נגד

הצד השלישי 1. רות וגנר גלי

2. איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה כספית שהגישה התובעת, כמבטחת רכב, כנגד הנתבעים, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה בשל תאונת דרכים שארעה בין רכבי הצדדים. הנתבעים הגישו הודעה לצדדים השלישיים בגין מעורבות רכבם הנטענת בתאונת הדרכים נשוא תיק זה. כנהוג במקרים מעין אלו, עיקר המחלוקת סבה סביב שאלת האחריות לאירוע התאונה ולנזקי רכבי הצדדים.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת התובעת, בתאריך 16.2.17 נסע הרכב המבוטח על ידה ברח' משה דיין בראשון לציון לפני פנייה לרח' בן גוריון, בנתיב הימני המיועד לפנייה ימינה. רכב הנתבעים שנסע לשמאלו, סטה לפתע לנתיב נסיעתו בחוסר זהירות, פגע בו והדפו אל עבר המדרכה. רכב הנתבעים המשיך ופגע ברכב נוסף. רכב מבוטח התובעת הושבת ולאחר קבלת תמורת שרידיו, נותר לתובעת נזק בסך של 46,234 ₪. חוות דעת שמאי התומכת בנזקי התובעת צורפה לתיק.

2. הנתבעים מכחישים את אופן התרחשות התאונה, וטוענים כי זו התרחשה ברשלנותו ובאחריותו הבלעדית של רכב התובעת. לטענתם, רכבם נסע בנתיב השני מימין בזהירות וכחוק, כאשר רכב הצד השלישי התפרץ לפתע לנתיב נסיעתם מחניה המצויה בימין הדרך, תוך שהוא חוצה את הנתיב הימני בפראות. כדי לנסות ולמנוע את התאונה ברח רכב הנתבעים לנתיב הימני. רכב התובעת סטה אף הוא לנתיב הימני בשל הרכב הנוסף ופגע ברכב הנתבעים והדפו אל עבר רכב הצד השלישי.

3. לטענת הצדדים השלישיים, רכבם הוסע בנתיבו כדין לאחר השתלבותו בנתיב, לפתע, הגיח רכב הנתבעים מאחור אגב אי שמירת מרחק ו/או ניסיון עקיפה ופגע בחלקו האחורי ימני של רכבם. לאחר מכן, פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת. לפיכך, האחריות המוחלטת לאירוע התאונה רובצת לפתחם של הנתבעים.

דיון והכרעה

4. בדיון שנערך בפני העיד נהג רכב מבוטח התובעת, כי בעת שהשתלב הוא לפנייה ימינה סטה רכב הנתבעים מהנתיב השמאלי ופגע בו תוך שהעיפו למדרכה והמשיך ופגע ברכב שלפניו. עוד העיד כי הבחין ברכב הצד השלישי שהשתלב מחניון בצד ימין של הדרך לנתיב רכב הנתבעים ונסע לפניו במרחק של כ-50 מטר מבלי שהדבר הפריע לנסיעת רכב הנתבעים. לעומתו, העיד נהג רכב הנתבעים כי רכב צד ג' יצא מן החניה והיה במרחק של 70 מטר לפניו והגם שהיה במהירות של 40-50 קמ"ש לא הצליח לבלום, וכדי למנוע את התאונה פנה ימינה ופגע ברכב התובעת שהגיח מאחור לפנייה ימינה ואזי גם פגע בחלק האחורי ימני של רכב צד ג'. מנגד, נהגת רכב הצד השלישי העידה, כי היתה היא בנסיעה ישרה בכיוון הרמזור בנתיב השני מימין במהירות 2-3 קמ"ש לנוכח הפקק שהשתרך במקום כשפתאום הרגישה מכה קלה מאחורה והבחינה ברכב התובעת עף אל המדרכה.

5. למעשה, נתמכת גרסת התובעת בשני עדים, זו של הנהג מטעמה וזו של נהגת רכב הצד השלישי, אל מול גרסתו הנוגדת של עד הנתבעים. אלא, עושה רושם, שאף גרסתו שלו זהה לזו של שני העדים האחרים ולפיה רכב הצד השלישי היה במרחק של כ- 70 מטר ממנו ולא נאמר בה במפורש כי זו טרם הספיקה לחצות את הנתיבים עד שהתיישרה בנתיבה. ההיפך הוא הנכון. ברור מעדויות העדים כולם כי נהגת רכב הצד השלישי יצאה מחניון בצד ימין של הדרך, אולם, כבר הספיקה להתיישר בנתיב השני מימין ולנסוע ישר בנתיב. אלא, שנדמה כי מהירות רכב הנתבעים היתה גבוהה למדי וזה לא הספיק לעצור רכבו ולהימנע מפגיעה מאחור ברכב הצד השלישי. קביעה זו מתחזקת מעדותו של נהג רכב התובעת, שיש לציין כי אין לו כל אינטרס במחלוקת שבין הנתבעים לבין הצד השלישי, וזה ציין מפורשות כי רכב הנתבעים האיץ ברמזור שלפני כן לפניו. על כן יוצא, כי משהתקרב לפקק שהשתרך לפניו במהירות גבוהה לא מצא אלא לנסות ולהימנע מן התאונה באמצעות סטיה לצד ימין של הדרך מבלי שזה בדק היטב את האפשרות לעשות כן ואזי פגע ברכב התובעת שפנה לנתיב הימני כדין והיה מצוי בו כדי לבצע פנייה ימינה בצומת שלפניו. סטייתו של רכב הנתבעים גרמה לתאונה אל מול רכב התובעת ולפגיעה הנוספת ברכב הצד השלישי.

6. בנסיבות אלו, מצאתי לקבוע כי האחריות לתאונה הינה באשמו הבלעדי של נהג רכב הנתבעים, ואין מקום להטילה על נהג רכב התובעת או על נהגת רכב הצד השלישי. שני אחרונים אלו נהגו כדין בכביש ולא יצרו שום סיכון לרכב הנתבעים, אלא שהיה הוא זה שבמהירות נסיעתו ובעצם החלטתו השגויה לסטות ממסלול נסיעתו הביא לפגיעה ברכב התובעת וברכב הצד השלישי. אילו נהג בזהירות ובמהירות התואמת את מצב הכביש, הרי שלא היה נדרש כלל להגיע למצב שמצריך הימנעות מפגיעה ברכב הצד השלישי מאחור, בזמן שזה היה לפניו במרחק סביר שבו הבחינו הן נהג רכב התובעת והן נהג רכב הנתבעים בכבודו ובעצמו.

סוף דבר

7. לפיכך, התוצאה היא שהאחריות לנזקי רכב התובעת, אשר נזקיה לא נסתרו על ידי הנתבעים, מונחת לפתחם של הנתבעים והם אלו האחראים לפיצוי התובעת בגין נזקיה המוכחים.

8. לאור האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת, ואילו ההודעה לצד השלישי נדחית.

9. מכאן, שעל הנתבעים לפצות את התובעת בסך של 46,234 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בשכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪, באגרת בית משפט במלואה ובשכר העדים כפי שנפסק.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.