26 פברואר 2018

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

נציג ציבור (עובדים) מר דניאל אמזלג

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף הלפרין

החלטה

פתח דבר:

1. ביום 21/12/17 הגישו ארגון כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי (להלן: "כוח לעובדים") וועד עובדי חיפה כימיקלים- צפון (להלן ייקראו יחדיו: "נציגות העובדים") בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה דחופה למתן סעדים זמניים כנגד המשיבה- חיפה כימיקלים בע"מ (להלן: "חיפה כימיקלים" או "החברה"), לחיוב האחרונה לשאת במלוא התחייבויותיה להמשך תפעול הצרכנייה לרבות העברת התשלום הגלובלי, עד להכרעת בית דין זה בבקשה ולמצער, עד לתום תקופת החל"ת, בת מחצית השנה, אשר נקבעה בהחלטתנו מיום 7/11/17; ליתן צו זמני הכרחי הקובע שבנסיבות הקיימות החלטותיה החד צדדיות של חיפה כימיקלים בדבר הצרכנייה מהוות הפרה של ההסכמים הקיבוציים החלים עליה, המחייבים אותה לשאת במלוא התחייבויותיה להמשך תפעול הצרכנייה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
2. חיפה כימיקלים טוענת מנגד, כי דין הבקשה להידחות הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים. בסעיף 3 לכתב תשובתה הבהירה האחרונה, כי היא אינה מתנגדת להפעלת הצרכנייה עד לתום תקופת החל"ת, אולם היא אינה מוכנה להמשיך ולשאת בתשלום החודשי אותו העבירה לעמותת מיטב-צרכניית עובדי חיפה כימיקלים(להלן: "עמותת מיטב" או "העמותה"), בהתאם להסכם המסחרי שנחתם בין חיפה כימיקלים לעמותה מיום 31/1/94 (להלן: "הסכם תפעול הצרכנייה", נספח 1 לבקשת הצד). כחלק מטענותיה המקדמיות, מעלה חיפה כימיקלים טענה, לפיה בעלי דברה לעניין העברת התשלום החודשי האמור אינה נציגות העובדים, כי אם עמותת מיטב, הזכאית לתשלום, כך שבין חיפה כימיקלים לבין נציגות העובדים אין כל יריבות בעניין זה; לנציגות העובדים לא קיימת כל זכות תביעה בעניין, מה גם שבסעיף 5 להסכם תפעול הצרכנייה נקבע סעיף בוררות מפורש, המחייב העברת ההתדיינות בתיק לבוררות.
3. בדיון שקיימנו בבית הדין מיום 10/1/18 (במסגרת התיק העיקרי המתנהל בין הצדדים לפני מותב זה - ס"ק 50931-08-17) נשמעו לפנינו טענות הצדדים, בין היתר, בעניין המחלוקת הנטושה ביניהם בשאלת הערכאה המתאימה והנכונה לבירור הסכסוך נשוא הבקשה: האם בית דין זה או שמא במסגרת בוררות, בהתאם לנקבע בהסכם תפעול הצרכנייה ואשר חיפה כימיקלים מוכנה לממן לבדה את הוצאותיה של הבוררות (עמ' 240 לפרוטוקול מיום 10/1/18, ש' 15-20).

בתום הדיון, ביקשו הצדדים שהות על מנת לבוא ביניהם בדברים, תוך שהוסכם, כי במידה ולא ישכילו להגיע להבנות - יגישו הצדדים טיעוניהם בכתב לעניין טענת הסף של הבוררות בלבד - כפי שאכן עשו.

1. כבר בפתח דברינו נבהיר, כי החלטתנו זו מתייחסת אך ורק לשאלה האם דין הבקשה להידחות על הסף, מחמת סעיף הבוררות הקבוע בהסכם תפעול הצרכנייה, או אם לאו.

הרקע לבקשה והשתלשלות העניינים:

1. מזה שנים רבות שוררים בחיפה כימיקלים יחסי עבודה קיבוציים, כאשר עד לשנת 2011, היו עובדי החברה באתר הצפוני מאוגדים בהסתדרות החדשה. בתאריך 31/10/11 נחתם ההסכם הקיבוצי האחרון במפעל הצפוני, לשנים 2011-2015, זאת באמצעות כוח לעובדים (להלן: "הסכם 2011").
2. במהלך שנות ה- 80, הוקמה הצרכנייה במתכונתה ובמיקומה הנוכחיים בה, בין היתר, עובדי חיפה כימיקלים וגמלאיה נוהגים לרכוש מוצרים במחיר מוזל.
3. בשנת 1994 הוסכם לבקשתה של חיפה כימיקלים, כי ניהולה השוטף של הצרכנייה יועבר לידי עמותת מיטב- עמותה שהוקמה על ידי חיפה כימיקלים ונציגות העובדים, לצורך תפעול הצרכנייה. בין חיפה כימיקלים לבין עמותת מיטב נחתם ביום 31/1/94 הסכם המסדיר את תפעול הצרכנייה וניהולה והקובע, בין היתר, כדלקמן (סע' 3.2-3.3, 6 ו- 7 להסכם תפעול הצרכנייה- נספח 1 לבקשת הצד):
4. העמותה תקבל זכות שימוש בשטח המפעל שתוצמד לתקופת החכירה של חיפה כימיקלים וקו טלפון;
5. חיפה כימיקלים תהא אחראית לתחזוקה השוטפת של שטח הצרכנייה והמתקנים המצויים בה ותדאג לביטוח מבנה וצד ג';
6. חיפה כימיקלים תישא בעלות תפעולה של הצרכנייה במשך כל תקופת תוקפו של הסכם תפעול הצרכנייה באמצעות תשלום חודשי גלובלי שיוצמד לתוספת היוקר (להלן: "התשלום החודשי");
7. תוקף ההסכם יהא לשנת ניסיון אחת, במהלכה תהא העמותה רשאית להודיע לחיפה כימיקלים על סיום ההתקשרות, לפחות 30 יום עובר למועד בו ברצונה להביא את ההסכם לכדי סיום; לא ניצלה העמותה זכותה זו, יתחדש ההסכם ויוצמד לתקופת החכירה של חיפה כימיקלים.
8. בסעיף 5 להסכם תפעול הצרכנייה נקבע סעיף בוררות, וזו לשונו:

"5. כל חילוקי דעות שיתגלעו בין הצדדים ייושבו בבוררות ע"י בורר מוסכם ע"י הצדדים. והיה והצדדים לא יגיעו להסכמה על קיום הבוררות או על אישיותו של הבורר , הם מסכימים כי ראש לשכת עורכי הדין בחיפה ישמש כבורר או ימנה את הבורר.

הבורר שיתמנה כאמור יהיה משוחרר מדיני הראיות ומסדרי הדין ויהיה חייב לנמק את פסקו.

