לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

נציג ציבור (עובדים) - מר אפרים ויגדר

פסק דין

תביעה זו עניינה תשלום זכויות התובע בגין עבודתו וסיומה.

רקע עובדתי

1. הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת או החברה) היא חברה העוסקת בהכנת אבנים ואריחים לחיפוי בניינים. הנתבעים 2-3 הם בעלים ומנהלי הנתבעת.

2. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 14.11.16 ועד ליום 5.11.17.

3. התובע עבד בימים א' עד ה' בין השעות 07:00-17:00 וביום ו' משעה 07:00-14:00. בעת שהתקבל התובע לעבודה סוכם בין הצדדים כי שכרו יעמוד על סך של 30 ₪ לשעה כאשר בהמשך הועלה שכרו ל-33 ₪ לשעה. בחודש 7/17 הגיעו הצדדים להסכמה כי שכרו של התובע ישולם על פי תפוקתו (לטענת התובע 3.5 אגורות לאבן בנוסף לשכר השעתי ולטענת הנתבעים 28 אגורות לאבן כאשר השכר לא יפחת משכר של 33 ₪ לשעה).

4. הצדדים חלקו על נסיבות סיום עבודתו של התובע וכן על זכויותיו הסוציאליות בגין עבודתו וסיומה.

5. מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבעים העיד הנתבע 3 (להלן: הנתבע).

הודעה לעובד

6. לטענת התובע, לא קיבל הודעה לעובד ומשכך זכאי הוא לתשלום פיצוי בסך של 2,500 ₪. לדבריו, המסמך שצורף לכתב ההגנה בשפה הערבית אינו מהווה הודעה על תנאי עבודה ואינו משקף את ההסכמות שאליהם הגיעו הצדדים.

לטענת הנתבעים, קיבל התובע הודעה על תנאי עבודתו כאשר התקבל לעבודה ביום 14.11.16 וכן הודעה נוספת כאשר השתנו תנאי שכרו ביום 16.10.17. עוד טענו הנתבעים כי צרפו להודעה עותק של חוזה עבודה לעובד לפי שעות אשר נערך על ידי קו לעובד ותורגם לשפה הערבית המובנת לתובע.

7. הנתבעים הציגו טופס סיכום ראיון עבודה ותנאי עבודה המפרטים את תנאי עבודתו של התובע בעניין ימים ושעות העבודה ובעניין השכר והתשלום בגין נסיעות. אין בטופס זה פירוט בנוגע ליתר זכויותיו של התובע כגון: חופשה, הבראה ופנסיה ואולם אין מחלוקת כי למסמך זה צורף טופס שנערך על ידי קו לעובד בשפה הערבית שבכותרתו נרשם "זכותון לפי שעות". אכן, לא הוצג בפנינו תרגום של הטופס הנ"ל והנתבע לא ידע לציין בפנינו מה רשום בטופס זה, ואולם עיון בו מעלה כי הוא מפרט מספרים שככל הנראה מתייחסים להיקף משרה (186 שעות) שכר המינימום באותה התקופה, תוספת גמול שעות נוספות וזכויות נוספות לרבות הפרשות לפנסיה (אחוזי ההפרשה מצוינים בצד ציון שנת העבודה הרלוונטית). עוד עולה מעיון בטופס כי התובע חתום על טופס זה.

בנסיבות אלה, לא מצאנו שהנתבעים לא הביאו בפני התובע את תנאי השכר והעבודה שלהם הוא זכאי. משכך, אין התובע זכאי לתשלום כלשהוא ברכיב זה ודין תביעתו זו - להידחות.

השכר הקובע

8. לטענת התובע, שכרו עומד על סך של 33 ₪ לשעה בתוספת 3.5 אג' לכל אבן.

לטענת הנתבעים, עובר למועד סיום עבודתו של התובע סוכם כי התובע יקבל סך של 28 אגורות בגין כל אבן כאשר בסוף החודש ימנו שעות עבודתו, בגין כל שעה ישולם לו הסך של 33 ₪ והיתרה תירשם כתשלום על בסיס פרויקטים. הנתבע טען בפנינו, כי אופן חישוב זה נעשה על מנת להטיב עם התובע כמו גם עם עובדים נוספים ולהעלות את רמת השכר שהשתכר.

9. טענת הנתבעים הייתה מהימנה עלינו ואף נתמכה בהודעה לעובד שנמסרה ביום 16.10.17. בנסיבות אלה, מצאנו כי טענת התובע נדחית.

נסיבות סיום העבודה

10. לטענת התובע, בעת העבודה חלה הפסקת חשמל אשר השביתה את המכונות ועל כן נתבקשו העובדים לנקות את סביבת העבודה בפנים ומבחוץ. לדבריו, העובדים ניקו את סביבת העבודה בסמוך למכונות ואולם סירבו לבצע את הניקיון מחוץ לסביבת העבודה. לגרסת התובע, משסירבו לעשות כן, פוטרו העובדים על אתר.

