות התעבורה), ולכן, לא אוכל לקבל את התביעה.

התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאותיהם בסך של 250 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום. מאותו מועד יישאו ריבית והפרשי הצמדה.

הודעה לצדדים זכותם לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק דין זה לידיהם.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ח, 03 מאי 2018, בהעדר הצדדים.