פסיקתו תהיה סופית ותינתן לא יאוחר מ- 60 יום מעת מינויו.

סעיף זה ישמש כשטר בוררין בין הצדדים."

1. בין הצדדים, כאמור, שוררים יחסים קיבוציים מזה שנים, כאשר בהסכם הקיבוצי שנחתם בין נציגות העובדים לחיפה כימיקלים ביום 14/5/95 (נספח 2 לבקשת הצד. להלן: "הסכם 95") עוגנה הסכמתם בעניין הצרכנייה בסעיף 7 להסכם, הקובע כדלקמן:

"ההסדר הקיים היום, דהיינו: עמותת "מיטב" רשומה אצל רשם העמותות באישור ובהסכם בין וועדי העובדים והנהלת חיפה כימיקלים ימשך כל עוד לא הוסכם אחרת בין וועדי העובדים והנהלת החברה."

1. בהחלטת בית הדין מיום 7/11/17, במסגרת התיק המתנהל בין הצדדים לפני מותב זה בעניין סגירת המפעל הצפוני (ס"ק 50931-08-17) נקבע, כי נכון לאותו שלב, שוכנענו, כי סגירת המפעל הצפוני אינה קשורה ליחסי העבודה הקיבוציים במפעל, אלא נובעת מאותו סכסוך קשה שיש לחיפה כימיקלים עם עיריית חיפה; עוד נקבע, כי את טענת נציגות העובדים בדבר קיומה של "מזימה/תרגיל" שכל מטרתם היא להיפטר מהעובדים המאורגנים במפעל ולהחליפם בעובדים חדשים - אפשר יהא לבחון בהמשך, על פני ציר הזמן, כאשר ככל שנתקדם בציר הזמן יהיו בידי בית הדין כלים טובים יותר להגיע לחקר האמת (סע' 52, 60 ו-77 לאותה החלטה). באותה החלטה אימצנו את היוזמה של חיפה כימיקלים לפיה, יוצאו עובדי המפעל הצפוני לחל"ת לתקופה של שישה חודשים והחברה תיתן בידם את זכות הקדימה בקבלה לעבודה.
2. בין לבין, בתאריך 22/10/17 שלחה חיפה כימיקלים לעמותת מיטב הודעה שכותרתה "הודעה מוקדמת בדבר ביטול הסכם הצרכניה מיום 31.1.1994", אשר הותנתה בהחלטת בית הדין שניתנה בפועל ביום 7/11/17, וכלשון הודעה זו (נספח 4 לבקשת הצד):

"1. כידוע לכם, מפעל החברה נסגר זה מכבר.

2. בנסיבות אלו אין איפוא כל הצדקה להמשך פעילותה של הצרכניה, מושא ההסכם שבנדון, בשטחי המפעל, שנועדה עבור עובדי המפעל ורווחתם.

3. יחד עם זאת, טרם התקבלה החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק העוסק בסגירת המפעל וזו צפויה להינתן לקראת סוף חודש אוקטובר 2017.

4. בכפוף להחלטת בית הדין הנכבד האמורה, הנכם מתבקשים לראות בפנייה זו משום הודעה מוקדמת על תנאי באשר לביטול הסכם הצרכניה לקראת היערכותכם לפינוייה הנדרש של הצרכניה והשבתה לידינו כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, זולת רשימת הציוד שפורטה כנספח א' להסכם."

1. בהמשך להחלטת בית הדין מיום 7/11/17 הודיעה חיפה כימיקלים לעמותת מיטב ביום 9/11/17 על ביטול הסכם תפעול הצרכנייה מיום 31/1/94 וכלשונה (נספח 5 לבקשת הצד):

"1. כידוע לכם, ביום 22.10.17 ניתנה לכם הודעה מוקדמת בדבר ביטול ההסכם שבנדון, במסגרתה התבקשתם להיערך לפינוייה של הצרכנייה והשבתה לידינו כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ.

2. ביום 7.11.17 ניתנה החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה במסגרתה אושרה עובדת סגירת המפעל.

3. בנסיבות אלו אין כל תוחלת ו/או הצדקה להמשך פעילותה של הצרכנייה בשטח המפעל והינכם מתבקשים לפעול לסגירתה, להפסקת פעילותה ולהשבתה לידינו בתוך 14 יום ממועד מכתבנו זה כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, זולת רשימת הציוד שפורטה כנספח א' להסכם."

1. כנגד החלטה זו של חיפה כימיקלים הלינה נציגות העובדים, בין היתר, בדיונים בבית הדין מהתאריכים 16/11/17 ו- 4/12/17 (במסגרת התיק ס"ק 50931-08-17), כאשר בתום הדיון מיום 4/12/17 ביקש ב"כ של חיפה כימיקלים לשקול המלצת בית הדין שלא לסגור את הצרכנייה עד לסוף תקופת החל"ת, כפי שזו נקבעה בהחלטה מיום 7/11/17.

בהודעתה של חיפה כימיקלים מיום 5/12/17 נמסר, כאמור, כי האחרונה מסכימה שהצרכנייה תיוותר פתוחה עד לסוף תקופת החל"ת, אולם זאת ללא מימון מצדה.

נוכח עמדתה זו של חיפה כימיקלים, הגישה נציגות העובדים בקשת צד בסכסוך קיבוצי, כמפורט במבוא להחלטה זו.

1. למען שלמות התמונה נוסיף, כי שני הצדדים הפנו בכתבי הטענות מטעמם להתדיינות הקודמת שהתקיימה ביניהם בבית דין זה, לפני מותב בראשות כב' השופט הראל (ס"ק (חי') 62622-03-14, ארגון כוח לעובדים – חיפה כימיקלים בע"מ, פסק דין מיום 30/7/14 - נספח 3 לבקשת הצד). התדיינות קודמת זו עסקה בהחלטתה של חיפה כימיקלים להפסיק חד צדדית את כל ניכויי השכר שביצעה משך שנים ארוכות, בגין שירותים שניתנו על ידי נציגות העובדים והעמותה, בטענה, כי אין הדבר מתאפשר לאור הוראת סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, כאשר בין יתר ניכויי השכר שנדונו במסגרת אותו הליך משפטי קודם, נדונה החלטת החברה לעצור חד צדדית את ניכויי השכר בגין רכישות מוצרים שביצעו העובדים בצרכנייה. כב' השופט הראל ניתח בפסק דינו את יחסי הגומלין בין עמותת מיטב, נציגות העובדים וחיפה כימיקלים בכל הקשור לצרכנייה, ולדבריו הפנו הצדדים.
2. הצדדים הגישו בכתב את טיעוניהם לעניין טענת הסף בדבר העברת ההתדיינות בהליך זה לבוררות, בהתאם להסכם תפעול הצרכנייה ולהלן נעמוד על עיקריהם.
3. עיקרי הטיעונים של חיפה כימיקלים:
4. בהסכם תפעול הצרכנייה נקבע, כי חיפה כימיקלים תעביר לעמותת מיטב מידי חודש סכום חודשי, כך שבעלת דברה של חיפה כימיקלים בכל הקשור לשאלת העברת התשלום החודשי האמור הינה עמותת מיטב - הזכאית לתשלום החודשי. לנציגות העובדים אין כל זכות תביעה בעניין ולא קיימת כל יריבות בינה לבין חיפה כימיקלים בעניין זה;
5. בסעיף 10 לפסק דינו של כב' השופט הראל נקבע בעניין יחסי הגומלין שבין חיפה כימיקלים, נציגות העובדים והעמותה, כי:

"קביעה זו אינה גורעת מהעובדה שהעמותה המפעילה את הצרכניה היא אישיות משפטית נפרדת ואין בה להשמיע כי חיובים או זכויות כלשהם של העמותה הם חיובים או זכויות של מי מהמבקשים."
מדברים אלה של בית הדין עולה בבירור, כי הזכאית לתשלום החודשי, ככל שקיימת זכאות לקבלתו, הינה העמותה ולא נציגות העובדים;

1. בשנת 2011 התגלע סכסוך בקשר לתשלום החודשי שלא שולם על ידי חיפה כימיקלים בגין תקופת שביתה ממושכת. דרישת התשלום מן האחרונה הועלתה על ידי עמותת מיטב באמצעות עורכי דינה של עמותה זו, כעולה מהמכתב שצורף כנספח א' לכתב התשובה;
2. במשא ומתן שהתנהל בין עמותת מיטב לחברה בנוגע לדרישת תשלום זו, נאמר במפורש על ידי עו"ד נידם, במכתבו לב"כ החברה, עו"ד גלעדי, מיום 1/7/13 (נספח ב' לכתב התשובה), כי בעלת דברה של חיפה כימיקלים בעניין הינה העמותה בלבד ולא נציגות העובדים, שלה אין כל מעמד בעניין. חיפה כימיקלים הפנתה בסעיף 7 לטיעוניה מיום 1/2/18 לאמור במכתבו של עו"ד נידם, ובין היתר, צוין בו כך:

"... כפי שודאי עודכנת, המשא ומתן הגיע למבוי סתום במהלך חודש פברואר 2013, נוכח התעקשותה של מרשתך במספר סוגיות, בהן, דרישתה שההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לא יהוו תקדים, כי הויתור של מרשתי יהיה גורף ללא שום הגבלה, וכי על סיכום הדברים יהיה חתום גם הוועד שיוותר על כל טענותיו בעניין זה . וזאת, על אף שהצדדים להסכם הם מרשתך והעמותה בלבד ולא בכדי, שכן הועד ממילא נעדר כל מעמד לעניינים כגון אלה."

מדברים אלה עולה, כי אף עו"ד נידם, ב"כ כוח לעובדים בהליך דנן, ציין במפורש, לגבי סכסוך שהתעורר בעבר בסוגיה זהה, כי אין לנציגות העובדים כל מעמד בעניין, וכי בעלת דברה הבלעדית של החברה הינה העמותה;

1. בין עמותת מיטב לבין חיפה כימיקלים לא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, כך שהסכסוך ביניהן אינו נתון לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ודינו להתברר בערכאות האזרחיות, ובמקרה דנן, בבוררות, כאמור בסעיף 5 להסכם תפעול הצרכנייה, הקובע, כי "כל חילוקי דעות" בין חיפה כימיקלים לעמותת מיטב דינם להתברר בבוררות; החבות בתשלום החודשי נקבעה בהסכם תפעול הצרכנייה ומשכך דין השאלה אם החברה חבה בתשלום חודשי זה, או אם לאו, להתברר בבוררות הקבועה בסעיף 5 הנ"ל;
2. אף במסגרת מכתבו הקודם של עו"ד נידם, ב"כ כוח לעובדים, לחברה במסגרת הסכסוך שהתעורר בין הצדדים בשנת 2011 (נספח ב' לכתב התשובה) - דרש עו"ד נידם בשם עמותת מיטב קיום הליך בוררות בהתאם לסעיף 5 להסכם תפעול הצרכנייה, ומדבריו הביאה חיפה כימיקלים בסיכום טיעוניה (בסעיף 11) כדלקמן:

"ככל שאין בכוונתה של מרשתך להעביר הסך והיא נותרה עיקשת בעמדתה, מרשתי עומדת על כך שהצדדים יחלו לפעול בהקדם האפשרי בהתאם לסעיף 5 להסכם למינוי בורר מוסכם ומרשתך נדרשת להעביר למרשתי רשימת בוררים מוצעים על ידה. ככל שלא יימצא בורר מוסכם, יפנו הצדדים ליו"ר מחוז חיפה של לשכת עו"ד כקבוע בהסכם."

משמדובר באותו נושא העומד היום על הפרק- השאלה אם החברה מחויבת לשלם את התשלום החודשי הקבוע בהסכם תפעול הצרכנייה- לגביו פנה בעבר עו"ד נידם, ב"כ כוח לעובדים בהליך דנן, לחיפה כימיקלים בדרישה לקיום בוררות – לא ברורה טענתו היום לפיה לא ניתן ואין כל אפשרות לקיים את אותה בוררות;