הנתבעים, מאשרים את גרסת התובע בכל הנוגע להפסקת החשמל ועבודת הניקיון שנתבקשו העובדים לבצע, ואולם לדבריהם, משסירבו התובעים לבצע את הוראות המעסיק, נאמר לעובדים כי היה ויסרבו לבצע את עבודות הניקיון, תוחזר שיטת התגמול הניתן להם לתשלום על פי שעות ולא על פי פרויקטים, שיטה אשר הניבה לתובעים שכר גבוה יותר, אך לדברי הנתבעים, הביאה לסירוב התובעים לשתף פעולה בכל הנוגע לביצוע עבודות שאינן נוגעות באופן ישיר לעבודה באבן. לטענתם, על רקע חילוקי הדעות, נטש התובע על אתר יחד עם עובדים אחרים את העבודה בשירות הנתבעים.

11. גרסת הנתבעים הייתה מהימנה עלינו. אין מחלוקת שבשעה שהעובדים עברו לקבל תגמול לפי תפוקת עבודתם, סירבו לבצע את העבודה שהוטלה עליהם במסגרת עבודות הניקיון כאשר הייתה הפסקת חשמל והמכונות לא עבדו. בעניין זה מהימנה עלינו טענת הנתבעים שלפיה העובדים הרגישו ששכרם משולם להם בכל מקרה והם אינם מוכנים להתאמץ לבצע עבודה כאשר הם אינם יכולים לקבל בעבורה את התשלום הנוסף הנטען לפי שיטת הפרויקטים. עוד התרשמנו, כי מדובר בקבוצה של 10 עובדים כאשר לנתבעים אין אינטרס לפטר את כל העובדים שכן מהלך שכזה גורם להשבתת העבודה והניזוקים העיקריים הם הנתבעים עצמם.

על יסוד האמור, משלא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי פוטר מעבודתו ושוכנענו כי התפטר, דין תביעותיו לתשלום חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים ללא שימוע - להידחות.

ניכוי מהשכר

12. לטענת התובע בכתב התביעה, נוכו משכרו תשלום ביתר בגין ביטוח רפואי, בגין מגורים ובגין פיקדון מסתננים. במסגרת הדיון המוקדם חזר בו התובע מטענתו בעניין המגורים והפיקדון והודה כי הפיקדון שולם לידיו.

הנתבעים, הסכימו כי התובע זכאי להשבת ניכוי עודף שנעשה משכרו בגין ביטוח רפואי.

13. בנסיבות אלה אנו מקבלים את תביעת התובע ברכיב זה ומורים לנתבעים לשלם לתובע סך של 596.86 ₪ כהחזר בגין ניכוי ביטוח רפואי ביתר.

שכר חודשים 10-11/17

14. לטענת התובע, זכאי הוא לתשלום שכר בגין חודשים 10-11/17 בסך כולל של 5,179.43 ₪.

לטענת הנתבעים, שולם שכרו של התובע לחודשים אלה כאשר הסכום החסר בחודש 10/17 קוזז בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

15. משקבענו לעיל כי התובע התפטר מעבודתו על אתר, זכאים היו הנתבעים לקזז משכרו האחרון את חלף ההודעה המוקדמת. התובע הודה בחקירתו הנגדית כי לחשבונו בבנק הופקד סך של 5,950 ₪ בגין שכר חודש 10/17 (לאחר ניכוי חלף הודעה מוקדמת) ולא סתר את טענת הנתבעים בגין תשלום שכר חודש 11/17. אכן, משכר חודש 10/17 קוזז שכר של 2,850 ₪ כחלף הודעה מוקדמת ואולם בנסיבות סיום יחסי העבודה כפי שנקבעו על ידנו, מצאנו כי הנתבעים היו רשאים לקזז סכום זה. משכך, לא מצאנו שהתובע זכאי לכל יתרה לתשלום בגין שכר עבודה והתביעה ברכיב זה, נדחית.

גמול שעות נוספות

16. לטענת התובע, לא שולמה לו מלוא התמורה בגין עבודתו בשעות נוספות. לדבריו, לא קיבל לידיו את מלוא דוחות הנוכחות ועל כן הוא מעמיד את תביעתו לתשלום בעבור 20 שעות נוספות לחודש בסך כולל של 1,927.5 ₪.

לטענת הנתבעים, נמסרו לידי התובע מלוא דוחות הנוכחות, אך הוא בחר להתעלם מהם. הנתבעים צרפו לכתב ההגנה את דפי הנוכחות וביקשו כי התובע יפרט את דרישותיו הספציפיות.

17. בכתב התביעה שמר התובע על זכותו לתקן את תביעתו ברכיב זה עם קבלת מלוא הדוחות. אלא שדוחות אלה צורפו לכתב ההגנה והתובע לא תיקן את תביעתו. יתרה מזו, בחקירתו הראשית לא ציין התובע דבר לעניין שעות עבודה שבגינן לא קיבל את מלוא התמורה. משכך, לא מצאנו כי התובע הוכיח את טענתו הסתמית ודין תביעתו ברכיב זה - להידחות.

