1. לפניי בקשת הנתבע (מיום 03/05/2018) לדחות את התובענה על הסף בהעדר סמכות עניינית. הנתבע טוען כי היות ובין הצדדים שררו יחסי עובד מעביד, דינה של התביעה להתברר בבית הדין לעבודה.

רקע וטענות הצדדים:

1. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה בסך 100,000 ₪ בגין הוצאת לשון-הרע לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). לטענת התובע פרסם הנתבע פוסטים שקריים, מכפישים ומשפילים נגדו בפייסבוק, באכסנייתן של שתי קבוצות: "שוק אילתי יד שניה מספר 1" ו-"הספריה". מטרתם של הפוסטים היא להרוס את שמו הטוב של התובע ואת מקור פרנסתו.
2. קודם לכן שכר התובע (כשוכר משנה) ממר אשכול לוי (להלן "אשכול") נכס ופתח בו את מועדון הספריה אשר הזכיון לו, בו החזיק אשכול, נמסר לתובע בתאריך 13.3.2017. לטענת התובע שלח אשכול את הנתבע על מנת שישמש כנציגו במקום ויפקח על פעולות התובע, ואשכול הוא זה שהיה אמור, לדברי התובע, לשלם את שכרו של הנתבע. ביוני 2017 נסגר מועדון הספריה ואז התברר לתובע כי שכרו של הנתבע לא שולם לו על ידי אשכול אך כעסו של הנתבע מופנה כלפיו.
3. הנתבע טוען כי היכרותו עם אשכול היתה מינימלית והתרחשה בתחילת אפריל 2017. מעולם לא נמסר לו כי הוא איש מטעמו של אשכול או שאשכול אמור לשלם לו את שכרו. התובע הוא זה שקבע את שעות עבודתו והוא היה מעסיקו בפועל. התובע הוא גם מי שפיטר את הנתבע יחד עם יתר העובדים, חדשיים מאוחר יותר - כשהוא נותר חייב 8,200 ₪ לנתבע ולא שילם שכר זה למרות הבטחותיו . חדשיים מאוחר יותר פתח התובע מועדון חדש בין היתר באמצעות הכספים שנמנע מלשלם לנתבע, ואז החל לטעון כלפי הנתבע כי לא הוא אלא אשכול הוא שחייב לנתבע את שכרו.
4. הנתבע טוען כי התובע עצמו הוציא את דיבתו הוא, בתגובותיו לפוסטים שפרסם בפייסבוק, כי התובע יכול היה להסיר - לו רצה - את הפוסטים, הנתונים לשליטתו, אך לא עשה כן. כמו כן טוען הנתבע כי התובע גם הפיץ ברבים דיבה לגבי אביו של הנתבע ועל כן הגישו הנתבע ואביו תביעה שכנגד בסך 100,000 ₪ בגין אותם פרסומים נגדיים.
5. במקביל גם הגיש הנתבע את הבקשה נושא החלטה זו.
6. בתגובה טוען התובע (28.5.2018) ומפרט, הן בתגובה והן בתצהיר שצרף אליה, מדוע הנתבע לטעמו הועסק על ידי אשכול ולא על ידו. לטענתו הנתבע סולק מהעסק חודש לפני סגירתו ולא פוטר בגלל סגירת העסק. התובע מודה כי התחייב כלפי הנתבע שיעשה כל מאמץ לשלם לו כספים אותם חייב לו אשכול מכספו הפרטי, אולם כל זאת עד אשר התברר לו כי הנתבע מכפיש את שמו ברבים.

דיון והכרעה:

1. מהבקשה והתגובה אליה עולה כי השאלה אם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים אינה ברורה מאליה וקיימים שיקולים לכאן ולכאן. כן מתברר כי קיימות שתי משוכות שיש לתת עליהן את הדעת: ראשית הערכאה לה קיימת סמכות יחודית לקבוע אם קיימים יחסי עובד מעביד היא בית הדין לעבודה, מכח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה (ראו גם ע"א 321/75 שרות ארצי להדברה בע"מ נ. בוחבוט (פד"י ל (1)381 ). ושנית אין חולק כי בין התובע השני בתביעה שכנגד (אבי הנתבע) ובין הנתבע לא התקיימו יחסי עובד מעביד.
2. באשר למשוכה הראשונה, הרי שכפי שציין כב' השופט עמית בהחלטתו בעניין רע"א 3930/14 ורסנו נ. ניניו, דומה שאם תועבר להכרעת בית הדין לעבודה שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד והוא ימצא כי יחסים כאלה לא התקיימו בין הצדדים, יהיה מנוע בית הדין מלהחזיר את הדיון בתיק לבית משפט זה על פי הכלל "לא יעבירנו עוד" לפי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) (שחל אף על בית הדין לעבודה לפי סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969).
3. כב' השופט עמית הציע כי במקרה כזה ימחק בית המשפט המקורי את התביעה וזו תוגש מחדש בבית הדין לעבודה, כך שזה יוכל להעבירה לבית המשפט המקורי אם יקבע כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים. מחיקה כזו נעשתה, למשל, בתיק 7897-01-15 שלום נ. יונטרייד פרימיום בע"מ.
4. באשר למשוכה השניה - בעע (ארצי) 790/05 ד"ר רבנו (צוכמן) נ. Tissera Incנקבע כי לבית הדין לעבודה מוקנית סמכות לצרף לדיון צד ג' שנוכחותו דרושה ויש כלפיו עילת תביעה על מנת לפסוק כראוי בכל השאלות הרלוונטיות בהליך. הוסיף בית הדין וקבע כי ערכאה שיפוטית עשויה במסגרת תביעה שכנגד לקנות לעצמה סמכות עניינית שברגיל אינה מוקנית לה על מנת למנוע פיצול התדיינויות בין ערכאות שונות.
5. לאחר שנאמר כל זאת, יש לשים לב לעובדה כי הנתבע לא בקש את מחיקת התביעה אלא את דחייתה, אלא שעל פי סעיף 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הדן בבקשה לדחיית התביעה על הסף - "לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."
6. בהעדר ראיה חותכת הנגלית על פניה כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד, נראה כי יש להעביר את ההכרעה בסוגיה לבית הדין האזורי לעבודה אולם כאמור לעיל עדיף לנקוט בדרך של מחיקת התביעה בשלב זה, כאשר לפנים משורת הדין תוחזר האגרה לצדדים.
7. על כן ועל מנת שלא ליתן החלטה טרם נדרשו לה הצדדים יודיעו הצדדים עד 15.1.2019 עמדתם לגבי מחיקת התביעה והתביעה שכנגד והגשתן מחדש בבית הדין האזורי לעבודה. יש לקוות כי הצדדים יוכלו להגיש הודעה מוסכמת. למעלה מהצורך יוצע לצדדים שנית לשקול את הצעת בית המשפט, כפי שנמסרה בדיון, לסיים את כל ההתדיינויות בין הצדדים בפשרה.
8. לאור התוצאה אליה הגעתי יוכרע עניין ההוצאות בשל הגשת בקשה זו בסיום ההליכים בין הצדדים.
9. תז"פ 16.1.2019.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ט, 30 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ט, 31 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.