1. הלכה פסוקה היא, כי הן בתי הדין לעבודה והן בתי המשפט נותנים תוקף מלא לסעיפי בוררות;
2. חיפה כימיקלים מוכנה לקיים בוררות עם עמותת מיטב ואף מסכימה לשאת בהוצאות הבוררות;
3. אין ממש בטענות נציגות העובדים באשר לאי העברת הדיון לבוררות: כך אין יסוד לטענה בדבר צמצום היקף תחולת סעיף הבוררות בהסכם תפעול הצרכנייה להיבטים תפעוליים יום-יומיים בלבד, זאת בשים לב לכך שסעיף הבוררות המעוגן בהסכם תפעול הצרכנייה דינו להתפרש על פי כללי פרשנות חוזים ובראש ובראשונה על פי לשון הסעיף- כאשר לשון הסעיף הינה ברורה וחד משמעית, הניסוח הגורף והכוללני של הסעיף מלמד על כוונת הצדדים, להעביר את כל חילוקי הדעות ביניהם לבוררות;
4. אין יסוד לטענת נציגות העובדים לפיה, עסקינן בזכות קוגנטית שאינה ניתנת לוויתור ועל כן אינה בת בוררות: השאלה אם החברה מחויבת בהעברת התשלום החודשי לעמותת מיטב גם בתקופת החל"ת, אינה מעוררת כל שאלה מתחום משפט העבודה הקוגנטי; זכאות העמותה לתשלום החודשי נקבעה בהסכם תפעול הצרכנייה- אין המדובר בהוראה שבחוק מגן ואף לא בהוראה שבהסכם קיבוצי, כך שהוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") אינה חלה בענייננו. בהקשר זה שוב מפנה חיפה כימיקלים לגרסת ב"כ העמותה, עו"ד נידם, שהוא גם ב"כ נציגות העובדים בתיק דנן, בסכסוך שהתגלע בין הצדדים בסוגיה דומה בשנת 2011 לפיה- יש לקיים בוררות בעניין, עמדה הנכונה לתפיסת החברה גם היום;
5. המציאות היא שצדדים להסכמים קיבוציים מקיימים כדבר שבשגרה בוררויות גם בנוגע לפרשנות הוראות נורמטיביות בהסכם הקיבוצי, כאשר בתי הדין לעבודה נותנים לכך תוקף מלא;
6. לא קיים כל טעם מיוחד המצדיק את אי קיום הבוררות: הלכה פסוקה היא, כי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה מפרשים בצמצום את החריג באשר לקיומו של "טעם מיוחד" המצדיק אי כיבוד הסכם בוררות. אין בסיס לטענת נציגות העובדים, כי מאחר והשאלה נוגעת לכלל עובדי המפעל שבחל"ת, אזי יש בכך כדי להוות "טעם מיוחד" שבגינו אין לעכב הליכים בתובענה. בוררויות בסכסוכים קיבוציים, מעצם טיבן וטבען, יתייחסו לציבור עובדים גדול; זו מהות הסכסוך הקיבוצי, כאשר מדיניותם השיפוטית של בתי הדין לעבודה הינה, באופן מובהק, לעודד יישוב סכסוכים כאלה במנגנוני יישוב חילוקי הדעות שבהסכם הקיבוצי, הכוללים במקרים רבים בוררויות. בשירות הציבורי קיים המוסד לבוררות מוסכמת ואף הדין עצמו- סעיף 37ה. לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957- קובע מנגנון הכרעה בסכסוכים, הכולל גם בוררות;
7. אין יסוד גם לטענת נציגות העובדים, לפיה אין לפצל הדיון בתובענה זו מן הדיון בתיק ס"ק 50931-08-17. סוגית הצרכנייה הינה נפרדת משאר הסוגיות שנדונו לפני בית דין זה בתיק הנ"ל. הן התשתית העובדתית והן התשתית המשפטית שונות ונפרדות. משכך, לא בכדי אף בית דין זה הורה בהחלטתו מיום 6/12/17 על הגשת בקשה נפרדת בעניין הצרכנייה;
8. אין לקבל טענת נציגות העובדים, כי קיום דיון בבוררות יסב הוצאות כספיות משמעותיות ומשכך אין לעכב ההליכים בתיק דנן, זאת משום שהן בספרות המשפטית והן בפסיקה נקבע, שאין לראות בכך שיקול המצדיק אי קיום בוררות; מה גם שחיפה כימיקלים הודיעה בדיון, כי במסגרת הסדר מוסכם של פנייה לבוררות, היא מוכנה לשאת בהוצאות הבוררות. החברה עודנה נכונה לכך, ככל שיושג הסכם בין הצדדים בדבר פנייה לבוררות, זאת תחת הכרעה שיפוטית על ידי בית דין זה בעניין נשוא הבקשה. נוכח הסכמתה זו של החברה - דין טענת נציגות העובדים בעניין הוצאות הבוררות להידחות;
9. מכל הטעמים המנויים לעיל- מבקשת חיפה כימיקלים לדחות את הבקשה על הסף ולחלופין- לעכב את ההליכים בה לנוכח סעיף הבוררות המוסכם בין הצדדים.
10. עיקרי הטיעונים של נציגות העובדים:
11. חיפה כימיקלים מתעלמת בטיעוניה מהעובדה, לפיה ההסדר המוסכם בנוגע לצרכנייה מוסדר במפורש בסעיף 7 להסכם 95, ולא בכדי. עצם עיגונו בהסכם הקיבוצי ומכח קל וחומר - הפרתו כטענת נציגות העובדים, מקימה לאחרונה זכות לפנות לבית הדין לעבודה, לו הסמכות הייחודית לדון בבקשה לאכוף את קיומו של ההסכם הקיבוצי. העובדה לפיה, עומדת לנציגות העובדים גם האפשרות לדרוש לממש את סעיף הבוררות בנסיבות מסוימות, אינה גורעת בשום דרך/צורה מזכותה של נציגות העובדים לפעול במישור הקיבוצי, כפי שאכן בחרה לעשות במסגרת הבקשה נשוא הליך זה. כל זאת, כשאין חולק, כי ישנם עובדים לרבות עובדי ההסכם הקיבוצי, אשר עבודתם בחברה טרם הסתיימה;
12. קבלת עמדתה של חיפה כימיקלים כלשונה, תהפוך הלכה למעשה, את סעיף 7 להסכם 95 ל'אות מתה', שלא ניתן לאכוף אותה במישור הקיבוצי ולא זו היתה כוונת הצדדים; נהפוך הוא- דווקא מתוך חששה של נציגות העובדים, כי החברה 'תגמד' זכות אישית וקיבוצית זו לכדי זכות מסחרית - היא עוגנה במפורש בהסכם 95;
13. מהות הבקשה מצויה בליבת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בסכסוכים קיבוציים בכלל, ובסכסוך מורכב וחריג כבענייננו בפרט. בית דין זה מנע מחיפה כימיקלים לממש פיטוריהם של עובדי ההסכם הקיבוצי, אשר מקורם בהתנכלות החברה לאותם עובדים ואין ערכאה מוסמכת יותר מבית הדין לדון בפגיעה החמורה שמבצעת חיפה כימיקלים בעובדי ההסכם הקיבוצי חדשות לבקרים, קל וחומר עת ברקע מתנהל בין הצדדים בבית דין זה סכסוך קיבוצי בו הוכח ויוכח, כי חיפה כימיקלים תעשה כל הניתן על מנת לפגוע בעובדי ההסכם הקיבוצי היושבים בבתיהם כבר מספר חודשים ומפרנסים את משפחותיהם באמצעות דמי אבטלה דלים, כל זאת עת עבודתם של עובדי הסכם קיבוצי החברים בהסתדרות הכללית ועובדי החוזים האישיים, לרבות עשרות מנהלים בכירים טרם הסתיימה;