דמי חגים

18. לטענת התובע, זכאי הוא לתשלום דמי חג ויום בחירה בעבור 3 ימי חג (ראש השנה ושני ימי חג בסוכות בחודשים 9-10/17) וכן ליום נוסף. בסך כולל של 1,056 ₪.

הנתבעים טענו, כי התובע קיבל תשלום בגין ימי החג כאשר תשלום זה פורט בתלוש השכר. עוד טוענים הנתבעים, כי יום אחד של ראש השנה חל ביום שישי.

19. עיון בתלוש השכר לחודש 9/17 מעלה כי התובע קיבל תשלום בגין יום חג אחד. טענת הנתבעים שלפיה לא שולם יום חג נוסף שחל ביום שישי, אינה ברורה על רקע העובדה שהתובע נהג לעבוד ביום זה. על כן זכאי התובע לתשלום בסך של 264 ₪.

באשר לחגים שחלו בחודש 10/17 עיון בתלוש השכר מעלה כי אלה שולמו לתובע. משכך, אין מקום לתשלום נוסף על האמור.

פדיון חופשה

20. לטענת התובע, התובע טען כי הוא זכאי לתשלום פדיון חופשה בסך של 369 ₪ בגין יתרת חופשה של 1.5 ימים.

לטענת הנתבעים, שולמה יתרת החופשה בתלוש השכר לחודש 10/17.

21. עיון בתלוש השכר לחודש 10/17 מעלה כי התובע קיבל פדיון חופשה בעבור 1.19 ימים בסך כולל של 292 ₪ ומשלא הצביע התובע על כך שהוא זכאי לתשלום העולה על סכום זה, לא מצאנו מקום לפסוק תשלום נוסף.

דמי הבראה

22. לטענת התובע, זכאי הוא לתשלום בעבור 6 ימי הבראה ובסך כולל של 2,268 ₪.

לטענת הנתבעים, משלא השלים התובע שנת עבודה, אין הוא זכאי לתשלום ברכיב זה.

23. משהגענו למסקנה שלפיה התפטר התובע מעבודתו, וזאת עוד בטרם השלים תקופת עבודה של שנה, אין התובע זכאי לתשלום בגין דמי ההבראה ודין תביעתו ברכיב זה - להידחות.

פנסיה

24. לטענת התובע, זכאי הוא לתשלום בסך של 4,759 ₪ בגין תשלומים לפנסיה.

הנתבעים טענו, בעניין זה כי אכן לא הופרשו כספים לפנסיה היות שלא ניתן היה לעשות כן. לטענתם, זכאי היה התובע לסך של 2,964 ₪ שכן התובע אינו זכאי להפרשות בגין מחצית שנת העבודה הראשונה.

25. המחלוקת בין הצדדים בעניין זה נגעה לשאלת תחולת צו ההרחבה בענף הבניין על יחסי הצדדים. בעוד התובע טוען, כי יש לראות את הנתבעת כמעסיק בענף הבנייה. טוענים הנתבעים, כי הנתבעת מסווגת כמפעל בענף התעשייה. מעדותו של התובע עולה כי עיסוקו היה לעשות חורים באבנים ואילו הנתבע העיד כי עיסוקה של הנתבעת היא להכין אריחי שיש או אבן לחיפוי בניינים.

26. התובע לא סתר את טענת הנתבעת שלפיה על פי לוח הסיווג האחיד עיסוקה נכלל במסגרת ענף התעשייה והחרושת.

בנסיבות אלה, לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף הבניין ולא מצאנו כי התובע זכאי לתשלום הפרשות לפנסיה בגין ששת החודשים הראשונים לעבודתו. כעולה מטופסי 106 שצורפו לכתב ההגנה, זכאי התובע להפרשות לפנסיה (בשיעור של 6.5%) בסך של 2,830.445 ₪. לכך יש לצרף את הסכום שהיה על הנתבעים להפריש בעבור פיצויי הפיטורים של התובע (בשיעור של6%) בסך של 1,923.18 ₪. משכך, זכאי התובע לסכום כולל בגין הפרשות לקופת הגמל (פיצויים+תגמולים) בסך של 4,753.6 ₪.

אחרית דבר

27. לאור כל האמור ישלמו הנתבעים לתובע כדלקמן:

א. החזר בגין ניכוי ביטוח רפואי ביתר בסך של 596.86 ₪.

ב. דמי חגים בסך של 264 ₪.

ג. הפרשות לפנסיה בסך של 4,753.6 ₪.

סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.11.17 ועד לתשלום המלא בפועל.

28. התביעות לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים (מעבר להפרשות לקופת הפנסיה), פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין פיטורים ללא שימוע - נדחות.

לאור התוצאה שאליה הגענו, יישא כל צד בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, (27 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.