14. אין לקבל את ניסיונה של חיפה כימיקלים לאבחן את הסוגיה ולציירה כפרשה מובחנת ומסחרית במהותה. התנהלותה של חיפה כימיקלים סביב החלטתה החד צדדית לבטל את הסכם תפעול הצרכנייה היא המשך ישיר להתנכלותה בציבור עובדי ההסכם הקיבוצי בתקופה הרגישה ביותר כנטען בתיק העיקרי. בנסיבות אלה, רק בירור התביעה לפני בית דין זה, אשר דן בסכסוך מתחילתו ורואה את התמונה בכללותה, יכול להביא לבחינה והכרעה ראויה בטענות הצדדים;
15. ניתן וראוי לצפות ממעסיק כדוגמת חיפה כימיקלים, המודע היטב למצבם הכלכלי של עובדיו בכלל ובתקופה רגישה זו בפרט, שלא לפגוע ב"צינור החמצן" האחרון של עובדיו בתקופה בה רובם מתקיימים מדמי אבטלה, אלא שאין זו דרכה של חיפה כימיקלים;
16. ניהול הסכסוך דנן על פי מנגנון הבוררות, תאפשר לחיפה כימיקלים לנתק לחלוטין את החלטתה החד צדדית מיתר התנהלותה בשנה האחרונה. התועלת שתצמח מכך לחברה ברורה, ולא במקרה הודיעה האחרונה בדיון מיום 10/1/18, כי היא מעדיפה לשאת בעלויות ניהול הבוררות על פני העברת התשלום החודשי לעמותה;
17. הסוגיה נשוא הבקשה היא בגדר נושא שאינו בר בוררות, כאמור בסעיף 3 לחוק הבוררות, שכן הזכות שניתנה לעובדי החברה וגמלאיה, הינה זכות קוגנטית, זאת משמדובר בזכות אישית מכוח הסכם קיבוצי. לחלופין, קיימים 'טעמים מיוחדים' למכביר, המחייבים את ניהול ההליך לפני בית דין זה ולא במסגרת בוררות, שכן הסוגיה נשוא החלטה זו הינה מורכבת ונוגעת לזכותם האישית של כ- 200 עובדים ומחייבת קיומו של הליך פומבי, בהתאם להוראות הדין; מה גם שאף לשיטתה של חיפה כימיקלים עצמה, לא ניתן לנתק בין החלטתה החד צדדית להפסקת מימון הצרכנייה לבין החלטתו הזמנית של בית דין זה מיום 7/11/17, ומכאן, אף חיפה כימיקלים הכירה דה פקטו בסמכותו של בית דין זה לדון בבקשה;
18. השירותים אותם מעניקה הצרכנייה מהווים חלק בלתי נפרד מתנאי העסקתם של עובדי המפעל, זאת החל משנות ה-80, כאשר נציגות העובדים דרשה, כי המשך קיומה ומימונה של הצרכנייה יעוגנו במפורש בהסכם קיבוצי- כמשתקף בסעיף 7 להסכם 95. במצב דברים זה, כאמור, המדובר בהסכמות בין צדדים ליחסי עבודה קיבוציים, אשר עוגנו בהסכם קיבוצי, שפירושו ובחינתו נתונים לסמכותו הבלעדית של בית דין זה. באמצעות הסדרה זו, יצרו הצדדים הבחנה בין היבטים תפעוליים יום יומיים שיתבררו במנגנון הבוררות (כגון שיעור התשלום החודשי, המשתנה בהתאם לתוספת היוקר, וחילוקי דעות בנוגע לתחזוקה השוטפת של הצרכנייה) לבין עצם המשך קיומה של הצרכנייה, הסכם התפעול ויתר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנוגע לתפעולה, אשר עוגנו במפורש בהסכם הקיבוצי;
19. סעיף 7 להסכם 95 קובע במפורש, כי הסכמות הצדדים לעניין תפעול הצרכנייה לא ניתנות לשינוי, אלא בהסכמת הצדדים. הסכם תפעול הצרכנייה הקנה לנציגות העובדים, ולה בלבד, את האפשרות להודיע על סיום ההסדר והשבת תפעול הצרכנייה לידי חיפה כימיקלים, תוך שנה ממועד חתימת ההסכם; משלא ניצלה העמותה זכותה זו, הוארך הסכם התפעול והוצמד לתקופת החכירה של החברה. תקופת החכירה לא רק שלא הסתיימה, אלא שחיפה כימיקלים גם נלחמת על זכויותיה בקרקע המפעל;
20. "הסכמת" חיפה כימיקלים שהצרכנייה תהא פתוחה עד לתום תקופת החל"ת, אולם ללא מימון מצדה הינה חסרת כל תוכן, שהרי ברור, כי עובדי החברה המצויים בחל"ת ומתפרנסים מדמי אבטלה אינם יכולים לממן את הצרכנייה בעצמם וללא מימון החברה- הצרכנייה תושבת לחלוטין. חיפה כימיקלים מחויבת, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, להמשיך להפעיל את הצרכנייה לרבות בדרך מימונה;
21. סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בבקשה נובעת, בין היתר, גם מהעובדה לפיה החלטתה החד צדדית של חיפה כימיקלים על ביטול הסכם תפעול הצרכנייה מהווה הפרה של חובת תום הלב בה היא מחויבת כצד ליחסים קיבוציים;
22. יש לזכור, כי המדובר בתקופת חל"ת מוגבלת בזמן, שהועלתה ביוזמת חיפה כימיקלים בתיק העיקרי (ס"ק 50931-08-17) ואומצה על ידי בית דין זה, מבלי שהתקיים דיון לגופה של ההצעה או ניתנה לנציגות העובדים הזדמנות להתייחס אליה, כאשר חיפה כימיקלים "שכחה" לציין בהצעת החל"ת, כי הפסיקה להעביר את התשלום החודשי לעמותה עוד מחודש 09/2017, וכי כוונתה החד צדדית הינה, לבטל את הסכם תפעול הצרכנייה. יש עוד לזכור, כי נציגות העובדים אינה מבקשת בשלב זה שחיפה כימיקלים תממן את הצרכנייה עד לא ידע, אלא עד לסוף התקופה בה ישהו העובדים בחל"ת, כאשר מימון זה מתבקש והכרחי לשימור היחסים הקיבוציים במפעל, לשימור כוחותיהם של העובדים ויכולתם הכלכלית לשרוד תקופה רגישה זו;
23. לא ניתן לפצל את סוגיית המשך הצרכנייה מיתר טענותיה של נציגות העובדים המפורטות בבקשת הצד המתוקנת בס"ק 50931-08-17, כאשר פיצול הדיון ובירור הבקשה נשוא החלטה זו באמצעות מנגנון בוררות תחייב ריבוי וסרבול ההליכים המשפטיים וכן תמנע / תקשה על מציאת פתרון משפטי כולל לכלל הסוגיות שעוד עתידות להתברר במסגרת התיק העיקרי;
24. נציגות העובדים מלינה בטיעוניה על כך שחיפה כימיקלים ניכתה מס במקור מן התשלום שהועבר לאחרונה לעמותת מיטב, בגין התקופה שעד למועד יציאת העובדים לחל"ת ביום 7/11/17, זאת לדבריה מבלי שחיפה כימיקלים פנתה לנציגות העובדים טרם ביצוע ההעברה וביררה לעניין אישור המס של העמותה שפג תוקפו וחודש כבר ביום 9/1/18. נציגות העובדים צירפה לסיכום טיעוניה את אישור המס המחודש של העמותה;
25. מכל הטעמים המפורטים לעיל מבקשת נציגות העובדים מאיתנו להורות על אכיפת ההסכמים הקיימים בין הצדדים, על שימור תנאי העבודה וזכויות העובדים כעובדי המפעל, במיוחד עת אין חולק, כי ישנם עובדים שהעסקתם נמשכת גם בימים אלו וכן למנוע מחיפה כימיקלים שוב להפר את חובותיה שביחסים קיבוציים ולפעול חד צדדית.
26. בתגובה לתשובת נציגות העובדים הוסיפה חיפה כימיקלים וטענה, כדלקמן:
27. הסכם תפעול הצרכנייה, אשר בו נקבעה חובת התשלום החודשי העומדת ביסוד הסכסוך בתיק דנן, כולל בתוכו סעיף בוררות גורף שיש ליתן לו תוקף בענייננו;
28. רק במקרים חריגים, שהתיק דנן אינו נמנה עימם, בתי הדין לעבודה יימנעו מלעכב דיון בתובענה חרף קיומו של סעיף בוררות. לא מתקיים בענייננו כל 'טעם מיוחד' המצדיק התעלמות מהסכמי הבוררות החלים על הצדדים;
29. בניגוד להחלטת בית הדין בדיון מיום 10/1/18, כי טיעוני הצדדים יתייחסו רק לעניין "טענת הסף של הבוררות" (עמ' 245 לפרוטוקול הדיון, ש' 26-27)- נציגות העובדים כללה בטיעוניה עניינים נוספים שאינם נוגעים לטענת הסף ומבוקש מבית דין זה שלא להיזקק לטיעונים אלה החורגים ממסגרת הדיון. מכל מקום, המדובר בטיעונים לא נכונים שכל מטרתם להטעות ולהשחיר את פני החברה בעיני בית הדין, כפי שפירטה חיפה כימיקלים בתגובתה (סע' 24- 30);
30. ברור, כי הצרכנייה לא תועיל במאום לעובדי המפעל המצויים בחל"ת, כפי שתיאר זאת מר סעדה, עובד המפעל, בתום הדיון מיום 10/1/18 (עמ' 246 לפרוטוקול, ש' 18). על רקע זה, הציעה חיפה כימיקלים, במסגרת הידברות עם נציגות העובדים מחוץ לכתלי בית הדין, ולפנים משורת הדין, כי תיתן לעובדים תלושי קנייה אישיים ברשתות השיווק- הצעה שנדחתה על הסף על ידי נציגות העובדים, ככל הנראה משיקולים לא ענייניים;
31. חיפה כימיקלים שבה ומבהירה, כי היא אינה מתנגדת להפעלת הצרכנייה עד תום תקופת החל"ת. קרי, אין מחלוקת בין חיפה כימיקלים לבין נציגות העובדים בנוגע להפעלת הצרכנייה בתקופת החל"ת, אלא שהפלותגתא הקיימת בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם חיפה כימיקלים מחויבת לשלם לעמותת מיטב בתקופה זו את התשלום החודשי, כמתחייב מהוראת סעיף 3.3 להסכם תפעול הצרכנייה, אשר נחתם בין חיפה כימיקלים לבין עמותת מיטב. משמע, שאין יריבות בין נציגות העובדים לבין חיפה כימיקלים בעניין זה. יתרה מכך, בהסכם תפעול הצרכנייה נקבע סעיף בוררות גורף, החל גם על הסכסוך נשוא החלטה זו. לדידי חיפה כימיקלים, אין בטיעוני נציגות העובדים מענה לשתי סוגיות מפתח אלה;
32. ההסכם הקיבוצי מיום 14/5/95 אליו מפנה נציגות העובדים אינו רלוונטי למחלוקת הנדונה. סעיף 7 להסכם 95 מורה, כי ההסדר הקיים בעניין עמותת מיטב ימשיך כל עוד לא הוסכם אחרת בין נציגות העובדים לחברה. סעיף זה אינו מתיימר לשנות את הסכם תפעול הצרכנייה או למחות את זכות העמותה לתשלום החודשי לנציגות העובדים. סעיף 5 להסכם תפעול הצרכנייה מורה, כי כל חילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים ייושבו בבורות והסכם 95 אף אינו בא לשנות הסכמה זו;
33. עסקינן במחלוקת הנוגעת לפרשנות הסכם תפעול הצרכנייה ולא בפלוגתא הנוגעת לביטולו של הסכם זה, כאשר חיפה כימיקלים טוענת, כי בתקופת החל"ת, בה יחסי העבודה בין הצדדים מושעים, היא אינה מחויבת לבצע את התשלום החודשי מכוחו של סעיף 3.3 להסכם תפעול הצרכנייה. אין בסעיף 7 להסכם 95 כל אזכור לסוגיית חובת התשלום החודשי ומשכך, הסכם קיבוצי זה כלל אינו רלוונטי לענייננו;
34. אין בטיעוני נציגות העובדים מענה לקביעתו השיפוטית של בית דין זה בהליך הקודם שנוהל בין הצדדים, לפני מותב בראשות כב' השופט הראל (ס"ק 62622-03-14, ס"ק 62623-03-14, נספח 3 לבקשת הצד). בפסק הדין נקבע, כי העמותה המפעילה את הצרכנייה הינה גוף משפטי נפרד ונציגות העובדים לא מתמודדת עם קביעה זו;
35. כך גם נציגות העובדים אינה מתמודדת עם טיעוני בא-כוחה, עו"ד נידם, כפי שאלה הושמעו בהליך הקודם, עת ייצג את העמותה וטען, כי היא בלבד בעלת דברה של חיפה כימיקלים ואף דרש לקיים בוררות באותה המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בעבר. בנסיבות אלה, מדובר בהודאת בעל דין ונציגות העובדים מושתקת כיום מלטעון אחרת;
36. עמדת נציגות העובדים לפיה רק לה נתונה הסמכות להחליט באיזה פורום – בוררות או בית דין זה – יתברר הסכסוך הינה מופרכת ואין לה כל בסיס;
37. הסכם 95 אינו רלוונטי כאמור לענייננו ולחלופין, אף אם נניח לצורך הדיון, שהוא כן חל בנסיבות העניין- הרי שגם מחלוקת בקשר להסכם 95 דינה להתברר בהליך ליישוב חילוקי דעות המסתיים בבוררות. חיפה כימיקלים סומכת ידיה בטענה זו על הוראת סעיף 16 להסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בחברה ביום 10/3/97 (נספח ב' לתגובת החברה) ובו נקבע הסדר ליישוב חילוקי דעות, הקובע כדלקמן:

"16.

א. (1) כל סכסוך או חילוקי דעות בין ההנהלה לבין ועד העובדים בקשר לפירושם או ביצועם של סעיפי הסכם זה או הנובעים ממנו וכן כל סכסוך או חילוקי דעות בין ההנהלה לבין עובד כלשהו שהסכם זה חל עליו (להלן, "הסכסוך") יובאו לדיון והכרעה...

ב. הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי כל הסכם קיבוצי מיוחד אחר שקיים או שיהיה קיים בין הצדדים."

לטענת החברה, בסעיף 16 הנ"ל נקבע הסדר תלת שלבי ליישוב חילוקי דעות, כאשר בשלב הראשון דיון בין ההנהלה לוועד העובדים, בשלב השני, דיון בין ההנהלה לבין ועד העובדים, אליו מצורף ארגון העובדים היציג, וככל שלא מושגת הסכמה אזי השלב השלישי כולל בוררות זבל"א וזבל"א;

1. המחלוקת נשוא החלטה זו, הנוגעת לחובת התשלום החודשי לעמותת מיטב בתקופת החל"ת, הינה סוגיה נפרדת ושונה מזו שעמדה לדיון בתיק העיקרי בין הצדדים (ס"ק 50931-08-17), אשר עניינה סגירת המפעל הצפוני בחברה. המחלוקת דנן הינה מצומצמת ונקודתית וראויה להתברר במסגרת בוררות, שכן התשתית העובדתית והמשפטית שונה בתכלית מזו הנדונה בהליך הנוסף. הראיה לכך הינה, כי אף בית הדין הורה לנציגות העובדים להגיש בקשה נפרדת בעניין הצרכנייה;
2. סוגית התשלום החודשי לעמותה אינה מצויה בתחום משפט העבודה הקוגנטי ומשכך אין בסיס לטענת נציגות העובדים, כי אינה בת בוררות. התשלום החודשי כאמור נקבע בהסכם תפעול הצרכנייה ואין המדובר בהוראה בחוק מגן ואף לא בהוראה בהסכם קיבוצי, שכן כאמור אין בהסכם 95 כל אזכור לעניין התשלום החודשי;
3. אין לקבל את טיעוני נציגות העובדים בדבר קיומם של 'טעמים מיוחדים' כמשמעותם בסעיף 5 לחוק הבוררות, המצדיקים בירור המחלוקת בבית דין זה ולא במסגרת בוררות. כאמור, בתי הדין לעבודה נוהגים לפרש חריג זה בצמצום ובדווקנות ואין בטיעוני נציגות העובדים כל טעם מיוחד המצדיק התעלמות מהסכמת הצדדים לפנות לבוררות;
4. בהסתמך על כל הנטען, שבה חיפה כימיקלים ומבקשת לעכב את הדיון בתובענה, על מנת שהמחלוקת בעניין התשלום החודשי בתקופת החל"ת תידון בבוררות.

דיון והכרעה

1. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 מגדיר את סמכותו העניינית של בית דין זה לדון באופן ייחודי בנושאים קיבוציים, וכלשון הסעיף:

"בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז - 1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;"

1. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, לפיה דין הבקשה נשוא החלטה זו להתברר לפנינו ולא במסגרת בוררות כבקשת חיפה כימיקלים. להלן הנימוקים למסקנתנו.
2. בחינת מכלול החומר שהונח לפנינו מלמדת, כי ההסדר הנוגע לצרכנייה הוסדר במפורש בין הצדדים במסגרת סעיף 7 להסכם הקיבוצי משנת 1995 (נספח 2 לבקשת הצד); לפיכך, משטוענת נציגות העובדים להפרת הסכמה בין צדדים ליחסים קיבוציים המעוגנת בהסכם קיבוצי, דינה של טענה זו להתברר בבית הדין לעבודה.
3. במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים במפעל, בעלת דברה של חיפה כימיקלים היא נציגות העובדים/כח לעובדים.

בתקופת החל"ת יחסי העבודה הקיבוציים אינם מושעים והם ממשיכים להתקיים.

הצרכניה הוקמה, התקיימה ותופעלה, כחלק ממארג יחסי עבודה קיבוציים במפעל.

המחלוקת העומדת כעת על הפרק נוגעת להמשך קיומה של הצרכניה. האם בתקופת החל"ת תמשיך הצרכניה לתפקד ולהתקיים או אם לאו.

אופיו הדומיננטי של מחלוקת זו הוא קיבוצי.

במצב דברים, בו נציגות העובדים טוענת, כי התשלום החודשי והשוטף של חיפה כימיקלים מאפשר המשך קיומה ותפקודה של הצרכניה וללא מימון זה אין לצרכניה אפשרות להתקיים, הרי יהא זה מלאכותי להפריד את הדיון באופן בו בית הדין ידון בהמשך תפעול הצרכניה בתקופת החל"ת ואילו הבורר ידון בשאלת המימון החודשי שמוטל על כתפי חיפה כימיקלים ובטענת נציגות העובדים לפיה חיפה כימיקלים חייבת מכוח חובותיה במישור יחסי העבודה הקיבוצים להמשיך במימון השוטף והחודשי של הצרכניה גם בתקופת החל"ת.

1. לא נעלמה מעינינו העובדה לפיה, בהסכם תפעול הצרכנייה שהצדדים לו הינם עמותת מיטב מחד וחיפה כימיקלים מאידך, נקבע סעיף בוררות; ברם, איננו סבורים, כי המדובר בענייננו בסכסוך מסחרי מובהק בין חיפה כימיקלים לעמותה בעניין התשלום החודשי שיש לבררו במסגרת בוררות. בחינת טענות הצדדים מלמדת, כי עסקינן כאמור בסכסוך קיבוצי בין נציגות העובדים מחד לבין חיפה כימיקלים מאידך, בעניין טענת נציגות העובדים לפיה החלטתה החד צדדית של חיפה כימיקלים להפסיק את "הפעלת" הצרכנייה, ולו בדרך הפסקת מימונה, זאת כהמשך ישיר להתנכלות בציבור העובדים כמפורט בהליך העיקרי הממשיך להתברר לפנינו גם בימים אלה (ס"ק 5093-08-17)- סכסוך הנוגע להפרה נטענת של הוראת סעיף 7 להסכם הקיבוצי משנת 1995.
2. למותר להוסיף בהקשר זה, כי אין בידינו לקבל את טענת החברה לפיה, בעצם הסכמתה שהצרכנייה תיוותר פתוחה עד לתום תקופת החל"ת, אולם זאת ללא כל מימון מצידה, יש כדי להסית את הסכסוך מבינה לבין נציגות העובדים לבינה לבין העמותה בעניין התשלום החודשי.

אין בעצם העובדה שהתשלום החודשי אמור להיות משולם ע"י חיפה כימיקלים לעמותה, לשלול על הסף מנציגות העובדים את האפשרות לטעון, כי אי העברתו של התשלום נועד לפגוע ופוגע בפועל במרקם יחסי העבודה הקיבוציים ומהווה הפרתם.

1. זאת ועוד. מטענותיה של חיפה כימיקלים עצמה עולה, כי החלטתה החד צדדית להפסיק את הפעלת/מימון הצרכנייה הינה פועל יוצא של החלטתו הקודמת של בית דין זה בתיק העיקרי מיום 7/11/17, בעניין הוצאת העובדים לחל"ת למשך מחצית השנה. כאמור לעיל, באותה החלטה נקבע, כי נמשיך לבחון את טענת נציגות העובדים להתנכלות כלפיה על פני ציר הזמן, כך שגם החלטת החברה נשוא החלטה זו ראויה להמשיך ולהתברר לפנינו, ולא במנותק מההליך העיקרי. הסכסוך בין הצדדים הינו מורכב ופיצול סוגיית המשך תפעול הצרכנייה מיתר טענות הצדדים ובירורה בנפרד במסגרת בוררות, אכן יש בו כדי לסרבל את ההליך ולהקשות על הגעה לפתרון משפטי כולל בין הצדדים.
2. שני הצדדים הפנו כאמור להליך הקודם שנוהל בבית דין זה, לפני מותב בראשות כב' השופט הראל בסוגיה דומה (פס"ד מיום 30/7/14, נספח 3 לבקשת הצד).

חיפה כימיקלים מפנה בטיעוניה לדברי בית הדין בסעיף 10 לפסק הדין, לפיהם:

"קביעה זו אינה גורעת מהעובדה שהעמותה המפעילה את הצרכניה היא אישיות משפטית נפרדת ואין בה להשמיע כי חיובים או זכויות כלשהם של העמותה הם חיובים או זכויות של מי מהמבקשים."

אלא שלדברים אלו קדמו דברים נוספים של בית הדין, שזו לשונם (ההדגשה הוספה, א.ק.):

"בעמותה חברים עובדי החברה וכן נציגי הועד... בדיון בפנינו הבהיר הועד כי העמותה היא גוף נפרד מהועד. חרף זאת, לטעמנו יש לקבוע כי העמותה המפעילה את הצרכניה אינה בגדר צד שלישי רגיל המספק שירותים לעובדי החברה. מדובר בצד שלישי אשר לצרכי הבקשה כאן יש לו מעמד מיוחד שכן הוקם בשל רצונה של החברה להפסיק להפעיל את הצרכניה, ולהעביר את הפעלתה לעובדים. מדובר בצד שלישי שהוא תאגיד שהוקם על ידי העובדים ועל ידי ועד העובדים על מנת לספק שירות ייחודי לעובדים בלבד, שירות שסופק עד 1994 על ידי החברה עצמה. הדבר עולה מהסכם הצרכניה. כך, במבוא להסכם נכתב כי "... סוכם להעביר את ניהולה ותיפעולה של הצרכניה, למסגרת עמותה אשר תהיה בניהולם, בשליטתם ובאחריותם של עובדי חכ"ב (היא החברה – המותב)". כך, במבוא להסכם הצרכניה נרשם כי "לשם יישום האמור לעיל, הקימו ועדי עובדי חכ"ב את העמותה". הקשר של הועד לעמותה בא לידי ביטוי בכך שהועד – ולא גורם אחר - הוא הכתובת לפניות של עובדים המבקשים לפרוש את התשלומים לצרכניה עקב מצוקה כלכלית (סעיף 103 לבקשה). אנו קובעים אפוא, כי אך לצרכי הבקשה דנן – שעניינה חוקיות הניכויים לפי החוק – יש לראות בניכויים המבוצעים מהשכר לשם תשלום לצרכניה, בגין קניות שבוצעו בה בהקפה על ידי העובדים, כניכויים הנעשים במסגרת שירות שמסופק לעובדים במעורבות הועד. קביעה זו אינה גורעת מהעובדה שהעמותה המפעילה את הצרכניה היא אישיות משפטית נפרדת ואין בה להשמיע כי חיובים או זכויות כלשהם של העמותה הם חיובים או זכויות של מי מהמבקשים."

דברים אלה רק ממחישים את טיב היחסים המיוחדים שבין העמותה, נציגות העובדים וחיפה כימיקלים ומחזקים את מסקנתנו לפיה, יש לברר את הסכסוך נשוא ההחלטה דנן, הנוגע להסכמות הקיבוציות בין הצדדים, בבית דין זה ולא במסגרת בוררות.

1. המחלוקת בנושא הצרכניה, היא חלק מהתמונה הכוללת ומהסכסוך הקיבוצי שנולד סביב החלטת חיפה כימיקלים על סגירת המפעל הצפוני.

לא נכון להפריד מלאכותית את בירור המחלוקת בנוגע לתקצובה החודשי והשוטף של הצרכנייה שלטענת נציגות העובדים מאפשרת המשך קיומה של הצרכנייה מהסכסוך הקיבוצי הכולל שנולד מסגירתו של המפעל.

אין המדובר כאן בימי שגרה כתיקונם במהלכם נולדה מחלוקת לגבי תקצוב הצרכנייה ולא ניתן לנתק את שאלת המשך קיומה ותפקודה של הצרכנייה מהסכסוך הקיבוצי הכולל הניטש בימים אלו בין הצדדים.

אכן, מטעמי נוחות הורינו לפתוח תיק נפרד לבירור המחלוקת הנוגעת להמשך תפעולה ומימונה של הצרכנייה מהסכסוך הקיבוצי הכולל והעיקרי שמתנהל בין הצדדים וזאת על מנת שכתבי בית הדין והמסמכים הנוגעים באופן פרטני לנושא הצרכנייה יופרדו ובאופן זה יקל על בית הדין מבחינה טכנית לדון בסכסוך ולהכריע בו.

אך מהותית בכדי להכריע בסכסוך הקיבוצי בנושא הצרכנייה יש לראות את התמונה הכוללת והרחבה יותר המתבררת בבית הדין.

סוף דבר

1. על יסוד כל המפורט לעיל, דין בקשתה של חיפה כימיקלים לדחיית בקשת הצד על הסף מחמת סעיף הבוררות שבהסכם תפעול הצרכנייה – להידחות.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ח, 26 פברואר 2018, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.